בוקאיו סאקה מייצג את אנגליה היפה, על ומחוץ לכר הדשא. בן למהגרים ניגריים שגדל במרחק נגיעה מאצטדיון וומבלי, נעים הליכות שמעולם לא יהיה מעורב בשערורייה כלשהי, מקצוען שלקח את ההזדמנות שניתנה לו על ידי ארסנל מגיל צעיר בשתי ידיים ועד כה הפיק ממנה את המירב. הוא צעיר, ממוקד מטרה ואהוד באופן אבסולוטי כשהוא לובש את המדים הלאומיים (כן, תתפלאו, גם על ידי אוהדי טוטנהאם). ומעל הכל, יש בבוקאיו סאקה חוסן נפשי ומנטלי יוצא דופן, שסייע לו להתגבר על רגע שפל נמוך במיוחד לפני שלוש שנים, ולצאת ממנו חזק מתמיד, ערוך ומוכן לאתגרי העתיד.
הכל על יורו 2024: האפליקציה החדשה של וואלה ספורט – הורידו עכשיו
ילד בן 19 עליו הוטלה המשימה להשיב את הכבוד הלאומי הספורטיבי, שידע לקחת אחריות ברגע האמת, בעט את הפנדל המכריע והחמיץ, רק כדי לספוג אינספור עלבונות גזעניים בלתי נסבלים שהציגו- שוב- את הצד המכוער של אנגליה, כאומה. מרבית הספורטאים שהיו חווים את גל השנאה שסאקה ספג היו כנראה שוקלים להוריד פרופיל, גם אם באופן זמני, אבל בוקאיו סאקה הוא לא עוד ספורטאי מבריק ומבטיח, ופעל בדיוק להיפך. אפשר וראוי לתת לארסנל כמועדון ולמאמנו, מיקל ארטטה, קרדיט על החיבוק העוטף והחם כבר מהבוקר שלאחר החמצת הפנדל הטראגית נגד איטליה.
אינספור הודעות תמיכה, קירות שלמים במתחם האימונים בצפון לונדון שכוסו במכתבים ממעריצים ובעיקר תחושה שברגע האמת המורכב ביותר שסאקה חווה, הם היו שם עבורו ולא אפשרו לו לשקוע בדעיכה שעשויה הייתה להגיע (באופן טבעי) בהמשך. קרוב לשלוש שנים מאז אותו ערב מתסכל באצטדיון הלאומי וסאקה מגיע כדי להוביל את אנגליה בשל ונחוש מתמיד.
סאקה פרץ לקבוצת הבוגרים של ארסנל ב-2019 בעידן 'פוסט ארסן ונגר' כשהמועדון המפואר מהצד האדום של צפון לונדון חישב מסלול מחדש לאחר מעל עשרים שנות הנהגה תחת המנג'ר הצרפתי. שנה לאחר מכן, הוא כבר קיבל את ההזדמנות הראשונה שלו במדי הנבחרת הבוגרת האגלית עם זימון בכורה, במהלך שהצטייר כטבעי לחלוטין לאחר שלבש את המדים הלאומיים בכל הנבחרות הצעירות, החל מגיל 16 דרך כל קבוצות הגיל השונות.
הוורסטיליות שהוא מציע, יכולתו לשחק בשתי הכנפיים הקדמיות (ואפילו עמדת המגן השמאלי, במידת הצורך) והמהירות העצומה שהוא מעניק קסמו לגארת' סאות'גייט, המאמן הלאומי, שנתן לו דקות ראשונות במשחק הדרבי של האי הבריטי נגד וויילס באוקטובר 2020. ארסנל אמנם סיימה את שתי העונות האחרונות במקום השני כשהיא צופה באכזבה מופגנת במנצ'סטר סיטי זוכה שוב באליפות, אולם בלב ליבו של הפרויקט הצעיר והשאפתני שמוביל מיקל ארטטה באמירויות על שלל הרכישות שביצע בשנים האחרונות, זהו סאקה עצמו שניצב במרכז, אליל האוהדים והסיבה המרגשת ביותר לצפות בתותחנים בגרסתם הנוכחית.
בגיל 20 בלבד הוא כבר הספיק לרשום 100 הופעות פרמייר ליג במדי המועדון וכיום מוביל את נתוני הסגל הקיים של הקבוצה בכמות ההופעות, השערים והבישולים בקבוצה הבוגרת של ארסנל. לסאקה גם היה חלק משמעותי בקמפיין האחרון של שלושת האריות במונדיאל בקטאר בו כבש שלושה שערים, רק כדי לראות את אנגליה מודחת בשלב שמונה הגדולות מול אלופת העולם דאז, צרפת.
למרות האכזבה מאי-הזכייה באליפות הפרמייר ליג, סאקה מגיע הקיץ לגרמניה עמוס בתקווה שבמדים הלאומיים היורו הקרוב יספק לו את הפלטפורמה הנדרשת כדי להוביל את אנגליה צעד אחד קדימה בהשוואה לאליפות אירופה האחרונה, אך באותה נשימה מידת הכשירות שלו מהווה נורה אדומה מדאיגה, עבורו ועבור הצוות המקצועי של הנבחרת.
במהלך עונת הפרמייר ליג סאקה הוא אחד השחקנים הסובלים מתיקולי היריבה באופן האינטנסיבי ביותר, הוא כל כך מהיר וחמקמק, שלעתים קרובות מצטייר הרושם שהדרך היחידה שיריבותיו מסוגלות להצר את צעדיו היא באמצעות עבירות אגרסיביות למדי. "כדורגל הוא ספורט של מגע ובמיוחד עבור שחקני הכנף, לרוב הם מטרה קלה. אני לא חושב שזה הולך להשתנות בקרוב, זה האופן שבו בוקאיו משחק בסגנון ישיר כל כך מול המגנים שמנסים לעצור אותו, אז כדאי שהוא יתרגל לזה", אמר ארטטה עוד בשלב מוקדם של העונה, לאחר שסאקה הוחלף בפעם הרביעית בעקבות עבירה שבוצעה עליו.
סאקה לא לקח חלק במשחק ההכנה הראשון של שלושת האריות בניצחון נגד בוסניה (0:3) תוך טענה של סאות'גייט שהוא זקוק לזמן נוסף כדי להתאושש כראוי ולהיות כשיר לחלוטין עבור המשימה הלאומית שבפתח. במשחק ההכנה המסכם נגד איסלנד בוומבלי הוא עלה כמחליף ושותף לחצי שעה בלבד בהפסד המביך של האנגלים לאיסלנדים, שהיה בפועל הפעם הראשונה בה אנגליה הפסידה במשחק ההכנה האחרון שלה טרם היציאה לטורניר גדול מאז 1968 בערב פסימי למדי באצטדיון הלאומי.
בזמן שיתר 'הגיבורים הטראגיים', מרכוס ראשפורד וג'יידון סאנצ'ו, שהחמיצו גם הם בעיטות עונשין מאחד עשר מטרים באותו ערב מאכזב נגד איטליה, כלל לא נבחרו לסגל הלאומי לקראת הנסיעה לגרמניה, הזימון של סאקה היה מהמניות הבטוחות בתכניות של סאות'גייט והצוות המקצועי לקראת היורו. בהנחה שכשירותו תהיה מספקת, סאקה עתיד לפתוח בכנף ימין של שלושת האריות, שנהנים כעת מכשרון ועוצמות התקפיות שספק אם אי פעם היו קיימים במאגר של מולדת הכדורגל. שלוש שנים מאז אותה ההחמצה באצטדיון הלאומי, אנגליה האומה עדיין שסועה ומפולגת מתמיד, אך אם ישנו אלמנט אחד שתמיד ידע לאחד את המדינה ברגעים מורכבים- זוהי הנבחרת הלאומית.
יורו 96' אותו אירחה אנגליה אמנם הסתיים ללא זכיה בתואר, אך אותו הקיץ מוזכר על ידי אנגלים רבים כקיץ המשמח ביותר שהמדינה חוותה מזה עשרות שנים. פחות משלושה עשורים מאז ששלושת האריות קיוו 'להחזיר את הכדורגל הביתה', ולסאקה ולחבריו לנבחרת יש את הכשרון ומבנה האישיות ללכת עד הסוף ביורו הקרוב בגרמניה. השאלה הגדולה היא האם אנגליה באופן חריג תדע הפעם להתגבר על הקשיים שיצוצו במהלך הטורניר ולא תבעט בדלי ברגעי האמת, מסורת קבועה כשמדובר בנבחרת שלושת האריות.
מה דעתך על הכתבה?