ירדן שועה שומע כמעט כל יום את ההשוואה בינו לבין ראובן עובד. ומצד שני, מביאים לו את יוסי בניון כדוגמה, אומרים לו: "תחליט מי אתה רוצה להיות" ונותנים לו לבחור. הוא שומע על שתי האופציות האלה מאז נכנס למסגרות קבוצתיות והתחיל לדפוק שם את העניינים: עובד בסופו זה העונש שלו. שועה רגיל להיענש, הוא נענש מגיל צעיר, בכל המסגרות שהיה בהן לפני שעף, עד שהגיע למסגרת שלא הענישה אותו אלא קיבלה אותו, כמו שהוא. אז הסתבר שאין צורך להעניש אותו, רק להניח לו.
בבני יהודה מסתכלים על כל זה ואומרים לעצמם: שועה לא גדל אצלנו. קלטנו אותו. אנחנו מגדלים אבל גם קולטים כאלה שנפלטים ממסגרות אחרות, מהפועל, ממכבי, אנחנו חיים מזה. על שועה אמרו, "הגיע לנוער חלוץ תותח", אבל לא דיברו עליו כמו שדיברו על "הנסיכים" בזמנו; על אלון מזרחי ודוד גורדנה ומשה אייזנברג. אלה גדלו אצלנו מהילדים, ראו אותם, חיכו להם שיעלו לבוגרים. את שועה לא הכירו, לא ידעו מי הוא, ומעניין – הוא כבר היה בן 16 וחצי ועוד לא שמעו עליו, הרי אם הוא כזה תותח כמו שאמרו – אז איך לא שמעו עליו? בגיל שלו, בניון חתם באייאקס; מנור סלומון הוזכר בהקשר של קבוצות מחו"ל; אבל על שועה לא שמעו, כי לא ראו אותו, אף פעם לא הייתה לו כתובת קבועה, הוא בא ונפלט כמעט מכל המועדונים בגוש דן, עד שהגיע לשכונה.
שנה בנוער ועוד כמעט שנה נוספת עד שאבוקסיס העלה אותו לבוגרים. ראינו אותו כמה פעמים בעונה הראשונה שלו אצלנו; בעונה השנייה ראינו אותו יותר, ובעונה השלישית אבוקסיס נתן לו את הקבוצה. באמצע אותה עונה הוא כבר נמכר למכבי חיפה. זה נחשב אז לקנייה טובה של חיפה, שמאחוריה הצהרה כי חיפה לא מוותרת על השליטה, היא רוכשת את הטובים ביותר, כמו פעם. שנים לא נראה כאן כזה כישרון, באה חיפה ובאמצע העונה שפכה כסף וקנתה אותו, כמו שמועדון גדול נוהג.
שועה תמיד נראה קצת תלוש. גם השכונה לא הייתה הבית שלו, ראו שהוא אאוטסיידר. לשועה אין בית, יכול להיות רק מקום שהוא מרגיש בו נוח, ומקום שהוא מתכווץ ומסתגר ומתנגד, ואז אין עם מי לדבר. אנחנו מכירים טיפוסים כאלה, גדלים ונקלטים כאן מכל הסוגים, וזאת הגישה שלנו אליהם, אנחנו אומרים להם; "הכל בסדר איתכם", והם מראים שהכל בסדר, ואז הולכים לחיפה. מכרנו הרבה לחיפה במשך השנים ולא כולם הצליחו שם. הלוואי שיקרה עם שועה מה שכבר קרה לא פעם עם שחר: מכרנו לו במיליון וחצי וקנינו בחזרה ב־150 אלף.
שועה היה אצלנו ילד אומנה, מתנו עליו והוא שמר על ריחוק. שועה לא מת על זה שאוהדים מתחככים בו, הוא לא מטפח מניירות של כוכב, הוא לא בוזגלו. שועה הזכיר לנו את חיים רביבו כששיחק אצלנו. רביבו גדל באשדוד, עבר דרך הגדנ"ע, הגיע אלינו בגיל 18 וישר נתן להבין – הוא לא שייך לאף אחד, הוא לא תוצר של אף אחד, אף מועדון לא עומד מאחוריו.
גם שועה וגם רביבו לא גדלו במועדונים עם מחלקות נוער שמכשירות את בוגריהן לגדולה ומפלסות להם את הדרך. כמו נמני, אבוקסיס, ראובן עטר, בניון וברקוביץ' בשעתם. עליהם שמעת מגיל 12. על שועה, כמו על רביבו, אף אחד לא שמע, ואם הוא לא מקבל את הכדור ומראה את עצמו, אף אחד לא ידע מי הוא. הוא חייב לשחק, זאת הגישה שלו, כך הוא גדל, והרבה מאוד אנשים סביבו לא קיבלו את זה.
הקבוצות ששועה שיחק בהן אצלנו היו של ליגיונרים צעירים ומוכשרים, הרבה ממכבי, גם ביניהם הוא נראה קצת תלוש, דווקא משום שעלה ממחלקת הנוער שלנו, כי הוא לא עלה מהנוער כמו שבן טובים עלה מהנוער בזמנו, בן טובים עלה כמו מלך, הוא היה האיש שלנו כבר מהילדים, שועה בא משום מקום.
אנחנו ראינו שחקן שיודע לעשות הכל, שום דבר לא חסר לו. ראינו את היכולות האישיות אבל בעיקר שחקן שמבין את המהות – כדורגל זה משחק קבוצתי. שועה משחק בשביל הקבוצה, הוא תמיד יכול לתת את הגול אבל יעדיף את הפס לגול. שועה מבין את המשחק באופן אינטואיטיבי, אבוקסיס בטח ראה וחשב: "הוא מבין את המשחק כמו שאני מבין אותו", לפני שנתן לו את המקום שלו. אצל אבוקסיס לשועה לא היו בעיות משמעת, אבוקסיס לא חינך אותו, הוא קיבל אותו כמו שהוא, ואז התגלה שאין צורך לחנך את שועה, אין גם טעם לנסות, הוא יועיל לכל מסגרת בתנאי שתקלוט אותו ולא תנסה לעצב אותו מחדש.
שועה מגיע לחיפה ומתכווץ. בשבילו חיפה זה בית ספר, ובית ספר זה מוסד ששועה לא קם בבוקר בשבילו. אין בית ספר ששועה לא נזרק ממנו, הוא לא מסתדר במסגרת הזאת, הוא לא ילד חרא, הוא לא טמבל, רק קשה לו עם חינוך והוראה, והוא כבר הוכיח – הוא לומד לבד, מפנים את מה שצריך, אין בעיות איתו.
לחיפה יש קהל חם, אבל זה מועדון קר ודפוק רגשית. חיפה פירשה "אירופה" במובן של סדר, ארגון, היררכיה, מעסיקים, מועסקים, ניהול – חיפה זה ארגון, לא חנות מכולת: יש כללים, יש בעלי תפקידים, יש נהלים, המון דברים ששועה צריך ללמוד, להבין ולעכל, והוא מועד ליפול בהם. בשכונה היינו מסתכלים על זה כמו על הפרעת קשב, אבל כאן הוא "ראובן עובד". וכששועה נכנס למצב הזה, אין סיכוי שהוא ייצא ממנו לבד, שהוא יבין ויתיישר. שועה לא דורש השקעה, לא צריך שיחנכו אותו, רק שייתנו לו יד.
מה דעתך על הכתבה?