הכי קרוב, הכי רחוק: האתגר של פביאן רואיס מול איטליה

המפגש בין ספרד לאיטליה הערב יהיה דרבי בין שני המאמנים שהכי מעריכים את פביאן רואיס. כאשר להט הקשר בשבת בניצחונם של האדומים על קרואטיה, וכבש שער מבריק בדרך ל-0:3 חלק, ידע לואיס דה לה פואנטה שזו בדיוק הרמה לה ציפה. גם לוצ'אנו ספאלטי ממש לא הופתע מההצגה. הוא מכיר אישית לעומק את יכולותיו הנהדרות של פביאן מהשנה המשותפת שלהם בנאפולי, וחזה בבעיטות פנטסטיות שלו ממרחק. לו רק ניתן היה, הוא היה לוקח את האמן הזה לכל קבוצה או נבחרת בה הוא עובד.

זה ממש לא מקרי כי העונה הפוריה ביותר של פביאן היתה ב-2021/22, כאשר ספאלטי הדריך אותו. 7 שערים היו לו אז בליגה האיטלקית – שיא עונתי אישי. היפה מכולם היה גם החשוב מכולם, בזמן פציעות מול לאציו באולימפיקו, בשלהי פברואר. נאפולי הגיעה להתמודדות הזו כשהיא בסכנה משבר, אחרי ההדחה מהליגה האירופית, והיתה זקוקה נואשות ל-3 נקודות. הספרדי העניק לה אותן בבעיטה מרהיבה מחוץ לרחבה עמוק בזמן פציעות, קבע 1:2 וגרם לחגיגות אמוציונליות במיוחד עם האוהדים. השער ההוא שמר את תקוות הזכיה באליפות, וגם סייע לספאלטי לייצב את מעמדו במועדון.

האליפות לא הגיעה ב-2022, אלא שנה מאוחר יותר, ופביאן כבר לא היה אז באיטליה. ספאלטי ונאפולי עשו זאת בלעדיו, אבל לו היו שואלים את המנטור – הוא היה מעדיף להמשיך לסמוך על הספרדי תמיד. פשוט לא שאלו אותו. הבעלים אאורליו דה לאורנטיס לא התלהב מהרעיון לשדרג את שכרו של הכוכב במסגרת משא ומתן להארכת חוזהו, והפיצוץ לא איחר לבוא. פביאן העדיף לעזוב, דה לאורנטיס העדיף למכור – ובסופו של דבר השאלה היתה לאן. לרוע מזלו של הקשר, התשובה היתה פריז סן ז'רמן.

למה הוא עשה את זה לעצמו? האם רק הכסף היווה כאן שיקול מרכזי? או אולי הוא סבר שזה נכון עבורו גם מבחינה מקצועית. שתי הגדולות של הליגה הספרדית חשקו בו מזמן, אבל אז – בקיץ 2022 – זה לא היה טריוויאלי. לברצלונה, שהוזכרה אינספור פעמים כמועמדת להחתימו – לא היה תקציב עבורו. לריאל מדריד היו אפשרויות פיננסיות, והיו גם מאמן ועוזר מאמן שהיו שמחים מאוד לחזור לעבוד איתו, אבל זה לא יצא לפועל. ייתכן שפביאן לא התלהב מהתחרות הקשה על המקום בהרכב, וראה לנגד עיניו את המקרים של קשרים ספרדים אחרים נדחקים הצידה בסנטיאגו ברנבאו.

משפחת אנצ'לוטי בוודאי לא היתה מקפחת אותו. הרי הקריירה של רואיס הושפעה באופן משעשע מפיטוריו של המאמן הוותיק מבאיירן מינכן בספטמבר 2017. בנו דוידה, שהוא גם עוזרו, נותר מובטל לזמן מה, ועבר להתגורר בסביליה אצל חברתו. שם הוא הלך בקביעות למשחקיה של בטיס, והתרשם מאוד מפביאן – נער הזהב של המועדון הירוק-לבן מאנדלוסיה. אבא קרלו סומך על עצותיו של דוידה בעיניים עצומות, וכאשר מונה בנאפולי הוצב פביאן בראש רשימת הקניות שהועברה לדה לאורנטיס. כך הגיע הקשר לארץ המגף, והוא למד רבות מאנצ'לוטי. בהדרכתו, הוא עבר שעות נוספות על בעיטות ממרחק. בהמשך, הוא נהנה גם מהתקופה שבילה בהובלתו של ג'נארו גאטוזו. על ספאלטי כבר דיברנו – הוא היה מאמן האיטלקי המועדף מבחינתו.

מובן כי רוב המאמנים אהבו מאוד לעבוד עם פביאן, וזה כולל גם את קיקה סטיין שהדריך אותו בבטיס. רק אחד לא הסתדר איתו – קוראים לו לואיס אנריקה. היחסים בין השניים עלו על שרטון במהלך יורו 2020, כאשר הקשר בקושי קיבל דקות והסתפק ב-3 הופעות קצרות מהספסל. מאז, הוא לא נספר יותר על ידי המאמן הלאומי, ולקראת המונדיאל האחרון אפילו לא נכלל בסגל. ניתן לומר, אם כך, שרואיס לא התלהב במיוחד כאשר לואיס אנריקה מונה לפני שנה למאמן סן ז'רמן. ואכן, מספר הדקות שלו בליגה הצרפתית ירד באופן מהותי מאוד בעונה האחרונה, גם אם הוא קיבל הזדמנויות בליגת האלופות, והוכיח את עצמו במספר משחקים. העונה החולפת לא נזרקה לפח לגמרי.

זה יכול היה להיות גרוע יותר, ודה לה פואנטה היה מאושר שזה לא היה גרוע יותר. כי עבור המאמן שהחליף את לואיס אנריקה בנבחרת לא היו ספקות – פביאן היה חלק אינטגרלי מאוד מהתוכניות עבורו. את הקריירה עד שקיבל את השרביט בנבחרת הבוגרת הוא עשה בנבחרות הצעירות, וההישג המרשים שלו שם הגיע ב-2019 כאשר הנבחרת עד גיל 21 זכתה באליפות אירופה. פביאן רואיס היה הלב והנשמה של הסגל ההוא, נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר, וגם כבש שער אדיר (בבעיטה ממרחק – אלא מה?) בגמר מול גרמניה. יחסיו עם דה לה פואנטה היו מושלמים, וכאשר קיבל הבוס את השדרוג ידע הקשר שהוא יחזור לנבחרת מהדלת הראשית. וכך היה.

זה לא אומר שהתחרות על המקום בהרכב לא קשה. רודרי הוא באנקר כקשר אחורי, ויש שני מקומות נוספים במרכז המגרש לצידו. בסתיו האחרון, כאשר פדרי היה פצוע, שובץ שם פביאן לצידו של גאבי, והשניים שיתפו פעולה בצורה נהדרת. היה זה צמד חריג מאוד, כי שניהם נולדו וגדלו באותה העיירה – לוס פלאסיוס אי ויאפרנקה, כ-30 קילומטרים דרומה מסביליה. פחות מ-40 אלף תושבים יש בה, והיא הצמיחה 3 כוכבים ספרדים בנבחרת הנוכחית.

חסוס נבאס הוא הסמל של הצד האדום-לבן של סביליה. פביאן וגאבי הכירו היטב באקדמיה של בטיס, למרות הפרש של 8 שנים בגילאים ביניהם. הם גאים לייצג ביחד את אנדלוסיה, והיו שמחים מאוד לככב בצוותא באליפות אירופה. הגורל רצה אחרת כי גאבי קרע רצועות בברכו בנובמבר, אבל בינתיים פדרי החלים – אז פביאן משתף פעולה איתו הקיץ.

ואולי הפציעה של החבר הצעיר אף פועלת במידה מסוימת לטובתו, כי דה לה פואנטה היה מתקשה לספסל את פדרי. שני הקשרים הצעירים של הבלאוגרנה הם היורשים האולטימטיביים של צמד צ'אבי-אינייסטה, והם אמורים להנהיג את הנבחרת בעשור הקרוב לפחות. לעומת זאת, פביאן כבר "זקן" לעומתם. הוא בן 28, ואם לא סופרים את הדקות המעטות באליפות אירופה הקודמת, זה הטורניר הגדול המשמעותי הראשון בחייו. הוא אף עלול להיות האחרון – מי יודע כיצד תתפתח הקריירה שלו בסן ז'רמן, ואם דה לה פואנטה ימשיך בתפקידו?

אם פדרי וגאבי יהיו בריאים במונדיאל, הם יהיו הבחירה הטבעית. רואיס צריך לקחת את ההזדמנות הנדירה שלו כאן ועכשיו, ובמשחק מול קרואטיה הוא עשה את זה בגדול. עכשיו צריך למנף את התנופה, בתקווה לענוד שוב את מדליית הזהב בהדרכת המנטור הנערץ שלו, כמו באליפות לנבחרות צעירות לפני 5 שנים. ואם צריך לנצח בדרך את ספאלטי, זה גם בסדר. צפו לחיבוק חם בין המאמן האיטלקי לחניכו האהוב, אבל הנחות על הדשא לא יהיו לו.