"פתאום במחצית נכנס לחדר ההלבשה איש קטן, לבוש בלבן, עם מגש גדול ועליו חצאי לימונים. הוא הציע לשחקנים שלנו, שהחלו למצוץ את הלימונים. פניתי לרופא הנבחרת ושאלתי: יכול להיות שהם סוממו? הם איבדו את הראש לגמרי במחצית השנייה. לא הייתה לנו שום הוכחה ולא ציפיתי שספרד תעשה דבר כזה. אם זה באמת קרה, אז הכדורגל גמור".
על הגרסה הפנטסטית הזו חתום ויקטור שרי, מי שאימן את נבחרת מלטה ב-21 בדצמבר 1983. ספרד הייתה צריכה אז ניצחון בהפרש דמיוני של 11 שערים במשחק האחרון של המוקדמות כדי להעפיל לאליפות אירופה על חשבון הולנד, ובאורח פלא זה בדיוק מה שעשתה. היום לפני 40 שנה, בערב שנחשב לאחד החשובים בתולדות הכדורגל הספרדי ולעצוב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל המלטזי.
On December 23, 1983, Spain played Malta in last match of Euro 1984 qualifying and had to win by an 11-goal margin to pip Netherlands and qualify. They won 12-1! There were accusations that lemons were spiked at half-time, but nothing proved… #MaltaEspaña pic.twitter.com/c73OojyZP1
— Ben Hayward (@bghayward) March 26, 2019
כמו היום, גם לפני 40 שנה הייתה מלטה אחת הנבחרות החלשות באירופה. ובכל זאת, את אותו קמפיין היא פתחה עם ניצחון המוקדמות השני בתולדותיה: 1:2 על איסלנד במשחק שנערך בכלל במסינה, איטליה. בגלל עונש מאופ"א, גם את משחק הבית השני לא הורשתה לארח במלטה, ואז נוצרה הזדמנות לעשות כסף. במקום לשחק שוב באיטליה, הטלוויזיה ההולנדית שילמה להתאחדות המלטזית עשרות אלפי דולרים כדי לקיים את המשחק מול הנבחרת שלהם באאכן, גרמניה. בקור הגרמני של אמצע דצמבר 1982, המלטזים קפאו והובסו 6:0.
במשחק הבית השלישי כבר התאפשר למלטה לארח בטה קאלי והיא הפסידה 1:0 לאירלנד, ואחרי כחודש וחצי מתחה באצטדיון הלאומי את כוכבי ספרד. כרמל בוזוטיל כבש צמד סנסציוני עבור הנבחרת הקטנה והפך את התוצאה, אבל לובו קראסקו השווה בדקה ה-60 ורפאל גורדיו מנע מבוכה וקבע 2:3 שש דקות לפני שריקת הסיום. הספרדים הפסידו 2:1 ברוטרדם בנובמבר 1983 ומצאו עצמם בפיגור שתי נקודות (ניצחון היה שווה אז שתי נקודות ולא שלוש) בקרב על הכרטיס היחיד ליורו מבית 7. הכול התנקז למשחקים האחרונים בדצמבר, ולשתי המתמודדות על ראשות הבית נותר לארח את מלטה בהפרש של ארבעה ימים.
שחקני מלטה, מרביתם חובבנים שלא רגילים לשחק פעמיים בשבוע, היו מודעים לעניין ויחד עם המאמן ביקשו סגל רחב יותר שייצא למסע, אבל ההתאחדות החליטה ש-16 כדורגלנים יספיקו וצירפה לטיסה שמונה עסקנים לטובת "חופשת חג המולד". ברוטרדם פיגרה מלטה בשני שערים בלבד בדקה ה-74, אבל צמד של פרנק רייקארד ושער בתווך של פטר האוטמן הגדילו ל-0:5. הולנד סיימה את חלקה במוקדמות עם 13 נקודות (והפרש שערים 6:22, כשספרד במקום השני עם 11 נקודות והפרש שערים 7:12. המשמעות: רק ניצחון בפער של 11 שערים יאפשר לספרד לתפוס את המקום הראשון, כשאז יהיה שוויון מוחלט בין השתיים מבחינת נקודות ובהפרש שערים, אך שובר השוויון הבא הוא מספר שערי הזכות וכאן היתרון יהיה של לה רוחה.
מעטים בספרד האמינו שאפשר לנצח בתוצאה אסטרונומית שכזו, במיוחד לאור העובדה שבמפגש במלטה כמעט איבדו נקודות ושבכל שבעת משחקי המוקדמות לפני כן כבשה הנבחרת של מיגל מוניוס 12 שערים. אז עכשיו פתאום 11 בערב אחד?
כאן החלו כל הנסים והנפלאות.
קודם כל, הטיסה של נבחרת מלטה מרוטרדם למדריד נדחתה ביממה בגלל סערה. עד שהגיעו לספרד, גילו המלטזים שבשדה התעופה – בכוונה או שלא – הצליחו לאבד את המזוודות שלהם. היו שחקנים שנשארו בלי נעליים, אבל איכשהו התארגנו על ציוד ויום לפני המשחק רצו להתאמן בסביליה, כשהספרדים החליטו לארח את מחזור הסיום באצטדיון של בטיס, בו לא שיחקה הנבחרת מאז 1929. "לקחו אותנו למגרש האימונים ב-22:00, גשם זלעפות ואין חשמל", סיפר המאמן שרי לפני כחמש שנים, כשהתראיין בגיל 89 לסרט תיעודי בנושא ב"מוביסטאר+" בספרד. מנהל האצטדיון אמר שאי אפשר להתאמן, אז שרי לקח את שחקניו לאימון קל באולם סמוך והצוות עסק בעיקר בהכשרת ששת הפצועים מהמשחק בהולנד.
לאחר מכן רצו השחקנים לאכול, אבל להפתעתם גילו שההתאחדות הספרדית שיכנה אותם במלון ללא מסעדה, שגם נמצא בלב סביליה. "הרעש מהרחוב, זה נשמע כמו אוהדים בנאפולי", נזכר אחד השחקנים. אז גם לישון הם לא ממש הצליחו.
במלטה חשו שהספרדים משתמשים בכל תכסיס אפשרי כדי להסיח את דעתם ולפגוע בהכנות שגם כך היו רחוקות מכל הגדרה מקצועית, אבל בכל זאת שידרו ביטחון. "לא אחזור למדינה שלי אם אספוג 11 שערים", ביקש השוער ג'ון בונלו להרגיע את ההולנדים ולהראות שהוא ממוקד במשחק.
בספרד, כאמור, לא הייתה אמונה רבה בסיכוי לעמוד ביעד ורק 18,871 צופים הגיעו לבניטו ויאמרין – אצטדיון עם מעל 50 אלף מקומות. אבל מוניוס האמין וגם שחקניו, למרות החמצת פנדל של חואן אנטוניו סניור כבר בדקה הרביעית. סנטיאנה סידר יתרון צפוי בדקה ה-15, אבל אחרי תשע דקות: תדהמה. בעיטה של מייקל דג'ורג'ו, כוכבה של חמרון ספרטנס, פגעה בבלם אנטוניו מאסדה והכניעה את פאקו בויו בהופעת הבכורה שלו בשער לה רוחה, עוד לפני שנגע פעם אחת בכדור. ספרד יצאה מהר מההלם: סנטיאנה החזיר את היתרון בדקה ה-26 ואחרי עוד שתי דקות כבר חגג את השלישי שלו, אבל במחצית רק 1:3. רחוק מאוד מהתוצאה הרצויה.
מה קרה בהפסקה? זו שאלת מיליון הדולר. את תיאוריית הסימום באמצעות לימונים של המאמן שרי הצגנו בתחילת הכתבה. שניים משחקניו אמרו באותו סרט כי יריביהם מספרד השתמשו בסטרואידים והם ראו אותם "עם קצף בפה ובלי יכולת לשתות". לפי גרסה הולנדית שתפסה גם במלטה, כמה משחקני הנבחרת קיבלו שוחד כדי למכור את המשחק ודווח על שיחה בין הצדדים במחצית, בה לכאורה היו מעורבות מזוודות כסף – חברות קבועות בנוף הכדורגל הספרדי באותן שנים.
"חשנו עייפות רבה במחצית השנייה, היינו תשושים מאוד", הגיב לימים המגן השמאלי עמנואל פאברי. גם החלוץ סילביו דמנואלה ניסה להסביר ב-2018 את התחושות לדוקו הספרדי: "נראה כאילו היינו שתויים. כאילו יצאנו לבלות בפייסוויל (רובע חיי הלילה של מלטה) והמשכנו לשינה טובה".
מול יריבים שתויים/מסוממים/משוחדים (מחקו את המיותר) או סתם חלשים – מבול השערים החל. מוניוס חזר למחצית השנייה במערך של 2-2-6 ותוך 18 דקות ספרד הבקיעה עוד חמישייה: שלושער של פולי רינקון וצמד של הבלם מאסדה. בדקה ה-48, במצב של 1:4 למארחת, בקבוק בירה נזרק למגרש ופגע בשוער בונלו. היום היו מפסיקים את המשחק וכנראה גם קובעים בהמשך הפסד טכני, אבל אז המשיכו כרגיל. השופט הטורקי ארקן גוקסל אף הפציר במלטזים בכל הזדמנות לחדש את המשחק מהר ככל האפשר. "הוא נתן לספרדים לעשות מה שהם רוצים, ואותנו זירז כל הזמן", נזכר המגן פאברי. "הוא הכי גרוע שראיתי אי פעם".
בדקה ה-75 כבש סנטיאנה את שערו הרביעי והעלה ל-1:9, ומיד לאחר מכן שלף השופט הטורקי כרטיס צהוב שני לדג'ורג'ו שהתמהמה בהוצאת כדור חוץ. מלטה בקושי עמדה על הרגליים וכעת גם הייתה בנחיתות מספרית. רינקון הגיע גם הוא לרביעייה אישית בדקה ה-78 והבאסקי מנואל סראביה הגדיל בחלוף דקה ל-1:11 . הספרדים המשיכו לשלוח עוד ועוד כדורים לתוך הרחבה, ובדקה ה-84 מחמיץ הפנדל סניור היה האיש שהתכבד בשער שיצר את ההפרש המיוחל.
"אוהדים פרצו למגרש אחרי השער של סניור, ממש חששתי לחיי", אמר החלוץ בוזוטיל שישב על הספסל המלטזי באותו ערב. "אם הם היו רוצים לכבוש 15, זה היה 15". אבל הספרדים הסתפקו בהנעת כדור כדי להעביר את הזמן והשער היחיד הנוסף בדקות הסיום, של רפאל גורדיו – נפסל. התוצאה נותרה בעינה: 1:12 שקובע שוויון מוחלט עם הולנד ושולח את ספרד ליורו בזכות יתרון בעמודת שערי הזכות (24 לעומת 22 של ההולנדים).
"זה היה ערב קסום ששינה את המציאות בכדורגל הספרדי", התגאה פולי רינקון ב-2018. "אף אחד לא האמין שאפשר בכלל לנצח בתוצאה כזו. המשחק הזה שינה את המנטליות של השחקן הספרדי ובזכותו הגענו לגמר היורו ב-1984. על הבסיס הזה גם הפכה ספרד בהמשך לאלופת אירופה ואלופת העולם". חברו חוסה אנטוניו קמאצ'ו, אז קפטן נבחרת ספרד שבהמשך גם הפך למאמן שלה ושל ריאל מדריד, שמע בסרט הדוקו על גרסת הלימונים המלטזית והגיב בביטול: "זה נשמע הזוי לגמרי. אם נכנס אדם לבוש לבן ואומר לכם 'תאכלו את הלימונים האלה' – אתם לא אוכלים! פשוט מעיפים אותו משם".
בזמן שבספרד חגגו את הנס – הניצחון השני הכי גבוה בהיסטוריה של הנבחרת אחרי ה-0:13 על בולגריה ב-1933 – במלטה היו בהלם מוחלט. כדורגל לא ממש עניין את המדינה וזו גם כך נבחרת שרגילה להפסיד, אבל גם לפני כן ועד היום – מעולם לא בתוצאה כזו. היו תשיעיות ושמיניות, אבל לא פער דו-ספרתי. זה הייתה ונותרה התבוסה הכי קשה בתולדות הכדורגל המלטזי. "היום בו הכדורגל שלנו מת", נכתב אז בתקשורת המקומית.
כשהשחקנים שבו הביתה, כולל השוער בונלו שהצהיר כי לא יחזור אם יספוג 11 שערים, התייחסו אליהם כאל פושעים. הם גם מיד זומנו לשימועים בליווי עורכי דין ואל מול שופט שלום. "הייתי שם והשתתפתי באותו משחק ידוע לשמצה", כתב בפייסבוק הקשר ארנסט ספיטרי-גונזי, בתגובה לכתבה שפורסמה ב"טיימס אוף מלטה" ב-2018. "הטעות הייתה של ההתאחדות המלטזית שחקרה את השחקנים על שוחד במקום לבדוק דברים אחרים. הרשויות בספרד עשו הכול כדי להזיק לנו ואצלנו לא הגיבו. אני מאמין שספרד ניצחה בתוצאה שרצתה כי הספרדים רימו. מי שמפנה אצבע מאשימה כלפינו, צריך להתבייש בעצמו על כך שהוא לא מכיר את כל הסיפור. עד היום אני לא מבין מדוע ראשי ההתאחדות המלטזית לא עשו דבר והניחו לכולם להאמין שהשחקנים אשמים".
הולנד, הנפגעת הראשית מאירועי סביליה, החמיצה את היורו בצרפת ולאחריו גם את המונדיאל במקסיקו, אבל ההמתנה השתלמה לה עם זכייה היסטורית ביורו 1988 בגרמניה. שם סברו כי שחקני מלטה קיבלו שוחד והספרדים נעזרו בממריצים, וב-2003 נשלח עיתונאי הולנדי לוואלטה כדי לשוחח עם כמה מהמשתתפים, לרגל 20 שנה למשחק. בונלו הכחיש כי קיבל כסף והציע גרסה לפיה בסיום המשחק נראו בכירים ספרדים שותים שמפניה בחדר השופטים ומעניקים לצוות הטורקי שעוני זהב.
גם לזה מעולם לא הושגה הוכחה. כל צד הכחיש את הסיפורים המכפישים לגביו והחקירות במלטה הסתיימו ללא כלום. "אנשים מוזרים שאלו האם קיבלנו כסף", סיכם בוזוטיל, שהמשיך ללבוש את מדי נבחרתו עד 2001. "לפחות לאחר מכן, הכול השתנה. ההתאחדות שלנו התקדמה והפכנו למקצוענים. אבל שחיתות לא הייתה שם, אני יכול להבטיח לכם".
ובכל זאת, היה אחד שהרוויח כמה ג'ובות מהסיפור שנים רבות לאחר מכן ועל הדרך עורר סערה נוספת. ב-2006 נבחר ג'ון בונלו לככב בקמפיין מוזר לבירה ההולנדית אמסטל בספרד. השוער המלטזי הוגדר כ"חבר המושלם" ונראה בפרסומת (בסרטון המצורף) חוזר לספרד כגיבור מיתולוגי. הוא מתקבל בשדה התעופה וברחובות על ידי מאות מברכים, זוכה לחנוך רחוב על שמו, נבחר ליקיר העיר ומרים כוסית עם אלפי מקומיים תחת הכותרת: "האיש ששימח את כל הספרדים".
מה דעתך על הכתבה?