במאי 2021, כאשר נכנע דידייה דשאן ללחצים והחזיר את קארים בנזמה לסגל נבחרת צרפת שש שנים אחרי פרשת הסחיטה שבגינה נמחק ברמה הלאומית, כמה מכוכביו האחרים התקשו להשלים עם הצעד. החלוץ שהיה אז בשיאו בריאל מדריד סיפק את הסחורה ביורו 2020 הדחוי (זכר לתקופת הקורונה) עם שני צמדים, אבל האווירה הייתה עכורה וצרפת הודחה במפתיע כבר בשמינית הגמר אחרי דרמה גדולה ודו-קרב פנדלים מול שוויץ. בנזמה המשיך לזכייה בליגת האומות וגם זומן למונדיאל 2022, חודש אחרי שקיבל את פרס כדור הזהב, אבל לטורניר עצמו כבר לא הגיע. דשאן ניצל פציעה לפני קטאר כדי להשאיר את החלוץ בבית והפעם לסגור לו את הדלת לאלתר, אחרי שנפגע ממנו גם ברמה האישית.
שלוש שנים אחרי, דשאן שוב הפתיע עם קאמבק לקראת היורו – רק הפעם מסוג אחר לגמרי. אנגולו קאנטה, שבמקרה משחק כיום עם בנזמה באל איתיחאד, שב לסגל נבחרת צרפת אחרי כשנתיים ויהיה הראשון אי פעם שמייצג את הטריקולור בטורניר גדול בעודו משחק בליגה הסעודית. וכשהסביר את המהלך, ערך דשאן במרומז (או שלא) את ההשוואה לאותו זימון של בנזמה: "עם אנגולו לא תהיה כל בעיה, ולא משנה מה הסיטואציה. כולם אוהבים אותו. הוא מלאך".
עד יום פרסום הסגל ב-16 במאי, איש לא חשב על קאנטה בן ה-33 כזימון אפשרי. הוא לא היה חלק מהנבחרת במשך 713 ימים, החמיץ את המונדיאל בקטאר כי לא הצליח להתאושש מפציעה ובקיץ האחרון גם נפרד מצ'לסי והכדורגל האירופי לטובת צ'ק שמן אף יותר מתנת קרן ההשקעות הציבורית הסעודית. מבחינת רבים בצרפת הוא כבר נחשב שחקן עבר של הנבחרת, בדיוק כמו פול פוגבה. בבוקר עוד דובר על ז'ורדן ורטו או מתאו גנדוזי כמי שאמורים לאייש את המשבצת הפנויה בקישור, אבל בערב כבר החלו הדיווחים הראשונים על ההפתעה הנרקמת, אותה אישר דשאן בעת הצגת רשימת 25 השחקנים שלו באולפן של TF1.
"אנגולו השלים עונה מלאה, גם אם זה קרה מחוץ לאירופה", הסביר המאמן הצרפתי. "הוא חזר לכשירות מלאה ונמצא בכושר טוב מאוד, אחרי שהצליח לשקם את היכולות האתלטיות שלו. אפשר להתווכח לגבי האינטנסיביות בליגה הסעודית, אבל הוא שיחק מעל 4,000 דקות ביותר מ-40 משחקים בכל המסגרות. עם הניסיון שלו, אני משוכנע שצרפת תהיה נבחרת חזקה יותר. אין לו מקום מובטח, אין הבטחות לאף אחד. למען האמת, יש שבעה קשרים וכל אחד מהם יכול לפתוח".
ביצ'נטה ליזארזו, חברו של דשאן לזכייה האחרונה של צרפת ביורו (2000) וכיום פרשן בכיר, לא מאמין שקאנטה חזר כשחקן משמעותי. "אני רואה אותו כמחליף מנוסה, לא כשחקן הרכב", הדגיש מגן העבר. "הליגה הסעודית היא לא חלום, קשה להיות במיטבך בליגה כזו. עם זאת, הוא מקצוען אדיר ואני חושב שדשאן יודע כיצד יוכל להיעזר בו. אם הוא יציג את הרמה שהכרנו ממנו בנבחרת, אלה חדשות נהדרות".
באל איתיחאד כמובן התלהבו מהזימון היוקרתי והציגו עמדה מנוגדת לזו של ליזארזו. "אנגולו ראוי לזימון, הוא בשיא הכושר כרגע", קבע המנהל הספורטיבי נאסר לארגה, לשעבר מאמן מארסיי. "הוא הכוח המניע של הקבוצה שלנו, משחק מרחבה לרחבה. זה אנגולו קאנטה שכולם מכירים, בלב העניינים. הוא לא הגיע לפה לטרום-פרישה. הוא מאוד מעורב וגם שימש לפרקים כקפטן. בכנות, אין לי אלא להסיר את הכובע בפניו".
המעבר הזה – לכסף המלוכלך של ערב הסעודית – הכתים במידה מסוימת את התדמית הצחורה של קאנטה. הרי הוא האיש הצנוע עם המיני-קופר, זה שלא החליף טלפון במשך 10 שנים, כפי שהעיד קאי האברץ כאשר שיחק לצדו בצ'לסי. פליפה סאד, ששיתף איתו פעולה בתחילת הדרך בקון, סיפר מה קרה כאשר הזמין אותו למסיבת יום הולדת במסעדה. "הוא הגיע פתאום עם חבילת שוקולדים, ונותר מבויש. הוא התנצל על המתנה והסביר שלא ידע מה להביא כי מעולם לא הוזמן למסיבה. אנשים כמוהו לא קיימים בכדורגל יותר, יש לו את הלב הכי טוב שאני מכיר". אז דווקא הוא התמסר בקלילות כזו לסכומי העתק מהמפרץ במקום להמשיך ברמה אירופית גבוהה?
זה היה צעד פחות אופייני מבחינת קאנטה, אבל בסופו של דבר גם למיליונרים קשה לסרב לשכר של כ-120 אלף יורו לשבוע. הרי באירופה כבר השיג הכול. הוא הגיע לאנגליה כשחקן אלמוני ממגרשי הליגה השנייה בצרפת, ונפרד כאחד הקשרים הגדולים בתולדות הפרמיירליג. הוא היה שותף בכיר לאליפות הסנסציונית של לסטר סיטי ולאחר מכן עבר להבריק בצ'לסי.
בשבע השנים במדי הבלוז הספיק לזכות בעוד אליפות וגם בגביע, ליגה אירופית, סופרקאפ אירופי, אליפות עולם למועדונים וכמובן ליגת האלופות ב-2021. עם הנבחרת כבר הניף את הגביע העולמי וכעת רוצה להיות גם אלוף אירופה, כתיקון להפסד בגמר הביתי ב-2016 (הטורניר בו ערך למעשה את הופעתו הרשמית הראשונה בנבחרת) וכשחזור להישג של מאמנו דשאן.
המונדיאל ברוסיה הפך את קאנטה למיתוס. גם אם בגמר מול קרואטיה פחות בלט וגם הוחלף בשלב מוקדם בגלל מחלה, הוא התגלה כגרסה המודרנית (והחייכנית אף יותר) של קלוד מאקללה, וכמוהו גם הגדיר מחדש את תפקיד הקשר האחורי בשקט ובצנעה, בלי לרדוף אחר אור הזרקורים. במהלך החגיגות תחת הגשם במוסקבה ואחרי שכולם כבר זכו להצטלם עם הגביע העולמי, ניתן היה לראות כיצד סטיבן אנזונזי מפציר בפלוריאן תובאן להעביר את הגביע לידי קאנטה. אחד מגיבורי הזכייה פשוט התבייש לבקש בעצמו.
החיבה וההערכה כלפיו מצד השחקנים באה לידי ביטוי גם בשיר שכיכב במהלך החגיגות ב-2018, באצטדיון במוסקבה ולאחר מכן גם בקבלת הפנים בשאנז אליזה. פוגבה לקח את המיקרופון וכולם, כולל דשאן, הצטרפו לשירת הלהיט הממכר על בסיס מנגינת "שאנז אליזה" של ז'ו דסאן: "הוא קטן, הוא נחמד, הוא עצר את ליאו מסי. אבל כולנו יודעים שהוא רמאי (לאחר שנחשף על ידי אמבפה ואז גם הודה בעצמו שהוא מרמה בקלפים – ת.י.), אנגולו קאנטה!".
את החיבור הזה מקווה דשאן לשחזר בעזרת עוד אלוף עולם (מתוך שישה שנותרו בסגל) בעל ניסיון רב (חמישי במספר ההופעות מבין 25 המוזמנים) ובעיקר בחור חיובי מאין כמותו. הוא מאמין שהנוכחות של דמות כה אהובה תתרום מאוד לחדר ההלבשה, בטח כשאין כבר את הוגו לוריס כמנהיג השקט ואת פוגבה כמנהיג הקולני. קיליאן אמבפה ישמש לראשונה כקפטן בטורניר גדול ומנהיגותו עוד טעונת הוכחה, כשמאחוריו נמצא אנטואן גריזמן שהתאכזב מאוד שלא קיבל בעצמו את הסרט. הכוכב הגדול צריך עזרה ואוהב מאוד את קאנטה, אותו ניסה לשכנע להצטרף לפריז סן ז'רמן במהלך מונדיאל 2018 וגם לאחריו. ברמת הקבוצות לא זכו לשתף פעולה, אז לפחות שוב בנבחרת.
מבחינה מקצועית, קאנטה הועדף על פני ורטו וגנדוזי בעיקר בגלל מצבו הרפואי של אורליאן טשואמני, שיחמיץ את גמר ליגת האלופות עם ריאל מדריד ולא ברור האם ובאיזו מידת כשירות יהיה זמין ליורו. טשואמני הצליח להיכנס במובנים מסוימים לבדו לנעליהם של קאנטה ופוגבה גם יחד, והפך לעוגן בקישור כשלצדו מתחלפים אדריאן ראביו, אדוארדו קמאבינגה, יוסוף פופאנה ולאחרונה גם ווארן זאיר-אמרי הצעיר. במצבו הנוכחי צריך להכין אלטרנטיבה, והטוב ביותר להשלים את התכונות החסרות הוא קאנטה. האם גם הפעם זה יסתיים בשיר הלל למרגלות הארמון הנשיאותי?
מה דעתך על הכתבה?