לכל מועדון יש את יום הזיכרון שלו. אוהדי הפועל ת"א מחשיכים מסכים בימים בהם הם מציינים את משחק השרוכים ואת הריסת אוסישקין, חלק מאוהדי מכבי ת"א לא רק מציינים בכל דקה 12 את נפילתו של מני לוי, אלא גם זוכרים את ה-13 באוגוסט 2003, כיום הכי שחור בתולדות אהדתם: היום בו סולק אבי נמני (וטל בנין איתו) ממכבי ת"א.
הסוגריים האלה במקום. לא רק בגלל החשיבות של נמני בתולדות המועדון אלא בגלל שבנין צורף לתהליך סילוקו של נמני, לא בהכרח ככוכב ראשי, אבל מסיבות שתיכף נזכיר אותם, ושהיו חלק מתהליך קבלת ההחלטה הסנסציונית.
עזיבה של קפטן, סמל וכוכב כדורגל, שלא ברצונו ומתוך החלטת מועדון היא לא עניין של מה בכך. זה קרה בהפועל ת"א ליוסי אבוקסיס עם גיא לוזון, זה קרה לראובן עטר במכבי חיפה עם אברהם גרנט, זה קרה בבית"ר ירושלים עם אלי אוחנה וקובי בן גור. כשזה קורה, זו רעידת אדמה, ואכן רעידת האדמה שהתרחשה בקרית שלום בצהרי היום ההביל של ה-13 באוגוסט 2003, עדיין רושמת רעידת משנה מדי תקופה, בפרט אם מדובר בפאנל טלוויוזיוני שבו יושבים יחדיו ניר קלינגר, מאמן מכבי ת"א באותו יום, וטל בנין, המסולק.
מדהים, אבל גם אחרי 17 שנה, ודיונים אינסופיים סביב הסיפור הזה, הדעות חלוקות, ועוד בקרב האנשים הכי מקורבים לשני הצדדים. כלומר, עד היום אין סיבה אחת וגם לא נסיבה שנותנת הבהרה להחלטה האמיצה, חסרת התקדים ומרחיקת הלכת שלקח קלינגר: לסלק את אבי נמני וטל בנין ממכבי ת"א.
נמני ובנין, שני חברים טובים עוד ממשחקי הנבחרת, כמעט בני אותו גיל (בנין מבוגר בשנה וקצת מנמני, הגיעו למכבי ת"א בקיץ 2000. בעוד שבנין מגיע בפעם הראשונה למועדון, נמני חזר אליו בפעם השלישית, הפעם מהרפתקה קצרה ולא מוצלחת בדרבי קאונטי. שניהם נחתו במועדון שנטען כי יש עליו קללה: לא יכול לקחת אליפות, מהרגע שבו הוחלט לסלק את דרור קשטן שזכה בדאבל ולמנות תחתיו את אברהם גרנט. ואכן, אחרי ארבע שנים עקרות מאליפות, החתמתם של השניים הייתה אמורה לסמן תפנית. הבעלים, לוני הרציקוביץ', החליט לפנק כל אחד מהם בסכום עתק של 700 אלף דולר לעונה בחוזה ארבע שנתי, סכום שהיום היה נחשב לשכר הגבוה בליגה, ואנחנו מדברים על לפני 20 שנה. בכל זאת, שניהם הגיעו למכבי מאירופה ורצו להרוויח כמו באירופה.
השניים לא הצליחו לשקם את תדמיתה הנוצצת של מכבי ת"א, ולצד שתי האליפויות שלקח גרנט בחיפה, הצליחו השניים לגעת פעמיים ברציפות בגביע המדינה, לא יותר. הרציקוביץ', בעלים יחיד וכבר לא חלק מחברת 'מופת' שהחזיקה את המועדון באמצע שנות ה-90, התקשה להחזיק אותה כספית. למרות שהחזיק אנשי ניהול סביבו, נהג הרציקוביץ' להתייעץ עם שתי נשים שעבדו איתו (או תחתיו) ב'ישפאר': טלי לייבוביץ' שכיהנה כדוברת מכבי ת"א, ותמי פרידמן, כלכלנית, ששימשה כאשת סודו למרות שלא נשאה תפקיד רשמי ולטענת גורמים במועדון גם "לא קבעה כלום". אבל פרידמן היתה זו שלחשה על אוזנו של הבוס שהוא הולך להתרסקות וכדאי שיתעורר על עצמו.
ובדיוק אז הגיעה עונת 2002/3, עונה שלא התחילה טובה למכבי ת"א. שני הפסדים רצופים בבלומפילד, 3:0 להפועל ב"ש ו-3:1 בדרבי הבומבות (טועמה-לוז-בלילי) מול הפועל ת"א, שלחו את קלינגר לקרית אליעזר עם החלטה לא פשוטה: לזעזע את הסגל. הוא החליט לספסל את אבי נמני ולתת את המושכות לברוך דגו. זו היתה החלטה למשחק אחד, שהתארכה למספר חודשים. מכבי ניצחה בקרית אליעזר את האלופה מכבי חיפה, שינתה את המומנטום של העונה ואת המומנטום של נמני, דגו וגם בנין. אז על נמני ודגו אפשר לומר שהחיכוך היה מתבקש, הסמל הוותיק והכוכב הצעיר מצאו את עצמם נאבקים על אותה בלטה, והצעיר, שהגיע בכלל מאשדוד, ניצח.
מה שקרה בין נמני לבנין היה מדאיג יותר. מחברים טובים, עד רמת בילויים משותפים, הם הפכו בתוך חצי שנה לצ'ילבות. בנין נתן גב לדגו ונמני אסף סביבו את הצעירים תוצרת בית, הלא נחשבים, שהריצה של מכבי בצמרת ייצבה את ההרכב בלעדיהם, וחסמה את דרכם. שלא לצורך קמו להם שני מחנות, עד כדי כך שבאימונים, ואפילו במשחקים, אלה לא מסרו לאלה. היה משחק בראשון לציון, שאליו נכנס נמני במקום ברוך דגו, ומצא את עצמו – אבי נמני – כמעט ולא משותף במשחק הקבוצתי. עוד באותו משחק הוא ניגש לבנין וטען כלפיו: "אתם מוכרים אותי". לפני יותר מעשור פרסם עמרי אסנהיים, כוכב 'עובדה', כתבת פרופיל על בנין, שבה חשף כי בכתב ההגנה שהגישה בשעתו מכבי ת"א כנגד תביעתו של אבי נמני כלפיה, נטען כי בנין הלווה לנמני סכום של חצי מיליון שקלים, שלא הוחזר במועד שסוכם, והאיחור הזה, לכאורה, הוא זה שגרם להידרדרות ביחסים בין השניים. הטענה הזו הוכחשה על ידי שני השחקנים. בכל מקרה, מכבי ת"א הצליחה לזכות באליפות, למרות שדגו נפצע, ומחליפו, אבי נמני, אף כבש שישה שערים בשלושת מחזורי הסיום, מה שהביא את קלינגר לומר ממש לאחר הזכייה ש"אין מה לומר, אבי נמני הוא המלך".
אבל הזכייה באליפות היתה מכה קשה למחשבות ההתייעלות של הרציקוביץ', שנאלץ לשלם פרמיות אליפות שמנות וללכת למוקדמות ליגת האלופות עם איסור מטעם אופ"א (ימי פיגועי ההתאבדות ההמוניים) לארח בתל אביב. עוד במהלך עונת האליפות, כשנמני נצפה חופן ראש בספסל, הציע אותו הרציקוביץ' לא פחות מאשר להפועל ת"א. רפי עגיב, שהיה חלק מבעלי הפועל ת"א ושימש בעברו כגזבר מכבי ת"א, לצד הרציקוביץ' כחבר דירקטוריון, נפגש עם נמני שאמר לו: "בסוף אהיה חייב לעזוב את מכבי, אבל לא להפועל. לא אוכל לעשות זאת לקהל האוהדים שלי".
נמני חש כי הגורל מתהפך עליו והתבטא בפני חבריו על הנושא. מן הסתם, הוא לא היה מופתע מהעתיד לבוא, בניגוד לבנין שחטף סטירה מצלצלת. מכבי הוגרלה מול ז'ילינה, אלופת סלובקיה, לשני משחקים באותה שכונה: משחק ראשון בסלובקיה ומשחק גומלין ב"בית" באצטדיון אויפשט בבודפשט. מכבי הודחה, המחנאות צפה, אבל המכה הכלכלית הייתה כבדה: אובדן הכנסה, אובדן בונוסים מאופ"א, אולי אובדן דרך. מכבי זכתה באליפות אחרי שבע שנים עקרות, אבל איבדה את הראש. ארבעה ימים לאחר ההדחה, הודיע קלינגר לנמני ובנין על סיום דרכם במכבי ת"א.
למה? כאן הדעות חלוקות. אנשים הקרובים לשולחנו של נמני יאמרו שהיתה זו ההמלצה של פרידמן שזירזה את הקץ. עובדה, הם מזכירים, בצר לו מכר הרציקוביץ' כעבור שנתיים מחצית מאחזקותיו ב'ישפאר' לאיש העסקים שאול זילברשטיין, תמורת 18 מיליון שקלים. גורמים בכירים במכבי ת"א באותה עת טוענים שאין לכך קשר. לשני השחקנים היו חוזים וגם סילוקם מהקבוצה חייב את מכבי ת"א לשלם את מלוא שכרם, כך שלא נחסכה אגורה מעזיבתם, בוודאי עזיבה שלא מרצון. הטענה כי בנין צורף לחבילת התעופה כדי לרכך את עמדת אוהדי נמני, נדחתה גם היא. לטענת גורם מערכתי באותה עת התייצב קלינגר בפני הרציקוביץ ואנשיו – קבוצה של חברים, אנשי עסקים כבדים, שאליהם התחבר גם המאמן – ואמר באלה המילים: "הם מפרקים לי הקבוצה".
האם קלינגר רצה לבצר את מעמדו באמצעות ההחלטה הנועזת? גורם במכבי ת"א באותה עת אמר לנו: "במכבי לא הבעלים ולא המנכ"ל ולא החברים של לוני היו האנשים החזקים. ניר קלינגר היה האיש החזק. לקח אליפות, שנה אחר כך הביא את מכבי לליגת האלופות, הוא קנה את מעמדו בזכות. ב-2001, כשנמני ניצח במאבק מול שלמה שרף, נמני היה האיש החזק. האליפות ב-2003 הפכה את היוצרות".
בעיני חלק מהקהל, המעשה לא התקבל מעולם, והפלג הזה לא סלח לקלינגר, גם לא אחרי העלייה לליגת האלופות. מבחינתם, נעשה לכוכב עוול. גם במכבי היו גורמים שהיכו על חטא וטענו כי השבר מול הקהל לא היה שווה את סילוקו של נמני, וכי ניתן היה לפתור את הבעיה בדרכים אחרות וסובלניות יותר.
17 שנה אחרי אפשר לומר כי ההדורים יושרו. קלינגר ונמני, שאפילו הנשים שלהם היו חברות טובות, מנהלים היום מערכת יחסים תקינה. נמני עזב את מכבי לשנתיים בבית"ר ירושלים וחזר למכבי עם חוזה שהבטיח לו גם ניהול מקצועי בסיום הקריירה. לאמור, חזר במעמד רם יותר. רק היחסים בין בנין לקלינגר נותרו עכורים. בנין לא סולח לקלינגר על כך שגרר אותו לסאגה שלו עם נמני.
מה דעתך על הכתבה?