בקיץ 2013 דווח כי ליברפול הביעה עניין בהחתמתו של יוראי קוצקה, והקשר הסלובקי התלהב: "אלה חדשות מעניינות. אני יכול לדמיין את עצמי בחולצה האדומה". מאז היה ילד, קוצקה דווקא חלם על חולצה אדומה אחרת באנגליה, זו של מנצ'סטר יונייטד. פול סקולס היה מאז ומתמיד המודל שלו לחיקוי, גם אם סגנון המשחק שלהם לא דומה, אבל למען המעבר לפרמייר-ליג הוא היה מסכים, כמובן, לשתף פעולה גם עם סטיבן ג'רארד.
העסקה הזו לא יצאה לפועל, ואפילו לא היתה קרובה לביצוע, אבל בחלוף עשור התברר כי לקוצקה היתה התאמה לליברפול ההיא של ברנדן רוג'רס – לפחות בכל הקשור לשפה משותפת עם לואיס סוארס. החלוץ האורוגוואי היה במוקד העניינים באותה תקופה בגלל נשיכה בידו של ברניסלאב איבאנוביץ' – השניה מתוך שלוש הנשיכות שפיארו את הקריירה המיוחדת שלו. המעשים האלה שייכים להיסטוריה, וסימני שיניו נעלמו מזמן מכתפו של ג'ורג'ו קייליני, אולם קוצקה בחר ללכת בעקבותיו בחודש שעבר.
המאמן גיבה את הנשיכה
התקרית התרחשה במשחק הראשון בסיבוב הראשון במוקדמות ליגת האלופות, כאשר סלובן ברטיסלבה אירחה את סוויפט הספראנז' מלוקסמבורג. על סף השריקה להפסקה, בעוד התוצאה עומדת על 1:1, הוכשל קוצקה על ידי נגו אקופו הצרפתי. היריב אף נפל עליו והפריע לו לקום – אז קוצקה נעץ את שיניו בבטנו. "הוא צבט אותי ושרד את ידי עד דם", הסביר העבריין שהורחק, תוך שהוא מתנצל ומתרץ את מעשיו. "נגררתי לפרובוקציה. אני מבין את הטעות, וחבל לי שפגעתי בקבוצה", הוא אמר. ואכן – התוצאה נותרה ללא שינוי עד לשריקת הסיום, והלוקסמבורגים נסעו הביתה עם הישג סנסציוני. סלובן הצליחה להדיח אותם בגומלין עם 0:2, אבל ריח ההפתעה היה באוויר.
בסלובקיה גילו סלחנות רבה כלפי הכוכב שאמור להיות המנהיג המנוסה, וגם המאמן ולדימיר וייס הדגיש מיד: "שיחקתי כדורגל בעצמי, ואני יכול להבין את יוראי. היתה לו מוטיבציה גבוהה, וזה מה שקרה. לא אאשים אותו, כי אני מכיר אותו טוב, וכל מה שהוא עושה נועד לטובת הקבוצה. אין גם שום סיבה להעניש אותו, כי הוא כבר העניש את עצמו". קוצקה ספג השעיה משני משחקים, וחזר מיד בסיומה להרכב בגומלין מול זרינסקי הבוסנית בסיבוב המוקדמות השני. הבוס בונה עליו. בגיל 36, הוא העוגן החשוב ביותר של סלובן במרכז המגרש.
כיכב מול דה רוסי וגאטוזו
הברית בין וייס לקוצקה החלה מזמן. הקשר לא הבריק בנעוריו, לא נחשב לבעל פוטנציאל כלשהו, והגיע לליגה הסלובקית הבכירה רק בגיל 20 כנגד כל הסיכויים, אבל מאותו רגע החלה הנסיקה – והמאמן הלאומי דאז שם לב אליו. אחרי שעבר לספרטה פראג בינואר 2009, החל קוצקה לקבל זימונים מ-וייס זימונים למשחקי ידידות, ובקיץ 2010 נכלל במפתיע לסגל לגביע העולם, מבלי ששותף כלל במוקדמות. בסלובקיה סברו שהוא נוסע לדרום אפריקה על תקן תייר, אבל לבוס היו תוכניות אחרות לגמרי. בקרב מול אלופת העולם איטליה הוא זרק את הקשר הצעיר הישר להופעת הבכורה בהרכב במשחק רשמי – והתוצאה היתה מהפנטת.
יש שיטענו כי היה זה אחד המשחקים הטובים בחייו. קוצקה בישל באמנות את שער היתרון של רוברט ויטק אחרי שחטף מסירה לא מוצלחת של דניאלה דה רוסי, שלט ללא עוררין במרכז המגרש, גרם למרצ'לו ליפי להחליף את ג'נארו גאטוזו במחצית, והיה דומיננטי ביותר עד לשריקת הסיום שבישרה על ניצחון 2:3 והעפלה לשמינית הגמר על חשבון הפייבוריטית. הוא שמר, כמובן, על מקומו גם מול הולנד בשלב הבא, והותיר רושם חיובי למרות ההפסד 2:1. מאז, קוצקה היה הבאנקר של סלובקיה, שני בחשיבותו בקישור רק למארק האמשיק.
"מתאים לשחק בריאל וברצלונה"
לא מפתיע, אם כך, שמועדונים איטלקים עמדו בתור כדי לדבר עם סוכניו בעקבות ההצגה. גנואה היתה זו שהחתימה אותו בינואר 2011, והמאמן דוידה בלארדיני העריץ אותו. "יוראי שחקן נהדר שמתאים לשחק בריאל מדריד ובברצלונה", הוא אמר – ואז גם גרר עניין מצד ליברפול וקבוצות אנגליות נוספות. זו היתה הגזמה, אבל קוצקה באמת היה מבוקש.
אינטר החזיקה בשלב מסוים במחצית מכרטיסו בלי לנצל זאת, ולסן סירו הגיע הסלובקי ב-2015 כאשר הצטרף דווקא למילאן, שם זכה לעבוד עם סינישה מיכאילוביץ' ו-וינצ'נצו מונטלה שהפכו אותו לשחקן הרכב. "בסלובקיה חשבו שאין לי סיכוי בליגה האיטלקית, והראיתי לכולם שהם טועים", אמר קוצקה, שסלל את דרכו למעלה בזכות התמדה ונכונות לעבוד קשה.
הוא פרחח לא קטן, שמבצע הרבה עבירות, סופג המון כרטיסים, וכבר מזמן לא יודע כמה קעקועים בדיוק מכסים כמעט את כל גופו, אבל מבחינת מחוייבות ומשמעת טקטית מעולם לא היו טענות כלפיו. זו הסיבה לכך שפארמה שמחה להחזירו לארץ המגף בינואר 2019, אחרי שבילה שנה וחצי בטרבזונספור, על מנת שישמש מנהיג מנוסה וסמכותי. גם הקדנציה הזו היתה טובה מבחינה אישית, אבל הסתיימה בירידה ב-2021, והסלובקי התלונן שלא כל חבריו גילו אז אכפתיות שכה חיונית במאבקי תחתית.
וייס יזם את האיחוד
זה גם היה העיתוי בו חתם ולדימיר וייס כמאמן סלובן ברטיסלבה, וקבע במסיבת העיתונאים הראשונה שהוא פועל על מנת לחזק את הסגל בכוכבים מנוסים מהנבחרת שהדריך ב-2010. היעד זו גם היתה המטרה של הבעלים איבן קמוטריק, והיעד המדובר ביותר היה האמשיק – השחקן הסלובקי הגדול בדורו ללא עוררין. המגעים איתו לא צלחו, ותשומת הלב עברה לקוצקה, אך עלותו היתה גבוהה מדי בצל העובדה כי נותרה עוד שנה לחוזהו בפארמה. גם הקשר עצמו סבר שעדיין מוקדם מדי לשוב למולדת, והגשים באיחור מה את השאיפה הגדולה לשחק בפרמייר-ליג כאשר הצטרף בהשאלה לווטפורד – הדרך היתה פשוטה הרבה יותר כי היא נשלטת על ידי משפחת פוצו האיטלקית.
עם זאת, וייס ממש לא ויתר על התוכניות, והאיחוד המיוחל התבצע בחלוף שנה. הצרעות ירדו לליגת המשנה ב-2022, קוצקה הפך לשחקן חופשי, ובגילו המתקדם כבר היה הגיוני להצטרף לסלובן בהעברה חופשית, כדי לשתף פעולה עם המאמן שמוכן לתת לו גיבוי מוחלט בכל מצב, גם אם הוא נושך מישהו. הוא התקבל בכבוד של מלכים. האוהדים נזכרו כיצד הגיע בזמנו לעודד את סלובן עוד בתחילת דרכו כשחקן ספרטה פראג, וראו בו סמל עוד לפני שדרך על הדשא.
המטרות – ליגת האלופות ויורו 2024
לא בכל יום מצטרף לסלובן שחקן הרכב בנבחרת, ששיחק לא רק במונדיאל, אלא גם בשתי אליפויות אירופה. ואולי האמשיק כבר פרש, אבל קוצקה שמבוגר ממנו במספר חודשים עדיין לא חושב לתלות את הנעליים. הופעתו הבאה בנבחרת תהיה מספר 100, ויש לו כוונות להעפיל ליורו 2024. ההגרלה האירה לסלובקים פנים, והם צריכים רק להקדים את בוסניה, איסלנד ולוקסמבורג כדי לסיים במקום השני אחרי פורטוגל ולנסוע לגרמניה. לא במקרה הוא חתם מראש על חוזה לשנתיים בסלובן – כל הוא ישמור את עצמו בכושר עד הטורניר הבינלאומי הרביעי בחייו.
במקביל, יש גם השאיפה להעפיל לליגת האלופות. במשך יותר מעשור שיחק קוצקה באיטליה, ובכל התקופה הזו לא היה מעורב כלל במפעלים האירופים – אפילו מילאן לא הצליחה להעפיל לשם במהלך הקדנציה שלו. הנסיון הקודם שלו להעפיל לצ'מפיונס ליג היה עוד ב-2010 במדי ספרטה, ובאופן משעשע ביותר דווקא ז'ילינה הסלובקית הדיחה אותו בפלייאוף. בעונה שעברה, פרנצווארוש עצרה את סלובן, שהגיעה כפיצוי לשלב הבתים בקונפרנס ליג. כעת, ייתכן שזו ההזדמנות האחרונה של קוצקה, והוא מוכן להילחם גם בשיניים למען המטרה. מי מהירוקים מתנדב לשרוט אותו?
מה דעתך על הכתבה?