איזה ראש יעוף קודם? המאבק האלים של האולטראס מאיים על מארסיי

פעם, לקראת סיום עונת 2011/12, כאשר אכל מאמן מארסיי דידייה דשאן במסעדה, ניגש אליו פרחח גס רוח ודרש ממנו להתפטר ולעזוב את העיר לאלתר. הוא אף איים לכרות את ראשו אם לא יעשה כך. דשאן אכן עשה כך. העבריין הצליח להבריח אותו, ומאז הוא מדריך את נבחרת צרפת.

איך אנחנו יודעים זאת? כי הפרחח סיפר על כך בעצמו בגאווה גדולה בראיון לתקשורת. הוא כינה את דשאן "גמד קטן" – הגדרה מעניינת לאיש האגדי שהניף את גביע האלופות כקפטן ב-1993, ואז הצעיד את הקבוצה לאליפות כמאמן ב-2010. "גרמתי לו לרעוד", הוא התרברב. זה כלל לא מפתיע, כי כולם רועדים כששמו מוזכר. קוראים לו ראשיד זרואל, והוא ריצה בעבר עונשי מאסר, אך ניתן לומר שהוא האיש החזק ביותר בכל הקשור לכדורגל במארסיי. נשיאים, חברים הנהלה ומאמנים מתחלפים בתדירות גבוהה, לרוב בגלל דרישותיו, ואילו הוא נותר שם, כסלע איתן – ונראה כי לאף אחד אין יכולת להזיז אותו.

"כולם צריכים לפייס את ראשיד"

כאשר בוחנים את המשבר החדש אליו נקלעה מארסיי בפתיחת העונה הנוכחית, חייבים להכיר את פועלו של זרואל בן ה-52. כמו זינדין זידאן, הוא צאצא למהגרים אלג'יראים שנולד בעיר בתחילת שנות ה-70. בניגוד לזיזו, הוא לא התברך בכישורים על הדשא, אבל ידע תמיד לצרוח חזק מכולם, וניחן בכושר מנהיגות שמקורה בעיקר בזריעת פחד. עוד בהיותו בן טיפש עשרה, הוא הצטרף לאולטראס של מארסיי, היה שותף להקמת ארגון בשם South Winners 87, וכיום הוא השליט הבלעדי שלו. מתוקף תפקידו, הוא רוצה לקבוע כמעט הכל, ולא מוכן להכיר במגבלות הכוח.

בתחקיר שהתפרסם לפני שנתיים בעיתון לה מונד נכתב: "כל בכיר במארסיי צריך לדעת להתנהל מול ראשיד. צריך להקצות לו מושבים באיצטדיון, להעניק לו תמיכה כלכלית והטבות, ולנהל איתו משא ומתן על שלום פנימי. כי אם אין שלום כזה, הנהלת מארסיי תחיה תחת איום תמידי של הכפשות ביציעים ובעיר כולה, ואז תידרש להתפטר".

קחו, למשל, את הנשיא הקודם ז'אן-הנרי ארו. הוא מונה לתפקיד אחרי שהיזם האמריקאי פרנק מקורט רכש את המועדון ב-2016, והיה אמור להוביל מהפכה ניהולית. במסגרתה, הוא הסתכסך לא פעם עם זרואל, אבל תמיד ניסה לפייס אותו. בהודעה פרטית ששלח למנהיג האולטראס, כתב ארו ב-2020: "היו לי הרבה דעות קדומות עליך, אבל נוכחתי לגלות שאתה אוהב את המועדון". אלא שזה לא עזר, ופברואר 2021 נאלץ ארו להתפטר מתפקידו בעקבות התנגשות אלימה עם האולטראס במסגרת מפגש קבוע. הוא לא היה הראשון, וגם לא יהיה האחרון. ראשיד רגיל להביס את כולם.

מהתמכרות לפוטבול מנג'ר לקריירה מזהירה

אז עכשיו נלחם זרואל בנשיא המכהן, פאבלו לונגוריה שהחליף את ארו לפני שנתיים וחצי. לונגוריה הוא דמות מיוחדת מאוד, ולא רק בגלל שמונה לתפקיד הרם בגיל 34, תוך שהוא שובר שיאים. דרכו בכדורגל מקורית, כי היא החלה בהתמכרות לפוטבול מנג'ר. משם שאב לונגוריה את הידע העצום כנער, ואת הג'וב הזוטר הראשון קיבל כבר בהיותו בן 19. למה? כי הוא הכיר מקרוב את האיש על הקווים.

ב-2005, עזב מרסלינו, מאמן צעיר ואלמוני, את ספורטינג חיחון והגיע לרקראטיבו הואלבה אותה הצעיד לעליה היסטורית לליגה הבכירה. מרסלינו הוא יליד אסטוריאס ואוהד חיחון שרוף, וכמוהו גם לונגוריה שבילה זמן רב ביציעים. בשלב מסוים, הוא העז לתת למרסלינו טיפים שהתבררו כמועילים, והקשר בין השניים הלך והתהדק. כאשר הגיע להואלבה, החליט מרסלינו להעסיק את לונגוריה כאנליסט, וההצלחה היתה מסחררת. לונגוריה הוכיח את עצמו מעל ומעבר, גם אחרי שמרסלינו עזב את המועדון. הוא קודם לתפקיד הסקאוט הראשי ב-2009, והמשיך לכדורגל האיטלקי בתפקידים דומים – תחילה באטאלנטה, לאחר מכן בססואולו, ואז ביובנטוס אליה הצטרף ב-2015.

ב-2018, שב לונגוריה לספרד כדי להתמנות למנהל הספורטיבי של ולנסיה. הוא בחר דווקא בעטלפים, כי מרסלינו, איתו שמר על קשרי ידידות הדוקים מאוד, היה המאמן שהמחליץ עליו בחום. כאשר עזב מרסלינו, רצה גם לונגוריה לחפש אתגר חדש, ומצא אותו במארסיי שמינתה אותו למנהל הספורטיבי ב-2020. תוך חודשים ספורים, בצל ההתפטרות של ארו שהסעירה את המועדון, הוא קודם לנשיא – ומאז סומן כ"יעד לחיסול" מצד זרואל שלא סובל אותו.

"חשפתי הכל, כולל הודעות לאמא שלי"

במסגרת המאבק לגירושו של לונגוריה, שנתפס כנטע זר בעיני פלג האוהדים האלימים, בחרו האולטראס בין בהפצת שמועות על כך שהוא בוזז את קופת המועדון ומעביר סכומים נכבדים לכיסו. במהלך העונה שעברה, השמועות על כך הציפו את מארסיי עד כדי כך שגם הבעלים מקורט החל לדאוג. כדי להוכיח את חפותו, התעקש לונגוריה לפתוח ביוזמתו בחקירה פנימית, העמיד לטובת הבודקים את כל ההתכתבויות שלו ואת כל המידע על חשבונות הבנק הפרטיים. "העברתי אליהם אפילו את ההודעות ששלחתי לאמא שלי", הוא סיפר. מקורט והאמריקאים השתכנעו, אבל על זרואל כל זה לא עשה רושם מיוחד. הוא לא מוכן להירגע בשום אופן.

יש להניח שהסערות מסביב למועדון גרמו למאמן איגור טודור לעזוב את התפקיד בתום עונת 2022/23 מוצלחת יחסית. רוב הפרשנים סברו שהצליח בתפקידו, אבל הקרואטי התפטר באומרו: "שנה אחת במארסיי מרגישה כמו שלוש שנים לפחות במועדון אחר". במקומו, מינה לונגוריה את מרסלינו, והסיבות לכך ברורות לגמרי מצד שניהם. שני החברים מאסטוריאס שמחו לחדש את שיתוף הפעולה, כאשר הפעם דווקא לונגוריה, הצעיר מעמיתו ב-21 שנה, הוא הבוס הגדול. הם סומכים זה על זה בעיניים עצומות, והמאמן ידע שיקבל גיבוי מקסימלי. הוא לא העלה בדעתו לאיזו אווירה מטורפת הוא הכניס את עצמו.

המאמן לא היה בנוי למלחמות

הקיץ לא היה פשוט עבור מארסיי, והאוהדים זעמו על היעדר הנכונות לחדש את חוזהו של הכוכב האהוב דימיטרי פאייה, אשר הצטרף כשחקן חופשי לוואשקו דה גאמה. גם חוסר היכולת להשאיר את אלכסיס סאנצ'ס הצ'יליאני גרם לביקורת חריפה, והקש ששבר את גב הגמל היה ההשאלה של מתיאו גנדוזי ללאציו עם סעיפי רכישה נוחים. במקביל, הסגנון של מרסלינו הוגדר כמשעמם מדי, וההדחה הדרמטית במוקדמות ליגת האלופות בידי פנאתינייקוס היתה טראומטית. מארסיי כבר היתה בדרך לשלב הבא כאשר שער יווני עמוק בזמן פציעות בגומלין גרר את ההתמודדות להארכה – ולהפסד בפנדלים. בליגה היא עדיין ללא הפסד, אבל השיגה רק תוצאות תיקו מול יריבות נחותות כמו מץ, נאנט וטולוז – וגם המאמן עצמו הודה שהוא זקוק לזמן כדי הביא לשיפור.

ובכן, המחשבות האלה כבר לא רלוונטיות, כי המפגש של ההנהלה עם האוהדים ביום שני האחרון הסתיים בפיצוץ מרעיש. לונגוריה ספג איומים ישירים על חייו מצד זרואל וצוות חייליו, וגם במונחים של מארסיי היה זה מצב חירום. הנשיא וחברי ההנהלה החליטו לקחת פסק זמן קצר על מנת לעכל את ההתפתחויות, ובינתיים מרסלינו כבר ידע מה עליו לעשות. המאמן הוותיק הודיע על התפטרותו, כי אינו מוכן לעבוד בתנאי חוסר ודאות. חברו צוטט בתקשורת הצרפתית: "מרסלינו מוכן לקבל ביקורת מקצועית, אבל זקוק לשקט תעשייתי מבחינה ניהולית. הוא לא לוחם ולא בנוי למאבקים פנימיים. כאשר הוא נקלע למצבים כאלה, אין מבחינתו כל טעם להמשיך". בלעדיו, השיגה מארסיי תיקו 3:3 הפכפך מול איאקס באמסטרדם בפתיחת שלב הבתים בליגה האירופית, וביום ראשון מצפה לה קלאסיק מול סן ז'רמן בפריז.

הנשיא דווקא נחוש להילחם

מאידך, לונגוריה דווקא כן מוכן להילחם. פרשנים רבים סברו כי הוא יהיה הקורבן החדש של זרואל והאולטראס, אבל הנשיא הצעיר הודיע ביום שישי במסיבת עיתונאים מיוחדת על כוונתו להישאר. "אני מדבר איתכם כנשיא מארסיי. אני לא כאן כדי לדון במה שקרה ביום שני, כי זה לא מתקבל על הדעת. התמיכה שקיבלתי מאנשים רבים מאוד נגעה לליבי. החלטתי להמשיך בעבודתי לטובת המועדון. כמו כן, החלטתי להגיש תלונה על מה שקרה ביום שני, כדי שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם בעתיד. אני מודע לכך שמתחילה התקופה המאתגרת ביותר של כהונתי, וצפויים רגעים לא נעימים, אבל נחוש להשלים את המשימה. פרק חדש מתחיל בפרוייקט שלנו, ואנחנו נצא חזקים יותר, ללא התופעות הפסולות", הוא הצהיר.

זרואל הגיב על דבריו בביטול: "לא אכפת לי מלונגוריה, הוא יכול לומר מה שבא לו. אני יודע טוב מאוד מה יש לי בידיים. אם הוא ימשיך כך, כולם יידעו עליו הכל. אנשים שהוא מחביא במתקני האימונים לא יוכלו להסתתר יותר. הוא יגיש תלונה? נגד מי? אני גם אגיש תלונה נגדו".

המלחמה נכנסה, אם כך, להילוך גבוה יותר – ואין לדעת כיצד תסתיים. בינתיים, אוהדי מארסיי שפויים רבים דורשים להדיח את זרואל מראשות South Winners 87, וגם לפעול לצמצום השפעתו של הארגון באופן כללי. הם מודעים לכך שהפרחח מוכן לשרוף את המועדון במקום להיכנע. האיש שאיים אישית לכרות את ראשו של דשאן לא יבלום בעצמו. השאלה היא אם תהיה אופציה חוקית ומעשית לעצור אותו.