צפייה במשחק המשמים בגמר גביע המדינה בכדורגל בין הפועל באר שבע לבית"ר ירושלים העידה על עובדה אחת בולטת – האלופה, מכבי תל אביב, הקבוצה שלא הייתה שם, טובה משתי הקבוצות הללו. החיוורון, חוסר היצירתיות, חוסר היכולת לפתור בעיות על הדשא שהדגימו שתי המתמודדות על הגביע בשלב הזה של העונה הגיעו עד לידי הפתעה ממש. בעיקר בלטה הנקודה ששני מאמני הקבוצות – רן קוז'וך וברק יצחקי – הביאו את קבוצותיהם לכושר בינוני ומטה דווקא בשלבים המכריעים של העונה.
מי שהגיעה לסיום העונה בכושר הטוב ביותר שלה הייתה האלופה מכבי תל אביב. בוגרת, קשוחה, רומסת, יודעת היטב מה היא מחפשת במגרש, וחלק גדול מהקרדיט כאן מגיע למאמן ז'ארקו לאזטיץ'.
ואף על פי כן ולמרות הצלחתו רבים מאוהדי מכבי תל אביב – וכותב מילים אלה ביניהם – ישמחו לראות את לאזטיץ' עולה על מטוס ולא חוזר. לאזטיץ', איך נאמר, טיפס לא מעט פעמים במהלך העונה על העצבים של אוהדי מכבי תל אביב. שגיאות גסות בניהול משחק, חילופים מאוחרים ולא נכונים, ובעיקר קיפאון מוזר, המשחק מתחרבן על הדשא ולאזטיץ' כמו אשת לוט – תקוע על מקומו, לא זז, מניח לקבוצה לגווע ולאבד נקודות יקרות.
על כל אלה השגיאה הקשה מכולן – החיסול הממוקד שעשה לאזטיץ' לערן זהבי. זהבי הוא השחקן הישראלי הטוב והמרתק ביותר שקם לכדורגל שלנו בעשר השנים האחרונות ויותר. על המגרש יש לו נוכחות מהפנטת. היכן שהוא נמצא תבוא הבעיטה הנהדרת, המסירה האינטליגנטית, תחושת הרעב המידבקת לעוד שער, עוד ניצחון, עוד. מנוע פנימי שתובע עוד.
אין לנו עוד זהבי. לא היה בעשור שעבר, ואיך שהדברים נראים עכשיו גם לא יהיה לנו בעשור הקרוב. ואת הפלא הזה לאזטיץ' חיסל. כשהיה עם הגב אל הקיר הזעיק לאזטיץ' את זהבי שיציל אותו ואת מכבי תל אביב, וזהבי עשה את זה, במקום להראות למאמנו אצבע משולשת כמו שהיה ראוי לה. אבל על העלבון שעלב בו לאזטיץ' לא יכול היה לסלוח. הוא לקח את האליפות והודיע שהוא עוזב.
ועכשיו קושרים ללאזטיץ' כתרים. הוא הרי הביא אליפות. רק לפני חודש צלבו אותו ובצדק, אבל הזיכרון התקשורתי קצר. כל טעויותיו נשכחו, ועכשיו הוא הגיבור. אלא שהאלפים שכמהים לזהבי לא שוכחים. ביום רביעי השבוע הודיעה מכבי תל אביב שלאזטיץ' ימשיך לעונה נוספת. חבל מאוד שהוא נשאר כאן ולא עלה על מטוס, ועוד יותר חבל שעכשיו ערן זהבי לא יוכל לעשות יו טרן ולחזור.
מה דעתך על הכתבה?