"יהיה נהדר לסיים את הקריירה בבאיירן מינכן. הרבה דברים צריכים להסתדר לשם כך, ואני צריך לשמור על הרמה שלי. אולי המועדון יחליט פתאום להביא שחקן אחר לעמדה שלי. אבל הרעיון להישאר כאן מוצא חן בעיני", אמר טיאגו במאי בראיון לעיתון קטלוני.
התקשורת הגרמנית ראתה בכך הוכחה להתקדמות לקראת החתימה המיוחלת על חוזה חדש עם האלופה הנצחית. החוזה הנוכחי של הקשר אמור היה להסתיים ב-2021 ובאיירן ניהלה משא ומתן ארוך על מנת להשאירו עד 2023. לו הכל היה הולך לפי התוכניות, היה אמור טיאגו לסגור לפחות עשור באליאנץ ארנה ולהפוך לאחד הסמלים החשובים ביותר של העידן הזה.
שאיפות לחוד ומציאות לחוד. ביולי הכריז היו"ר קרל היינץ רומניגה: "היו מגעים רציניים, ונענינו לכל בקשותיו, אך נראה כי טיאגו מעדיף לנסות משהו חדש בהמשך הקריירה". דווקא כאשר הכל היה ורוד, דווקא כאשר הקבוצה התחברה, דווקא כאשר הכוכב הברזילאי-ספרדי היה בשיא כושרו – דווקא אז הוא שינה את דעתו, וכעת הוא קרוב מתמיד לעזיבה. ליברפול מחכה לו בזרועות פתוחות, גם אם העסקה ממש לא נסגרה, והקרב על המחיר מול באיירן עלול להיות מפרך. גמר ליגת האלופות עשוי, אם כך, להיות אקורד הסיום של טיאגו במדים האדומים – אבל מדוע? השאלה הזו מרחפת באוויר, ואיש מלבד השחקן עצמו לא יודע את התשובה.
מבחינת המועדון, לא היו ספקות לגבי נחיצותו של טיאגו והמאמן האנזי פליק הצהיר על כך באופן חד משמעי. "הוא שחקן ברמה הגבוהה ביותר שתורם סדר וחוכמה למשחק הקבוצתי. הנעת הכדור חלקה יותר בזכותו, והוא בורג מרכזי במערך שלנו", טען האיש שמצא את המקום הנכון ביותר עבור הקשר שהצטרף למועדון ב-2013 בתחילת הקדנציה של פפ גווארדיולה, לדרישתו המפורשת של המאמן הקטלוני, ובמחיר מבצע.
באיירן האמינה אז שביצעה את אחת העסקאות המוצלחות ביותר שאפשר לדמיין. מחדל של ברצלונה איפשר לה להפעיל סעיף שחרור נמוך במיוחד עבור הגיבור שכבש שלושער בגמר אליפות אירופה לנבחרות צעירות באיצטדיון טדי בירושלים ונבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. תמורת 25 מיליון יורו בלבד השיג גווארדיולה את השחקן בו ראה סוג של אנדרס אינייסטה חדש – אדריכל המסירות שמסוגל לשחקן כמעט בכל משבצת במרכז המגרש, לכדרר ולהפעיל את הסובבים אותו בקלות בלתי נסבלת. "טיאגו או כלום", אמר פפ להנהלה, ואכן קיבל את טיאגו, אך למרבה הצער הפנטזיה המשותפת לא התגשמה.
שתי העונות הראשונות של הקשר במינכן נהרסו בגלל פציעות קשות בברך ושיתוף הפעולה המיוחל עם גווארדיולה מעולם לא תפס תאוצה. טיאגו נותר באליאנץ ארנה כירושה של פפ, אולם המאמנים שבאו אחריו לא תמיד השכילו להפיק ממנו את המיטב. על הכישרון הטהור עולם לא היה ויכוח, אך טיאגו לא הפך לאינייסטה של הליגה הגרמנית, כפי שרבים ציפו ממנו. הוא לא היה המנהיג ושולב לעתים תכופות בעמדה נסוגה מדי. פליק, שהחליף על הספסל את ניקו קובאץ' בנובמבר, פתר את הבעיה. הציוות של טיאגו עם יוזואה קימיש הרב-גוני במרכז המגרש העניק לברזילאי-ספרדי חופש פעולה מירבי, והשפעתו התעצמה. השבחים של הבוס לא סתם נועדו לשכנע את טיאגו להישאר. הם כנים ואמיתיים.
עיתוי הגעתם של פפ וטיאגו לא היה מושלם מבחינתם, אחרי הטרבל ההיסטורי בניצוחו של יופ היינקס. מאז, התקשתה באיירן לשחזר את ההצלחה המסחררת, וההשוואה למודל 2012/13 תמיד היתה לרעתה – עד עכשיו. הקבוצה הנוכחית של פליק, אשר שומרת על מאזן כמעט מושלם בכל המסגרות מאז דצמבר, מרגשת ומרהיבה אפילו יותר מזו של היינקס. היא דורסת את כל היריבות בסגנון ראוותני, כאשר הכוכבים נהנים מחופש פעולה מוחלט בחלק הקדמי ויוצרים מהלכים עוצרי נשימה. טיאגו, שסבל מפציעה במפשעה אחרי פגרת קורונה, לא תמיד היה חלק אינטגרלי מהמערך, אך נהנה מכל רגע בתפקיד המועדף שלו כאשר היה על הדשא.
"אני משחק טוב יותר בגיל 29 מאשר בגיל 24, ומקווה לשחק טוב יותר בגיל 34 מאשר בגיל 29", הוא סיפר במאי. אלה הצהרות של שחקן שמרגיש על הגל, והתנופה הזו היתה אמורה להוביל להחלטה טבעית להאריך את החוזה ולהמשיך את העבודה עם המאמן שמכיר את נפשו טוב יותר מאחרים. אחרי הכל, פליק עצמו היה קשר מרכזי בבאיירן בשלהי שנות ה-80', והוא יודע עוד מימיו כשחקן את הדקויות של התפקיד. במקום זאת, בחר טיאגו בעיתוי הספציפי הזה כדי לפתוח פרק חדש בקריירה.
וכך, הוא הגיע למפגש מול האקסית המיתולוגית ברבע גמר ליגת האלופות עם רגל אחת מחוץ למועדון. זה לא הפריע לו לזהור על הבמה הגדולה וליטול חלק מרכזי ב-2:8 המכונן שפירק את בלאוגרנה לחתיכות קטנות. טיאגו לא היה מעורב ישירות בכיבושים, אבל תרם 90 דקות נהדרות בליסבון והזכיר לבארסה כי פעם – לפני שנדחק הצידה – הוא היה אמור להיות היורש של אינייסטה בקאמפ נואו. טיאגו היה נפלא גם ב-0:3 על ליון בחצי הגמר, ועכשיו ניצב בפני המשחק הגדול בחייו מול פריז סן ז'רמן.
באופן אירוני למדי, הקטארים הוזכרו לאחרונה בתקשורת כמועמדים להחתימו אחרי הגמר. על אף שנותרה לו שנה אחת בחוזה, מעוניינת באיירן לקבל לפחות 30 מיליון יורו תמורת הכוכב, וליברפול לא מוכנה לשלם בשלב זה. לעומת זאת, פריז סן ז'רמן יכולה להרשות זאת לעצמה – וכעת הכל תלוי בהחלטת השחקן עצמו ובמניעיו, כי על הנייר אין סיבה של ממש לעזוב את מינכן לטובת בירת צרפת.
הרפתקה מרתקת חדשה יכול להיות מעניינת אם היא מביאה אתגרים חדשים. ייתכן כי טיאגו חש מיצוי בבונדסליגה דווקא בשל העובדה כי גם העונה – למרות שנפתחה במשבר לא פשוט – זכתה קבוצתו באליפות בהליכה בסופו של דבר. בהיעדר תחרותיות אמיתית בזירה המקומית, יש עניין של ממש רק בליגת האלופות, ואם הוא יניף את התואר האירופי העונה לא יישארו לו מטרות רלוונטיות במינכן. מעבר לליברפול, או לקבוצת צמרת אחרת בפרמייר-ליג, יעניק לו ריגוש מסוג אחר לחלוטין. לעומת זאת, הצטרפות לפ.ס.ז' שהרגה את הליגה הצרפתית כבר מזמן, רק תחמיר את המצב, ואין שום סיבה, פרט לכסף, להחליף את האידיליה עם פליק בשיתוף פעולה לא ברור עם תומאס טוכל.
אז אולי הגישושים של פ.ס.ז' נועדו גם למטרת המלחמה הפסיכולוגית לפני הגמר הגדול, ולמשחק הזה עשויות להיות השלכות גם על עתידו של טיאגו. אם יככב בדרך לזכיה בטרבל, הוא יהיה רשאי לעזוב בתום שבע שנים כווינר האולטימטיבי. אם יפסיד, הוא עוד מסוגל לשנות את דעתו ולהמשיך בבאיירן על מנת לתקן בעונה הבאה. הכל עדיין פתוח, ובכושרו הנוכחי של טיאגו הוא עוד יהיה אחד השמות המרתקים ביותר בשוק ההעברות.
מה דעתך על הכתבה?