מויסס קאיסדו רגיל לקבל החלטות מפתיעות מאז שהיה קטן. הוא הצאצא הצעיר ביותר במשפחה של עשרה ילדים – יש לו שמונה אחים גדולים ואחות, וכולם כולל כולם אוהדים שרופים של אמלק, חוץ ממויסס, שבחר משום מה לתמוך דווקא ב-LDU קיטו. הוא אוהב ללכת בדרכו המיוחדת, ושום דבר לא יסיט אותו ממנה. לכן בימים האחרונים, אחרי שליברפול הגיעה לסיכום על רכישתו של הקשר האקוודורי מברייטון תמורת שיא של 111 מיליון פאונד, נדהם יורגן קלופ לשמוע כי הכוכב פשוט דחה אותו. הוא רצה לעבור רק לצ'לסי, והכחולים חזרו לשולחן המו"מ עם השחפים כדי לסגור עסקה תמורת 115 מיליון.
האם זה היה הצעד הנכון מבחינת קאיסדו? ממבט ראשון, בחירתו נראית משונה למדי. לליברפול יש סגל יציב ומאמן ותיק עם שיטות עבודה מסודרות מאוד, אשר נדרש הקיץ לבנות את הקישור מחדש בעקבות עזיבתם של ג'ורדן הנדרסון ופאביניו שהלכו להרוויח בסעודיה. ג'יימס מילנר, נאבי קייטה ואלכס אוקסלייד צ'מברליין כבר לא באנפילד, ובמקומם הגיעו דומיניק סובוסלאי ואלכסיס מקאליסטר. עם אלוף העולם הארגנטיני היה לקאיסדו שיתוף פעולה פנטסטי בברייטון בעונה שעברה, וקלופ רצה לאחד אותם כדי לשחזר את ההצלחה.
אלא שלאקוודורי היו תוכניות אחרות – הוא מעדיף קבוצה שנמצאת בכאוס ניהולי, מפזרת סכומי עתק על מגוון רחב מאוד של שחקנים, ומתקרבת כבר למיליארד פאונד שבוזבזו על רכש מאז רכש טוד בולי את צ'לסי מידיו של רומן אברמוביץ' לפני קצת יותר משנה. גם בסטמפורד ברידג' יש מאמן שסימן אותו כיעד חשוב, וגם שם יש אלוף עולם ארגנטיני בקישור שיוכל להשלים אותו מצוין בדמותו של אנסו פרננדס, אבל זה פרוייקט הרבה פחות מובנה בשלב זה.
מה היתרונות? שכר גבוה יותר, מגורים בלונדון, ואולי גם שיקולים פסיכולוגיים. כאוהד מנצ'סטר יונייטד שהתאהב בשדים האדומים בזכות אנטוניו ולנסיה, ייתכן כי קאיסדו מרגיש פחות נוח להצטרף לליברפול. חוץ מזה, המודלים שלו לחיקוי היו פול פוגבה (בגלל הקבוצה) ואנגולו קאנטה (בגלל הסגנון). בצ'לסי הוא נוחת הישר למשבצת של העילוי הצרפתי שבדיוק נטש אף הוא לסעודיה.
העובדה כי קבוצות פאר רבות עמדו בתור והשתוקקו לשלם סכומים מופרזים עבור שחקן עם ניסיון של קצת יותר משנה בפרמיירליג נובעת בעיקר מכך שקאיסדו מזכיר את שני הכוכבים המדוברים בו זמנית. הוא מכסה שטחים בקישור האחורי ביעילות רבה, ודורג במקום השני בליגה במספר התיקולים בעונה שעברה עם 99, אבל במקביל יש לו יכולות ועוצמות התקפיות שניתנות להקבלה לפוגבה בשיאו.
לא הכל מושלם, ומבחינת כיבוש הנתונים הסטטיסטיים דלים ביותר אפילו בהשוואה לקאנטה, שני שערים בלבד ב-53 הופעות במדי ברייטון בכל המסגרות – אבל זה לא הרתיע את הרוכשים הפוטנציאליים. הם רואים לנגד עיניהם פוטנציאל אדיר של שחקן שבשל כבר עכשיו, בגיל 21, אך עשוי לצמוח עוד לרמה גבוהה הרבה יותר. לא לחינם דאגה ברייטון להכניס להסכם עם צ'לסי אחוזים ממכירה עתידית – סעיף חסר תקדים כאשר מדובר בעסקה בהיקף כספי כה גבוה. השחפים סבורים כי ערכו של קאיסדו יאמיר עוד, ורוצים להמשיך להיות חלק מהחגיגה.
באופן כללי, ברייטון חוגגת ללא סוף בזכות סקאוטינג אדיר. היא מצרפת לסגל שחקנים אלמונים שהופכים לכוכבים תוך זמן קצר, ויודעת לשווק אותם במחיר גבוה. היא אפילו עשתה זאת עם מאמן, כאשר גרהאם פוטר "נמכר" ביחד עם צוותו בספטמבר שעבר לצ'לסי תמורת סכום כולל שעלה על 20 מיליון פאונד – על אף שהתאמתו לבלגן הוטלה מראש בספק, והעסק נגמר רע מבחינת הכחולים. אגב, גם העברתו של מארק קוקורייה, שחקן נהדר שפרח בברייטון, לא הניבה את התפוקה הרצויה מבחינת צ'לסי ששילמה תמורתו 55 מיליון פאונד.
שני המקרים האלה אומרים לשמש תמרור אזהרה גדול מאוד גם אצל קאיסדו – אם ייכשל, הוא עלול להתחרט על הקלות בה דחה את ליברפול. ואולם, קשה לנבא את העתיד, וגם ברייטון עצמה יודעת שעל כל קאיסדו או קאורו מיטומה יש גם שחקנים שנעלמים מבלי להותיר חותם כלשהו.
שמעתם, למשל, על בילי ולאדימיר ארסה? הקיצוני האקוודורי בעל השם המיוחד הוחתם על ידי השחפים מאינדפנדיינטה דל ואלה תמורת כמיליון יורו בקיץ 2018. בחלוף שלוש שנים במהלכן עבר השאלות כושלות רבות, הוחזר ארסה לקבוצה ממנה הגיע ללא תמורה מבלי ששיחק שניה בברייטון, ואוהדים מעטים מאוד שמעו בכלל את שמו, אבל בכל זאת היתה לו תרומה כבירה למועדון. כי במסגרת החתמתו נוצרו קשרים חבריים עם הנהלת אינדפנדיינטה דל ואלה, וזה איפשר לברייטון להקדים את כולם במירוץ אחרי קאיסדו בתחילת 2021.
לפי הדיווחים בדרום אמריקה, סקאוטים רבים מאוד עקבו אחרי האקוודורי הצעיר באותה תקופה, והרשימה כוללת בין היתר את לייפציג, מילאן, ניוקאסל, ואפילו מנצ'סטר יונייטד – האופציה אותה היה מעדיף הקשר עצמו לקחת בשתי הידיים. אלא שכל זה היה על הנייר, בעוד ברייטון הציעה חוזה מעשי, ואף הדגימה לקאיסדו כיצד היא מקדמת שחקנים צעירים. כל הפרטים נסגרו במהרה, ואינדפנדיינטה דל ואלה קיבלה כ-5 מיליון יורו. מיגל אנחל ראמירס, המאמן שטיפח אותו באקוודור, העריך מאוד את חניכו, והגדיר אותו כ"מנהיג השקט במרכז המגרש", אבל לו מישהו היה מספר לו כי מחירו יאמיר פי 30 תוך שנתיים וחצי, גם הוא לא היה מאמין.
למעשה, הצעדים הראשונים באירופה לא היו פשוטים כלל. הכישרון לא היה מיועד לסגל הראשון כאשר הגיע לממלכה, שובץ בקבוצת המילואים, ולקראת עונת 2021/22 הוחלט שהוא זקוק להשאלה שתבטיח לו דקות משחק כלשהן, אך השחפים התקשו מאוד למצוא מועדון שיסכים לקלוט אותו. לבסוף, אחרי חיפושים נואשים למדי, אותרה ברסחוט מהמקום האחרון בליגה הבלגית. האקוודורי שותף במדיה ב-12 משחקים, מתוכם הסתיימו שמונה בהפסדים, והפרשנים במדינה לא התרשמו במיוחד מיכולתו. קאיסדו הוחזר לברייטון באמצע העונה בגלל מכת פציעות, התיישב על הספסל, ואת הופעת הבכורה ערך רק באפריל 2022.
רק אז, לפני קצת יותר משנה, ראו באנגליה לראשונה במי מדובר. קאיסדו נתן הצגה בניצחון 1:2 על ארסנל בלונדון, בישל לאנוק אמוופו הזמבי, והתותחנים התרשמו עד כדי כך שבאותו קיץ כבר דובר על אפשרות שתציע 40 מיליון כדי להעבירו לשורותיה. "תמורת 40 מיליון אפשר לקנות רק את הנעליים של קאיסדו", התבדח פוטר. ואכן, בינואר האחרון נדחתה ההצעה של צ'לסי שעמדה על 55 מיליון, ואז הצעה של ארסנל בגובה 60 מיליון. האקוודורי, שרק שידרג את יכולתו כאשר קיבל חופש פעולה נרחב יותר מהמאמן האיטלקי רוברטו דה זרבי, נסק – והמועדון כיוון גבוה הרבה יותר.
ברייטון דאגה להאריך במרץ את חוזהו עד 2027, כדי להבטיח שהמחיר ימשיך לתפוח. היא אף היתה מעדיפה לשמור את היהלום אצלה לעונה נוספת, אבל לא רצתה לעמוד בדרכו כאשר התפתחה מלחמה כה עזה על החתמתו. בסופו של דבר, התברר כי העניין הרב של ליברפול נוצל על מנת לגרום לצ'לסי לשלם יותר ממה שהיא התכוונה, וברייטון הרי יודע שהכחולים מוכנים בסופו של דבר להוציא כל סכום – לאחרונה היא שילמה גם 25 מיליון פאונד תמורת השוער רוברט סאנצ'ס. אלא שכעת, כאשר האבק שקע, יגלה האקוודורי שמעמדו השתנה, והוא יצטרך לעמוד בסטנדרטים שונים לחלוטין.
מצעיר בעל פוטנציאל גבוה שפרץ לתודעה בסערה וגרף שבחים על כל פעולה חיובית, הוא הפך לשחקן הכי יקר בתולדות הפרמיירליג. מעתה, איכויותיו הגבוהות יתקבלו כמובנות מאליהן, והזרקורים יופנו דווקא לטעויות ולמשחקים החלשים. כל צעד שלו ייבחן בזכוכית מגדלת, והוא יזדקק לחוסן מנטלי על מנת להצעיד, לצד פרננדס, את הכחולים לעתיד טוב יותר. זו לא משימה טריוויאלית עבור שני ילידי 2001, גם אם ביטחונם העצמי גבוה מאוד.
קאיסדו תמיד חלם בגדול. הוא היחיד מכל האחים שפילס את דרכו בקבוצות הילדים בעיר הולדתו סנטו דומינגו, וכאשר נסע לפנימיה של אינדפנדיינטה דל ואלה בגיל 13 הוא הבטיח להוריו שיביא להם אושר – וגם עושר. אביו, שהפעיל ריקשה ברחובות, סמך עליו – וזה אכן קרה. "אתם תהיו גאים בי", הצהיר מויסס באוזני בני משפחתו כאשר חתם בברייטון, וקיים. הוא גם הפך לבורג מרכזי בנבחרת וכבש לרשת סנגל במונדיאל האחרון, בו הודחה אקוודור בשלב הבתים לאכזבתו הרבה.
השאיפה עליה לא הכריז מעולם בפומבי היתה להתעלות על האליל הגדול אנטוניו ולנסיה, אבל עכשיו זה אפשרי. הוא "רק" צריך להוכיח את עצמו באופן עקבי במשך שנים רבות בקבוצת צמרת באנגליה, כפי שעשה כוכב העבר באולד טראפורד. האם זה אכן יקרה, והאם הבחירה בצ'לסי תוכיח את עצמה? סביר שיקח יותר מעונה בכדי לענות על כך ברצינות.
מה דעתך על הכתבה?