ב-2007, כשפפ גווארדיולה עוד היה מאמן של ברצלונה ב', הוא הגיע למפגש מאמנים של אופ"א ושם דיבר לראשונה עם אלכס פרגוסון, גדול המנג'רים בכל הזמנים. גווארדיולה רצה לדבר עם פרגי על דבר אחד: איך לשמר מוטיבציה בקרב השחקנים לאורך זמן. פרגוסון, לפי עדותו של גווארדיולה, ענה: "אם אתה מרגיש שאתה מאבד את חדר ההלבשה, אתה צריך לשנות את השחקנים בסגל או שאתה תעזוב".
אלכס פרגוסון ניהל את הסגל של מנצ'סטר יונייטד באגרוף ברזל וזרוע נטויה אבל גם בשימוש מתמיד בשוק העברות השחקנים כדי לחדש ולרענן את חדר ההלבשה. הוא השאיר את השחקנים שתחזקו את התרבות הרצויה והחריצות בקרב שחקני הקבוצה וידע את מי להביא כדי להשאיר את השחקנים חדים ובעלי מוטיבציה גבוהה.
גם פפ גווארדיולה יודע לעשות זאת. לפי הסופר מרטי פרנאו, שמלווה את פפ גווארדיולה לאורך הקריירה שלו, ב-2020 היה למנצ'סטר סיטי הזדמנות להחתים את ליאו מסי. פפ גווארדיולה ניהל עם הארגנטינאי שיחות ארוכות וגם רמז משהו על כך לסרחיו אגוארו, חברו הטוב של מסי וחלוץ הקבוצה. אגוארו פיזר את השמועה על מסי בחדר ההלבשה, מה שהוביל את ברנרדו סילבה, זה שמשחק על "המשבצת" של מסי במנצ'סטר סיטי, לשלוח הודעה לפפ.
"זה נכון על מסי?" כתב סילבה לפפ. "איך תרגיש לגבי הגעתו?" שלח פפ חזרה. "אני ארוץ פי 2 יותר" ענה סילבה. מסי, כאמור, לא הגיע לסיטי אבל פפ השיג מה שהוא רצה וסילבה הפך לשחקן החרוץ ביותר של סיטי ברצף ארבע האליפויות שלה.
הסיבה העיקרית לדעיכה ולמשבר של מנצ'סטר סיטי, כך נראה, היא ירידה במפלס המוטיבציה הכללי בקבוצה. זה רק טבעי שקבוצה שזכתה בכל תואר אפשרי בארבע השנים האחרונות, לא תצא כמו מלוע של תותח בכל משחק נגד בורנמות' או ברייטון. כאמור, זה לא קל לתחזק מוטיבציה וזה לא שמנצ'סטר סיטי יכולה עכשיו להחליף את הסגל – בגלל 115 אישומים נגד על הפרת חוקי הפייר פליי הפיננסי וההליכים המשפטיים שהיא עומדת בפניהם.
הסטטיסטיקות אחרי המשחק מול ברייטון בסוף השבוע הן לא חומר קריאה נחמד עבור סיטי או גווארדיולה. בפעם הראשונה בקריירה שלו הוא רושם רצף של ארבעה הפסדים רצופים. זו גם הפעם הראשונה מאז 2006 שמנצ'סטר סיטי מפסידה ארבע פעמים ברציפות. אז אימן אותה סטיוארט פירס. וההפסדים האלה לא מגיעים עם נחמה קטנה על כך שהקבוצה שיחקה טוב ואיכשהו הפסידה. בשלושת המשחקים האחרונים הקבוצה רשמה פחות שערים צפויים (xG) מאשר יריבותיה. זה גם אף פעם לא קרה לסיטי או לפפ גווארדיולה.
ואולם, בדיקת הנתונים של העונה כולה מבהירה שהמשבר התחיל עוד הרבה לפני הרצף הגרוע האחרון. ב-7 מ-11 המשחקים של העונה בפרמיירליג, הקבוצה רצה פחות ספרינטים מאשר היריבות. ב-6 מ-11 המשחקים העונה בפרמיירליג היא רצה פחות מהיריבים. זה אף פעם לא קל להישאר דומיננטיים לאורך זמן בסטטיסטיקות הפיזיולוגיות אבל סיטי העונה ממש קורסת: הקבוצה במקום האחרון בספרינטים בפרמיירליג ובמקום ה-10 בקילומטרים שהשחקנים רצו.
ייתכן שזה קשור לשיפור משמעותי אצל היריבות אבל גם בהשוואה לעצמם – שחקני סיטי יכולים רק להתאכזב מהביצועים שלהם. בעונה שעברה ביצעו 160.6 ריצות ללא כדור ב–90 דקות. העונה הם מבצעים רק 121.9 ריצות ללא כדור ב-90 דק'. בעולם כדורגל בו לשחקן יש פחות משנייה על הכדור לפני שהוא צריך לקבל החלטה, ירידה קלה בביצועים הפיזיולוגיים היא משמעותית לשורות התחתונות של המשחקים.
כמו כן, בעולם בו 80% מהשערים מובקעים אחרי ספרינט של המבשל או הכובש, סיטי מייצרת פחות הזדמנויות גדולות לשערים. בעונה שעברה יצרה 3.26 הזדמנויות גדולות לשערים (מקום 3 בליגה), העונה היא מייצרת רק 2.70 הזדמנויות גדולות לשערים במשחק (מקום 10).
הסטטיסטיקות מגלות גם שסיטי – פעם מכונת הלחץ האולטימטיבית – כבר לא מצליחה לייצר את אותו הלחץ כפי שיצרה בשנים הקודמות. בשנה שעברה סיטי יצרה 157.7 יציאות ללחץ (Pressures) ל-90 דק'. העונה המספר הזה עומד על 143.5 בלבד.
בפשטות, הנתונים מלמדים שקל יותר לשחק נגד סיטי העונה מאשר בשנים עברו. גם נתוני השערים והשערים הצפויים נגדם מלמדים זאת. בעונה שעברה סיטי ספגה 0.94 שערים צפויים ל-90 דק' והעונה 1.10 שערים צפויים ל-90 דק'.
יש לומר, שחקני סיטי עברו ארבע עונות עמוסות בזירה המקומית, הבינלאומית וגם בנבחרותם. רודרי, השחקן המוביל של סיטי, קרע את הרצועה אחרי עונה של יותר מ-60 משחקים במדי סיטי ונבחרת ספרד. גם סילבה, קווין דה בראונה, פיל פודן, ג'ק גריליש, ג'רמי דוקו, רובן דיאש ואחרים נפצעו או סתם מאוד-מאוד-מאוד שחוקים.
"זה קשה מאוד להישאר חד אם אתה משחק 70 משחקים בשנה", אמר ארלינג הולאנד. "כולם ראינו ביורו האחרונים שהשחקנים היו מאוד עייפים. אפשר לראות את זה. אפשר לראות את זה על הפנים של השחקנים כבר". הולאנד, שנורבגיה שלו לא עלתה ליורו או למונדיאל, צריך להיות יותר "טרי" מחבריו השחוקים לקבוצה – אבל ייתכן שזו דווקא יצר בעיה נוספת בקבוצה.
היא תלויה יותר מדי ביכולת ההבקעה שלו – אולי בגלל השילוב של שחיקה, עייפות ואולי קצת בטלנות חברתית (ההוא כבר יעשה את זה). ארלינג הולאנד כבש 52% מהשערים של סיטי בפרמיירליג העונה. בעונה שעברה כבש רק 22% ובעונתו הראשונה ושוברת השיאים כבש 38%.
והשאלה הגדולה מכל זה היא מה הולך לקרות עם פפ גווארדיולה. האם הוא ימשיך לעוד עונה במנצ'סטר סיטי? האם הוא כבר רואה את הסוף שלו באנגליה ופוזל לכיוון תפקיד מאמן נבחרת ברזיל במונדיאל שהוא מפנטז עליו כבר שנים רבות? "אני חושב שהשינוי עבור פפ – יותר מאשר שאלות טקטיות, זה שהוא הרבה יותר רגוע מהתחרות וגם רואים את זה במשחקים" אמר פרנאו ל"מנצ'סטר איוונינג ניוז". "ראיתי את זה מתחילת העונה – במשחק מגן הקהילה בוומבלי. ברגעים הגרועים ביותר במגרש הוא נראה לי רגוע. הוא כאילו למד מהניסיון שלו בברצלונה ובאיירן מינכן, אז הוא חשב שצריך לדחוף את השחקנים לקצה שלהם אבל הבין שיש כאלו שלא צריך".
פרנאו טוען שפפ "כבר לא איש צעיר" ושבתשע העונות שלו במנצ'סטר "היה אקו-סיסטם של הצלחה עם פראן סוריאנו (המנכ"ל), צ'יקי בגיריסטיין (המנהל הספורטיבי) ומוחמד אל מובארק (היו"ר). היה שם את כל מה שפפ רוצה. מתקנים, שחקנים, אוהדים – לא מזג האוויר אבל כל השאר היה מושלם לפפ ואני לא חושב שהוא יקבל אקו-סיסטם דומה במקום אחר".
גווארדיולה תמיד אמר שהוא יעזוב את הקבוצה אם ירגיש שהשחקנים לא יחלקו איתו את אותה אמונה ואותו רעב. אבל מה אם פפ המבוגר יותר, שראה את בגיריסטיין עוזב, כבר לא רעב ומאמין כמו שחקניו? כשזה קרה לאלכס פרגוסון, הוא עזב בתום עונה בה זכה באליפות בפעם האחרונה.
מה דעתך על הכתבה?