בסוף נובמבר 2020, אחרי שלושה חודשים מוצלחים במדי זאגלבי לובין, התראיין לורנצו שימיץ' לראשונה בתקשורת הפולנית ונשאל לגבי המשחק הכי קשה בקריירה שלו. המראיין ציפה לקבל תשובה שתזכיר את הליגה האיטלקית המאתגרת, אבל הבלם הקרואטי הפתיע: "זה היה עם היידוק מול מכבי תל אביב בפלייאוף הליגה האירופית. זה היה משחק שונה, יצרי. היידוק זה המועדון שלי, המקום בו גדלתי. ממש רציתי שנעלה לשלב הבתים. הפסדנו 2:1 בישראל ואז ניצחנו 1:2 בספליט. הייתה הארכה, 120 דקות בשיא החום. בסוף הפסדנו בפנדלים".
אותה הדחה טראומטית בגומלין מול הצהובים באוגוסט 2016, הייתה ונותרה ההופעה היחידה של שימיץ' בן ה-27 במפעלי אופ"א. מאז הסתובב – בעיקר באיטליה וכמעט תמיד כשחקן גיבוי – וכעת, בחסות משבצת הזר השישי שפינה העולה החדש דניאל סונדגרן, הוא מגיע למכבי חיפה כדי להגשים את החלום האירופי ולתקן את הזיכרון הישראלי.
שימיץ' נולד בספליט ובאופן טבעי הצטרף לאקדמיה של היידוק, שהצמיחה כוכבים רבים לאורך השנים. הבלם שיחק בנבחרות הנערים של קרואטיה ושימש כקפטן בקבוצות הגיל השונות בהיידוק, כולל בנוער. באפריל 2014, בחצי גמר הגביע לנוער מול ציבאליה, התמוטט לפתע שימיץ' בדקה ה-78 ואיבד את ההכרה לסירוגין. לאחר טיפול רפואי ממושך על כר הדשא, פונה לבית החולים והיידוק הצליחה לצאת מההלם וגם לנצח, כשהחבר הטוב ניקולה ולאשיץ' הכריע בפנדל בתוספת הזמן והקדיש את העלייה לגמר לקפטן שלו.
האירוע הזה, גם אם עבר בשלום בסופו של דבר, לא סייע לבלם גבה הקומה (1.95 מ') לעשות את הקפיצה המצופה לבוגרים. הכישרון שכבר היה קרוב למעבר יוקרתי לצ'לסי והושווה בספליט לסרחיו ראמוס בגלל התפקיד ולאשטון קוצ'ר בגלל המראה ("אנחנו דומים? אולי בגבות", התייחס לשם שמלווה אותו לכל אורך הקריירה והופך לכינוי גנאי לאחר טעויות), הלך לאיבוד איפשהו בגיל 18, נתקע במילואי היידוק ואז יצא בעצת סוכנו להשאלה קצרה ומיותרת בגוברלה האוקראינית. "איך היה שם? כל מה שרציתי זה לשוב הביתה", סיפר לימים על המועדון שנמחק שנה לאחר מכן. "הלכתי בעקבות הסוכן שלי דאז, אחרת הייתי חותם בזאדאר אצל איגור שטימאץ שמאוד רצה אותי. זה צעד שאני מתחרט עליו, אבל גם שם שיחקתי בגיל 19 מול שמות כמו לואיס אדריאנו, דוגלאס קוסטה ודריו סרנה. זו הייתה חוויה לימודית, גם אם ספגנו 17 שערים בשלושת המשחקים שלי שם".
לאחר האפיזודה המוזרה באוקראינה, חזר שימיץ' הביתה ונשלח "ללמוד לקח" בקבוצת המילואים ("בהיידוק רצו שאלך לזאדאר ולא לאוקראינה; טעיתי והשלמתי עם העונש הזה"). המכירה של הקפטן מריו מאלוצ'ה לא הספיקה כדי לפנות לו מקום בבוגרים, אבל ברגע שגם גוראן מילוביץ' עבר לסין בפברואר 2016, להיידוק כבר לא הייתה ברירה. שחקן הבית הצעיר החל לקבל דקות משחק, כבש שער בכורה ובשלהי העונה גם הורחק לראשונה. את 2016/17 כבר החל כשחקן הרכב קבוע ופגש כאמור גם את מכבי תל אביב, אבל בהיידוק הרגישו שזה הזמן למכור גם אותו. אירועי ההפסד הביתי לדינמו זאגרב זירזו את המהלך.
היידוק אירחה את יריבתה המושבעת באמצע דצמבר, במשחק האחרון לפני פגרת החורף, ובדקה ה-93 ספגה מרגלי האלג'יראי אל הילאל סודאני. שימיץ' בעט בכדור בעצבים ואחרי שלוש דקות הטיח לדשא את פטאר סטויאנוביץ' במהלך מהומה בין שחקני שתי הקבוצות. הוא ספג אדום ישיר, ניסה לתקוף גם את השופט ובעקבות זאת הורחק משלושה משחקים ונקנס. זה למעשה היה אקורד הסיום הצורם שלו במועדון נעוריו.
"כדורגלן מוכשר, אבל כזה שנכנע לטמפרמנט שלו", נפרדו בהיידוק משימיץ' כאשר נמכר לסמפדוריה אחרי 27 הופעות ושער אחד. סעיף השחרור שלו עמד על 1.2 מיליון יורו, אבל האיטלקים לא הסכימו לתשלום אחד. לאחר משא ומתן מייגע, סגרו הצדדים על 1.5 מיליון יורו בשלושה תשלומים, ביום האחרון של חלון ינואר 2017. "הגעתי לסמפדוריה בגיל 20 ולא ידעתי איטלקית", סיפר שימיץ' בריאיון בפולין. "הייתי צריך עזרה ומי שהיה שם בשבילי זה פאביו קוואליארלה. אבל באימונים סבלתי ממנו, כי הוא שועל רחבות אמיתי. הוא תמיד מגיע לפניך לכדור, לא משנה מה. כל החלוצים באיטליה ככה. כמה שניות של חוסר תשומת לב ואתה סופג. שיחקתי שם גם עם לואיס מוריאל, לוקאס טוריירה וברונו פרננדש, אבל פאביו היה הטוב מכולם".
האמת ש"שיחק" זו לאו דווקא ההגדרה המתאימה. שימיץ' נכלל 13 פעמים בסגל למשחקי הליגה, אבל לא קיבל אפילו דקה אחת והסתפק באימונים סיזיפיים ובמשחקי אימון. "בטרום העונה בסמפדוריה, אצל מרקו ג'אמפאולו, עבדנו על הגנה במשך חודש", נזכר. "שעה וחצי של אימון בשמונה בבוקר, בלי לגעת בכדור. כך מדי יום. אתה מותש מנטלית אחרי חודש כזה, אבל הכי מתסכל היה לסיים אימון ולראות את החלוצים מתרגלים בעיטות לשער. אמרתי לעצמי: 'איך יכול להיות שאנחנו מתענים שעה וחצי בלי כדור, והם נהנים'. ג'אמפאולו היה מאוד תובעני, אבל זה היה טוב עבורי. הרגשתי שהשתפרתי מאוד מבחינה טקטית".
לאחר הטירונות בסמפ, שימיץ' הושאל ליורדת אמפולי ונראה נהדר. הוא שיחק בקביעות, כבש שלושה שערים וגם היה חלק מנבחרת קרואטיה הצעירה, שם שיתף פעולה עם דויה צ'אלטה-צאר במרכז ההגנה והבקיע שער קריטי במהפך בתוספת הזמן מול בלארוס. באמצע העונה עלה כיתה כשהושאל לספאל מהסרייה A וגם ניצח איתה את סמפדוריה, אבל פציעה עצרה את ההתקדמות.
בזמן ששותפו צ'אלטה-צאר הוקפץ לנבחרת הבוגרת ואף שיחק במדיה בדרך לגמר המונדיאל ברוסיה, שימיץ' היה בטיפולים. "זה רק מוכיח כמה המזל משחק תפקיד בכדורגל", אמר. "הוא עלה אז עם רד בול זלצבורג לחצי גמר הליגה האירופית ושיחק מדי שבוע, ואני סבלתי מפציעה בקרסול בספאל. ברור ששמחתי עבורו, הוא בחור נפלא. אני יודע שנשחק יחד בנבחרת בעתיד".
חלומות הנבחרת של שימיץ' התרחקו עם השנים. בעונה השנייה בספאל ישב בעיקר על הספסל והסתפק בהופעות בודדות (233 דקות ליגה) בגלל הפציעה הטורדנית בקרסול, ולאחר מכן הושאל לרייקה בלי לשחק כי נקע בהכנה את אותו קרסול, ואז המשיך לדונייסקה סטרדה הסלובקית, שם לפחות החלים לגמרי. בקיץ 2020 החליטה סמפדוריה לעצור את רצף ההשאלות ומכרה אותו לזאגלבי לובין הפולנית ב-250 אלף יורו, אחרי שהיידוק לא הצליחה לגייס כסף כדי להחזירו. "אני רק רוצה להיות בריא", אמר שם. "בגיל 20 הייתי במועדון גדול והכול היה נהדר. שיחקתי בשלוש קבוצות באיטליה ואז פציעה עיכבה אותי לזמן ממושך. פה אוכל לחזור לעצמי".
ההתחלה הייתה מצוינת. שימיץ' פתח לראשונה במחזור הרביעי והציל נקודה בנגיחה לרשת קרקוביה, ושישה ימים לאחר מכן שוב נגח פנימה אחרי קרן וסידר ניצחון בביאליסטוק. זאגלבי צברה תאוצה והבלם המשיך להתגלות כנשק קטלני בקרנות, כשהבקיע באותה צורה גם במהפך אצל ויסלה קרקוב. אבל אז נפצע לפני פגרת החורף ושוב התקשה לחזור, אם כי הוסיף למאזנו שער רביעי (איך לא, בנגיחה אחרי קרן).
את עונתו השנייה בפולין החל בהרכב, אבל אז הודח מהסגל בגלל בעיות סביב הארכת החוזה וחזר לשחק רק לפני פגרת החורף, שבמהלכה היה מועמד למכבי נתניה ולבסוף חזר לאיטליה. לצ'ה קלטה אותו בינואר 2022, אך היא כבר רצה נהדר בדרך לעליית ליגה ואפשרה לו משחק אחד בהרכב ועוד שש הופעות כמחליף. האופציה לעונה נוספת לא מומשה, ובעוד לצ'ה נערכה לקאמבק בסרייה A, שימיץ' נשאר בליגת המשנה עם חוזה לשנתיים באסקולי.
גם אצל הביאנקונרי הוא לא יועד תחילה להרכב הראשון. אסקולי רצה עם שלושה בלמים והקרואטי הגיע כגיבוי. בחודשיים הראשונים שותף לחמש דקות בלבד כמחליף מול פאלרמו, אבל במחזור השמיני הורחק ג'וזפה בלושי וכך התפנתה העמדה האידיאלית מבחינת שימיץ': הבלם הימני בשלישייה האחורית. הוא פתח לראשונה במשחק החוץ מול בארי, וכמו בקדנציה בפולין חגג את הכניסה להרכב עם שער חשוב (כרגיל אחרי קרן, אבל הפעם ברגל) שהוביל לניצחון. מאותו רגע לא זז מההרכב, פרט לעונש הרחקה אחד והופעה בודדת כמחליף, וסייע לאסקולי להישאר בליגה. העונה הזו הייתה למעשה היחידה בקריירה שבה פתח ביותר מ-14 משחקי ליגה (24 ועוד שניים כמחליף) וחצה את רף 2,000 הדקות. "שימיץ' הובא כמחליף, אבל הפך לשחקן מפתח בהגנה", נכתב עליו בסיכום העונה של אסקולי.
היכולת הטובה עוררה עניין מחודש בשחקן, כולל הצעות מהסרייה A ואחת מהאקסית סמפדוריה שירדה ליגה והחלה בנייה מחדש תחת אנדראה פירלו. אסקולי הייתה מוכנה למכור ב-600 אלף יורו, אלא שאז הבלם הסלובני אליאז' טבצ'אר נפצע ושימיץ' חזר לתוכניות. הקרואטי כבש בהכנה ואז הוצב בהרכב במשחק הגביע מול ורונה, שהפך לערב מסויט מבחינתו.
כבר בדקה השנייה הופתע מהמהירות של ג'ורדי אמבולה, הבין שלא יתפוס אותו ואז ניסה לשים גוף וכשל. אמבולה ברח לו, עבר את השוער וכבש. אסקולי השוותה ל-1:1, אבל בתוספת הזמן של המחצית הגיב שימיץ' באיחור לכדור חוזר וראה את פאבל דוידוביץ' מחזיר את היתרון לוורונה. ולקינוח, בפתיחת המחצית השנייה עצר בידו בעיטה חזקה בתוך הרחבה, ראה כרטיס צהוב והפנדל הזה גם קבע את תוצאת המשחק (1:3).
כמו בימי היידוק, גם כאן משחק הפרידה של שימיץ' היה קטסטרופלי. במחזור הפתיחה של הליגה כבר נותר על הספסל (ולא נכנס למרות שלושה אדומים שספגה קבוצתו במהלך המחצית הראשונה) ואז גם דווח באיטליה על העסקה המתבשלת עם מכבי חיפה, שמשלמת אפילו יותר ממה שציפתה אסקולי לקבל מקבוצות באיטליה רק לפני כחודש.
ומה הירוקים מקבלים? ראשית, שחקן גדול מימדים שיוכל להתמודד עם חלוצים פיזיים באירופה וגם איום התקפי נוסף במצבים הנייחים (תשעה מ-13 שעריו בקבוצות היו בנגיחות, גם הגול היחיד בנבחרת הצעירה). יחד עם עבדולאי סק, שאת מקומו הוא מיועד למלא בעת אליפות אפריקה בינואר, מדובר בצמד תאומי מגדל כמוהו לא היה למכבי חיפה מעולם.
בנוסף, הקרואטי שאוהב לשחק בשלישיית בלמים (המערך המועדף על מסאי דגו כרגע) יודע לבנות את המשחק מאחור ויוכל לעזור בהנעת הכדור – אלמנט בו הצטיין דילן בטובינסיקה וחסר כרגע לירוקים. וכמו קודמו, אין לו בעיה לשבת על הספסל ולהמתין להזדמנויות שלו. הוא היווה אופציה חלופית במרבית קבוצותיו ומקבל בגיל 27 הזדמנות לחוות לראשונה שלב בתים אירופי ואולי למנף לפתע את הקריירה, כפי שעשה סק למשל עד להרכב של נבחרתו.
"כל משחק באיטליה הוא קרב אגרוף, אני מלא צלקות", התייחס שימיץ' בעבר להבדלים בין הליגות בהן שיחק. "בפולין זה שונה, אתה רק נוגע בחלוץ והשופט שורק. אני בחור גדול, 1.95 מטר ושוקל 90 ק"ג. כשאני עולה לנגיחה, ברור שאגע במישהו. היריבים שלי בדרך כלל לא בנויים כמוני, אז זה מסתיים בעבירה. לזה אני עוד צריך להתרגל".
ליגת העל שלנו דומה יותר לפולנית, כך שהוא צפוי להיתקל בבעיה הזו גם כאן. מפאת גודלו, הוא לוקה באופן טבעי במהירות, כפי שניתן היה לראות במשחק הגביע מול ורונה ובמקרים נוספים באיטליה, וגם העצבים משחקים אצלו תפקיד. בתחום הזה התרסן עם השנים, אבל אם יהיה אירוע טרנר נוסף, אל תופתעו לראותו בלב המהומה.
מה דעתך על הכתבה?