ראש לשועלים: על הגעתו של רוד ואן ניסטלרוי ללסטר סיטי

מה הקשר בין בואו של רוד ואן ניסטלרוי ללסטר לבין הפועל תל אביב? התשובה היא אריק דג'מבה-דג'מבה. כאשר התארח ההולנדי באיצטדיונם של השועלים בספטמבר 2003 במדי מנצ'סטר יונייטד, הוא הבקיע שלישיה, והקשר הקמרוני בישל לו את השער האחרון בניצחון 1:4. תאמינו או לא, נכנס אז דג'מבה-דג'מבה במקומו של רוי קין במחצית, כי אלכס פרגוסון ראה בו יורש לקפטן האירי.

בדיעבד, התברר שהוא לא בדיוק התאים למשימה, והאסיסט לואן ניסלטרוי היה היחיד בקריירה שלו בפרמייר ליג – וגם הוא די מקרי, כי זו היתה הרחקה יותר מאשר מסירה. הסקורר היה פשוט בלתי ניתן לעצירה, וידע להפוך גם חצאי הזדמנויות לשערים. השער השני שלו באותו יום היה מרהיב עוד יותר, ונכנס מיידית לפנתיאון של הכדורגל האנגלי.

באופן כללי, ואן ניסטלרוי נהנה לשחק מול לסטר. הוא הבקיע נגדה גם ב-2001, ומאזנם של השדים האדומים מולה היה מושלם עם ההולנדי על הדשא – 3 נצחונות ב-3 משחקים. המדגם מצומצם, כי השועלים ירדו ליגה פעמיים במהלך הקדנציה של רוד באולד טראפורד, ועל כן הוא לא התכבד לפגוש אותם מספיק.

8 שערים מול לסטר בשני משחקים

את "הפיצוי" הוא קיבל, באופן משעשע למדי, כאשר קיבל את תפקיד המאמן הזמני של מנצ'סטר יונייטד בעקבות פיטוריו של אריק טן האח. 4 משחקים בלבד היו לחלוץ העבר על הספסל כבוס הראשי, ומחציתם נגד לסטר. גם הפעם הוא הביס את השועלים, ואלה היו קונצרטים של כדורגל התקפי משובח. הקדנציה הקצרה נפתחה עם 2:5 בגביע הליגה והסתיימה עם 0:3 בפרמייר ליג. ואן ניסטלרוי, שחזר הקיץ למועדונו האהוב כעוזרו של טן האח, כלל לא פסל את האפשרות להישאר בעמדה זו גם לצד המינוי החדש רובן אמורים, אבל הפורטוגלי העדיף להביא רק את הצוות שלו, ודרכו של רוד הסתיימה – אבל לא ההרפתקה באנגליה.

הנהלת לסטר התרשמה ללא ספק מהדרך בה אירגן ואן ניסטלרוי את חניכיו בשני המפגשים נגד קבוצתם. התבוסות המדוברות זירזו את ההחלטה לפטר את סטיב קופר, שהגיע לקבוצה רק בקיץ במקומו של אנצו מארסקה שנדד לצ'לסי. המשרה התפנתה, בדיוק כאשר ואן ניסטלרוי היה חופשי ושקל את צעדיו. הדיווחים אודות הגעתו האפשרית הופיעו עוד כאשר קופר היה בתפקיד, ולצדדים לא היה קשה להגיע להסכמות. ואן ניסטלרוי היה מעוניין להמשיך לעבוד באנגליה, והשועלים רצו לשנות באופן חד את הכיוון אליו הלכה הקבוצה מאז תחילת העונה. הגישה ההתקפית המובהקת של ההולנדי קסמה להם – וכעת סקרנים כולם לדעת כיצד החיבור הזה יעבוד.

אחוות השיאנים עם ורדי

ההיבט הפיקנטי ביותר של השידוך הוא שיתוף הפעולה של ואן ניסטלרוי וג'יימי ורדי. כאשר כבש הסמל האגדי של לסטר ב-11 משחקי ליגה רצופים בשלהי 2015, בדרכה של לסטר לזכיה הבלתי נתפסת באליפות, הוא שבר את השיא של ואן ניסטלרוי משנת 2003, אשר עמד על 10 משחקים. "כל הכבוד, ורדי! אתה מספר אחת עכשיו, וזה מגיע לך", צייץ את ההולנדי בטוויטר, והשועל השיב לב לו: "תודה רבה, אני מעריך את זה מאוד". מי יכול היה לדמיין אז כי ורדי ימשיך לזהור בלסטר גם בחלוף קרוב לעשור? ומי חשב שואן ניסטלרוי יהפוך בבוא העת למנג'ר שלו?

"ג'יימי הוא הפנים של המועדון הזה", אמר המאמן החדש, והם עשויים למצוא שפה משותפת לא רק בגלל היותם חלוצים שמעריכים מאוד זה את זה. ורדי צמח מלמטה והתנסה בליגת החובבים לפני שהגיע לבמה הגדולה, וניתן לומר זאת במידה מסוימת גם על ואן ניסטלרוי. כידוע, הוא נולד בדיוק באותו יום כמו פטריק קלייברט, ב-1 ביולי 1976, ודרכם לצמרת היתה שונה בתכלית.

בעוד קלייברט בלט באקדמיה של איאקס והתפרסם כבר בגיל 18 כאשר הבקיע את שער הניצחון ההיסטורי על מילאן בגמר ליגת האלופות, בילה ואן ניסטלרוי את ילדותו בקבוצה זניחה בשם נויט חדאכט, אשר את שמה ניתן לתרגם מילולית מהולנדית כ"זו שלא חושבים עליה". על החוזה המקצועני הראשון הוא חתם בדן בוס, וכאשר קלייברט חגג בצ'מפיונס ליג ישב ואן ניסטלרוי על הספסל בליגה השניה. את הבכורה בליגה הראשונה הוא ערך בגיל 21 במדי הירנביין. אמנם זה לא כמו פליטווד טאון של ורדי בגיל 25, אבל ניתן למצוא נקודות דמיון.

לא מנוסה בקבוצות תחתית

ורדי הביע התלהבות מהמינוי, אבל לא כל הפרשנים והאוהדים אופטימיים. יש הגורסים כי נסיונו של ואן ניסטלרוי מוגבל, והטענה הזו נכונה במידה מסוימת, אבל ממש לא במובן אליו מתכוונים הספקנים. באנגליה נהוג לזלזל בליגות האחרות, ולכן לא בהכרח סופרים את הקדנציה של ההולנדי על ספסל איינדהובן במולדתו בעונת 2022/23. היא דווקא היתה מוצלחת למדי.

אמנם הקבוצה לא זכתה באליפות, אבל רק כי פיינורד של ארנה סלוט סיפקה שנה פנומנלית – וכיום בממלכה יודעים היטב עד כמה סלוט מסוגל לדרוס את היריבות בעודו עושה זאת בפתיחת קדנציה חלומית בליברפול. איינדהובן של ואן ניסטלרוי הציגה אז את ההתפקה הפוריה ביותר בהולנד, סיימה במקום השני לפני איאקס, והמאמן הצטיין בטיפוח שחקני חוד. את העבודה הטובה ביותר הוא עשה עם קודי גאקפו, שהיה נהדר בשלהי 2022, ונמכר לאנפילד באמצע העונה אחרי שזהר במונדיאל.

מעבר לכך, שימש ואן ניסטלרוי כעוזרו של חוס הידינק בנבחרת הולנד לפני עשור, והיה חלק גם מצוותו של רונאלד קומאן במקביל לעבודתו עם הקבוצות הצעירות של איינדוהבן. בסך הכל, דווקא יש לו נסיון מגוון, והוא התעשר עוד יותר במהלך החודשים האחרונים באולד טראפורד. הבעיה מבחינת לסטר היא כי ואן ניסטלרוי מעולם לא עבד בקבוצות תחתית, וזה נכון אפילו לגבי הקריירה שלו כשחקן. הוא לא מכיר את המנטליות הנדרשת לכך, מעולם לא התמודד עם רצף של תוצאות כושלות כשהקבוצה נמצאת בסכנת ירידה, והגישה ההתקפית המבוכרת לא בהכרח תעבוד מול יריבות עוצמתיות הרבה יותר. מבחינה זו, מדובר בהימור מסוכן יחסית, אבל ברור שיש לו גם יתרונות מובהקים, בוודאי בהשוואה למנג'ר אנגלי כלשהן שעבד בקבוצות חלשות רבות.

בואנאנוטה בדרכו של אמאד דיאלו?

בעצם, סטיב קופר היה מינוי כזה. הוא חולל נסים של ממש על הספסל של נוטנינגהאם פורסט, אותה העלה ממעמקי ליגת המשנה לפרמייר ליג, אבל אוהדי לסטר לא סימפטו במיוחד את סגנונו המבוקר. גם השחקנים לא התלהבו במיוחד מהמערך של קופר, אחרי שהתרגלו לאחוזי החזקת כדור גבוהים בעידן מארסקה שהיה חתום על העליה בעונה שעברה. אגב, ביציעים היו אשתקד שריקות בוז גם לכיוונו של האיטלקי בגלל המסירות האינסופיות הצידה ואחורה. בלסטר אוהבים יותר כדורגל התקפי משוחרר, ויודעים שזה יכול להביא תוצאות מטורפות באמת כמו בעונת 2015/16. הם יודעים שלא יראו שוב אליפות, אבל יש ציפיה להתברג לפחות במרכז הטבלה ולשחק ללא רגשי נחיתות מול כל יריבה. ואן ניסטלרוי אמור לספק להם את זה.

את האופטימיות אפשר לשאוב מהדרך בה שיחרר רוד את אמאד דיאלו באולד טראפורד. הכוכב הצעיר היה אבוד עם טן האח, אבל סיפק משחקים מעולים אצל ואן ניסטלרוי, וכעת ממשיך בתנופה אצל אמורים, עם בישול באיפסוויץ' ומעורבות ב-3 שערים אתמול מול אברטון. "זה התחיל אצל רוד", העניק הפורטוגלי קרדיט לקודמו במסיבת העיתונאים, ובלסטר יש כשרונות צעירים שישמחו למגע זהב דומה. הפליימייקר הבלגי-מרוקאי בן ה-20 בילאל אל חנוס והקיצוני הארגנטיני פאקונדו בואונאנוטה הם שחקנים עם פוטנציאל גדול, אבל זקוקים ליד מכוונת. אולי הם יקבלו אותה כעת, אבל חובת ההוכחה על הבוס החדש.

בינתיים, לא יזיק גם לסדר את העורף, וכאן יש להולנדי מה ללמוד, כי איינדהובן ומנצ'סטר יונייטד אמורות להתגונן באופן שונה בהשוואה ללסטר. בשבת הוא ישב ביציע וצפה בשועלים מובסים 4:1 באיצטדיונה של ברנטפורד. הערב הוא יעמוד על הקווים לראשונה במפגש לא פשוט מול ווסטהאם שספגה בעצמה חמישיה מול ארסנל. על פניו, הגיוני שיהיו הרבה שערים, וזו כבר סיבה טובה לעקוב אחרי הבכורה המסקרנת של ואן ניסטלרוי. חבל רק שהוא לא יכול לחזור לכבוש בלסטר בעצמו, הפעם בחולצה הכחולה.