מי-תו-לו-גי: מכבי תל אביב הייתה יכולה להתפרק. ושוב סירבה

1. לפעמים אפילו לא צריך לטרשטק

"דימיטריס דיאמנטידיס ניגש אליי ואמר לי: ‭25'‬ אלף איש על הראש שלך, בוא נראה אם יש לך ביצים לקלוע עכשיו שלוש זריקות‭.'‬ ברגע ששמעתי את זה רעדו לי הרגליים, אבל קלעתי". הזיכרון הזה, ששיתף כאן בעבר גיא פניני, עבר בוודאי במוחו כשישב אמש (שלישי) על הספסל באואקה; זה היה הזיכרון האחרון ממשחק הפלייאוף האחרון בין פנאתינייקוס למכבי תל אביב, אי אז ב-2012. ועכשיו הגיעה העת לזיכרונות חדשים.

1:54 דקות לסיום ניגש קוסטאס סלוקאס לשתי זריקות עונשין גורליות. הבן אדם נוהג להשחיל אותן באהלן אהלן; 88.5% בקריירה, עשרה פיינל פורים, שלושה גביעי יורוליג בארון, דאבל-דאבל קליל אתמול; לפני שנה ירה שלשת ניצחון בלתי אפשרית באיסטנבול, שהעלתה בדיעבד את אולימפיאקוס לפיינל פור; בחודשיים האחרונים, עד אותו רגע, פגע ב-26 מ-27 מהקו במדים הירוקים.

פניני היה רחוק מכדי לעשות לו יהלומידיס ולטרשטק אותו, אבל לא היה בכך צורך. ליווני האגדי ישב משהו אחר בראש. פאו נגד מכבי, בתחילת העונה; אותו אולם, אותו סל, שש שניות לתום ההארכה; הכדור קפץ אז פעם, וקפץ פעמיים, ויצא. וכך גם אמש: קפץ פעם, קפץ פעמיים, ושוב יצא – באופן זהה להפליא.

111 שניות מאוחר יותר, כשעל השעון 3.1 בלבד, נעמד ג'וש ניבו על הקו בצד השני של המגרש – וידע ששתי קליעות שלו יכריעו את המשחק. דיאמנטידיס לא היה שם, ולסלוקאס כבר היו דמעות בעיניים. הכדור קפץ פעם, קפץ פעמיים, ונכנס. ואז קפץ פעם, וקפץ פעמיים, ושוב נכנס.

ברבע האחרון החטיאה מכבי תל אביב זריקת עונשין אחת (8-7) ואיבדה כדור אחד. פנאתינייקוס החטיאה שלוש זריקות עונשין (5-2) ואיבדה חמישה כדורים. בענף הידוע לשמצה, עם הדשא והרגליים, היו קוראים לזה 0:1 גדול.

2. דווקא לאור הקשיים, דווקא בלי בולדווין

זה אולי עצם העניין. לא מספיק להביט על סטטיסטיקה, צריך לשאוב ממנה גם את הסיטואציה. לדייק ב-88.5 אחוזים מהעונשין זה דבר אדיר ונדיר, ומי אנחנו שנפקפק בסגולותיו של סלוקאס, אבל כדאי לבדוק באילו שלבים הוחטאו 11.5 האחוזים הנותרים. לך תדע מה עובר על שחקן, ענק ככל שיהיה, ברגע קריטי.

ובאמת, זר שהיה מסתפק במבט על סטטיסטיקת הרבע הרביעי באתונה, יכול היה לחשוב שמדובר בסתם עוד ערב שגרתי. בונזי קולסון קלע עשר נקודות, לווייד בולדווין היו שבע משלו בעשר הדקות האחרונות. לא משהו שלא קרה בעבר. אבל הדרך, והסיטואציה, והאתגר – אוהו.

כאילו לא חסרו לצהובים התמודדויות העונה, הגיע הלייאפ הווירטואוזי של כוכבם ברגע הכי לוהט שלו במשחק, ואיים לחזלש הכל. 7:59 דקות לסיום, כשבולדווין ירד צולע לספסל (אחרי שהיה מעורב כקולע או כמוסר בכל עשר הנקודות שקבוצתו קלעה בתחילת הרבע האחרון), פאו הוליכה 73:75. קבוצה רגילה הייתה עלולה להתפרק בסיטואציה הזו, ואיש לא היה בא אליה בטענות. אבל מה אנחנו משחיתים את זמנכם ומטרידים אתכם בתיאורים תיאורטיים על קבוצות רגילות, שאין שום קשר בינן לבין מכבי תל אביב מודל 2024?

קולסון, הבהרנו מראש, אמור להיות היתרון (ה-יתרון) של קבוצתו בסדרה הזו. מול הרכבי שלושת הגארדים שארגין עתמאן כל כך אוהב, הוא היה אמור לראות את הסל בלי שמישהו יסתיר לו; ומול הרכבי שלושת הגבוהים הוא היה אמור לסחרר כל חואנצ'ו הרננגומס או יואניס פפאפטרו שייקרה בדרכו. לכאורה, הבן אדם מימש את איכותו וסיים עם 18 נקודות. בפועל, הדרך לאותן 18 הייתה מרשימה הרבה יותר; היו לו שלושה רבעים מסויטים, מלאים בהחטאות בלתי שגרתיות, ואת המשחק הוא חתם בהתעלות מרשימה. דווקא לאור הקשיים, ולאחר שבולדווין הושבת, האיש ניער מעליו את האבק (ואת היריבים) והתאושש. והוא עשה זאת מעמדת הפאוור פורוורד בכלל.

3. ככה ייעשה לאיש אשר האואקה חפץ ביקרו

היוונים נאלצים להכיר כעת מקרוב את מה שבישראל מפנימים בתהליך הדרגתי של חודשיים – את החומר המיוחד שממנו קורצה הקבוצה של עודד קטש. כשהמאמן הישראלי נכנס למגרש, במהלך החימום, נעמדו אוהדי פאו על רגליהם ומחאו לו כפיים; ככה ייעשה לאיש אשר האואקה חפץ ביקרו. כוכב עבר, מאמן עבר, מה יש לא לאהוב?

באיזשהו מקום, צריך להודות, אולי קל היה להם לפרגן לו, כי רבים מהם טעו ולא לקחו אותו ואת שחקניו יותר מדי ברצינות. יש משהו מפתה בלשחק נגד אחת הקבוצות הביתיות באירופה בלי שיש לה בית; מכבי מסוכנת, למכבי יש מסורת, מכבי משחקת כדורסל נפלא ואפילו אומנותי – אבל נו, סדרה שלמה בלי משחק חוץ? רק תביאו לנו את זה. כך נשמע הלך הרוח באתונה בימים האחרונים, והוא התנפץ לרסיסים.

המחצית הראשונה התנהלה בסימן האקס פקטורז. בולדווין וקולסון חיברו 3 מ-14 מהשדה, קנדריק נאן נראה כמי שתקוע עדיין בהתכתשויות אינסטגרם מפולפלות, שתי הקבוצות פגעו ב-13 מ-23 מהעונשין – ובכל זאת הגיעו יחד ל-92 נקודות משותפות.

איך? דווקא מהמקורות הבלתי צפויים. מכבי תל אביב חייבת הרבה מיכולת השרידות שלה לג'ייק "שבע נקודות בשש דקות" כהן, ופנאתינייקוס אמנם פגעה ב-11 מ-11 לשתיים – אבל את היתרון קיבלה הודות לשש שלשות של האנטי-כוכבים מריוס גריגוניס ולוקה וילדוסה.

4. לקלוע 91 בפלייאוף באתונה? ד"ש מבלאט ובלו

נכון לזמן פרסום הטור, וילדוסה וגריגוניס תקועים עדיין על אותן שש שלשות, וכהן נותר עם אותן שבע נקודות. פאו, שקלעה 50 נקודות במחצית הראשונה, התכווצה ל-37 בשנייה; מכבי קפצה מ-42 ל-49, כי איכשהו היא תגיע ל-90 נקודות גם אם לא יהיה משחק.

בולדווין ניפק רק שתי דקות טובות מההפסקה ועד שנפצע, ובכל זאת שום דבר לא הפריע לצהובים להגיע ליעד. קולסון, כאמור, התעורר במאני טיים. לורנזו בראון שוב ביצע פעולות גדולות ברגעים גדולים והחזיק את הקבוצה בהיעדר שותפו לצמד. אבל הסוד טמון במקום אחר: כל אחד משחקני המשנה מצא שוב את הדרך לתרום. סל ועבירה של אנטוניוס קליבלנד במומנט הכי שייקי במשחק, מהלכים קטנים-עצומים ולא טיפוסיים של ג'יימס ווב, איסוף אשפה משובח של חסיאל ריברו, אסיסט ענק של תמיר בלאט. ככה מנצחים משחקים.

91 נקודות באואקה, במשחק פלייאוף מול "25 אלף איש על הראש שלך" (גם אם המניין הרשמי מורה על 18,541), זה לא דבר מובן מאליו. האחרונה שעשתה זאת הייתה מכבי תל אביב של דייויד בלאט, דייויד בלו וקית' לנגפורד, לפני 12 שנים. ואפילו היא נזקקה להארכה כדי להגיע ליעד.

5. לקראת מחר: אתגר שרק אוברדוביץ' עמד בו

כל קבוצה נטולת יתרון הביתיות, שמגיעה לשבוע הראשון של הפלייאוף, קונה מראש שוויון 1:1 שיעביר את ההכרעה לאולמה. ואם היא מצליחה "לגנוב" כבר במשחק מספר 1, היא נוטה להגיע רגועה מדי למשחק השני ובדרך כלל גם להפסיד בו.

כך קרה למכבי בעונה שעברה במונאקו (ולפני עשור במילאנו), כך קרה לשש קבוצות נוספות שעלו בעבר ל-0:1 בחוץ בסדרת הטוב מחמישה ביורוליג. רק שתיים (שתיהן, תאמינו או תאמינו, אומנו בידי ז'ליקו אוברדוביץ') המשיכו לניצחון נוסף ועלו ל-0:2. אנחנו רק נניח את זה כאן.