בשבת האחרונה קיבל רפאל לאאו תשואות רמות בסן סירו. הכוכב הפורטוגלי להט בניצחון 0:4 על ונציה, בישל בראבונה את השער של תיאו הרננדז, ולא ממש רצה להפסיק את ההצגה כאשר המאמן פאולו פונסקה בחר לתת לו מנוחה לקראת מבחנים מאתגרים הרבה יותר. הערב (שלישי) מארחת מילאן את ליברפול בפתיחת ליגת האלופות, ביום ראשון מחכה לה הדרבי מול אינטר, ובשני המפגשים האלה זקוקים האדומים-שחורים לקיצוני השמאלי שלהם במיטבו. האם יתמיד בכושר שהפגין זה עתה? לאף אחד אין מושג קלוש.
זו הבעיה המרכזית של רפאל לאאו. כשהמוזה נחה עליו, הוא אחד השחקנים הגדולים בעולם, ובוודאי אחד המלהיבים ביותר. הוא משחק עם חיוך רחב על הפנים שמזכיר מאוד את רונאלדיניו, וכך גם הסגנון שלו. לא קל למצוא שחקן יצירתי ממנו, ואי אפשר לא להתאהב בו. הוא בלתי צפוי, מייצר מהלכים עוצרי נשימה, עובר שחקני יריב כאילו הם לא קיימים, שולח מסירות שאיש מלבדו לא מסוגל לראות מראש. כדורגל הוא אמנות בשבילו, כמו המוזיקה אליה הוא מכור. אביו הוא זמר פופולרי למדי, דודו דיג'יי, וגם עבור לאאו שירה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. אבל למה המנגינה שלו לא תמיד נשמעת?
לאאו מתחיל את העונה השישית שלו במילאן, והדעות לגביו עדיין חלוקות. ליתר דיוק, רוב האוהדים פשוט לא מצליחים לגבש עמדה קבועה לגביו. מצד אחד, הוא הסמל של הקבוצה והנכס הנוצץ ביותר. הוא היה הדמות הבולטת כאשר מילאן זכתה באליפות הסנסציונית בעונת 2021/22 – הוא היה מלך השערים שלה בליגה עם 11 כיבושים, וגם מלך הבישולים עם 8 אסיסטים. בעונה שלאחר מכן, הוא שידרג את המאזן בסרייה A ל-15 שערים ו-8 בישולים, והיה דומיננטי בדרכם של הרוסונרי לחצי גמר ליגת האלופות. המופע שלו במשחק הגומלין מול נאפולי ברבע הגמר נכנס הישר לפנתיאון. תחילה הוא סחט פנדל אותו החמיץ אוליבייה ז'ירו, ואז פצח בדהירה לאורך מגרש שלם, עבר כל שחקן בתכלת שהיה בדרכו, והגיש מסירת רוחב מושלמת לז'ירו – משם כבר אי אפשר היה להחטיא.
זה היה רפאל לאאו במיטבו, אבל בגומלין בחצי הגמר כבר הופנו אליו חיצי ביקורת ארסיים. מהמשחק הראשון מול אינטר הוא נעדר בשל פציעה, וביציעים קיוו כי ביכולתו להצעיד את הקבוצה לקאמבק ולמחוק פיגור 2:0. בפועל, הפורטוגלי לא הורגש כלל, לא איים על השער, וגם לא ביצע אף מהלך לראוי. מילאן הפסידה שוב 1:0, והאכזבה הדגישה את העובדה שאי אפשר לסמוך עליו ברגע האמת. לפעמים הוא שם, לפעמים לא – וממש אי אפשר לחזות מה יקרה בכל יום נתון.
ימים ספורים לפני הגומלין ההוא מול אינטר, במאי 2023, האריך רפאל לאאו את חוזהו עד 2028 בתום משא ומתן ארוך למדי. החוזה המקורי היה אמור לפוג בקיץ 2024, ובמועדון נשמו לרווחה – הרי ללא חתימת המסמך החדש הם היו נאלצים למכור את השחקן הכי יקר שלהם במחיר מופחת על מנת לא לאבד אותו ללא תמורה. כעת נקבע סעיף שחרור בגובה 175 מיליון יורו, שמאפשר לאדומים-שחורים שליטה מוחלטת בעתידו. מאידך, זה לא חיסל את השמועות על עזיבה אפשרית שמלווים את כל הקדנציה של הפורטוגלי במילאנו.
כמעט כל המועדונים הגדולים באנגליה ובספרד קושרו לאורך השנים לאפשרות להחתים את לאאו. בשלהי השנה שעברה, למשל, דווח כי ליברפול לוטשת לעברו את העיניים, ועשויה להסכים לכלול בעסקה את לואיס דיאס. הרעיון הספציפי הזה נשמע הרבה פחות הגיוני בדיעבד, כי אחרי שהתאושש לחלוטין מהפציעה הפך הקולומביאני לדמות מפתח באנפילד, הציג יכולת יציבה במהלך העונה שעברה, והתחיל את העונה הנוכחית כבאנקר של המאמן החדש ארנה סלוט, כולל צמד נפלא ב-0:3 על מנצ'סטר יונייטד. סביר כי באנפילד לא היו מסכימים בשום אופן להיפרד ממנו כדי להחליפו ברפאל לאאו, ועוד לשלם על כך תוספת כספית לא מבוטלת.
אפילו אם מסתכלים על התפוקה שלהם במדי הנבחרות בקיץ, יוצא דיאס עם ידו על העליונה. קולומביה עלתה לגמר קופה אמריקה, בו הפסידה לארגנטינה רק בהארכה. באשר לרפאל לאאו, הרי שהוא קבע תקדים מיוחד ו"הצליח" לספוג שני כרטיסים צהובים בגין התחזות בשני המשחקים הראשונים שלו ביורו 2024. במפגשי הנקואאוט מול סלובניה וצרפת, שהסתיימו ללא שערים, הוא לא תרם הרבה, ובאופן כללי עומד מאזנו במדי פורטוגל על 4 שערים בלבד ב-33 הופעות. לאאו אוהב לדבר על הערצתו הגדולה לכריסטיאנו רונאלדו, ונרגש לשתף איתו פעולה, אבל עדיין רחוק מלהיות יורש ראוי של הכוכב במשבצת הקודמת שלו באגף השמאלי.
הדבר בא לידי ביטוי גם במשחקי ליגת האומות בתחילת החודש. במפגש מול קרואטיה, הוחלף רפאל לאאו כבר בהפסקה, והעיתון א בולה קבע: "הוא סובל מחוסר יציבות קיצוני, וניכר כי חסר לו הביטחון העצמי". התחושה הזו ליוותה גם את תחילת העונה שלו בשורות מילאן, והכוכב ספג ביקורת על יכולת דלה מדי במשחקים מול פארמה וטורינו שהניבו רק נקודה אחת. כתוצאה מכך, בחר פונסקה לספסל אותו בקרב הגדול מול לאציו באולימפיקו, שם התפוצצה "פרשת הפסקת השתיה".
בעוד כל השחקנים קיבלו הוראות מהמאמן כשהשופט עצר את המשחק, עמדו לאאו והרננדז הרחק משם. הם הסבירו כי נכנסו זה עתה למגרש כמחליפים, ולכן לא היו צריכים לשתות, אבל בתקשורת אוהבים לנפח תקריות מסוג זה לכותרות עסיסיות, וההתנהלות הוצגה כסוג של מרד. כך או כך, לאאו הישווה אז ל-2:2 ומנע הפסד. מול ונציה, הוא כבר בישל לחברו הצרפתי, איתו הוא נהנה מאוד לשתף פעולה באגף – והעיתונאים הכריזו שההצגה החדשה אמורה להשכיח את הפארסה הקודמת. מכאן, יכולים אולי לאאו ומילאן כולה לצאת לדרך חדשה. אם החיוך ישוב אליו, לא רק הקבוצה תרוויח, אלא כל חובבי הכדורגל הנייטרלים. רפאל לאאו בשיאו זה כיף טהור.
השאלה הגדולה היא אם מילאן יכול להרשות לעצמה לבנות על כך. כריסטיאן ויירי יצא לא מכבר להגנתו של הפורטוגלי וטען: "שחקנים איכותיים סובלים מעליות וירידות בכושר, והוא עדיין צעיר. באינטר שיחקתי עם אלברו רקובה, שלא היה יציב, אבל איזה שחקן ענק הוא היה". דווקא ההקבלה הזו לא עושה חסד עם לאאו. רקובה היה גאון שחתום על מגוון מהלכים מרהיבים, ואוהדים זוכרים אותו לטובה, אבל האם מישהו יעז לקבוע שהוא היה אחד הכדורגלנים הגדולים בדורו? או אפילו יכלול אותו ברשימת 100 השחקנים הטובים בתקופתו? התשובה שלילית – רקובה היה עילוי, אך בשורה התחתונה לא מיצה אפילו רבע מהפוטנציאל האדיר שלו.
לאאו עלול להיכנס לקטגוריה הזו. אין עוררין על כך שהוא מסוגל להיות אחד הטובים בעולם, אך לשם כך הוא חייב להיות הרבה יותר יציב וממוקד. בגיל 25, גם התירוץ של הגיל כבר לא מתקבל על הדעת. כל עוד לא ניתן לדעת באיזו גרסה הוא יעלה על הדשא, יהיו אוהדים שישמחו אם המועדון ישווק אותו במחיר גבוה כדי לסמוך על שחקנים פחות מלהיבים, אך יותר תכליתיים. בתחילת הקיץ, כאשר אל הילאל הסעודית ניסתה לפתות את הפורטוגלי ולא פסלה את האפשרות לשלם את סעיף השחרור שלו. הפורטוגלי סירב, וטוב שכך, אבל כעת הוא צריך להוכיח את עצמו באופן שיטתי, ולהראות שהוא ראוי לחולצה מספר 10 אותה קיבל לפני שנה.
וזה נחמד לחגוג מול ונציה, אבל האתגר האמיתי מתחיל הערב. 3 שערים ב-20 משחקי קריירה בליגת האלופות הם מאזן די מאוד עבור שחקן ברמתו, ובעונה שעברה זה נגמר בהדחה בשלב הבתים. בשורה התחתונה, זה הביא גם לסיום דרכו של המאמן הוותיק סטפנו פיולי, אותו הגדיר לאאו כדמות אב. עם הבוס החדש, שחולק איתו שפת אם, הוא ינסה לצאת לדרך חדשה – מול ליברפול ודיאס.
מה דעתך על הכתבה?