בשבת האחרונה הושלמה עסקת הארי קיין ואוהדי באיירן מינכן היו מוכנים להתרגש לנוכח ההצלחה המסחררת בהחתמת כוכב על לחוד שלהם, אבל אז הגיעה התבוסה 3:0 ללייפציג בסופרקאפ שגרמה למאמן תומאס טוכל להתנצל בפני החלוץ האנגלי והזכירה לכולם עובדה פשוטה – ספינת הדגל של הכדורגל הגרמני עדיין במצוקה.
אין דרך אחרת להגדיר זאת. מדובר במשבר מתמשך שמלווה את באיירן מאז תחילת 2023. גם הזכיה הדרמטית באליפות ה-11 ברציפות לא שינתה זאת, ואולי אפילו הדגישה את הבעיות. שער מאוחר של ג'מאל מוסיאלה במחזור האחרון בקלן בצירוף תיקו ביתי ביזארי של דורטמונד נגד מיינץ העניקו את הצלחת שוב לבווארים, אבל החגיגות היו חמוצות מאי פעם. תחושת הפיאסקו לא עזבה את השחקנים והאוהדים על אף שהם טיפסו איכשהו בחזרה לפסגה. איש לא הופתע, אם כך, כי הכותרות מיד אחרי "ההישג" עסקו בפיטורים של המנכ"ל אוליבר קאן והמנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ'.
השניים היו אחראים לשורה של מחדלים, ובראשם ההחלטה לפטר את יוליאן נאגלסמן בשלהי מרץ, אבל גם הפרידה מהם הייתה מכוערת. קאן, שמונה רק שנה קודם לכן, לא הורשה לנסוע עם הקבוצה למשחק האחרון בקלן ונדרש להישאר בביתו מחשש שיעורר מהומות. שוער העבר האגדי, שלא הסתדר עם שלל הגורמים במערכת כמנהל, ביקר בחריפות את מחליפו המיועד יאן כריסטיאן דרזן – איש הכספים שקודם בדיוק כאשר נדמה היה שהוא נמצא בדרכו החוצה מהמועדון.
המינוי הזה החזיר באופן מיידי למרכז הבמה את הוותיקים שניהלו את העסק במשך עשורים. קארל-היינץ רומניגה שב למועצת המנהלים, אולי הנס מושך בחוטים כנשיא הכבוד שחשיבותו גדולה יותר מזו של הנשיא בפועל, הרברט היינר. "זו היתה טעות למנות את קאן מלכתחילה", הצהיר הנס במאי וניסה להחזיר את השקט התעשייתי, אולם זו משימה לא פשוטה.
קיין וקים – החתמות חלומיות
נכון לעכשיו, שתי פעולות חשובות מאוד בוצעו בשוק ההעברות על מנת לשדרג את הסגל. הבלם הקוריאני קים מין-ג'ה, שהיה לדעת רבים הטוב ביותר בתפקידו בליגה האיטלקית בעונה שעברה בדרכה של נאפולי לאליפות מזהירה, הוחתם תמורת 50 מיליון יורו – מחיר זול במונחי השוק הנוכחיים. הוא אמור לשתף פעולה עם מתייס דה ליכט, ועל הנייר לפחות הם משלימים זה את זה מצוין. במקביל, דאיו אופמקאנו הצרפתי, בן טיפוחיו של נאגלסמן עוד מימי לייפציג שביצע יותר מדי טעויות בסיסיות, צפוי לאבד את המקום בהרכב. הרעיון הזה, אגב, לא בא לידי ביטוי בסופרקאפ, בו שיחק אופמקאנו 90 דקות, בעוד קים החליף את דה ליכט במחצית – וזה גורם לחשוד כי לטוכל עלולות להיות תוכניות משלו.
העסקה השניה היא, כמובן, הבאתו של קיין. ההחלטה של קאן וסליהמידז'יץ' לא להחתים מחליף אמיתי לרוברט לבנדובסקי בקיץ 2022 הוכרזה כשגיאה גסה, והבווארים עשו את כל המאמצים לשכנע את יו"ר טוטנהאם דניאל לוי למכור את הכוכב שסומן כיעד המרכזי. גם פיני זהבי עזר בהשלמת העסקה בשלב מסוים, ובבאיירן מאמינים שהיא חייבת להיות הצלחה מסחררת, אבל שום דבר לא מובטח, וכדאי לזכור כי גם הבאתו של סאדיו מאנה לפני שנה לוותה באופוריה.
מאנה הועזב טונים צורמים
הסנגלי, שהגיע על תקן אחד השחקנים הטובים בעולם ונחשב לכוכב רב גוני שמסוגל להיכנס גם לנעליו של לבנדובסקי כחלוץ מרכזי על סמך הנסיון בליברפול, לא התאקלם במינכן – וההרפתקה הזו התדרדרה במהירות אחרי שספג פציעה שמנעה ממנו לשחק במונדיאל.
המתח בחדר ההלבשה התפרץ בסטירה של מאנה לפניו של לירוי סאנה אחרי ההפסד למנצ'סטר סיטי ברבע גמר ליגת האלופות. גורמים במועדון ניסו ליישר את ההדורים ולהציג עסקים כרגיל כלפי חוץ, אבל היה ברור שאין לסנגלי עתיד במועדון, והוא נשלח הקיץ בניגוד לרצונו לסעודיה. מאנה טען, עד רגע הפרידה, כי הוא מעוניין להישאר ולהוכיח את עצמו. אחרי שהועזב, התפרץ סוכנו עם האשמות על גזענות כלפי שחקני באיירן "הקנאים" לכאורה, וגם כלפי ההנהלה. היו אלה גירושים מכוערים ביותר, שלא תרמו לאווירה סביב הקבוצה.
מאנה כבר שייך להיסטוריה, קיין נחת, אבל סוגיות בוערות נוספות ממשיכות להעסיק את חדר ההלבשה ואת הצמרת הניהולית – ועדיין לא נפתרו לקראת פתיחת העונה בבונדסליגה הערב.
פרץ במקום נוייר?
השאלה הבוערת ביותר קשורה לזהות השוער, לאור מצבו הלא ברור של מנואל נוייר ששבר את רגלו בתאונת סקי בתום המונדיאל וטרם התאושש. יאן זומר השווייצרי, שהוחתם בינואר כדי להחליפו, בחר לעזוב לטובת אינטר, תוך שהמועדון מעניק לו את ברכת הדרך. "אנחנו מבינים את שאיפתו של יאן להיות השוער הראשון בטווח הארוך", הסביר היינר.
קצב החלמתו של נוייר לא לגמרי ברור, ולאורך הקיץ נפוצו הדיווחים על כך שהוא מתקשה לשחזר את המהירות ואת משחק הרגל שלו, ועלול לא לחזור לעולם לרמתו המקורית. מאידך, השפעתו של הקפטן בתוך המועדון ובחדר ההלבשה עצומה, ובבאיירן נזהרים לא לפגוע בכבודו – קל וחומר אחרי שנאגלסמן, קאן וסליהמידז'יץ' כבר רמסו אותו כאשר פיטרו בינואר ללא הסבר את חברו הקרוב ביותר, מאמן השוערים טוני טפאלוביץ'.
שני השוערים שסומנו כאופציות להשאלה הם קפה מצ'לסי וחרונימו רולי מאייאקס. טוכל העדיף את הבאסקי, אותו הכיר (וסיפסל) בתקופתו בסטמפורד ברידג', אבל אז נפצע טיבו קורטואה – וקפה עשה את דרכו לריאל מדריד. במקביל, נפצע גם רולי במחזור הפתיחה בליגה ההולנדית, והארגנטיני שייעדר מספר חודשים ירד מהפרק. בשלב זה, נזרקו לאוויר שמות מגוונים, כולל דויד דה חאה, אבל אז נמסר כי הניתוח הנוסף שעבר נוייר הצליח – והוא עשוי אולי לחזור מוקדם מהמתוכנן. לכן, בימים האחרונים, חל שינוי חד בתוכניות. במקום לעסוק בהשאלות קצרות טווח, בבאיירן הוחלט לסמוך על שוער המשנה סוון אולרייך, ולהחתים באופן קבוע שוער שלישי איכותי, רצוי צעיר, אשר לא יהיו לו שאיפות מיידיות להיות בהרכב.
דניאל פרץ עונה על ההגדרה הזו באופן מושלם, ולכן המגעים להעברתו לאליאנץ ארנה צוברים תאוצה ביומיים האחרונים. כל עוד נוייר מחוץ למשחק, הישראלי יהיה שוער המשנה, ואולי אף ייזרק למים העמוקים. מבחינת האוהדים, הבחירה הזו מעוררת דאגה, כי המוניטין של אולרייך לא גבוה מספיק כדי להיות לקבל קרדיט לאורך זמן. לכן, הבחירה לסמוך עליו משדרת לדעת רבים חולשה.
האם קימיש יהיה מספר 6?
סוגיה קריטית נוספת נעוצה סביב רצונו של טוכל להחתים קשר אחורי, "מספר 6 טבעי" כפי שהתפקיד מוגדר בגרמניה. המאמן דיבר על כך פומבית, וגם קיבל תשובה גלויה מיוזואה קימיש: "אני מספר 6". המנהיג הדומיננטי, שסומן כבר מזמן כקפטן העתידי של באיירן בעידן שאחרי נוייר, סבור שזה התפקיד האופטימלי עבורו ומעולם לא הסתיר את רצונו לשחק בו, אולם טוכל לא מסכים. הוא מעדיף לשתף את קימיש בעמדה קדמית יותר, ויש לו גם ספקות לגבי שותפו הקבוע וחברו הטוב למרכז המגרש. לאון גורצקה איבד את מקומו הקבוע בהרכב בשלהי העונה שעברה, והקיץ אף היו שמועות על נסיונותיה של באיירן לדחוק אותו החוצה, כולל אופציה תמוהה של מעבר לווסטהאם.
בסופרקאפ מול לייפציג השלים קונראד ליימר האוסטרי 90 דקות מול האקסית. קימיש פתח לצידו, והוחלף בדקה ה-78 על ידי גורצקה. האם זה סימן לבאות? בינתיים, טוכל ממשיך לדחוף להחתמה נוספת בקישור. הדבר מייצר, לפי התקשורת הגרמנית, מתיחות הן בחדר ההלבשה והן בהנהלה. האופציות כוללות את איברהים סנגארה מאיינדהובן, ווילפרד אנדידי מלסטר, פלורנטינו לואיס מבנפיקה, ואפילו שמו של אורליאן טשואמני הוזכר על אף שהסיכוי לכך שריאל מדריד תוותר על הצרפתי קלוש.
היריבות מחכות להמשך המעידות
איך שלא תסתכלו על זה, לא שקט בבאיירן, שחזרה להתאים השנה לכינוי הישן משנות ה-90, פ.צ הוליווד. הסגל נראה מצוין, אבל יש סימני שאלה רבים סביב לכידות, ואנשים מסוגלים להאמין כמעט לכל ברווז – היו שהתייחסו ברצינות לציוץ שקרי שהפיץ מישהו בטוויטר בתחילת יוני על כוונתו של טוכל להתפטר באופן מיידי. ההיררכיה הפנימית לא ברורה, שחקני מפתח מרגישים שמעמדם בסכנה, היחסים בין המאמן לחלק מהשחקנים מתוחים, והטעם המר מסוף העונה שעברה לא נעלם למרות עזיבתם של קאן, סליהמידז'יץ' ומאנה. התבוסה ללייפציג רק הוסיפה זמן למדורה, והיריבות בבונדסליגה מקוות שהמשבר יעמיק.
אם הכל ילך כשורה, באיירן עם קיין אמורה לזכות באליפות ללא קושי, אך המציאות עשויה להיות שונה – ואז אנחנו צפויים לקבל שוב דרמה משובחת בצמרת. פרט לאוהדי הבווארים עצמם, כל חובבי בונדסליגה יחתמו בשמחה על תסריט כזה לקראת פתיחת העונה החדשה.
מה דעתך על הכתבה?