מההפרשים הגדולים בהיסטוריה

שחקני מכבי תל אביב חוגגים | מאור אלקסלסי

ניצחו את את הפרשות ואת הקורונה עם שחקני ספסל: על סוויפ צהוב בכרמל

1. “בליברפול תמיד אמרנו שיש לנו את שתי הקבוצות הכי טובות במרסי סייד – ליברפול וקבוצת המילואים של ליברפול”. נדמה שהציטוט המיוחס למנג’ר האגדי של ליברפול, ביל שאנקלי, שמסכם במשפט אחד עליונות ברורה, נתפר לוולאדן איביץ’. ללא חמישה שחקני רוטציה, חלקם שחקני מפתח, נראתה מכבי ת”א, בדקות רבות במחצית הראשונה, כקבוצה שבכל הרכב מסוגלת לנצח את סגניתה.

איביץ’ התמודד בפתיחת העונה – די באשמתו – עם סדרה מייגעת של פציעות שלא הפריעה למכבי ליצור את העליונות שבאה אתמול לידי ביטוי. איביץ’ ניצח את הפציעות, את פרשת הקטינות, את החשיפה לקורונה, את עומס המשחקים ואת הלחץ, ולמרות הרצון להנציח שיאים חדשים בכדורגל הישראלי, הוא עדיין אפשר לשחקני ספסל לקבל אשראי. זה לא מובן מאליו גם כשמדובר בארגון ששמו מכבי ת”א.

יש כאלה שצועקים בימים האלה שהמלך הוא עירום, שמכבי עושה את כל הדברים היפים האלה כשהתקציב שלה גדול משמעותית מהתקציבים של יריבותיה. בעניין הזה ראוי להזכיר, שהיו ארגונים בכדורגל הישראלי שהשתמשו בתקציבים גדולים מאלה שהעמידה מכבי, אבל החוכמה היא לדעת מה לעשות בתקציב הזה. רבים הבעלים שמשקיעים את הכסף שלהם בשחקנים, מכבי ת”א משקיעה את הכסף שלה בכל אגף במועדון, כי זה גם מחזיר לה כסף וזה גם בונה לה עוצמות. לא בטוח שבמכבי ת”א משחקים השחקנים הכי טובים בארץ, על משקלם הסגולי, אבל באופן חד משמעי יש שם את הקבוצה הכי טובה בארץ.

צפו: מכבי ת”א משלימה סוויפ על מכבי חיפה

2. מכבי ת”א ניצחה העונה ארבע פעמים את הקבוצה היחידה שניסתה לשחק מולה כדורגל, שאתגרה אותה, שאילצה אותה להתאמץ. בשלושה משחקים היא לא ספגה מולה, ומכבי חיפה היא קבוצה שכבשה בשאר 31 המשחקים 68 שערים, ממוצע כיבושים מרשים של 2.19. מול מכבי ת”א היא כבשה רק 0.75, שזה אגב יותר מכל קבוצה ששיחקה מול מכבי ת”א העונה.

ובגלל שחיפה היא היחידה שניסתה לשחק כדורגל, זה כמו שימוש בחומר רדיולוגי לראות את צפונות גוף האדם. במשחקים מול מכבי חיפה אתה רואה באופן בהיר את היתרון המהותי של מכבי ת”א, יתרון שמעמיד אותה מחזור לסיום בהפרש של 15 נקודות מהמקום השני. לא 31 כמו בעונה שעברה, אבל עדיין אחד מההפרשים הגדולים בהיסטוריה.

שחקני מכבי תל אביב חוגגים | מאור אלקסלסי

מה יש שם שאין לאחרים? קודם כל משחק המעבר הקטלני. מכבי ת”א מנצחת במאבקים בשליש האמצעי, מכבי ת”א חוטפת בשליש האמצעי, מכבי ת”א לא מניעה בשליש האמצעי, אלא יוצאת קדימה עם תנועה מרשימה, בנגיעה ובמהירות שיא. מכבי חיפה, לדוגמה, כמעט ולא משתמשת בנשק הזה, אלא מניעה לצדדים.

בשני המשחקים בפלייאוף אף נוסף לכך מימד נוסף: התפקוד של דור פרץ כשחקן בוקס טו בוקס, כזה שמשתתף במשחק הלחץ בקישור ואז יוצא בתנועה מושלמת ומהירה לעומק, כדי להיות שחקן המטרה. זה הקשה מאוד על מרקו בלבול במשחק בבלומפילד, אבל מפתיע היה ששום דבר מזה לא הפיק לקח במשחק אמש. אם דור פרץ היה טיפה יותר חד, התוצאה אמש הייתה הרבה יותר גבוהה.

עופרי ארד
עופרי ארד | מאור אלקסלסי

3. במחצית הראשונה, בהפרש של כמה דקות, בוצעו שתי טעויות, אחת בכל צד. כשדן גלזר איבד שחקן וביצע עבירה, במרחק בעיטה מהשער, הוא תפס את הראש. לא רק כי זה נדיר עבורו, זה גם נדיר בקבוצה שלו. מקסים פלקושצ’נקו, שהרבה כתרים נכתרו סביב הבעיטות החופשיות שלו (למרות שמדובר בשחקן עם 14 שערי ליגה בלבד ב-128 הופעות, מעט מדי), בעט את המתנה לחומה.

בצד השני, ניסה נטע לביא ליירט בראשו כדור עומק, ויצא שנגח לאחור, לעבר מרכז הרחבה שלו, מבלי שהיתה לו יכולת לשלוט על תוצאת מעשהו. עופרי ארד פספס את הכדור (פספוס ראשון, מתוך כמה פספוסים, בערב עגום שלו) וסבוריט ניצל את הטעות כדי לכבוש את שער הניצחון. אלה טעויות שאלופה לא עושה, ומכבי חיפה היא קבוצה טובה, אבל לא אלופה. כדי להיות אלופה היא תצטרך להפסיק לעשות טעויות כאלה, כי אלופות מענישות על טעויות ואלה שלא אלופות, כנראה שלא מסוגלות להעניש.

אנריק סבוריט כובש | מאור אלקסלסי

4. מכבי ת”א עומדת מחרתיים באשדוד לסיים עונה במאזן היסטורי: ללא הפסד, עם 41 משחקי חוץ רצופים ללא הפסד, עם 90 נקודות ועם מאזן חד ספרתי של שערי חובה. הבעיה היא שמולה עומד יוסי אבוקסיס, המאמן היחיד שניצח בליגה את ולאדן איביץ’, מי שמנע ממנה דאבל אשתקד, מי שמשחקים כאלה הם אתגר עצום עבורו והוא מוכן להם.

אבוקסיס הוא גם המאמן היחיד שיכול לזכות בדאבל תוך מספר ימים: גם גביע וגם ניצחון על מכבי ת”א. ראו הוזהרתם.

ולדימיר איביץ', יוסי אבוקסיס
ולדימיר איביץ’, יוסי אבוקסיס | דני מרון

5. הערה אחת לסיום למנהלת הליגה: היא עשתה הכל – בנתוני הדבקה אינפלציונים – לסיים עונת כדורגל בלתי אפשרית. היא כנראה תצליח, תימנע מלהסתבך עם הזכיינים, ובעיקר תעמוד במשימתה: לקיים כסדרן ליגות מקצועניות בישראל.

אבל הדרך לשורה התחתונה נראית רע: עגום לשחק כדורגל בלי קהל, הסכמי הבידוד שהושגו עם משרד הבריאות כמעט וקרסו כי קשה לשמור על בידוד כל כך הרבה זמן, ותכיפות המשחקים – רק כדי לסיים את זה כבר – יצרו מצב שהמשחקים נמשכו 60 דקות ושאר 30 הדקות נוצלו לטונה של חילופים, טיפולים בפציעות, וקריסה גופנית. זה לא נראה כמו כדורגל כהלכתו.

לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה. אפשר היה לחתוך מראש – בהסכמה – את המשחקים בחצי. סיבוב אחד מרוכז בעיר אחת, שבועיים וחצי, בפלייאוף עליון ואת הפלייאוף התחתון לקיים בשיטת גביע (בית וחוץ), כך שבכל שלב המנצחות מסיימות את העונה. שתי המפסידות הסופיות היו יורדות ליגה. כך היו מתקיימים חמישה משחקים בפלייאוף עליון וארבעה לכל היותר בתחתון, ובריאות השחקנים והצופים הייתה נשמרת.   

סאן מנחם | מאור אלקסלסי

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי