עם כתיבת שורות אלה (ייתכן שזה ישתנה בקרוב מאוד) מכבי תל אביב עתידה להיפרד מעודד קטש וזה עוד לא רשמי. אנתח את המשחק מול מילאנו כי לשם זה התכנסנו אבל כמובן שאי אפשר להתעלם מהנושא הגדול הזה. אם קטש היה איכשהו מפוטר אחרי הניצחון מול הפועל חולון הייתי זועם. בגלל הטיימינג, בגלל חוסר ההיגיון, בגלל מחאת הקהל ועוד 7-8 סיבות.
למזלה של מכבי תל אביב היא לא הפכה עליה את הקהל עוד יותר וחיכתה עד להפסד הבא. לצערו של עודד קטש (או לשמחתו) זה הגיע מהר. לאורך כל העונה הזו שמתי את מאמן מכבי תל אביב אחרון ברשימת האשמים. עם זאת, בהשפלה מול מילאנו ספציפית, הוא הראש.
לפני שנגיד מה היה הקש ששבר את גב הגמל במשחק הזה, היו כמה דברים שאנחנו רגילים לראות ממכבי תל אביב. ראשית, קצת מחמאות, כי היו 20 דקות טובות באופן יחסי. ההתקפה לא נראתה כזו מקרית, לוני ווקר המשיך את הקו מהמשחק נגד הפועל חולון, פתאום איפה לונדברג נכנס ולמרות החלודה סיפק כמה מהלכים יפים וגם תמיר בלאט חזר לקלוע.
האמת? במחצית הראשונה הראש שלי כבר חשב "איזה יופי, מכבי ת"א ממשיכה עם מה שעבד מול חולון". במצב מסוים שיחקו חמישה שחקנים שבאמת רוצים, שחקנים פחות טובים ביכולתם אבל מעוניינים אשכרה לנצח. הרגשתי בשלב מסוים שאולי זה קורה, שאולי קטש דוחה את הקץ עוד קצת.
עכשיו אחרי שהחמאנו לקבוצה ששיחקה טוב בהתקפה ואיכשהו לא ירדה בפלוס 15 למחצית, הגיע הזמן לדבר על זה שראינו את כל הבעיות של מכבי תל אביב על הסטרואידים הכי קשים שיש וכל מה שחשבתי במשך 20 דקות נעלם באוויר. במשחק הזה הכל מתחיל ומסתיים בעודד קטש ואיך שהוא מגיב למשחק.
אני יכול לשבח את השיטה שלו ואת הדרך שלו למצות פוטנציאל התקפי עד מחרתיים, אבל העובדה שבזמן הזה את האיש על הקווים היה יכול להחליף דחליל היא בלתי מקובלת. מדובר בספקולציה, אבל ייתכן שברגע שקטש הבין שהמשחק מול מילאנו בורח, הוא בחר לא להגיב.
אז מה בעצם היו הבעיות של קטש עד כה? תגובות מאוד מאוחרות לכל מה שקורה על הפרקט. נתחיל בבסיס: ראשית, לשים לב מי מהשחקנים שלך לא בענף. מרסיו סנטוס למשך דקות ארוכות היה נראה כמו שחקן שמנסה בכוונה לחבל במשחק של מכבי תל אביב. חילוף? צעקות? *יבי.
דבר שני שמתקשר לראשון הוא פסקי זמן. לא יכול להיות שאתה עומד בשילוב ידיים כשהקבוצה שלך נראית ככה ומחכה לטיימאאוט טלוויזיה, הרגע בו כל מי שצופה בכדורסל אומר לעצמו "נו למה עכשיו". זה כמובן לא היה רק בתבוסה למילאנו, אבל ברור לכולם שהפעם זה היה חריג, אולי אפילו מאולץ, אולי אפילו קצת מסייע להנהלה לקבל החלטה.
אני אסייג כי זה נשמע שאני אומר שקטש זרק את המשחק בגלל שהוא החליט שבא לו על הפיטורים האלה. אבל זה מהלך לא מקצועי שאף אחד לא יגיד לכם שעשה מאמן מכובד כמוהו. האם אני זה שיערוף את ראשו ויפנה אצבע מאשימה? לא. מדובר בפרשנות שלי לסיטואציה. זה לא בדיוק מה שעבר במוחו של קטש אבל זה גם לא רחוק במיוחד.
הדבר השלישי והכי בולט לעין הוא הגישה של "עד שיש משהו שעובד, למה לשנות?". כשיש משהו בהתקפה של מכבי תל אביב שעובד – מהלך, שחקן שנכנס למומנטום, מיסמאצ' בולט – לא יורדים ממנו לא משנה מה. זה כל כך מטומטם. המאמן שמולך הוא לא רובוט, הוא יעשה התאמה מסוימת, הוא יבין מה לעשות כדי לעצור את השחקנים הלא חכמים שלך.
דוגמה. מכבי תל אביב הצליחה להגיע לזריקות נוחות כי ההגנה של מילאנו לא צופפה מספיק טוב במחצית הראשונה. במחצית השנייה, שחקני מילאנו הבינו שאין פליימייקר אמיתי או גבוה אימתני שייקח את ריבאונד ההתקפה אחרי החטאה. מה הם עשו? כל פעם ששחקן מכבי תל אביב כדרר, מישהו עזר, שם יד, חטף. לא מסובך להתמודד עם זה, פשוט צריך לא לשחק כל כך צפוף. אבל כאמור, אין התאמות תוך כדי תנועה. היגיון דפוק שמה שעבד 20 דקות יעבוד גם 40, שמה שעבד מול הפועל חולון יעבוד גם מול מילאנו. איזו נאיביות.
גם על הגנה צריכים לדבר כי הפעם זה היה פשוט הרבה יותר גרוע. בכללי כל מה שחשבנו שרע במכבי תל אביב היה הרבה יותר גרוע. הגנת האחד על אחד של כל שחקן במכבי תל אביב היא זוועה ללא יוצא מן הכלל (אולי וויל ריימן יוצא דופן איכשהו). יש רצון מסוים להוביל שחקנים לקו הבסיס, אבל יש להוביל שחקנים ויש להגיד להם "איך אתה רוצה את הדאנק שלך, בלאפה או בפיתה?"
אז שאבון שילדס לא קיבל שום סגירה נורמלית וחדר כמה שהוא רוצה, ג'וש ניבו ששיחק אולי שמונה משחקים מאז שהגיע למילאנו פתאום נראה כמו ג'וש ניבו של מכבי, ארמוני ברוקס (שחקן של 43 אחוז לשלוש עונתי) זורק מתי שבא לו. אין יכולת וגם אין רצון לנצח. האמת, כבר ראינו את הסרט הזה. מה שונה הפעם?
הפעם זה היה כל כך שקוף. לפחות עד עתה עודד קטש ניסה להסתיר את זה שהסגל שלו זוועה, השחקנים ניסו להסתיר את זה שאין להם מושג איך לשחק בשיטה של המאמן, ההנהלה ניסתה להסתיר את זה שחסרים לקבוצה הזו בין שניים לארבעה שחקנים. מול מילאנו הכל היה על השולחן. היה ברור בדיוק לאן זה הולך, מי "ישלם את המחיר".
לדבר על מועמדים להחליף את קטש זה נחמד אבל זה מנותק מהמציאות. יכול לבוא לפה יאניס ספרופולוס (כפי שהבנתי, הוא המועמד המוביל), ז'ליקו אובראדוביץ' או רד פא*ינג אאורבך מהקבר שלו. אף מאמן לא יציל את מכבי תל אביב. עם כל הביקורת על קטש על משחק אחרון ביזיוני בגדר ועדת חקירה, הוא עדיין מאמן מעולה; פשוט תש כוחו מזה שההנהלה מערבבת אותו, שהאוהדים שמוחים צודקים בכל מילה, שהוא לא מצליח למצוא חמישייה שעובדת כי בקושי יש לו חמישה שחקנים שמתפקדים.
אם בקבוצות אחרות פיטורי מאמן הם לפעמים מהלך שמעורר את הקבוצה, במכבי תל אביב זה לא יקרה. אי אפשר לסמוך על זה שבגלל שקטש הלך ויבוא ספרופולוס אז הכל ישתנה, כי בניגוד למחצית השנייה הזוועתית נגד מילאנו – מאמן מכבי תל אביב היה האחרון ברשימת האשמים.
לטעמי, ההחלטה להיפרד תעשה טוב לעודד קטש הרבה יותר מלמכבי תל אביב. הוא לא בהכרח ימצא קבוצת יורוליג העונה (למרות שפרטיזן בלגרד מחפשת), אבל הוא סוף סוף יצא (כן, בעבר, ראו את הסיפור כגמור) מהמערכת הזו. המרוויח העיקרי מהסיטואציה הזו הוא קטש. הוא ניסה הכל, לצערו הרס קצת את המוניטין בפני האוהדים במשחק האחרון, נתן לקבוצה הזו נחת מעמדת המאמן במשך שלוש עונות וחצי והכי חשוב – הוא לא חיפש אשמים כשהעסק התפרק.
מדי שבוע עודד קטש עמד מול המצלמות, דיבר בתחושות שנעו בין כאב, נואשות ואכזבה, נתן את כל כולו כדי לתקן את ההחלטות הכושלות של ההנהלה. הוא נכשל, זה לא כיף, אבל אני בטוח שכל מי שיחשוב על העונה המזעזעת הזו בעוד חמש שנים יגיד: לפחות קטש לא שם פס על האוהדים, כמה חבל להם שהוא הלך.
מה דעתך על הכתבה?