נבחרת הולנד. עצם אמירת צמד המילים הללו מעלה חיוך גדול על פניו של כל אוהד כדורגל ישראלי, לאו דווקא אם נבחרת האורנג' היא הנבחרת האהודה עליו ביותר. המדים הבוהקים המיוחדים, יוהאן קרוייף, נייסקינס, ואן באסטן, חוליט, ברגקאמפ, ו-ואן פרסי, כדורגל התקפי שובה עין ובמידה רבה גם לוזריות וחוסר מזל מסוים עבור הנבחרת הלאומית שבמשך עשורים רבים הייתה מועמדת לזכיה בטורנירים שונים, אך בפועל הלכה עד הסוף פעם אחת בלבד, ביורו 88'.
הקשר בין הנבחרת ההולנדית וישראל תמיד היה חזק, אך לאו דווקא נבנה על קהילה יהודית שעלתה ארצה והפכה לבסיס אוהדים משולהב. הרי לעולים מארגנטינה, צרפת ואנגליה יש נוכחות מרשימה יותר וקשר ציוני מובהק, אולם תמיד היה בה משהו ייחודי ואטרקטיבי במיוחד, בנבחרת ההולנדית, שגרם לאוהד הישראלי הממוצע לדרג אותה גבוה במיוחד במדד האהדה כלפיהם.
בזמן שהולנד היא עדיין אחת הנבחרות האהודות ביותר בארץ, האוהד הכתום המקומי מודע היטב לעובדה שהולנד בגרסתה בטורנירים האחרונים היא הולנד שונה בתכלית מנבחרת ה-'טוטאל פוטבול' שהותירה חותם עצום על הכדורגל העולמי, גם בגרסתו המודרנית. הרי פפ גווארדיולה, מועמד ראוי לתואר גדול המנג'רים אי פעם, שמוביל את מנצ'סטר סיטי לשליטה אבסולוטית בכדורגל האנגלי מזה קרוב לעשור, מעניק עד היום את הקרדיט הראוי להשפעה המאסיבית והישירה שיוהאן קרוייף הנחיל בו מימיו כשחקן צעיר בברצלונה, ומנחיל זאת באופן עקבי ומרשים לאורך כל תחנותיו השונות בקריירת האימון הענפה שלו.
קרוייף היה הסנונית הראשונה כנראה שגרמה לגלי אהדה רבים בישראל כלפי הנבחרת ההולנדית, בעקבות מונדיאל 74' וההפסד בגמר לגרמניה, המארחת. זה המשיך גם לגביע העולם הבא בו הולנד נאלצה לשחק ללא קרוייף והפסידה שוב בגמר למארחת, ארגנטינה, ובעשור שלאחר מכן ההולנדים התגברו על חילופי דורות ממושכים ושבו בגרסה מאוזנת יותר על מנת להבטיח זכיה ראשונה אי פעם באליפות אירופה בסוף שנות השמונים. השער שכבש מרקו ואן באסטן בגמר נגד ברית המועצות באצטדיון האולימפי במינכן נמצא באופן קבוע ברשימת השערים היפים ביותר בכל הזמנים, עם רגע שסימל את האושר ההולנדי המתפרץ והראוי לאחר ניסיונות עבר כושלים לזכות בתואר משמעותי.
אולם הולנד בגרסתה המודרנית שונה בתכלית מדורות הזהב של הנבחרות הלאומיות הקודמות, ובפער ניכר. כל נבחרת לאומית חווה חילופי דורות בשלב כלשהו, אך גם בנבחרת הכתומה לא שיערו בסיוטים הגדולים ביותר שלהם שלחילופי הדורות שהם חוו לפני פחות מעשור תהיה השפעה שלילית וממושכת, שהובילה לכך שההולנדים כלל לא העפילו ליורו 2016 ולמונדיאל ברוסיה שנתיים לאחר מכן. ההולנדים נאלצו לשנות דיסקט והפנמה, ובהקדם, שהסטטוס שלהם השתנה מנבחרת שלקראת כל טורניר גדול מוזכרת בנשימה אחת עם אחת המועמדות לזכייה, לקבוצה בתהליך בניה מתמשך שנדרשת להיאבק כדי להעפיל בכלל לתחרות.
מנג'ר הנבחרת הנוכחי, בלם העבר רונאלד קומאן, כבר היה בתפקיד לאחר פיאסקו אי ההעפלה לגביע העולם ב-2018, סייע לשקם את יסודות הנבחרת והוביל אותה שוב לאליפות אירופה האחרונה, רק בכדי לנטוש את הקבוצה עוד טרם תחילת יורו 2020 לטובת הג'וב הנחשק בברצלונה. קומאן, שזכה כמובן עם הולנד באליפות אירופה לפני קרוב לארבעה עשורים ונחשב לאגדת כדורגל מקומית ששיחק בכל שלושת המועדונים במדינה- אייאקס, פיינורד ופ.ס.וו איינדהובן, מביא עמו בין היתר ניסיונות אימון כושלים למדי הן בקאמפ נואו והן באברטון ובגיל 61 יצעיד לראשונה נבחרת כלשהי לטורניר משמעותי, נבחרת שאמורה להיות השתקפות טוטאלית של חזונו כשחקן הגנה מוביל.
קפטן ליברפול, וירג'יל ואן דייק, ופרנקי דה יונג מברצלונה הם שני המנהיגים הבולטים של האורנג', כששם נוסף הוא ג'רמי פרימפונג בן ה-23 שחווה עונה קסומה במדי באייר לברקוזן עם זכייה בדאבל המקומי. פרימפונג האנרגטי בוגר האקדמיה של מנצ'סטר סיטי יתחרה על דקות עם דנזל דמפריס מאינטר האיטלקית כשהחוזקה הבולטת למדי של ההולדנים היא חוליית ההגנה, ובעיקר האפשריות המרובות שניצבות בפני קומאן.
לצידו של ואן דייק שמקומו בהרכב מובטח עתיד לפתוח שחקנה של אלופת הפרמייר ליג, נייתן אקה, כשאת יתר החוליה האחורית עשוים להשלים מיקי ואן דה ון מטוטנהאם, מתיאס דה ליכט מבאיירן מינכן וסטפן דה פריי מאינטר. עמדת המגן השמאלי היא הקושי המרכזי של קומאן אבל האופציה לשחק עם שלושה בלמים בהחלט קיימת ורלוונטית מתמיד, ועשויה להיות הפתרון האולטימיטיבי עבור הנבחרת, שתתמקד ככל הנראה במערך 5-3-2.
הולנד עתידה להיות אחת הנבחרות הפיזיות בטורניר, אבל המוגבלות ההתקפית שלה עשויה להיות בעוכריה. דיילי בלינד הותיק שחווה עונה נהדרת בג'ירונה הספרדית עשוי להיות מוסט לעמדת הקישור בשל האופציות המעטות והאיטיות שלו היא סיבה לדאגה. קודי גאקפו, דוני מאלן, בריאן בובי, וואוט וסחורסט, ממפיס דאיי וצ'אבי סימונס- אלו האפשרויות העומדות לרשותו של קומאן ולא גורמות לריגוש יתר (בניסוח עדין) בקרב האומה ההולנדית, שרגילה לעוצמות התקפיות מהמובילות ביבשת. אתגר מרכזי נוסף עמו הולנד תתמודד הוא ההגרלה הקשה שזימנה לה מפגשים בבית המוקדם עם פולין (16.6, המבורג), צרפת (21.6, לייפציג) ואוסטריה (25.6, ברלין), בית שזכה באופן רשמי לתואר 'בית המוות'.
כתום בוהק ונוצץ או כתום מתסכל ומאוכזב, אלו כנראה שתי האופציות הריאליות ביותר עבור הנבחרת ההולנדית, שתשאב ביטחון מההופעה המכובדת האחרונה שלה בטורניר גדול (בו נעצרה על ידי אלופת העולם העתידית ארגנטינה בשלב רבע הגמר), אך באותה נשימה מטמיעה שמגבלותיה עשויות להיות צעד אחד גדול מדי עבורם. עבור אוהד הכדורגל הישראלי שיצפה בהולנדים, יש הפנמה שזוהי גרסה שונה למדי מהולנד המפוארת וההתקפית באופן מסורתי ותקווה שבכל זאת- 36 שנים מאז אותה זכייה נדירה ביורו- הולנד שבה לאדמת גרמניה עם ציפיות שונות ורצון עז להיות הנבחרת המפתיעה של הטורניר.
מה דעתך על הכתבה?