זו היתה הפעם הראשונה שאלון חזן הופיע למסיבת עיתונאים של נבחרת ישראל בלי לחייך למצלמות אפילו פעם אחת. גם לא לשנייה. מאמן הנבחרת הגיע למסיבת עיתונאים שונה לגמרי מאלון חזן שהכרנו. המאמן שאהב לשדר ביטחון עצמי, אופטימיות, ולא פעם התלוצץ עם העיתונאים ופיזר חיוכים (גם ערב משחקים גורליים), נראה הפעם שונה. שונה לגמרי. וקשוח מתמיד.
לראשונה אחרי תקופה ארוכה, אולם מסיבת העיתונאים בו הופיעו מאמן הנבחרת והקפטן אלי דסה היה מלא. מלא בעיתונאים, ישראלים, הונגרים, ואיסלנדים. גם כאלה שלא מבינים דבר בכדורגל ובאו למטרות פוליטיות. לראשונה אחרי זמן רב אלון חזן הרגיש היטב את המצלמות הרבות מולו, את הפלאשים של המצלמות בעיניים, והוא לא פיזר חיוכים, גם לא התלוצץ כהרגלו. אבל חזן עשה כראוי שיעורי בית. הוא נערך היטב למסיבת העיתונאים ולא נפל לבורות שניסו להכניס אותו כתבים זרים שהתעניינו בפוליטיקה ולא בכדורגל.
מאמן הנבחרת נכנס לאולם מסיבת העיתונאים באיחור לא שגרתי, והוא גם נעלם תוך שנייה מייד אחרי שהשיב על השאלה האחרונה. בניגוד אליו, יוסי בניון, המנהל המקצועי, היה משוחרר. משוחרר לגמרי. הוא פיזר חיוכים בלי הפסקה, הצטלם עם אוהדים, ונראה בטוח בעצמו. לפחות עד השריקה לפתיחת המשחק.
על משפט אחד אותו אמר אלון חזן, שווה להתעכב: "אני עדיין לא סגור על ההרכב". ואפשר להאמין לו. מדובר במשחק הכי חשוב של חזן כמאמן נבחרת. הפסד מסיים עבורנו את החלום להגיע ליורו, ומסיים, כנראה, את דרכו בנבחרת הלאומית. ניצחון, מקרב אותנו משחק אחד מעלייה היסטורית ליורו. זו הסיבה שחזן עדיין לא סגור על ההרכב, ועושה רושם שגם אחרי מחשבות רבות אצלו בראש, התלבטויות והתייעצות עם המנהל המקצועי בניון, שנתו של המאמן הלאומי נדדה הלילה.
ויש לחזן לא מעט סיבות לא להיות סגור על ההרכב גם 24 שעות לפני המשחק. ההתלבטויות של חזן הן רק בקישור ובהתקפה. דווקא בחולייה הכי חלשה של הנבחרת, ההגנה, חזן סגור לגמרי. האמת, הן לא גם הרבה אפשרויות. עומרי גלזר הפך למנייה בטוחה בקמפיין הזה, רביעיית ההגנה: אלי דסה, מיגל ויטור, שון גולדברג ורוי רביבו, תרמו לא מבט לנדודי השינה של חזן, אבל זה היה בתחום החשש מטעויות אופייניות במשחק ולא בהתלבטות בנוגע להצבתם בהרכב.
הרבה זמן השקיע חזן, וכנראה גם ישקיע, בהתלבטות בנוגע למספר שחקנים לפני שתיפול ההחלטה הסופית לגבי ההרכב. המאמן לא אמר באיזה עמדות הוא מתלבט, גם לא פירט מי מהשחקנים בטוחים בהרכב. אבל ברור לגמרי כי את ההחלטה בנוגע לענן חלאיילי ודור תורג'מן חזן קיבל. ולא מאתמול. חזן רוצה שהשחקנים שלו בכנפיים יעשו הגנה. לא פחות מהתקפה. על חלאיילי ותורג'מן הוא סומך ובטוח שהם יעשו את העבודה בדיוק כמו שהוא דורש מהם. בחלק ההגנתי.
השאלה האם לעלות עם ערן זהבי בהרכב היא שאלה לא פשוטה ויש בה לא מעט שיקולים. האם לפתוח עם זהבי ולפתוח מההתחלה בלחץ על האיסלנדים, או לשמור את הסקורר והווינר הכי גדול שיש לנבחרת על הספסל ולהכניס אותו במחצית השנייה רענן ורעב כדי להביא לו (ולנו) את השער שיוביל אותנו לגמר הפלייאוף.
ואם זהבי בהרכב, האם יהיה נכון לשלב גם את אוסקר גלוך בהרכב, וללכת, כמו שאומרים, על כל הקופה כבר מהשריקה לפתיחת המשחק? ואלה הן רק חלק מהמחשבות איתן מתמודד חזן בימים האחרונים. חזן יודע כי באותו איצטדיון, במשחק נגד בלארוס, גלוך היה חלש מאוד בדקות בהן שיחק, אבל הוא היה זה שכבש (מהקרן) את שער הניצחון בתוספת הזמן.
היו לנבחרת מאמנים שהגיעו להתכנסות של הנבחרת עם הרכב שכבר סגור להם בראש. אפשר להאמין לחזן שהוא אומר שהוא עדיין לא סגור על ההרכב, רגע לפני שהוא עולה לאימון המסכם. ולא, לא בגלל שהוא ממתין לאישור הדוקטור ממצבם של חלק מהשחקנים, אלא רק בגלל התלבטויות, והפעם התלבטויות שיכולות לחרוץ את גורלו. את גורלנו. הספורטיבי כמובן.
כאשר מאמן הנבחרת אמר שהוא עדיין לא סגור על ההרכב, הוא כבר היה סגור בנוגע למספר הקשרים הדפנסיביים. ההחלטה נפלה על שלושה, ומאז מתרוצצות המחשבות מי השלושה מתוך החמישה: נטע לביא, דור פרץ, גבי קניבובסקי, גדי קינדה ואבו פאני.
לחזן יש מחברת צמודה. הוא גם מריץ תמונות ממשחקי הנבחרת בקמפיין הזה, בנוגע לכל מהלך חיובי, ובעיקר שלילי, של אותם שחקני קישור. הוא מניח את המשקל את היתרונות מול החסרונות, ומנסה לשלב את הכי טוב שאפשר בין השלישייה אותה יבחר לבין החלק הקידמי, איך מתמודדים הכי טוב שאפשר עם המהירות והאתלטיות של שחקני איסלנד.
מבין החמישה נראה כי נטע לביא הוא סוג של באנקר. לפחות במשחק הזה. היכולת שלו לשלב בין משחק ההגנה להתקפה הוא הכי טוב שיש, והוא מוביל גם בסעיף האחריות. גבי קניקובסקי מאבד פחות כדורים באזורים מסוכנים, הרבה פחות מדור פרץ ואבו פאני, אבל הוא גם הרבה יותר רך מהם מול האיסלנדים החסונים. אבו פאני נמצא בכושר מצוין ולא מפסיק להלהיב את ההונגרים, אבל אצל חזן השיקול הזה פחות רלוונטי. נגד בלארוס, באותו איצטדיון, אבו פאני נכנס כמחליף במחצית השנייה והיה מצוין.
ומה עם גדי קינדה? גם לגביו יש למאמן הלאומי התלבטויות. לאחרונה קינדה הצטיין במדי מכבי חיפה וכבש שערים, הוא נחשב לשחקן מצוין, אבל עדיין לא עשה את השדרוג המתבקש בנבחרת. באימון המסכם חזן תרגל גם אותו בין השאר בהרכב, וכאשר המאמן הלאומי אמר אתמול שהוא לא סגור עדיין על ההרכב, קינדה היה אחד מאלה שהוא לא היה סגור לגביהם.
לזכותו של חזן ייאמר כי הוא לא עוסק כלל בסוגיה בה מאמני נבחרת עסקו בעבר ערב משחק גורלי. המחשבות סביב השאלה מה יגידו על ההרכב, עד כמה הוא יהיה חשוף לביקורת לפני המשחק ובעיקר אחריו, במידה והנבחרת כשלה. חזן קיבל ומקבל את ההחלטות אך ורק מתוך שיקולים מקצועיים ואמונה שזה ההרכב הטוב ביותר לדעתו באותו משחק. לא פעם חזן הודה (בשיחות סגורות) אחרי משחקים מסויימים, כמו למשל בקוסובו, על טעות בהרכב.
בניגוד לדעה הרווחת, בעיקר בקרב האוהדים ולא מעט אנשי תקשורת, המעורבות של יוסי בניון בנוגע להרכב הנבחרת מסתכמת אך ורק בהתייעצות בינו לבין חזן, כאשר בניון מעולם לא הטיל וטו על החלטות מקצועיות של חזן, והוא הסתפק תמיד רק בהצגת עמדתו. בניון נתן לחזן חופש פעולה מלא, וגם ערב המשחק הכי גורלי של הנבחרת, את ההחלטות, מהשריקה ועד לסיום- יקבל חזן. וככה זה גם צריך להיות.
שינו זוארץ, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, הגיע אתמול לבודפשט, הוא מתפלל שהוא, כמו ראש הממשלה נתניהו, לא יצטרך לדון ביום שאחרי. ניצחון הערב על איסלנד כאן בהונגריה, ישחרר אותו ממחול השדים סביב עתיד מאמן הנבחרת. מספיק יש לו על הראש את הסערות המתחוללות בארץ עם הקבוצות הגדולות בנוגע לעונש הפחתת הנקודות. עם הכרטיס ליורו, זוארץ גם יעשה היסטוריה, וגם יהיה הרבה יותר חזק בקרב שהוא מתכוון לנהל בנוגע לתקנון המשמעת ובתי הדין. ואין לו זמן וחשק כעת לבזבז זמן על עוד כישלון של הנבחרת הלאומית.
טייסי אל על וצוות האוויר של החברה הלאומית ממתינים בדריכות כדי לתכנן את נתיב הטיסה ביום ראשון. האם יהיה זה משחק היסטורי על עלייה ליורו בבוסניה או בפולין? או אולי חלילה משחק היסטורי על מקומות 3-4 בבוסניה או פולין. ואנחנו נמשיך להתפלל שהחלום יתגשם. אמן.
מה דעתך על הכתבה?