כשבוסטון סלטיקס הובילה בבטחה ברבע האחרון של המשחק האחרון בסדרת גמר ה-NBA אחד מהעוזרים של ג'ו מאזולה, המאמן הראשי של הסלטיקס, חיפש את אישתו בקהל כדי להתחיל לחגוג. מאזולה לא אהב את זה והתפרץ עליו. "פשוט איבדתי את זה" סיפר מאזולה בפודקאסט של זאק לואו.
"האמת, אני מרגיש רע בקשר לזה". מאזולה הסביר מה חשב באותו הרגע. "יש קליפ ביוטיוב על רץ למרחקים ארוכים מאורגון שהוביל לאורך המרוץ וב-70 מטרים האחרונים התחיל לחגוג ואז מגיעים מאחוריו והוא מאבד את המקום הראשון בשנייה האחרונה… וזה מה שהיה לי בראש באותו הרגע".
והראש הזה של מאזולה, שהחודש דיבר על כך ששחקנים צריכים לקבל אישור ללכת מכות במהלך משחקים כמו בהוקי קרח – ובכן, ייתכן מאוד שהוא האקס-פקטור של האלופה שהתחילה גם את העונה הנוכחית כשכל תותחיה יורים בקצב קטלני.
מה עוד יש לו בראש למאזולה הזה? הרבה מאוד תרגילים לא קונבנציונליים שהופכים את האימונים שלו למעניינים ובלתי שגרתיים. למשל, באחד האימונים הראשונים של העונה הנוכחית, מאזולה כיסה את הסלים בפלסטיק ובמהלך האימון השחקנים לא היו יכולים לקלוע אלא להשיג נקודות רק דרך חסימות, חטיפות וריבאונדים. "זה היה בלתי אפשרי לקלוע בעקרון", הסביר סם האוזר, שחקן הסלטיקס לאת'לטיק. "וזה אומר שאתה מפקס את האנרגיה שלך על דברים אחרים מלבד קליעה. אני מתאר לעצמי שזה מה שהמאמן רצה שנעשה".
מאזולה משתמש בהרבה עזרים משונים אחרים כדי להחדיר בשחקניו קונספטים ופילוסופיות שונות שיעזרו להם בהגנה, ביצירת שטח בהתקפה ובפרגון אחד לשני. למשל, הוא מדביק מדבקות בצבעים שונים על המגרש ואומר לשחקניו שהם ישיגו יותר נקודות אם יקלעו "מהוורוד" או "מהכחול". למאזולה יש גם תרגילים בהם השחקנים צריכים לבנות משהו אחרי ספרינט מבלי לדבר אחד עם השני ואך ורק עם תקשורת לא מילולית.
בקיצור, תמיד יש משהו מעניין כדי שהשחקנים יהנו מהאימון, ילמדו את סגנון המשחק הרצוי ולא יכנסו לשגרת אימונים מעיקה. "זה מאזולה, הוא יזרוק עלינו הכל" הסביר ג'רו הולידיי, הגארד של הסלטיקס, לעיתונאים. "נשחק באימונים מבלי לקלוע או מבלי למסור". "זה תמיד יהיה מעניין" הוסיף האוזר.
"ג'ו מאזולה הוא פסיכופט בקטע הכי טוב של המילה" סיכם ג'יילן בראון, כוכב הסלטיקס. "הוא דורש אינטנסיביות מההתחלה. אין גישושים. אין כניסה איטית למשחק או לעונה". אוהדי הקבוצה בפורומים וכתבים שמסקרים את הקבוצה מסכימים מאוד עם הקביעה הזו. מאזולה הוא "פסיכופט" והוא יודע טוב מאוד שאחרי זכייה באליפות יש ירידת מתח טבעית ולכן, מהרגע הראשון של העונה, הוא לא מרפה משחקניו. הוא מאתגר אותם בתקשורת, מגרה אותם להתאמן ולהשתפר וקשוב לכל ירידה באינטנסיביות בקרב הירוקים. ונראה ששחקניו אימצו את הגישה שלו.
בזכות הדברים הללו מאזולה הוא האקס-פקטור של בוסטון סלטיקס, אלופת ה-NBA והפייבוריטית לזכייה שנייה ברציפות באליפות.
מאזולה הוא בן טיפוחיו של הנשיא לענייני כדורסל של בוסטון סלטיקס, בראד סטיבנס – לא היה בעל ניסיון כמאמן ראשי של קבוצה מקצוענית כשקיבל את תפקיד המאמן הראשי של בוסטון סלטיקס בגיל 34, כמה ימים לפני מחנה האימונים בפתיחת עונת 2022/23. הוא נכנס לתפקיד כמחליף של אימה יודוקה, שהושעה עקב התנהגות לא הולמת עם נשים במועדון וקיבל את התמיכה המלאה של סטיבנס להיות מוזר.
את העונה הראשונה שלו סיים מאזולה עם הפסד בגמר המזרח למיאמי – אחרי שהוביל את הקבוצה לחזרה מפיגור 3-0 להפסד במשחק 7 בבית – מה שהוביל לביקורות רבות על תפקודו לאורך העונה כולה.
מאזולה סיפר שאחרי אותה עונה נסע כדי להתבודד ו"לבנות" את עצמו מחדש. "הרגשתי שאני חייב לשבור הכל ולהרכיב את עצמי מחדש. לחשוב על הכל – במה אני חזק, במה אני חלש, מחשבות, רגשות – ולבנות את עצמי מחדש. לבנות חזון, לבנות תרבות, לבנות אווירה – להפוך את הקבוצה לקבוצה בה השחקנים יהיו עצמם ויביעו את עצמם" אמר.
וזה מה שעשה. אחרי עונה בה היה מאמן ראשי בלי עוזרים משלו, הוא בנה, ביחד עם סטיבנס, צוות מנצח של עוזרי מאמן שמשלימים אותו: סאם סם קאסל, לשעבר אלוף NBA עם יוסטון רוקטס, סיפק למאזולה – שהיה רק שחקן קולג'ים ואף פעם לא שיחק ב-NBA – הרבה מאוד ניסיון של שחקן בליגה. זה מאוד סייע למאזולה להבין את השחקנים.
עוזריו האחרים מגיעים מרקעים מגוונים למדי – כולל שחקנים לשעבר באירופה שמספקים גיוון מחשבתי, מאמנים שעד לא מזמן היו שחקנים ותפקידם הוא "לחקות" סגנון של שחקני יריב בולטים כדי להכין את שחקני הסלטיקס טוב יותר למשחק מולם, מאמנים שמטרתם היחידה היא לטפח את היכולות האינדיבידואליות של השחקנים של מאזולה ומאמנים, שמוגדרים כ"מאמני חדשנות" ומטרתם היא חשוב על תרגילים ואימונים יצירתיים ומעניינים.
והאלמנט הכי חשוב בפילוסופיית אימון של מאזולה? "המטרה של פילוסופיית האימון שלי היא שבסופו של דבר השחקנים ידעו בעצמם מה נכון ומה לא נכון לעשות בכל רגע של המשחק" הסביר מאזולה בפודקאסט עם ג'יי.ג'יי רדיק (שאגב, הפך למאמן של לוס אנג'לס לייקרס הרבה בזכות מאזולה, שהעניק לו הרבה תמיכה והדרכה).
למאזולה יש כמה חברים, מאמנים ומנטורים שהוא מגדיר אותם כ"הר רשמור" של האימון שלו. מכל מאמן הוא לוקח משהו לכדורסל וממש נעזר בהם ברגעים מסוימים לאורך העונה ואפילו במשחקים עצמם שהוא מנהל.
אחד מאותם מאמנים הוא פפ גווארדיולה, מאמן מנצ'סטר סיטי. מאזולה למד מפפ הרבה על מציאת שטחים ואימון למציאה וסגירה של שטחים במשחק מעבר. בעונה שעברה אף יצא להשתלמות אצל גווארדיולה במנצ'סטר. פפ היה אורח של מאזולה בסדרת הגמר.
מאזולה הסביר בכתבה לאת'לטיק שכדורסל וכדורגל הם ענפים דומים מאוד מאחר ששניהם משחקים שמתבססים על "משחק מעבר תמידי". דרך משחקים של מנצ'סטר סיטי הוא מראה לשחקניו בסלטיקס איך מגיעים ליתרון מספרי בחלקים במגרש, איך לקרוא את השטח נכון, איך להבין איפה יש שטח פנוי ואיך לקרוא את השטח ולהגיב בהתאם.
"כולם מנסים להסביר שבכדורסל יש הגנה והתקפה אבל זה משחק אחד" הסביר מאזולה. "אם משחק המעבר שלך להגנה גרוע, כולם מדברים על הגנת המעבר אבל מה שמשפיע על זה, זה דווקא השטח שאתה מייצר בהתקפה ואיזו זריקה לקחת" הסביר.
על ההר ראשמור של מאזולה יש גם את ג'וש וויצקין, שהיה ילד גאון שחמט שניצח יריבים רוסים בילדתו (הספר והסרט "לחפש את בובי פישר" מבוסס על סיפורו) וגדל להיות אלוף MMA מקצועי שהשתמש בדברים שלמד בשחמט בקרבות שלו.
ההגנה של מאזולה דורשת מהשחקנים שלו אגרסיביות בזמן חשיבה מתקדמת. אינטנסיביות מבלי לאבד את הראש. וזה משהו שהוא דורש מהם ממש בכל משחק. מוויצקין הוא למד הרבה על איך ללמד את שחקניו לעשות זאת.
מנטור נוסף שלו הוא ניק לאברי, לוחם ביחידות המיוחדות של צבא ארצות הברית, שאיבד את רגלו במלחמה באפגניסטן אבל חזר להילחם על רגל תותבת. לאברי החליט שיחזור להילחם כששכב בבית חולים אחרי שקיבל עירוי דם לא נכון וכמעט מת גם מזה. לאברי גם הגיע לדבר ולעשות תרגילים לבוסטון סלטיקס של מאזולה. "הכנו את מחנה האימונים לפני העונה (של האליפות) דרך תרגילים ורעיונות של הצבא" גילה מאזולה. "ולאברי עזר לנו עם זה. עם המנטליות שלו – ששום דבר לא מפריע לו בדרכו שלו."
מאזולה אולי פסיכופט אבל הוא לא סוציופת או אנטיפת. הוא מבין היטב את המורכבות של ניהול אנשים. הוא ידע, למשל, שג'ייסון טייטום, כוכב הסלטיקס, צריך את התמיכה שלו בזמן האולימפיאדה – שם התקשה להתמודד עם התפקיד שלו בנבחרת האמריקאית – אז הוא טס אליו לפריז כדי לתמוך מקרוב. הוא גם שמר על הקשר עם כל השחקנים שלו לאורך הקיץ ולהלהיט אותם לחזור להתאמן קשה כדי לשמור על התואר שלהם. ומן הסתם הוא הכין אותם גם עם משהו שלמד ממאמן נוסף על "הר רשמור" שלו: דן מאזולה.
כשמאזולה היה נער, אבא שלו, דן, בא לקחת אותו ממשחק כדורגל ששיחק בו. היום היה גשום ומאזולה עלה לרכבו של אביו עם חבר לקבוצה. מאזולה הצעיר, כדי לעשות רושם על חברו זלזל במאמץ של אביו, שהיה צריך לעזוב את הכל כדי להחזיר את בנו מהמשחק והיה תקוע בפקקים.
באמצע הדרך מאזולה האב, שמת מסרטן ב-2020 – השנה בה ג'ו קיבל את תפקידו הראשון בסלטיקס – עצר את הרכב ואמר לבנו לצאת החוצה וללכת לשדה הבוצי, שם דן אתגר את ג'ו לנסות להפיל אותו. מאזולה הצעיר זרק על אביו בוץ וניסה לבעוט בו אבל דן תפס את רגלו והפיל אותו לתוך האדמה הספוגה במים – שם ריתק אותו עד שנכנע.
מבחינת ג'ו מאזולה היה מדובר ברגע משנה חיים. "אם אתה רוצה משהו, אם אתה חושב שאתה יכול לעשות את זה, אז כדאי שתהיה חזק, תהיה מוכן, תהיה מסוגל לעשות את זה" אמר. "אם אתה לא מוכן, אז תשתוק".
דן מאזולה, אביו של ג'ו, הוא המאמן הראשון בהר רשמור של בנו. והוא גם זה שנתן לו את השיעור הכי חשוב של חייו: להיות מוכן, להיות מסוגל. ומאזולה, העונה, מאתגר את שחקניו להיות מסוגלים לעשות משהו שאף קבוצה לא הצליחה לעשות מאז גולדן סטייט של קווין דוראנט ב-2018: לזכות באליפות שנייה ברציפות. וכל היכולות שלו כמנהיג וכמאמן מופנות אך ורק כדי למקד ולהכין את אנשיו ושחקניו למטרה הזו.
כלומר, בדיוק ההפך מפסיכופטים שדואגים אך ורק לעצמם. פסיכופטים במובן הרע של המילה.
מה דעתך על הכתבה?