מבלי לפגוע באף מאמן אחר בישראל, הרי שמכבי חיפה מינתה את המאמן היחיד שיכול לקחת אליפות ממכבי ת"א, אם יש ארגון חזק מאחריו, בוודאי קהל גדול. התחרות מול מכבי ת"א היא לא רק בכסף, אלא גם במנגנון ובשימוש הייחודי שלה בידע זר. ברק בכר הוכיח בהפועל ב"ש שבתנאים מסוימים הוא מסוגל לעמוד באתגר ולא רק לקחת אליפות, אלא גם ליטול הגמוניה.
יש המון קווים משותפים בין ברק בכר לבין אברהם גרנט. מאמנים שהגיעו משום מקום, שידרו שקט ועשייה, ויצרו הילה סביבם. במידה מסוימת מזכירה ההחתמה של בכר את ההחתמה של גרנט בכרמל בקיץ 2000. זה לא רק שהביא לחיפה אז שתי אליפויות ברצופות ולגרנט את הנבחרת, זה החליף דיסקט בכדורגל הישראלי. מאותה קיץ זכתה חיפה ב-7 אליפויות בתוך 11 שנה. רק המכירה של איגביני לפרמייר ליג, הכסף של גאידמק ועונת הקיזוז מנעו ממנה שושלת סטייל יובה ובאיירן. אתה לא מביא מאמן כדי לקחת אליפות אחרי 10 שנים, אתה מביא מאמן כדי שיחזיר לך את השליטה בכדורגל הישראלי. זו לדעתי הירושה שיענקל'ה שחר רוצה להשאיר במכבי חיפה בטרם יפנה את הבמה.
האם בכר מסוגל לעשות במכבי חיפה את מה שעשה בהפועל ב"ש? הכל אפשרי. מה שייחד את בכר בהפועל ב"ש זה שהוא השתמש בתשתית שהשאיר לו אלישע לוי והוסיף עליה נדבכים. נכון שלבירם כיאל, טאלב טוואטחה ואלון תורג'מן אין את הקשר לקהילה המקומית כמו של מליקסון וברדה, ואין בכדורגל הישראלי שחקנים בסדר הגודל מאור בוזגלו 2015 או טוני וואקמה, אבל אם שחר ייתן – בעידן הקורונה – לבכר צ'ק פתוח, הוא יביא מה שצריך. לא רק שחקני עבר, מעבר לשיא, אלא שחקנים שיתנו ערך מוסף לקבוצה.
ההילה של בכר אמורה לאפשר לו תנאי עבודה אופטימלים. הקהל יהיה בטירוף וייתן לו גב (לא לאורך זמן) שחשוב לכניסה חלקה לתפקיד, גם אם התוצאות במוקדמות הליגה האירופית לא יהיו מזהירות. היא גם אמורה לתת לו את השקט המקצועי מכיוון ההנהלה, שם עמדו על הקווים, מאז עונת האליפות האחרונה, 13 מאמנים או מאמנים זמניים. בכר, קשריו ואישיותו גם חוסכים את משרת המנהל הספורטיבי, ומורידים את חובת יישור הקו בכל מה שקשור למכבי ת"א. איך בכר בנה את ההילה הזו?
גביע המדינה וגביע הטוטו בקרית שמונה, 3 אליפויות רצופות בהפועל ב"ש, 4 נקודות ממשחקי חוץ באינטר וסאות'המפטון, מעבר על פני אולימפיאקוס ולודגורץ במוקדמות האלופות, ובעיקר שתי עובדות מאוד פשוטות: שתי קבוצות בלבד ברזומה האימון שלו ואחוז ההצלחה הכי גבוה מבין המאמנים הישראלים לאורך ההיסטוריה. עם עובדות ומספרים קשה להתווכח, וגם שתי עונות בינוניות והפסקת עבודה אחת לא יטשטשו זאת. מכבי חיפה לקחה את המאמן הטוב ביותר שיש כיום בישראל. אולי גם מאמן שיצליח לשכנע את ירדן שועה למלא את היוטיוב בביצועים ולא את כותרות האתרים בפפראצי.
ומה עם מרקו בלבול? מתסכל לעשות כינוי, לבנות מועדון, לראות את הארץ ולא לבוא בה, אבל הוא לא הראשון. אלי כהן בנה לדרור קשטן קבוצה נהדרת בבית"ר ירושלים, ואחר כך בהפועל ת"א, אלישע לוי עשה זאת לברק בכר. שניהם המשיכו לאמן ברמות הגבוהות.
מה דעתך על הכתבה?