נוסטלגיה היא שם המשחק: פיורנטינה היא מועדון פאר בזכות העבר

רוחות חזקות של נוסטלגיה ריחפו באוויר ביוני האחרון כאשר פיורנטינה התמודדה מול ווסטהאם בגמר הקונפרנס ליג בפראג. במובן מסוים, הפטישים עדיין חיים בשנות ה-60, אז היה בסגל נבחרת אנגליה שזכתה במונדיאל שלד שלהם – הקפטן המיתולוגי בובי מור, הסקורר ג'ף הרסט עם השלושער המפרוסם בגמר מול מערב גרמניה, והקשר הרב גוני מרטין פיטרס שכבש אף הוא באותו יום בוומבלי. זה מקור הכוח של ווסטהאם, כי בזכותם הם עדיין יכולים להגדיר את עצמם כמועדון פאר, ובמידה לא מבוטלת זה גם מצבה של פיורנטינה.

רק תחזירו את הסגולים כחצי מאה אחורה! רוב האוהדים עוד לא נולדו אז, כמובן, אבל הסיפורים על מעשי הגבורה עוברים מדור לדור. האליפות הראשונה שלהם היתה ב-1956, בעיתוי מושלם כדי להשתתף במהדורה השניה בלבד של גביע האלופות, להעפיל לגמר מול ריאל מדריד הגדולה ב-1957, ולתת לה פייט מצוין במבצרה הביתי בגמר. רק בשלבי הסיום הצליחו אלפרדו די סטפאנו ופאקו חנטו לכבוש ולנצח 0:2, אך פיורנטינה נכנסה להיסטוריה כקבוצה האיטלקית הראשונה בגמר אירופי.

היא גם הזוכה האיטלקית הראשונה בגמר אירופי, וזה לא ישתנה אף פעם. ב-1961, היא הניפה את גביע המחזיקות אחרי ניצחון כפול על ריינג'רס בגמר, בכיכובו של קורט האמרין השבדי – דמות אדירה בכדורגל האיטלקי בתקופה זו. האמרין שיחק גם בקבוצות נוספות בארץ המגף, כולל יובנטוס ומילאן, אך הקדיש כמעט עשור מחייו לפיורנטינה, ומזוהה מאוד עם המועדון הסגול. מלך השערים של פיורנטינה בכל הזמנים הלך לעולמו לפני חודש בגיל 89, ולצד העצב הגדול על מותו אפשר היה לחוש שהעיר פירנצה מתאבלת גם על אובדן הימים ההם – ימים בהם היו אגדות של ממש באיצטדיון קומונלה, עוד לפני ששונה שמו לאיצטדיון אטרמיו פראנקי.

האמרין לא זכה בסקודטו במדי פיורנטינה, אגב. הוא עזב לפני שהקבוצה ליקטה אליפות שניה ואחרונה בתולדותיה ב-1969, עם הפסד אחד בלבד ב-30 משחקים לאורך כל העונה. ג'נקארלו דה סיסטי היה אז העילוי במרכז המגרש, והוא אמנם גדל ברומא, אבל הגיע לפירנצה כדי להתקדם מקצועית וכיכב גם הוא במשך קרוב לעשור. כמה כיף לאוהדים לשקוע במחשבות על התקופה בה ראו שחקנים גדולים את פיורנטינה כמועדון פאר אליו צריך לשאוף, ומגלים נאמנות לאורך הדרך. למשל, הפליימייקר האלגנטי ג'נקארלו אנטוניוני, ששיחק בסגול בין 1972 ל-1987, סירב לכל ההצעות המפתות, והתכבד לזכות במונדיאל 1982 כשהוא שחקן פיורנטינה.

רוברטו באג'ו היה אמור ללכת בעקבותיו ב-1990. כן, אולי העובדה הזו תפתיע אתכם, אבל למונדיאל הביתי הוא הגיע על תקן כוכב פיורנטינה, שבועות ספורים אחרי ההפסד ליובנטוס בגמר גביע אופ"א. הגברת הזקנה רכשה אותו אחרי גביע העולם, וכך נרשם השבר הגדול. אלפים הבעירו את רחובות פירנצה במחאה על העסקה, שהתבצעה אפילו בניגוד לרצונו של באג'ו עצמו. אוהדי פיורנטינה לא רצו שהמועדון שלהם ימכור את כוכביו לכל המרבה במחיר. הם השתוקקו לסמלים שיישארו ויפארו את המדים הנכונים במשך שנים ארוכות, ויהיו גאים להיאבק עבור בירת טוסקנה.

לכן דמותו של גבריאל באטיסטוטה כה חשובה להם. הכוכב הארגנטיני לא עזב אפילו אחרי הירידה המדהימה והבלתי נתפסת ב-1993, והחזיר את הקבוצה לא רק למקומה הטבעי בליגה הבכירה, אלא אפילו למאבק על האליפות ולהעפלה לליגת האלופות, שם כבש שער מיתולוגי בניצחון על ארסנל בלונדון. באטיגול אף שבר את שיא השערים של האמרין בליגה האיטלקית, אבל באליפות הוא זכה לבסוף רק אחרי שעבר לרומא ושבר את כל הלבבות הסגולים. זה קרה בעונת 2000/01, ואז גם התכבדה פיורנטינה עצמה להניף התואר האחרון שלה. הקבוצה עם רוי קושטה הפורטוגלי כקפטן ואנריקו קייזה בחוד גברה על פארמה בגמר הכפול בגביע האיטלקי.

ועכשיו? פדריקו קייזה, הבן של אנריקו, שגדל באקדמיה והגדיר את עצמו כאוהד שרוף של פיורנטינה, קם ועזב ב-2022 כדי לעבור ליובנטוס. דושאן ולאחוביץ' רק התחיל לקרוע רשתות ולהזכיר לאוהדים קצת את באטיסטוטה, וגם הוא ערק ליובנטוס. הקבוצה הסגולה כבר לא נתפסת כמעצמה בארץ המגף, ושחקנים רואים את פירנצה בעיקר כתחנת מעבר לקריירה זוהרת יותר. לאוהדים הגישה הזו מכאיבה מאוד, והם מעדיפים לחיות בעבר ולחשוב על פיורנטינה כקבוצה של האמרין, אנטוניולי, באג'ו ובאטיסטוטה. כך הרבה יותר קל להשלים עם ההווה האפרפר, בו אי אפשר לחלום יותר על אליפות, ואפילו ליגת האלופות נראית בלתי ניתנת להשגה.

זה לא אומר שהאהבה המקומית למועדון הסגול פחתה. ממש לא. פירנצה עדיין קשורה מאוד לקבוצה שלה, וכל שחקן שמוכן להביע הזדהות עם הקהל מקבל מיד סטטוס של גיבור בעיר. אחד הבולטים שבהם היה דויד אסטורי, הבלם שהגיע ב-2015, מונה לקפטן ב-2017 והיה אהוב במיוחד. מותו הפתאומי מהתקף לב ב-4 במרץ 2018, בגיל 31, היווה טרגדיה בקנה מידה עצום, והכניס מימד חדש לחוויית האוהדים. יש להם צלקת טריה שטרם הגלידה. המשחק מול מכבי חיפה יהיה הראשון מאז ציינו 6 שנים לאסון, וניצחון – אם וכאשר יושג – יוקדש לזכרו.

בעצם, הוא מלווה אותם תמיד. לקראת הגמר מול ווסטהאם ביוני, הצהיר המאמן וינצ'נצו איטליאנו: "אסטורי תמיד איתנו" – זאת למרות שעולם לא הכיר אותו אישית, וכך גם רובם המוחלט של שחקני הסגל. ניצחון על הפטישים היה אמור לשמש פרס גדול עבור הבוס שהגיע לפירנצה ב-2021, התחבר באופן אבסולוטי לקהל והפיח לא מעט תקוות. הוא סומן כאיש שישים קץ לבצורת ללא תואר שנמשכת מאז 2001, והיה קרוב מאוד לעשות זאת. הסגולים היו עדיפים על הפטישים, אך לא השכילו לנצל את ההזדמנויות, וספגו שער בדקה ה-90 כדי להספיד 2:1. "זה היה ערב כל כך נפלא שהסתיים בצורה כה טראומטית. שיחקנו מצוין, וזה נגמר רע מאוד", נזכר העיתונאי מתיאו דובליני. הפספוס הצטרף גם להפסד לאינטר בגמר הגביע האיטלקי, בו הובילה פיורנטינה בפתיחה, ולכן את העונה שעברה סיימו האוהדים בתחושה שקללה רובצת עליהם.

לכן המטרה הגדולה היא לתקן העונה, ולזכות סוף כל סוף בתואר. גם הפעם יש שני מסלולים אפשריים – פיורנטינה חושקת בקונפרנס ליג, וגם עלתה לחצי גמר הגביע האיטלקי בו תפגוש בחודש הבא את אטאלנטה. העניין הוא שהקבוצה נחלשה בהשוואה ל-2022/23. הסקורר הברזילאי ארתור קבראל נמכר בקיץ לפיורנטינה, וגם לוקה יוביץ' עזב למילאן – ולפיכך נותרה הקבוצה ללא חלוץ מטרה טבעי עד להגעתו של אנדראה בלוטי בהשאלה מרומא בינואר. אמבלה אנזולה, שצפוי לפתוח בהרכב מול מכבי חיפה, עדיין מחפש את עצמו אחרי שהגיע מספציה, והכישרון הארגנטיני לוקאס בלטראן הארגנטיני מעדיף לשחק כחלוץ שני.

אוהדי מנצ'סטר יונייטד יצחקו, אבל גם עזיבתו של סופיאן אמרבאט בהשאלה לאולד טראפורד פגע בפיורנטינה, כי הוא היה חשוב עבור הסגולים בקישור האחורי, והפגין יכולת גבוהה יותר בהשוואה למחדלים אצל אריך טן האח. ארתור הברזילאי, הפלופ של יובנטוס שהוחתם בהשאלה, הוא שחקן מסוג אחר – ובכל מקרה יחסר מול הירוקים בגלל פציעה. גם חסרונו של גאטאנו קאסטרובילי היצירתי, שקרע רצועות בברכו ביוני ונעדר במשך כל העונה, ממש לא מועיל. הפרוייקט של איטליאנו, שנראה כה מבטיח אשתקד, נקלע למשבר, במיוחד מאז תחילת 2024, ויש סבירות גבוהה לעזיבתו של המאמן האהוב.

אם יתאפשר לו לסיים את הקדנציה עם תואר, תהיה זו חגיגה אדירה בפירנצה, והמפגשים מול מכבי חיפה מוגדרים כבעלי חשיבות עליונה עבור המועדון, אבל הראש של הקהל עדיין בעבר, ולאלופת ישראל כדאי לזכור – אנטוניוני, באטיסטוטה ורוי קושטה לא ישחקו הערב (חמישי, 22:00, ספורט1). המשימה של הירוקים אפשרית.