פברואר 2018, מוסקבה. צסק"א והכוכב האדום התייצבו למשחק הגומלין בשלב 32 האחרונות בליגה האירופית אחרי 0:0 בבלגרד. אלן דזגוייב העלה את המארחים ל-0:1 רגע לפני ההפסקה ובדקות האחרונות, הכוכב האדום לחצה כדי להשיג את השער המיוחל שיעלה אותה לשלב הבא. דקה 81. סלובוליוב סרניץ' המחליף פרץ מימין והעלה כדור לרחבה. אלכסנדר פשיץ' ברח מהבלם, והנה הוא לבד מול השער, על הקו החמש, רק להכניס את הכדור פנימה. רק לגעת בו. הוא הניף את רגל שמאל, אבל פספס את הכדור שחלף ליד הקורה. הוא נשכב על הארץ, אחז את פניו בידיו והתגלגל עוד מספר שניות כלא מאמין.
באותו זמן, קיים נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ', אוהד ידוע של הכוכב האדום, מסיבת עיתונאים עם משלחת רוסית בראשות שר החוץ. אחד הנוכחים הכניס לו פתק עליו נכתב: "הפסדנו 1:0, פשיץ' החמיץ מול שער ריק". הנשיא החוויר והשתתק. במוסקבה, פשיץ' עצמו לא הצליח להירגע גם אחרי השריקה ופרץ בבכי מול כלי התקשורת. זו הייתה ההופעה האחרונה שלו בליגה האירופית. מי יודע, אולי הרגע הזיכרון המר מהרגע ההוא דרבן אותו לבחור בקבוצה שמשתתפת בשלב הבתים של המפעל. הכירו את חלוץ הרכש של מכבי תל אביב. פוטנציאל לגניבה של ממש.
פשיץ', 28, זז הרבה בקריירה. הוא נולד בעיר ניש ולמרות גיחה קצרה במחלקת הנוער של פרטיזן, שב לרדניצ'קי המקומית במדיה הפך לשחקן הצעיר ביותר שרושם הופעה בבוגרים – בגיל 16 ושלושה ימים. אביו שזיהה את הכישרון בגיל מוקדם, דחף אותו להצלחה ונשאר מעורב מאוד בקריירה גם בהמשך. "כשאתה ילד, לא תמיד אתה חושב על אימונים. לפעמים אתה רוצה לשחק בחוץ עם חברים. כדי שלא אפסיד אימונים, אבא שלי מצא דרך לדרבן אותי. הוא לקח כדור קטן והציב בפני אתגר: 'תקפיץ 100 פעם ואקנה לך מה שתרצה'. כמובן שהתאמנתי כמה שעות ביום עד שהתייצבתי מולו, מול אמי ואחותי והקפצתי. כשהגעתי ל-90 הכדור הנפל. הם אמרו לי: 'לא נחשב, תתחיל מהתחלה. זה נשאר איתי מאז'".
האבא היה גם זה שהחליט להוציא את אלכסנדר בן ה-16 מסרביה ולהעביר אותו לאופי כרתים. "עשינו עסקה גדולה", חגג הנשיא היווני, אבל ההמשך היה פחות מוצלח. פשיץ' רשם הופעה אחת בעונת הירידה של אופי, שיחק מעט גם בליגת המשנה ובגיל 18, מצא עצמו מתאמן לבד במשך שבעה חודשים בלי לקבל שכר. "זו הייתה תקופה קשה שחיזקה אותי. חשבתי אם כדאי לי להמשיך לשחק כדורגל. התאמנת לבד ולא ידעתי מה לעשות". הוא לא פרש.
מולדובה הייתה התחנה הבאה. על הדשא, פשיץ' רשם מספרים יפים בשריף (25 שערי ליגה בשנתיים וחצי) וגם זכה בשתי אליפויות, אבל מחוץ למגרש סבל מכל רגע ולא הצליח להתאקלם. "אחרי מולדובה, כל מקום אליו הגעתי היה מבחינתי חלב ודבש", סיפר בעבר. כדי להזניק את הקריירה, פשיץ' הבין ש"צריך לחזור הביתה", וחתם רגע לפני סגירת חלון ההעברות של קיץ 2013 ביגודינה. החזרה עבדה נהדר.
פשיץ' כיכב בעונה חלומית של יגודינה ולא הפסיק לכבוש. 13 שערי ליגה בדרך למקום השלישי. ארבעה שערים בדרך לגמר הגביע הסרבי, בו החמיץ פנדל בהפסד לוויבודינה. "מי זה? רונאלדו של יגודינה", נכתב באחד העיתונים אחרי עוד הצגה. סקאוטים מרחבי היבשת החלו לפקוד את האצטדיון כדי לעקוב אחרי הסרבי הצעיר. טולוז הקדימה את גנק, זכתה בחלוץ ושילמה 800 אלף יורו. "זו ההעברה הכי גדולה בהיסטוריה שלנו", התמוגג הנשיא גוראן מילאנוביץ'. כך, בגיל 22, נחת פשיץ' בתחנה חמישית בקריירה ובחוזה לחמש שנים.
העונה הראשונה בצרפת הייתה טובה עם שישה שערים ושישה בישולים. מחלקת המדיה באתר הרשמי של טולוז אף העניקה לו את הכינוי "פשיצ'ייטור" – עם קריצה לדמות של ארנולד שוורצנגר ב"שליחות קטלנית". בעונה בשנייה, כשדקות המשחק והמספרים צנחו משמעותית, אוהדי טולוז וכתבי הקבוצה עשו צחוק מתמונת "המחסל" ההיא. כשהגיע המאמן פסקל דופראז, פשיץ' כבר לא נספר. התקשורת המקומית לא ריחמה עליו והיה אף מי שסימן כשחקן "שלא כדאי לעקוב אחריו" לקראת העונה החדשה. באותו קיץ 2016, שוב ביום האחרון של ההעברות, הוא הושאל לאטאלנטה האיטלקית שפספסה עסקה אחרת וביצעה מחטף של הרגע האחרון. "הפלופ עוזב", נכתב בצרפת.
Le "Pesicator" souhaite à tous les supporters toulousains un excellent weekend!#TFCSDR #Pesic pic.twitter.com/Aj21JyWZ6p
— Rémi Denjean (@RemDenjean) February 1, 2015
גם איטליה לא הייתה טובה לחלוץ. פשיץ' הגיע פצוע וקיבל שברירי דקות – 82 בסך הכל ליתר דיוק – בשש הופעות ליגה כמחליף. אלא ששם, ברגעים הקשים והמתסכלים בברגמו, פגש מנטור לחיים – את הסמל הגדול של הנראזורי, כריסטיאנו דוני. "הראש שלי תמיד למעלה. גם ברגעים הכי קשים שלי, תמיד החזקתי את הראש למעלה", אמר לו דוני. פשיץ' הפנים. כשנשאל בעבר בסרביה על מודל לחיקוי, ענה: "אני "אני לא אחד מאלה שהשחקן האהוב עליהם הוא מסי או רונאלדו. אני אוהב את זלאטן וכריסטיאנו דוני".
אחרי שנתיים קשות, הגיעה העונה שמציתה את הדמיון מבחינת אוהדי מכבי ת"א. פשיץ' נרכש בקיץ 2017 על ידי הכוכב האדום בסכום של 750 אלף יורו. בסרביה הרימו גבה. מצד אחד, דמי העברה לא שגרתיים עבור קבוצה מקומית. מצד שני, היה מי שטען שהחלוץ עושה צעד אחורה. פשיץ' הגיב בביטול: "מה גרם להחלטה שלי להגיע? זו הכוכב האדום! זה מספיק", אמר בהצגה הרשמית וקנה את האוהדים. משם, אי אפשר היה לעצור אותו. פשיץ' נכנס לזון מטורף של הבקעות ובישולים.
הוא כבש שער גורלי בקרסנודאר (היחיד שלו במסגרת אירופית) שהעלה את הכוכב האדום לשלב הבתים בליגה האירופית והתפוצץ עם 25 שערי ליגה – שיא שערים לעונה בסרביה – ומספר דו ספרתי של בישולים. פשיץ' היה בשיא. סחט מחמאות מכל עבר. הפך למרואיין מבוקש ובטקס מצטייני העונה שלח עקיצה על הבמה לאקס מכבי ת"א, איביצ'ה אילייב, אז המנהל הספורטיבי של פרטיזן ואפילו טען שאם היה מגיע עוד 100 פעם למצב ההוא במוסקבה – היה כובש 100 שערים. רק אדם אחד לא התרשם מהסנסציה – מאמן הנבחרת מלאדן קרסטאיץ'. פשיץ' לא שרד את הניפוי הראשוני והודח מהסגל לפני המונדיאל ברוסיה. קרסטאיץ' הסביר שהחליט לקחת שלושה חלוצים: אלכסנדר מיטרוביץ', לוקה יוביץ' ואלכסנדר פריוביץ' – הנמסיס הגדול של פשיץ'. בסרביה משוכנעים עד היום שקרסטאיץ' עשה עוול היסטורי למלך שערי הליגה.
אחרי עונת השיא, באה ירידה. הכוכב האדום נקלעה לקשיים כלכליים ורצתה למכור למרבה במחיר. פשיץ' כבר סיכם בבשאקשהיר הטורקית, אך קבוצתו דרשה יותר כסף והפילה את העסקה. פשיץ', בחור טוב שכמותו, החליט ללכת לקראת המועדון. הוא הרגיש חייב. "היו הצעות מאירופה, אבל לא רציתי להיות אנוכי ולחשוב על רק על עצמי. הכוכב האדום החזירה אותי לחיים", אמר אחרי שהסכים למעבר ענק לאל איתיחאד הסעודית. 4.2 מיליון יורו דמי העברה. חוזה עתק לשלוש שנים. מכה לא פשוטה בקריירה.
Serbian professional footballer Aleksandar Pešić just arrived to Jeddah accompanied by Khamees Al Zahrani, Ittihad Board member and executive manager. pic.twitter.com/2i7yVF6XJc
— Ittihad Club (@ittihad_en) July 11, 2018
שום דבר לא הלך לפשיץ' בסעודיה, במיוחד אחרי שעל הראש שלו הונחת לא אחר מאשר אותו פריוביץ'. חצי שנה אחרי המעבר, פשיץ' הושאל לשנה וחצי לסיאול. הוא כבש בקוריאה 10 שערים בעונה הראשונה והרגיש טוב, אבל מיד עם פתיחת העונה החדשה במאי אחרי הקורונה, החליטו בסיאול שלא להאריך את ההשאלה והחזירה אותו לסעודיה, שם התיר את חוזהו. למעשה, חשוב להדגיש שפשיץ' שיחק 18 דקות ליגה בכל שנת 2020 – אי שם לפני קרוב לחמישה חודשים.
למכבי ת"א הוא מגיע שוב, רגע לפני סגירת החלון. בדומה למאמן דוניס, גם פשיץ' הוא אחד שכבר עשה סיבוב בכסף הענק של אסיה ולכן הרציונל במעבר לאלופת ישראל הוא רצון לחזור לתודעה באירופה דרך מקום חדש. דוניס, לפחות על פי דיווחים בישראל, פנטז על פריוביץ', אבל ביצע גניבה מרשימה. לפני שנתיים או שלוש, פשיץ' לא היה מסתכל לכיוון של ישראל. מקצועית וכלכלית הוא היה במקום אחר. החוכמה בגניבה היא לדעת לאתר שחקן בסיטואציה בעייתית. מכבי ת"א לקחה חלוץ מוכח בהעברה חופשית רגע לפני הבאזר. אלו בדיוק העסקאות שג'ורדי קרויף חיפש בימיו כמנהל הספורטיבי.
"פשיץ' הוא שחקן ורסטילי שמשלב פיזיות וניידות מפתיעה לשחקן בגובה שלו (1.90)", תיאר אותו עיתונאי סרבי בראיון בקוריאה. "לא 9 קלאסי, אלא חלוץ שאוהב לנוע ולייצר מצבים לעצמו ולחברים. 'צייד' היא המילה הכי טובה להגדיר אותו כי הוא תמיד נמצא במקום הנכון בזמן הנכון. אחד שאוהב לרדת ולקחת חלק בבניית ההתקפה ולא זר לשערים בבעיטות ממרחק… הוא שחקן קבוצתי שאוהב לבשל כמו שהוא להבקיע". אם תרצו, סגנון דומה זה של מריו מנדז'וקיץ' – עוד אחד מאליליו של פשיץ'. כשהשניים, אגב, נפגשו בבדיקת סמים שגרתית אחרי משחק באיטליה, פשיץ' לא התאפק וביקש את החולצה של הקרואטי.
החלוץ במסכה: צפו בפשיץ' מוצג במכבי ת"א
"אני לא מתחרט על כלום. במבט לאחור, כל החלטות הקריירה שלי היו הנכונות והן הובילו אותי לאן שאני נמצא. הייתי עושה את אותם הדברים שוב. הקריירה שלי נחמדה, אבל הזמן שלי עוד יגיע ותהיה לי הצלחה גדולה", אמר פשיץ' בראיון לפני ארבע שנים. סביר להניח שבגיל 28, אחרי ניסיונות לא מוצלחים בצרפת ובאיטליה, האכזבה בנבחרת ושנתיים מחוץ לאירופה, הוא מגיע מפוכח. הוא רק צריך את הבמה, המקום שיאמין בו והמאמן שיתחבר אליו. השילוב בין דוניס להעפלה של הצהובים לשלב בתים תרם לסגירת העסקה. מבחינתו זו עוד תחנה בדרך. עשירית במספר.
מכבי ת"א צמאה כמובן לגולר מאז ימי וידאר קיארטנסון. על פניו, פשיץ' הוא החתיכה החסרה בפן ההתקפי. שחקן התקפה מגוון וקבוצתי, גולר מוכח, שיכול למלא כמה תפקידים, וכזה שמעיד על עצמו שמשחק טוב יותר "במערך של שני חלוצים". ועדיין, על כל קיארטנסון שקרקס כאן את הליגה (ולא זכה באליפות), אפשר לציין גם שחקנים עם רזומה יותר מרשים משל פשיץ', שחרכו ליגות ביניים באירופה ולא הצליחו כאן. למשל תומאש פקהארט או אורלנדו סה. רוצה לומר, רזומה לבד לא מבטיח כלום. פשיץ' יגיע לכאן עם ציפיות ענק בעיקר בגלל שמכבי ת"א ואוהדיה מאוד לחוצים על רכש.
האובססיה אולי מוצדקת, אבל לא צריכה לנהל את השיח. מכבי ת"א (בסגל מלא) חזקה ועמוקה. כלומר, לא נכון יהיה להפיל על פשיץ' ציפיות כמו 20 גולים לעונה או להפוך אותו למושיע ממעמקי פאניקה לא מוסברת. הוא בא לתת ערך מוסף במקום שחסר, להפוך את מכבי ת"א ליותר קטלנית ויעילה ובמיוחד לאפשר לה להתמודד בשתי המסגרות (אם וכאשר יהיה כאן כדורגל). כי הדרך לשלב הבתים בצ'מפיונס (וזה בדיוק מה שעשתה הכוכב האדום בשנתיים האחרונות מאז עזיבת פשיץ') עוברת דרך שלב הנוקאאוט בליגה האירופית.
מה דעתך על הכתבה?