באיירן מינכן חגגה אוקטוברפסט במצב רוח מרומם במיוחד. "אפילו לא צריך להשתכר כדי להיות בעננים", התבדח תומאס מולר אחרי שהקבוצה כבשה 20 שערים תוך שבוע. המאמן וינסנט קומפני התבדח שצריך לעשות תחרות בין הבירה הבווארית לבירה הבלגית, וחיוכים נצפו על הפרצופים כאשר כולם לבשו את הבגדים המסורתיים – ומבחינת הבוס החדש הייתה זו הפעם הראשונה, וניכר שהוא נרגש לחוות את האירוע. אלא שהאופוריה הזו עלולה להיות זמנית בהחלט. פתיחת העונה המושלמת של באיירן תעמוד היום (שבת, 19:30, ספורט2) למבחן ב"משחק העונה הראשון" מול לברקוזן באליאנץ ארנה, והסכנה ברורה. מעידה מול הדאבליסטית שעשתה לה בית ספר בעונה שעברה תהרוס את כל האופטימיות.
הניצחונות מרשימים, אך הביטחון העצמי של הבווארים פגוע אחרי הפיאסקו הגדול. הם היו רגילים לזכות באליפות במשך 11 שנים רצופות, ולא תיארו לעצמם שתסריט אחר אפשרי. והנה לכם – באה קבוצה דורסנית הרבה יותר מהם, שעשתה היסטוריה והפכה לקבוצה הראשונה אי פעם שסיימה עונת בונדסליגה ללא הפסד. לברקוזן לא התפרקה ברגע האמת, אלא בדיוק להיפך – היא תמיד מצאה את הדרך להבקיע שערים קריטיים ולהשיג נקודות בזמן פציעות. היא גילתה אופי, בעוד לבאיירן דווקא היה חסר האופי המפורסם שלה. מבחינה מורלית, זו מכה לא פשוטה שמשנה את תפיסת העולם של המועדון, השחקנים, וגם האוהדים.
אז כעת המטרה המוצהרת והברורה היא לחזור לפסגה, כלומר למקום הטבעי. למעשה, לכישלון מהעונה שעברה יש גם יתרונות, כי המוטיבציה עלתה באופן משמעותי. מולר, שהיה ונשאר המצפן של באיירן, אמר השבוע בראיון: "אנחנו נחושים יותר העונה. בשנים הקודמות, כשמשהו לא הלך לא היה ממש אכפת לנו. ידענו שהכל יסתדר, שיש לנו מספיק עוצמה. המוטיבציה הייתה ברמה נמוכה יותר, ואם להיות כנים הצגנו רמה נהדרת באמת רק בעונה אחת, כאשר זכינו בכל התארים עם האנסי פליק ב-2019/20. עכשיו אנחנו רוצים לחזור לשם".
את האחריות להחזיר את הקבוצה למסלול הנכון קיבל מאמן בן 38, וזה לא דבר של מה בכך. קומפני אמנם מנוסה מאוד במאבקי צמרת כשחקן, והיה מנהיג נערץ במנצ'סטר סיטי, אך הכישורים הנדרשים על הספסל שונים בתכלית, והמעבר לא טריוויאלי. הוא גם למד על בשרו שהצלחה עלולה להיות קצרה יחסית כאשר עבד בברנלי. הבלגי זכה לשבחים מפליגים על המהפכה הסגנונית בדרך לעליה ב-2023, אבל נכשל בפרמיירליג ב-2024. בדרך לירידה בחזרה לליגת המשנה, הוא הסתכסך עם שחקנים לא מעטים, שהרגישו מותשים פיזית ומנטלית מהאינטנסיביות של המאמן. בברנלי הייתה תחושה כי קומפני הוא מסוג המאמנים שמלהיבים בטווח הקצר, אך נוטים לאבד את חדר ההלבשה בהמשך הדרך בגלל שהם אובססיביים ולא מסוגלים להרפות.
שמו הולך לפניו, אך כך גם סימני השאלה. קומפני יודע היטב שהוא לא היה הבחירה הראשונה. גם לא הבחירה השנייה, ואפילו לא החמישית. אולי השמינית, אם סופרים נכון. כאשר הוכרז בפברואר כי תומאס טוכל יעזוב בתום העונה, סומן צ'אבי אלונסו כיורשו המועדף. הבאסקי שמר אמונים ללברקוזן, וההנהלה ניסתה לפתות את יוליאן נאגלסמן לשוב למינכן. הוא נותר בנבחרת, אז הזרקור עבר לראלף ראנגניק, על אף שהוא לא מתאים כלל מערכתית. גם שמו של זינדין זידאן נזרק לאוויר, אם כי המגעים מעולם לא תפסו תאוצה. אחר כך דיברו על רוברטו דה זרבי. אחר כך פנו לאוליבר גלאסנר, שבדיוק חתם בקריסטל פאלאס וכבר לא היה פנוי. ואז, כשכל האופציות נגמרו ורשימת המכולת הפכה לבדיחה, ניסו אפילו לשכנע את טוכל לבטל את הסכם הפרידה ולהישאר.
ורק אז בא צץ לפתע הרעיון למנות את קומפני. לבלגי אמנם לא חסר ביטחון עצמי, אבל הוא מכיר היטב במגבלותיו. הוא לא מאמן מבוקש שיכול לדרוש לקבוע את הכל בעצמו. הוא חייב להתאים את עצמו למגבלות הקיימות ולהתיישר לפי ההוראות מלמעלה. בניגוד מוחלט לטוכל, שסיפר ביוזמתו לתקשורת על רצונותיו בתחום הרכש כדי להכריח את ההנהלה לפעול, קומפני לא מעורר מהומות. הוא לא מביע דעות כלל במסיבות העיתונאים. הוא הכי פוליטיקלי קורקט שאפשר, ולא תשמעו ממנו מילת ביקורת על אף אחד. אולי זה ישתנה בעתיד.
יש אם כך אירוניה בכך שז'ואאו פלהיניה הוחתם בתחילת הקדנציה של קומפני. בקיץ שעבר דרש טוכל בקולניות מוגזמת את מספר 6 שכה חסר לו, הסתכסך בשל כך עם יוזואה קימיש שטען כי הוא בדיוק מספר 6 הנכון ושום דבר לא חסר. אחרי מאבקים פנימיים רבים, הכל סוכם עם הקשר הפורטוגלי שכבר עבר את הבדיקות הרפואיות, אבל אז סירבה פולהאם למכור אותו כי לא מצאה לו מחליף. אז הוא הגיע בסוף באיחור של שנה, כשטוכל כבר לא במערכת, ולא לגמרי ברור עד כמה קומפני עצמו רצה אותו. בינתיים, הוא פתח בהרכב במשחק אחד בלבד, בעוד קימיש חזר לתפקידו האהוב במרכז המגרש, בו הוא משתף פעולה עם נער הפלא החדש שפרץ בעונה שעברה מהאקדמיה – אלכסנדר פאבלוביץ'.
בינתיים, הרכש המשמעותי ששינה רבות הגיע דווקא מקבוצה אחרת בלונדון. החתמתו של מייקל אוליסה מקריסטל פאלאס תמורת 53 מיליון יורו בלבד מסתמנת כגניבה בקנה מידה רציני ביותר. התאקלמותו של הכוכב בן ה-22 הייתה מהירה מאוד, למרות שהשתתף באולימפיאדה והחמיץ חלק נכבד מההכנה בקיץ. ייתכן שהרקע שלו עזר בכך – הרי הוא בריטי שחי כל חייו באנגליה, למד באקדמיה של צ'לסי ועבר גם בארסנל ובמנצ'סטר סיטי, אבל מייצג את נבחרת צרפת בגלל שאימו צרפתיה ממוצא אלג'יראי, בעוד אביו בכלל הגיע ללונדון מניגריה. אז עכשיו הוא לומד גם גרמנית, ובמינכן מתפעלים מתרומתו הרב גונית.
אוליסה מצא מיד שפה משותפת עם ג'מאל מוסיאלה, וגם סרג' גנאברי נהנה לצידו וחוזר לכושר אחרי עונה בעייתית. יש המקבילים את היהלום החדש לפרנק ריברי, אבל הוא שחקן שונה למרות אהבתו הרבה לכדרור. הוא נייד מאוד, חילופי המקומות שלו עם מוסיאלה מבלבלים את היריב, מסירות העומק שלו נהדרות, הוא מסוגל לאיים על השער מכל טווח. בקיצור, הוא שילוב של קיצוני עם פליימייקר שצץ בתדירות גבוהה גם במרכז הרחבה. מעלליו בשבוע הפורה גרמו לקהל להתאהב בו, וגם הארי קיין הגדיר אותו כשחקן ברמה הגבוהה ביותר.
ב-1:6 באיצטדיונה של קיל, נכנס אוליסה כמחליף והבקיע. ב-2:9 על דינמו זאגרב בפתיחת ליגת האלופות, הוא תרם צמד. במחזור האחרון זו כבר היתה ההצגה המושלמת שלו, עם צמד נוסף ושני בישולים אמנותיים למוסיאלה ולקיין. החלוץ האנגלי עצמו הבקיע 8 שעירם ב-3 משחקים אלה, והמכונה ההתקפית של באיירן מרגישה לעתים בלתי ניתנת לעצירה. הלחץ הגבוה שמפעלים השחקנים בהוראתו של קומפני עובר נהדר, באיירן מרוויחה כדורים בחלק המגרש של היריבות, ומשם הדרך לרשת קצרה. ובכל זאת, לפני המשחק הגדול מול האלופה כדאי לזכור שזה יהיה המבחן הגדול הראשון שלה.
עם כל הכבוד לעולה החדשה קיל, לאלופת קרואטיה שעוברת משבר גם בזירה המקומית שלה, ולברמן שלא מצטיינת במשחק הגנה בלשון המעטה, הניצחונות עליהן לא יכולים להוות מדד ליכולת האמיתית של באיירן. הם כן חשפו שהיא פגיעה למדי בעורף, כי כאשר הלחץ הגבוה נכשל, ליריבות יש שטחים נרחבים לפעולה, ואפילו דינמו זאגרב כבשה פעמיים בתחילת המחצית השנייה. בשני המחזורים הראשונים, כאשר נתקלה באתגרים משמעותיים, לא ליקקה באיירן דבש. היא פיגרה מול וולפסבורג והשיגה ניצחון 2:3 דרמטי רק בדקות הסיום, ואז רשמה 0:2 קשה על פרייבורג באליאנץ ארנה, במשחק בו היו לאורחת הזדמנויות לא מעטות. כפי שהעיד קיין עצמו אחרי התשיעייה על זאגרב, ההגנה צריכה להשתפר באופן ניכר על מנת שבאיירן תוכל להרגיש בטוחה מול חוליות התקפה עוצמתיות – ולברקוזן בהחלט עונה על ההגדרה.
חוץ מזה, כדאי להיזכר באוקטוברפסט מלפני שנה כדי למתן את ההתלהבות הגדולה. הרי גם אז, בסתיו 2023, חגגה באיירן ניצחונות רבי שערים שהציתו את הדמיון. לחג הבירה היא הגיעה אחרי 0:7 על בוכום, וגם פירקה את מנצ'סטר יונייטד 3:4 בפתיחת ליגת האלופות. את שלב הבתים בצ'מפיונס ליג סיימו הבווארים עם מאזן כמעט מושלם, ובבונדסליגה הם נתנו קונצרטים כולל 0:8 על דרמשטאדט האומללה מולה הבקיע קיין מחצי מגרש.
לברקוזן הייתה יציבה יותר כבר אז, אבל עד הקרב הגדול בין השתיים בפברואר ציפו רוב האוהדים בגרמניה כי היא תחזור להיות "נברקוזן" ותמעד, ואילו באיירן תטייל בקלילות יחסית לצלחת אליפות נוספת. אז הביס צ'אבי אלונסו את טוכל 0:3 בתצוגת תכלית מרהיבה, מיד לאחר מכן הגיע גם ההפסד הסנסציוני בבוכום, והפרוייקט של באיירן קרס במהירות מסחררת. יש מגוון לקחים שהיא צריכה להפיק מכך, ואחד מהם הוא לא להרגיש ביטחון מופרז גם בזמן לגימת הבירה. אין ספק שהמסר הזה נקלט היטב, ולמשחק הענק בשבת תגיע באיירן במוכנות מלאה ובמוטיבציית שיא.
באשר לאלופה, הרי שהיא כבר נכנעה ללייפציג במחזור השני, וזה עשוי אפילו לפעול לטובתה מבחינה פסיכולוגית, כי המאזן ללא הפסד לא עומד במבחן מול באיירן, ואף אחד לא מדבר עליו יותר. מה שכן, המעידה מול השוורים האדומים חשפה צרות מהותיות בהגנה – היה זה משחק מעולה של לברקוזן מבחינה התקפית, והיא אף הובילה 0:2, אבל האורחת ביצעה מהפך בדרך ל-2:3. למעשה, החבורה של צ'אבי אלונסו, שמרבה לבצע רוטציות בהרכב, טרם שמרה על רשת נקייה העונה. במחזור הראשון, היא כמעט איבדה ניצחון על מנשנגלדבאך, והשיגה 2:3 בזמן פציעות. גם הניצחון במשחק המטורף מול וולפסבורג במחזור הקודם הגיע רק בזמן פציעות, הפעם 3:4. היה גם ניצחון 1:4 על הופנהיים, ובשורה התחתונה יש לאלופה 13 שערי זכות ב-4 המשחקים הראשונים, אך גם 9 שערי חובה – וזה המון.
המסקנה המתבקשת היא כי לברקוזן תתקשה מאוד לא לספוג באליאנץ ארנה, ויש סיכוי גבוה לחגיגות של קיין, אוליסה ומוסיאלה. מצד שני, גם באיירן עלולה להוציא כדורים מהרשת, מה גם שמנואל נוייר החלים רק עכשיו מפציעה קלה. כל זה מבטיח לנו ערב קסום – שתי קבוצות מעולות עם התקפות אימתניות והגנות חדירות, במשחק על כל הקופה שצפוי להשפיע רבות על המשך העונה. אם באיירן תנצח, היא תוכל להרגיש שוב פייבוריטית, ותשקם את כוח ההרתעה. אם היא תפסיד, יראה קומפני באיזו מהירות משתנים השבחים לכותרות שליליות בתקשורת הגרמנית.
מה דעתך על הכתבה?