כוכבי מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים ממשיכים את מורשתו של ערן זהבי

על האש

בעונת החזרה שלו לישראל אחרי האפיזודה הלא מוצלחת בגרנאדה, עומר אצילי מצא את הרשת בארבעה משחקים רצופים בפלייאוף העליון. סך הכול היו לו חמישה שערים באותו פלייאוף ב-2017/18, כשהראשון שבהם היה דווקא נגד בית"ר ירושלים. מכבי תל אביב סיימה אז רק כסגנית של הפועל באר שבע, אבל אצילי הרגיש מה זה מאני טיים. מאז אסף חמש אליפויות, נבחר פעמיים לשחקן העונה, סיים פעמיים כמלך השערים ופעמיים כמלך הבישולים. והרעב בשיאו. בדיוק כמו ערן זהבי לפניו, המרדף אחר המספרים עושה לו ולקבוצות שלו רק טוב.

הספרינט מהספסל אל דבוקת החוגגים בטרנר לאחר שער השוויון של טימו מוזי במשחק העונה, המחיש כמה אצילי רוצה עוד אליפות ובעיקר כמה מגוחכים הניסיונות לתקוע טריז בינו לבין ברק יצחקי אחרי כל חילוף שלו. שלושה ימים לאחר מכן, בזמן שירדן שועה צופה מהספסל כשאינו כשיר לגמרי, הוא זה שלקח את בית"ר על הגב ותוך דקות ספורות פירק מוקש והפך אותו לערב נינוח בטדי. אצילי השיג פנדל, מימש אותו ואז הרים את הקרן שהובילה לשער העצמי של עידן כהן. גם כשהפועל פתח תקוה צימקה, הוא היה שם כדי להבטיח ניצחון עם צמד ראשון מאז מחזור הפתיחה.

הצמד הזה הביא את אצילי למאזן של 24 שערים ו-15 בישולים ב-70 משחקי פלייאוף עליון – הכי הרבה מבין השחקנים הפעילים ושני רק לזהבי (52 שערים ותשעה בישולים) מאז החלה השיטה. שחקן הישגי שפורח בעתות לחץ ועוד יכול לסיים את 2025/26 הזו כאלוף, כמלך שערים וכשחקן העונה. הוא כבר עשה את הטרבל האישי הזה פעמיים עם מכבי חיפה.

על הדרך

ובדיוק כמו אצילי, גם לדור פרץ יש 13 שערים (שיא קריירה) ואפשרות לתואר משולש. גם הוא, חרף לא מעט הכפשות, מתעלה ברגעי האמת ויודע להיות בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון. הוא גם ידע מתי לבזבז את הצהוב החמישי, במשחק מול מכבי חיפה שבו החברים יכולים להסתדר גם בלעדיו. במהלך הליגה הסדירה היו לו 11 שערים, אבל אף אחד מהם לא הכריע משחק. ב-180 דקות בפלייאוף העליון, יש לו שער ניצחון בדרבי ושער ניצחון דרמטי על הפועל באר שבע בשלהי תוספת הזמן.

הרגע הזה הטריף את בלומפילד והשאיר את האלופה עדיין עם שתי אצבעות על הצלחת שלה, בתקווה לסגור איכשהו פער של שש נקודות מהפסגה ואולי לספק את הקאמבק הכי מפואר שהיה כאן במרוץ לתואר. ואין זה מפתיע שהאחראי לכך הוא האיש שמסמל את המכביזם העכשווי. כפי שאצילי למד מהמרדף הבלתי פוסק של זהבי אחרי מספרים ושדרג את עצמו, כך פרץ אימץ את הווינריות ואת הדחף להנהיג בכל עת.

הפער עדיין משמעותי כשיש רק 21 נקודות בקופה, ויכול להיות שמכבי תל אביב עוד תסיים את העונה הזו ללא תואר, אבל היא חייבת לסיים אותה עם הבטחת עתידו של הקפטן. זה בדיוק הזמן מבחינת מיטש גולדהאר להבהיר מי אמור להיות הפנים של המועדון ומוביל הדרך: להאריך את החוזה של פרץ ולתת עוד זריקת מרץ לפינאלה של העונה.

על הדבש

עם הרביעייה המהדהדת לרשת מכבי חיפה, הפועל תל אביב השוותה את שיא הליגה ההיסטורי של 13 ניצחונות בית רצופים. היה זה אך סמלי שכוכב הניצחון הוא לויזוס לויזו, שאת כל שעריו עד כה – שבעה כיבושים (אחד נלקח ממנו ונרשם כשער עצמי) – הבקיע בבלומפילד. הצמד הראשון שלו בליגת העל, יחד עם הבישול הנהדר והכדרורים בכל פינה במגרש, הראו שיש להפועל תל אביב בעל בית חדש. גם אם הוא לא אמור לחתום פה קבע.

במולדתו הוא כונה "מסי הקפריסאי". הכדרורים עם רגל שמאל מצד ימין, הבכורה כנער (כבר בגיל 15) וההתבססות המהירה בנבחרת יצרו בקפריסין את האמונה שיש פה כוכב על ברמה אירופית. אלא שההשאלה להולנד כשלה, באומוניה ניקוסיה הוא נתקע והקריירה לא המריאה. הפועל תל אביב ידעה לעוט על המציאה. טאלנט בן 22 שהוערך בשלבים מסוימים ב-5-6 מיליון יורו, הגיע אליה תמורת 1.1 מיליון בלבד, מסייע לחזור לאירופה אחרי 12 שנים וכנראה יימכר בקרוב בסכום משולש או מרובע. העסקה הכי מוצלחת של הקיץ.

על העוקץ

העובדה שגאורגי ירמקוב הוא זה שהתייצב/נשלח לעמדת הריאיונות בסיום התבוסה המחפירה של מכבי חיפה בבלומפילד, מעידה טוב מכל על המצב העגום של הקבוצה. האיש האחרון שאפשר להאשים – זה שהמנייה שלו רק נפגעת ככל שהעונה מתקדמת ועמודת שערי החובה מאמירה – נאלץ לעמוד מול המיקרופון ולהתנצל בפני האוהדים שחשו מבוזים מול המסך. לא הקפטנים עבדולאי סק ודולב חזיזה, לא גיא מלמד. מי כן? השוער שמופקר מדי מחזור.

בין שלל הבעיות של מכבי חיפה, שרק הולכות ונערמות, בעיית המנהיגות היא הקריטית ביותר. אין לקבוצה הזו מי שיוביל אותה. שישה או שבעה שחקנים כבר ענדו העונה את סרט הקפטן, אבל אף אחד מהם לא באמת מנהיג. לא מהסוג של נטע לביא ולא מהסוג של צ'ארון שרי. כולם נעלמים ומסתבר שגם נאלמים. וכך, כל שער ראשון מוביל לאובדן עשתונות מוחלט. אין מי שינסה להרגיע, אין מי שידאג לפחות לשמור על הכבוד.

מכבי חיפה הפכה למתפרקת סדרתית, בעלת סף השבירה הכי נמוך בליגה. וכפי שכבר נכתב כאן לפני שני מחזורים: הפלייאוף ארוך, היריבות מריחות דם והתזכורת מהעונה שעברה עדיין חיה. עלולה להגיע ההשפלה שתשבור (שוב) את גב הבוס ותחייב עוד זעזוע.