לאוברדוביץ' היה כלי שאיתו היה מנצח את הפועל ת"א, הוא נתן אותו לאיטודיס

הניצחון של הפועל תל אביב 84:97 על פרטיזן בלגרד יכול להתפרש כ"התלמיד התעלה על רבו", אבל ממה שראיתי מפרטיזן, שהיא קבוצה פחות טובה מהפועל תל אביב – זה לא המצב במדויק. הרי בסוף, עם חומר השחקנים שיש להפועל, היא הייתה אמורה לסגור משחק שכזה מוקדם יותר. אבל פרטיזן, שעשתה המון דברים נכונים (נגיע לזה) נראתה כמו קבוצה שונה מזו שעד כה דשדשה אולי אפילו אכזבה. 

עוד לפני שמנתחים מה היה על הפרקט, מה בעצם יש לפרטיזן שיכול לגרום לצרות להפועל תל אביב? קודם כל יש לה שומרים אדירים, זה ניכר לאורך כל המשחק כשדן אוטורו וג'ונתן מוטלי נאלצו לעבוד מאוד קשה כדי כי טייריק ג'ונס ובאופן מפתיע גם ברונו פרננדו ודילן אוסטקובסקי יודעים להרביץ לא רע בכלל. מעבר לכך, השומרים שלה בקו האחורי נהדרים, אז פרטיזן לחצה, הפועל איבדה, ככה היא נשארה צמודה אליה. 

מה אין לפרטיזן שיכול לעשות חיים קלים להפועל תל אביב? מוביל כדור. אין בכל הסגל של פרטיזן שעלה לשחק בסופיה רכז יורוליג אחד (סליחה אריאן לאקיץ', אתה לא מעבר לפילר בפנטזי שלי). לכן, הפועל תל אביב הלכה למשחק של פרטיזן. אם צריך ללחוץ את עלאק מוביל הכדור, לוחצים אותו. ואז גם הפועל לחצה, פרטיזן איבדה, ככה היא נמנעה מבריחות ומומנטומים של הסרבים. 

מעבר לזה שהמשחק הזה היה מאוד פיזי, פרטיזן שהייתה ביכולת שיא שלה ביטלה את ואסילייה מיציץ'. דימיטריס איטודיס עשה בשכל כשנתן לכריס ג'ונס יותר דקות. מה ג'ונס עשה שמיציץ' לא? חדר לאמצע. זה נשמע פשטני, אבל זה לא. ואסה הוא שחקן שיותר חודר לקו והוא כמובן שחקן מאוד מוכשר אז הוא גם מגיע לטבעת. ז'ליקו אוברדוביץ' יודע את זה, הוא לא ייתן לו אחרי פיק אנד רול ללכת לחדירה דרך הקו. למזלו של אוברדוביץ' יש לו שחקנים עם יכולות פיזיות מספיק טובות כדי להוביל את החדירה של מיציץ' לפינה ומשם מאוד קשה לנהל משחק. 

הרכז השני, כריס ג'ונס, כזה שיותר הולך לאמצע. כשהוא היה על הפרקט הפועל תל אביב שיחקה בצורה יותר שוטפת כי הריווח היה יותר נכון, לא היה רכז שתקוע בפינה וארבעה שמחכים שייצא מהתסבוכת. האם לפרטיזן אין כלים לעצור את ג'ונס? יש לה, היא לא הצליחה, כי זה כבר לא אחד על אחד, זה חזר להיות חמישה על חמישה ויש מי שיעניש בטח בהתחשב בזה שג'ונס מוסר נפלא והוא גם הוכיח את זה מול הדאבל אפ הלא מתואם של הסרבים. 

מעבר להתקפה של הפועל תל אביב, ההגנה שלה גם למדה דבר או שניים במשחק הזה. קודם כל דוויין וושינגטון ג'וניור, סקורר טוב, למה הוא היה לבד? אין תשובה. ברגע שהצליחו לעצור אותו והפועל הצליחה לצאת להתקפות מעבר הגיע איש אחר, גם סקורר טוב ואפילו טוב מאוד – אנטוניו בלייקני. המשחק עבר מקצב יותר איטי ופיזי לקצת יותר מהיר, כשזה קורה, בלייקני חוגג. 

דיברנו גארדים, אבל הגיע הזמן לגעת בעמדה שחשבו שאין להפועל תל אביב העונה – סמול פורוורד. נכון שקולין מלקולם הוא לא פורוורד בטופ האירופי, אבל כרגע הוא נראה בוודאות יותר טוב מאיך שנראה בעונה שעברה בפריז. המשחק הזה הוא רק תגמול לכך. מלקולם התפוצץ במונחים שלו עם 17 נקודות והחטאה אחת בלבד. בניגוד לשחקנים אחרים בהפועל תל אביב שהיו להם את הרגעים הגדולים שלהם לאורך המשחק – איש וויינרייט, כריס ג'ונס וכו' – מלקולם היה מצוין בהתקפה כל רגע בו דרך על הפרקט.

לבנות על ה-17 האלה לכל משחק זה כמובן לא בא בחשבון, אבל העובדה שיש משחקים שהוא יוכל לספק את זה בלי קשר להגנה המצוינת שהוא נותן היא בשורה להפועל תל אביב. לטעמי לא מדובר בהבלחה, הוא עושה את הכל בהתקפה כמו שצריך, בכל משחק שיתנו לו יותר לזרוק – הוא יקלע. אז לא מדובר בהבלחה ומצד שני לא בכישרון ענק, אלא משהו באמצע, טוב שיש את זה להפועל תל אביב. 

יש דבר אחד שכן הפריע בהגנה של הפועל תל אביב, שהייתה לא רעה לאורך המשחק אבל גם לא אדירה. בכל פעם שגבוה של פרטיזן קיבל את הכדור בשורט רול, העזרה לא הגיעה בזמן, שחקן מהפינה חתך בגב ההגנה ושם דאנק. הסתכלתי על זה ולאחר מכן היה טיים אאוט, רציתי לראות איך איטודיס מתאים את עצמו לזה. האמת? אוברדוביץ' חילק לו מתנה, כי פרטיזן הפסיקה לעשות את זה, החלטה תמוהה שייתכן גם גרמה להפועל תל אביב לברוח. 

גבוהים. זה היה משחק מבחינה פיזית לא פשוט לאוטורו וג'ונתן מוטלי. אוסטקובסקי ופרננדו לא מספיק פיזיים או מנוסים להתמודד איתם, אבל טייריק ג'ונס הוא חתיכת מפלצת. נכון שהוא אכל ושתה בהתקפה, אבל אוטורו ומוטלי לא יצאו לידו פראיירים בכלל. קודם כל אוטורו. עד כה הגבוה המוביל של הפועל תל אביב היה בעליונות מוחלטת על כל מי שפגש, לפחות מבחינה פיזית. גם הפעם הפערים לא כאלה גדולים, ג'ונס יותר אתלט אבל ברור שאוטורו הרבה יותר מוכשר ממנו. אז גבוה אחד לא רק עמד במשימה, הוא סיים עם 14 נקודות ו-4 חסימות, שלוש מתוכן במחצית הראשונה.

הגבוה השני של הפועל תל אביב הוא יותר הסיפור לדעתי. פיזית, מוטלי נחות מג'ונס, אבל יש לו מה שאין לסנטר פרטיזן או לזה שמעליו בהיררכיה – הוא הרבה יותר מגוון. החצי מרחק של מוטלי והאפשרות שלו לשחק עם הפנים לסל נתנה להפועל תל אביב דקות נהדרות. אם שני הגבוהים שלך במשחק שאמור להיות משחק של מכות מתעלים ככה אתה כנראה מאמן נורא מאושר.

 נקודה אחרונה וחביבה במיוחד. כשהפועל תל אביב כבר התחילה לברוח, פרטיזן עשתה את הטעות של הפועל. מעבר לזה שהיא נתנה לגבוה של האדומים לקבל את הכדור בשורט רול, היא לא הביאה עזרה בזמן, שחקן מהפינה חותך – דאנק/אנד וואן. זה מה שמסכם לדעתי את המשחק הזה. לקבוצה הנחותה יותר היה כלי בידיים שיעזור לה לנצח והיא החליטה להפסיק להשתמש בו. לעומת זאת, הקבוצה הטובה יותר הבינה – אם לה זה עובד, למה שלא נשתמש בזה? אז הפועל ת"א השתמשה במה שפרטיזן זנחה ובכך סגרה סיפור. התלמיד לא התעלה על רבו, הוא פשוט עשה מה שהוא הראה לו.