משרת אמון: האמת המדאיגה מאחורי האיום של מירי רגב

אייל ברקוביץ' ומירי רגב | אודי צטיאט

העיסוק באדם במקום בעניין, הפך את השיח הציבורי למטורלל. באותה מידה תוכל המפלגה השולטת, אם יבקרו אותה, למנוע מגל גדות לזכות באוסקר, או מדני אבדיה לשחק ב-NBA. לברון? גם בו היו מטפלים. דעה

מתסכל, אבל מירי רגב זכתה שלשום בניצחון בנוק אאוט על סיכוייו של אייל ברקוביץ' לאחוז אי פעם במשרת המאמן הלאומי, כיוון שזה בדיוק מה שרצתה להשיג במופע האימים שהפגינה בתוכנית האירוח של ברקו ואופירה אסיאג: לקעקע את הלגיטימיות של המגיש, דרך הגירוי של הבייס.

במקום שבסוף השבוע יעסקו ברשתות החברתיות באותה אמירה שהולכת עם רגב לכל אורך הדרך – "מה שווה התאגיד/ההתאחדות/התודעה אם אנחנו לא שולטים בו" – התעסקה הרשת במועמדות של אייל ברקוביץ' למשרת האימון שפתאום כל כך נחשקת. במקום לעסוק באיום המפורש – "כל עוד לא תתנצל, אנחנו נדאג שלא תהיה מאמן הנבחרת" – שקיבל משנה תוקף בהופעה של יו"ר הקואליציה, מיקי זוהר, אצל דנה וייס בחדשות השבת, שבה חידד את איומיה של שרת התחבורה ואמר שאם ההתאחדות כן תבחר בברקוביץ' למשרת מאמן הנבחרת, הוא עדיין לא יוכל לאמן את הנבחרת.

ואכן, משרת האימון של הנבחרת הפכה בסוף השבוע בעיני הציבור לתפקיד ממלכתי הדורש כישורי חיים, מופת חינוכי וכמובן עבר פלילי נקי. רגב, שהפכה באחת – כהרגלה – ביטוי מוגזם של ברקוביץ' ("אתם מתנהגים כמו ארגון פשע"), ביטוי כנגד כל מצביעי הליכוד, בעצם גייסה אותם לפשפש בגוגל ולשלוף משם את כל פניניו של כוכב הכדורגל לשעבר: תיק פלילי, עבירות משמעתיות, ענייני מוסר, הטרדות מיניות לכאורה או פסילת שחקנים מלענוד את סרט הקפטן אם אינם שרים את ההמנון.

מי שלא שוחה בספורט, היה בטוח שהנה, כבר ביום שני הקרוב, היתה אמורה ממשלת ישראל להביא לישיבתה השבועית (שלא התקיימה חודשיים) את מינויו של ברקוביץ' למשרת מאמן הנבחרת, ועכשיו, עם הגילויים מעברו, וכמובן עם התבטאויותיו כמגיש תכנית טלוויזיה, זה לא יקרה. העיסוק בברקוביץ' שמט את הקרקע מאחרי האיום המפורש, של שרה בממשלה, על איש תקשורת, שאם לא יתבטא כרצונה, היא תדאג שהוא לא יוכל לעסוק בעתיד בעבודה שהוא חשק בה.

אין יותר מפא"י מזה ("בלי חרות ומק"י"), אולי בעצם ברית המועצות. העיסוק בגופו של אדם במקום בגופו של עניין, הפך את השיח הציבורי למטורלל. באותה מידה תוכל המפלגה השלטת, אם יצייצו אפילו רמז של ביקורת נגדה, למנוע מגל גדות לזכות באוסקר, או מעדן אלנה לשיר באירוויזיון, או מדני אבדיה לשחק ב-NBA, לברון ג'יימס? גם בו הם היו מטפלים.

הליכוד מאיים, כדרכם של שיכורי כוח, על אנשים שלא מתיישרים עם דעתו. איך הם אמרו שם? "הציבור ישפוט אם הוא מתאים לתפקיד". רוצה לומר, בבחירות הבאות יצטרכו הבוחרים להכניס למעטפה שני פתקים: פתק לבן למפלגה ופתק צהוב למאמן הנבחרת. ברקוביץ' הוא רק סימבול. תדע כל אם עבריה, שאם בנה או בתה ישתלחו בליכוד, בבוחריו, ישוו אותם למשטרים טוטליטרים, יתמכו פומבית בהפגנות או יזרקו בדיחה על המנהיג ובני משפחתו, אנחנו נדאג לאמלל אותם, לפגוע בפרנסתם, להשתלח בהם דרך בוחרינו ברשתות החברתיות וכמובן לחשוף את ערוותם בעיני הציבור. כך מתנהג משטר חשוך.

בבחירות הבאות יצטרכו הבוחרים להכניס למעטפה שני פתקים: למפלגה ולמאמן הנבחרת | YOAV DUDKEVITCH / Contributor

ההתאחדות לכדורגל בחרה שלא להגיב לעניין, ובצדק מבחינתה. היא לא רצתה להיגרר לתוך הבלאגן הזה שאינו מענייניה. אילו היתה מגיבה היתה מציפה את התהיה האם יש התערבות פוליטית או יכולה להיות התערבות פוליטית בתהליכי בחירת העובדים שלה. ולא שלא צצו בסוף השבוע כמה תהיות כאלה, נוכח הביטחון שהפגין מיקי זוהר בכוחו למנוע את מיניו ברקוביץ' לתפקיד.

יתרה מכך, מינוי ברקוביץ' כלל לא עומד עכשיו על הפרק, ואם עמד, הסיכוי שיאמן את הנבחרת אחרי וילי רוטנשטיינר, או בכלל בעתיד, שואף עכשיו לאפס, עוד לפני העובדה המצערת שברקוביץ' מעולם לא אימן. העובדה כי שרת התחבורה ויו"ר הקואליציה איימו בריש גלי על סיכויי מינויו של ברקוביץ' לתפקיד, תגרום להתאחדות ללכת הפוך על הפוך.

היא כלל לא תעלה את שמו כמועמד, כדי לא להיגרר לקרב הזה, אף לא ברמז. אחרי הכל, הדבר האחרון שההתאחדות לכדורגל רוצה הוא להכנס לקלחת המבחילה הזו, שבה פוליטיקאים מנסים להתערב בספורט, בניגוד לעמדת הקשוחה של מוסדות הספורט הבינלאומיים. אם תשאלו את מירי רגב, אם אייל ברקוביץ' לא יתנצל, לא יהיה אכפת לה שהספורט הישראלי יורחק ממפעלים בינלאומיים. בעצם, אולי לא. כי אז, עם מי ידבר ראש הממשלה נתניהו לפני ואחרי משחקים גורליים?   

טור זה הינו טור דעה בלבד

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי