זה היה משחק החוץ הטוב ביותר של נבחרת ישראל זה עידן ועידנים. בדרך כלל משחקי החוץ של הנבחרת, שגם מניבים משהו, מסתיימים בתיקו 1:1: בסידני ב-69', בסידני ב-89', בווינה ב-98'. הפעם התלוותה לכך גם יכולת יוצאת דופן. ישראל אמנם סיימה בתיקו, אבל ניצחה כמעט בכל פרמטר במגרש. השליטה המוחלטת שלה במחצית השנייה, מול קהל גדול ועוין, אופיינית בדרך כלל לקבוצות גדולות בכדורגל הישראלי, בעוד הנבחרת נשארת מאחור.
הפעם הנבחרת יישרה קו. היא בעיקר יישרה קו עם מה שהתחולל פה בקיץ בנבחרות הלאומיות. אתמול ניצחה נבחרת הנערים 1:4 את איטליה באיזה טורניר בינלאומי נחשב, 1:4 את איטליה, כאילו כלום. הגישה הזו, של "אפשר לחשוב מול מי אנחנו משחקים", חלחלה גם לנבחרת הבוגרת. מה שיותר הרשים מהכדורגל – שגם בו היו חלקים שלא תפקדו – הייתה הגישה למשחק – באים לנצח. באף רגע שהוא לא נראתה הנבחרת אומללה, לא התקשתה לחצות את קו מחצית המגרש, לא התמסרה בין הבלמים כי לחצו אותה. ככה שיחקנו פעם במשחקים כגון אלה. הפעם היא קבעה את הסטנדרטים במגרש. במובן הזה רומניה היא זו שחילצה נקודה שאולי תהיה לזכותה בהמשך.
גם אם רומניה היא נבחרת בינונית להחריד, שלא מסוגלת להניע כדור אלא הולכת על כדורים ארוכים, עדיין רומניה היא נבחרת בעלת מסורת, עם נוכחות קהל בביתה. מה שעשתה לה נבחרת ישראל לא רק הפתיע אותנו, אלא בעיקר הפתיע אותה. ממתי נבחרת ישראל משחקת ככה בחוץ? מהקיץ האחרון.
הקישור האחורי של ישראל היה פנטסטי, נטע לביא שלט באמצע כמעט לבד, בלי שמץ של רגשי נחיתות. לא יודע מה הרמה של הליגה ביפן, אבל הוא נראה טוב כבמכבי חיפה, וזה לזכותה. ההתקפה תפקדה פחות, בגלל שהרומנים חששו ממנור סולומון ובודדו אותו, אלא שגם שגיב יחזקאל במחצית הראשונה ואוסקר גלוך כמובן בשנייה, כמו גם השטחים שקיבל סולומון כתוצאה מהפאניקה הרומנית, שינו את התמונה.
אלון חזן ניווט את זה כמו גדול. חזיזה נשר בתחילת ההתכנסות? עבדה נשר בסוף השבוע? חזן הלך על שגיב יחזקאל למרות שהרבה היו בוחרים בו דווקא במקום אלי דסה, ומזעיקים את ענאן חלאילי מהנבחרת הצעירה. גם ההימור המתמשך על רוי רביבו הוכיח את עצמו. לא בטוח גם שחלוץ אחר מהסגל היה עושה עבודה יותר טוב מדור תורג'מן שבודד לחלוטין. שווה לתת לדין דוד להיות החלוץ הפותח במשחק מחרתיים בבלומפילד מול בלארוס, לפחות שנדע שהוא יכול.
ועדיין נשאלת השאלה מה היה קורה אם נבחרת ישראל, בוייב שלה וביכולת שלה, הייתה מופיעה עם סגל מלא יותר. איך הגענו למצב שבמשחק כל כך חשוב, הנבחרת מגיעה בלי השחקנים הכי טובים שלה, כל אחד וסיבותיו הוא. העובדה כי הנבחרת ויתרה על כולם תמיד תשאיר את המשחק הזה צמוד לסימן שאלה: האם עם כל השחקנים הבכירים, ישראל הייתה מנצחת אמש ובכך סוללת את דרכה הבטוחה ליורו? את התשובה לכך נדע רק בנובמבר.
ובכל זאת, ישראל לא ניצחה. זה קרה בעיקר כי ספגה שער סופר שטותי, סופר לא אחראי, ממצב שלא היינו צריכים להגיע אליו מלכתחילה. משחק 20 ברציפות שנבחרת ישראל סופגת.
על השער הזה אפשר למרוח בגדול את השם עומרי גלזר ולסגור את הסיפור, אבל גלזר הוא הפחות אשם בשער. על השער הזה אחראי במידה הרבה יותר גדולה, אלי דסה. לא שון גולדברג שהיה קרוב לנקודת הפגישה של הכדור החוזר עם דניס אליבק המשחק בקטאר, אלא דסה.
זה התחיל באיבוד כדור של אוסקר גלוך רחוק מאוד מהשער הישראלי וכדור רוחב ארוך שדסה לא הצליח לייצב את עצמו כדי ליירט אותו בפעם הראשונה. אליבק קיבל את הכדור ומסר אותו לסטאנצ'ו שבעט לשער. גלזר לא הצליח לקלוט את הכדור הלא חזק בדיוק כמו מקבילו מולדובן מאוחר יותר, אבל דסה, שכבר נתן לאליבק לנוע קדימה, נותר נטוע במקום גם כשאליבק הסתער חופשי לגמרי על הריבאונד. גולדברג עמד במקום בו היה צריך לעמוד, לכסות את השטח שלו. לצאת מהעמדה שלו ולהציל את המולדת בשבריר שנייה, קשה לבצע כשאתה ממוקם בתבנית הגנה. זה אמור להיות בסיסי, כל אחד מכסה את השטח שלו. דסה לא כיסה פעמיים את השטח שלו, ונתן לחלוץ שם לכבוש באין מפריע.
משהו קרה לאלי דסה בשנה האחרונה, אולי בחסות העובדה שהוא משחק בליגה שהיא סגורה ומסוגרת בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה. זה לא אותו מגן שהיה באנקר בנבחרת ישראל. העובדה שאין לו תחרות בנבחרת ישראל, עושה גם היא את שלה. דסה חייב להרגיש שהאדמה בוערת תחתיו, אולי זה יתדלק אצלו כמה מאגרים שהתרוקנו לאחרונה. אם רוי רביבו, ילד בן 20, חסר ניסיון, יכול לתת משחק כמו אתמול, אפשר להמר באגף הימני על שחקן אחר, גם חסר נסיון. יהיה נורא אם בסוף הקמפיין כולנו נדבר על השער הזה – השטותי – כשער שמנע מישראל להגיע שוב לטורניר גדול.
גלזר? משחק לא טוב אחרי קיץ די טוב וקמפיין סביר פלוס. להחליט באמצע קמפיין ללכת על דניאל פרץ זו ההחלטה הקלה, אבל לא החכמה. שוער טוב – שניהם טובים – פותח וסוגר קמפיין.
מוסכם על כולם שכדי להעפיל לאליפות אירופה, ישראל תצטרך לנצח את רומניה ב-18 בנובמבר בטדי ולעבור אותה בטבלה אחרי המחזור התשיעי בבית המוקדם, אבל בכלל לא מובטח שזה מה שיכריע. ישראל תהיה חייבת להוציא 4 נקודות משני משחקיה מול שווייץ (בבית) וקוסובו (בחוץ), כי אחרת היא עלולה להגיע למשחק בטדי מול הרומנים כשהיא בפיגור של 5 נקודות, ולקוות ששוייץ, שכנראה תעפיל כבר, תנצח בבוקרשט במחזור האחרון, כשישראל תשחק באנדורה.
ולכן התיקו אתמול ממש לא טוב לישראל כי הוא לא משנה את העובדה כי יעמדו מולה בקרוב משחקים יותר קשים מכפי שיהיו לרומניה, רומניה צריכה לשחק בטדי מול ישראל ובבית מול שווייץ בשני המשחקים האחרונים, אבל עד אז היא יכולה לברוח מישראל. עדיף היה להיות במצב שלה ולא להיות תלויים בה.
אמנם ישראל קיזזה את התיקו הביתי מול קוסובו בתיקו אתמול, אבל כאשר נבחרת רוצה להעפיל לטורניר גדול מהדרג השני בהגרלה, היא לא צריכה להיות מרוצה שזכתה בשתי נקודות ממשחק חוץ ומשחק בית מול נבחרות מדרגים 3 ו-4. בעניין הזה, מאגר התוצאות של הנבחרת בקמפיין הנוכחי לא מספק, גם אם רווינו נחת גדולה מהמשחק אתמול – לא נחת, תענוג – כי את הקמפיין הזה נשפוט על פי תוצאות. לנצח את שווייץ בבית יכול להיות רגע שישנה את התמונה.
ייאמר מיד, מעולם לא היה לישראל באירופה בית כל כך נוח כדי לעלות ממנו. אנחנו אוספים לכל אורך הקמפיין כמו מיני כשלים, וטעויות, והחלטות מקוממות, שאם הנבחרת לא תעפיל בסופו של דבר ליורו, נפספס הזדמנות שמעולם לא ניתנה לנו. שייאמר, מעולם לא קיבלנו דלי כל כך גדול כדי שלא נבעט בו.
מה דעתך על הכתבה?