אופטימיות זהירה החלה השבוע לרחף באוויר ולפזר את העננה שעמדה ועדיין עומדת על קיומה של עונת 2020/1, בכדורגל המקצועני, החובבני והבינלאומי. ולא מדובר רק בסילוק המשוכה היותר נמוכה – מתן רשת בטחון כלכלית לקבוצות המקצועניות – אלא במה שקשור למשוכות הבריאותיות שמגבילות עד מונעות קיום משחקי כדורגל על פי לוחות הזמנים הקפדניים של ההתאחדות לכדורגל. אין פה הודעה רשמית, אבל דווקא מצד השוטר הרע, משרד הבריאות, שמענו השבוע הרבה צפירות הרגעה. "עובדים על כל הפתרונות לקיום עונת כדורגל, כרגע ללא קהל".
למרות האופטימיות הזהירה שנושבת מכיוון משרד הבריאות, מי שהרבה יותר פסימית היא ההתאחדות לכדורגל, שצריכה לתת מענה לקבוצות. בעקבות החלטת הממשלה לכפות סגר בסופי שבוע, הוציאה אתמול ההתאחדות הודעה על קיום דיון דחוף של הנהלת ההתאחדות לכדורגל בנוגע להיערכות לעונה הבאה. בהתאחדות רוצים לעגן מראש – אולי אף תקנונית – כל תרחיש של כוח עליון שעלול להביא להפסקת הליגה, קיצורה, או ביטולה המוחלט מראש. ההתאחדות גם רוצה לבוא לקבוצות ולתת להם תרחישים אפשריים. בליגות הנמוכות ובליגות לילדים ולנוער נערכים כבר לדחייה של המשחקים מה-28 באוגוסט (ליגת העל לנוער אמורה להתחיל ב-15 באוגוסט), עד ל-8 באוקטובר (חול המועד סוכות). עקב כך החליטו כבר קבוצות שלא להתחיל באימונים בשבוע הבא. בהתאחדות לכדורגל טענו השבוע כי למרות שבמשרד הבריאות עובדים מול משרד הספורט על מתווה מוסכם לקיום שגרת ספורט תחרותי, הם מקבלים דווקא תרחישי אימה מהכיוון הזה.
מי שמתאבד על הכדורגל הישראלי (ולמען האמת על הספורט כולו) הוא שר התרבות והספורט, חילי טרופר. השר החדש הבין בשבועות האחרונים, עם התפרצות הגל השני, כי מהטייטל הכפול שלו, התרבות מתה, והספורט אמור להוות גם תרבות, מהטעם הפשוט שהוא יכול להתקיים ללא קהל, בניגוד לתיאטרון, מופעים וקולנוע. טרופר מתרוצץ ממשרד האוצר למשרד הבריאות ובחזרה ונלחם עבור הספורט הישראלי, מנסה לפשר ולהוביל מתווים, ועד כה מראה בהחלט התקדמות.
החלק הקל כאמור היה קבלת רשת הביטחון שתזרים 75 מיליון שקלים ל-30 קבוצות הליגות המקצועניות, סכום שיחולק ל-10 פעימות, ולא יחולק בצורה שווה בין הקבוצות אלא לפי מפתח של מכירת מנויים וכרטיסים בעונה האחרונה.
ההחלטה של שר האוצר, ישראל כץ, ללכת על רשת בטחון בסכום שהיה קרוב לדרישת המנהלת, באה בסיומה של דרמה שנמשכה מספר שבועות. בפגישה עם שר האוצר נכח כנציג הקבוצות הגדולות, משה חוגג, אבל אותו חוגג ניסה לפני מספר שבועות לפעול בצורה עצמאית מול אגף התקציבים באוצר. פקידי האוצר אמרו לחוגג: "למה שניתן לך כסף, כדי שתוכל לתת לרוני לוי 60-70 אלף שקל בחודש? תראה התייעלות, תראה תוכנית, תראה שהוצאת אנשים לחופשה, נעזור לך". בכיר במנהלת אמר בלעג ליו"ר המנהלת, ארז כלפון: "יום אחד הוא (חוגג) מצטלם עם מכונית ששווה מיליון שקל ויום אחר כך הוא בא לבקש כסף מהמדינה".
פקידי האוצר המשיכו להערים מכשולים גם בפגישה עם ראשי הענפים הגדולים, פגישה אליה הגיעו גם עו"ד שמעון מזרחי ואייל חומסקי מהכדורסל, וברק אברמוב כנציג הקבוצות הקטנות בכדורגל. המנהלת הציגה מסמכים שמעידים על אובדן הכנסה מכרטיסים ומנויים בגובה של 207 מיליון שקלים, למקרה שבו כל העונה הקרובה תשוחק ללא קהל, לצד חיסכון מאי תפעול קהל בגובה של 36 מיליון שקלים, כלומר נזק ישיר של 170 מיליון שקלים. כדי לנהל מו"מ, הוריד משרד הספורט את הסכום ל-80 מיליון, אחרי הכל מדובר בכסף שיירד מהתקציב שלו. כלפון הסביר את זה בפשטות לראשי האוצר: "אין לי שום כוונות לארגן הפגנות ולא אעלה לכנסת. ברגע שלא יהיה סיוע לכדורגל, כל העוסקים בענף יוצאו לחל"ת. מדובר ב-4,900 עובדים, החל בשחקנים וכלה בעיתונאים שמתפרנסים מהענף. אם עושים ממוצע של 8,000 שקל בחודש דמי אבטלה, נגיע לחצי מיליארד שקלים בשנה, שהמדינה תשלם לעוסקים בענף כדמי אבטלה. עכשיו תחליטו מה יעלה פחות". כדי להסביר את המצוקה נופפה המנהלת בשני מועדונים – בית"ר ירושלים והפועל ת"א, שהכנסותיהן מבוססות כמעט ב-60 אחוז על קהל. הפועל הוצגה כמסכנה הגדולה, שכן גם הספונסר הראשי שלה, 'ארקיע', נטש אותה. "הן לא יוכלו לפתוח את העונה", אמרו שם. גם את הכנסות הטוטו גייסה המנהלת למו"מ: "הכדורגל והכדורסל הישראלי מביאים להכנסות של למעלה מ-400 מיליון שקלים בשנה, הספורט הישראלי מחולל מכירות בהימורי הספורט, רשת הביטחון הזו שווה לכם כסף".
הפגישה ביום שלישי החלה עם צוותים מקצועיים בצהריים אבל בערב הגיעה הדרמה האמיתית. אגף התקציבים באוצר לא היה מוכן לתת יותר מ-40 מיליון לכדורגל, טרופר התעקש על 80 מיליון, ואגף התקציבים התעקש כי המועדונים כבר הגישו עצמאית בקשה לפיצוי. השר כץ עזב את הפגישה לא לפני שהודיע: "כשתגמרו, תקראו לי". הוחלט שהפיצוי על העונה החולפת יהיה עצמאי ויעבור דרך רשות המיסים, בדיוק כמו הסיוע שקיבלו העצמאיים, הוחלט על מתן הלוואות בתנאים נוחים למועדונים, בערבות מדינה, וכמובן על רשת בטחון לעונה הקרובה בגובה של 75 מיליון על פי מתווה חלוקה. כץ חזר לפגישה, והיה זה שחתך. למה לא 80 מיליון? כי בסכום הזה נכלל גם מענק בגובה של 5 מיליון שקלים שנותן מפעל הפיס למנהלת, בדרך של רכישת כרטיסים עבור ילדים מהפריפריה, כסף צבוע. המנהלת הודיעה: "למרות שאין קהל וניפגע מכך, זה לא כסף שמגיע אלינו ישירות. מוותרים".
בהתאחדות לכדורגל טרם סיימו את הדיונים עם האוצר, על הנזקים שלהם. ההתאחדות לא תזכה, כפי הנראה, ל-10 אחוזי הקופון שהיא גוזרת ממכירת כרטיסים, נעצרו גם פרויקטים שקיבלו אישור, בכלל זה אקדמיות ומרכזי מקצוענות. "אנחנו האיגוד היחיד שעושה מצ'ינג לבניית מתקנים", אמרו שם השבוע, והצביעו על כך שהם הוציאו 15 מיליון שקל בנושא, והמדינה לא העבירה את החלק שלה. בין השאר התבקשו הקבוצות להעביר להתאחדות את הנזקים שנגרמו וייגרמו, ומדובר על עשרות מיליוני שקלים.
במקביל מתנהל דיון מקצועי ארוך מול פקידי משרד הבריאות למציאת מתווה שיאפשר פעילות בשלושה מישורים עיקריים, לפי סדר החשיבות הזה: החרגה של המשחקים הבינלאומיים – הקבוצות המשתתפות בגביע אירופה והנבחרות הלאומיות – מהגבלות הבידוד לשבים מחו"ל, הקלות בחובת הבידוד שהוטלה על שחקני הליגות המקצועניות בחודשיים הדחוסים בהם סיימה עונת 2019/20 את משחקי ההשלמה שלה, וקיום תקין של הכדורגל החובבני וכדורגל הילדים והנוער, שמהווה 95 אחוז מהענף, אבל איתו הבעיות הכי קשות.
במשרד הבריאות קיבלו אתמול את ההנחיות של אופ"א ושם הוחלט לפעול לפיהן. ההנחיות מדברות על כך שהקבוצות האורחות – ישראליות באירופה ואירופיות בישראל – לא יצטרכו את חובת הבידוד של שבועיים, אלא יהיו בבידוד במהלך שהייתם במקום. למעשה, מדובר במתווה לפיו נוהגת הנבחרת הלאומית מאז הגיע וילי רוטנשטיינר לישראל: הגעה מאורגנת באוטובוס לשדה התעופה, שהייה בלאונג' סטרילי, טיסות חכורות או לפחות ישיבה בצורה מרוכזת בחלק נפרד במטוס, ושהיה בקומה נפרדת בבית המלון. בנבחרת החליטו לוותר על היציאה של השחקנים להתאווררות בעיר המארחת, כך שבעצם השחקנים והצוות המלווה יהיו מבודדים לחלוטין, למעט באימונים ובמשחקים. לגבי הלגיונרים המגיעים למשחקי הנבחרת מחו"ל, הוחלט כי לא תחול עליהם חובת בידוד לשבועיים, אלא בידוד בטווח הזמן שבו הם בנבחרת, למעט יציאה לאימונים ומשחקים. במילים אחרות, את המשפחות הם יראו בזום. אם אופ"א תבקש בדיקות בכניסה וביציאה להתכנסויות, משרד הבריאות יקצה צוות בדיקה שיוכל לייצר תשובות בתוך 5-6 שעות. "יש מכשירים שיכולים לתת תשובות תוך חצי שעה, אבל הם באמת שמורים לחולים קשים", אמרו השבוע במשרד הבריאות. גורם בהתאחדות אמר השבוע: "אם הנבחרות והקבוצות לא ישחקו אז אנחנו מתקרבים לסוף העולם. זה אומר שנגיע לשיעורי תחלואה פסיכיים או סגירת גבולות".
בישיבת הנהלת ההתאחדות האחרונה נאמר כי ההתאחדות לכדורגל לא מצפה משחקנים להעביר שנה שלמה בבידוד. "כולם אומרים מה אי אפשר לעשות, בואו נבחן מה כן אפשר לעשות". החשש הגדול הוא ממה שקרה בתחתית הליגה הלאומית ודחיית המשחקים – ואחר כך ביטולם – של בני לוד, בדרך שעיוותה את הספורטיביות ויצרה לוח זמנים כאוטי. מנהלת הליגה נכנסה לפעולה, בדקה מה קורה בעולם, והחליטה להמליץ על המתווה הגרמני: במקרה ושחקן ייבדק, תיכנס הקבוצה לבידוד, אבל אז יבוצע לכל אנשי הקבוצה שתי בדיקות בתוך שלושה ימים. מי שיתגלה כי נדבק, יבודד לשבועיים, ומי שלא, ישוחרר מחובת הבידוד. "יש ליגות שעושים כל שבוע בדיקה לכולם", אמרו השבוע במנהלת. במדינה שבה מעבדות הבדיקה קורסות מרוב בדיקות והוחלט לבצע בדיקות רק למי שגילה סימפטומים לקורונה, המתווה ההרפתקני הזה לא ישים, בוודאי לא המתווה הפורטוגלי שהוא האוטופי: בדיקות שנערכות 48 שעות לפני משחק, מי שיוצא חיובי הולך לבידוד וכל האחרים נבדקים שוב אחרי 48 שעות. אם הם בסדר, עושים חיטוי של כל המתקנים וחוזרים לשחק.
בעניין הזה משרד הבריאות לא מוכן להתגמש. לטענת גורמים במשרד הפתרון הגרמני זה שינוי מדיניות שיצטרכו להשית על כלל הציבור, וכרגע אין כוונה להחריג את הכדורגל. התוצאה: צפויים עוד מקרים כמו של בני לוד. במנהלת הליגה הביאו הצעה לקיצור הליגה ל-33 מחזורים, כשהפלייאוף העליון ישוחק בסיבוב אחד, ואז יהיו משחקי דירוג (1-2, 3-4 ו-5-6), במתכונת של בית וחוץ, כך שהמשחקים יבודדו ולא תהיה השלכה גורפת על סיום הליגה. המטרה בקיצור הליגה היתה לתת אוויר בין המחזורים כדי להכניס לשם משחקים דחויים, במידה ויתגלו שחקנים חולים, ויתחייב בידוד. במפתיע, ההצעה הזו נדחתה על ידי הקבוצות.
במשרד הבריאות עובדים כרגע לפי התפיסה שיש לבנות 'תו סגול' לספורט שיש בו מגע. התו סגול יכלול בעיקרון מצב שבו שחקנים לא יהיו בשגרה בבידוד בית, אלא יתבקשו להימנע מללכת לאירועים שיש בהם סיכון גבוה. "שמירה על החיים הספורטיביים, כפי שנהוג לומר בכדורגל, תכלול גם הימנעות מהתקהלויות ושמירה על הכללים (חבישת מסיכה ושמירת מרחק)", אומרים שם. אם המתווה הזה יאושר על ידי בכירי משרד הבריאות – כרגע אין הסכמה גורפת – יהיה מדובר בפריצת דרך משמעותית, אפילו יותר טובה מכפי שחשבו קברניטי הכדורגל הישראלי. כידוע, ב-6 באוגוסט, בעוד פחות משלושה שבועות, יחלו משחקי גביע הטוטו לליגה הלאומית, והזמן הולך ואוזל.
כיוון שהנושא טרם סוכם הוציאה הבוקר מנהלת הליגה הנחיה למועדונים להתחיל את האימונים במתכונת שבה קיימו את השגרה במחזורי ההשלמה, כלומר בידוד לשחקנים. הודגש כי לפחות עד פתיחת גביע הטוטו בעוד פחות משלושה שבועות יש לשמור על הכלל הזה.
מה שיותר מפתיע בעמדת גורמים במשרד הבריאות זו הגישה שלהם לליגות החובבניות, שם שחקנים בוגרים הולכים לעבודה אזרחית מדי יום וחשופים יותר למחלה, שלא לדבר על מתקנים לא סגורים שבהם לציבור – קהל והורים – יש גישה לגדרות ולנמצאים בזירת המשחק או האימון. בהתאחדות לכדורגל כבר ספקו כפיים והחלו לתכנן לוח טורנירים שיכלול את קבוצות הילדים והנוער וטורנירים לקבוצות בוגרות, כולל גביע, לפחות עד ינואר, מבלי לפתוח במשחקי הליגה. הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות מבינים כבר שאם המועדונים יפעלו לפי התו הסגול – ורבים כבר עושים זאת בימים אלה, כולל מינוי אחראי קורונה, ניהול רישום ובדיקת חום בכניסה למתקנים – היציאה לעבודה תהיה בעצם כמו לכל אזרח אחר במדינה. גורם במשרד הבריאות אמר לנו השבוע: "אין הבדל בעניין הזה, יש לשחקנים חובבנים עבודה. מי שעובד עם קבלת קהל למשל, יצטרך להקפיד על ריחוק חברתי. יהיו בוודאי חריגים שימצאו להם פתרון. בשורה התחתונה, לא נוכל לעצור את הכדורגל. יצטרכו פשוט להקפיד".
ומה יקרה אם יגיע קהל למגרשים לא סגורים?
"יצטרכו לקיים אכיפה, להורות להורים לא להגיע. בהתקהלות לא חוקית תטפל המשטרה".
מלבד חובת הבידוד הגורף, לא מוצאים במשרד הבריאות פתרון לשאלת הזרים המגיעים להיבחן במשחקי גביע הטוטו או בכלל, והם חייבים בבידוד של שבועיים. סוכן השחקנים, רונן קצב: "שלא יהיה ספק, יגיעו זרים, אבל זה יהיה יותר מסובך. יהיה יותר מסובך עם מבחנים. יצטרכו ללכת על החתמות ישירות, למרות שגם מבחנים אולי יאשרו להם, אבל זה יהיה יותר מסורבל". הקיצוצים הנרחבים בקבוצות העילית של הכדורגל הישראלי תעודד נשירת שחקנים לקבוצות אירופיות, רק שיש פה קאטץ'. קצב: "הבעיה היא לא התחלואה פה, אלא ברגע שסגרנו את השערים לאירופאים, הם מתנהגים אלינו אותו דבר". קצב זועם על הקיצוצים: "לא ברור מה הקבוצות מנסות לעשות. בקיצוץ הראשוני, הקבוצות לא באמת נפגעו, יש כאלה שאפילו הרוויחו כסף. בהיעדר קהל, הם לא שילמו על מתקנים ולא על אבטחה, ואף אחד גם לא החזיר כסף למנויים. לא ברור ממה נבע הקיצוץ של 30 ו-40 ו-50 אחוז. אנחנו רואים בכל העולם הבנה למצב, בארה"ב היה קיצוץ גורף של 7 אחוזים, אבל לא 50. השחקנים גם לא מבינים ותורמים לזה. אני לא אומר ששחקנים לא צריכים להירתם למלחמה בקורונה אבל נראה שזה נעשה שרירותי ובלי למצמץ. ברור שהעולם הולך למיתון, אבל לפחות תראו לשחקנים למה אתם מקצצים. לא ראיתי בשום מקום בעולם קיצוצים בגובה כזה, זו המצאה שלנו. בספרד ארגון השחקנים לא נותן לקבוצות למצמץ, ומה פה?"
סוכן השחקנים, מאיר ריפמן, מצביע על הבעיה ביציאה של לגיונרים לאירופה: "ברגע שבאיחוד האירופי פתחו גבולות רק לבעלי דרכון של האיחוד האירופי, אז רק שחקנים עם דרכון כזה, יוכלו לצאת. לאחרים תהיה בעיה".
שחקן כמו עומרי אלטמן, שמבקשים ממנו לקצץ, מה יעשה?
"יש לו דרכון אנגלי והוא גם עשה עונה טובה. לא תהיה לו בעיה למצוא קבוצה באירופה".
ומה עם קהל? כרגע אין פתרון או בשורה באופק. משרד הבריאות כבר הוציא תוכנית למל"ל שמדבר על משחקי ספורט, ללא קהל, וזאת לאחר שלפני הגל השני כבר הותוותה תוכנית להכנסת 12 אלף צופים לבלומפילד תוך שמירת מרחק של שני כסאות בין צופה לצופה. ואז בא הגל השני ועכשיו עניין הקהל כלל לא עולה בשיחות. גורם בהתאחדות אמר לנו השבוע: "לדעתי, לא יהיה קהל כל העונה הבאה".
במשרד' הבריאות סירבו לפרט והסתפקו בתגובה: "זה בדיון, טרם סוכם".
מה דעתך על הכתבה?