לא ברור מה היה דחוף למכבי ת"א ולהפועל ב"ש להקדים את המשחק ביניהן מהמחזור החמישי. קבוצות ששישה שבועות לא שיחקו בליגה ומתנהלות רק סביב לוח הזמנים של הליגה האירופית, לא יכולות לשחק באותה אינטנסיביות תוך שלושה ימים.
למכבי ת"א הקדמת המשחק הזו הייתה יותר קריטית, כי בלי ניצחון ליגה בשלושת משחקי הפתיחה, בעוד מצפה לה משחק חוץ קרוב בסמי עופר – שגם הוא תקוע בין שני משחקי ליגה אירופית – כבר מתחיל להיות מלחיץ. מכבי צריכה לרדוף אחרי מכבי חיפה, בסיטואציה לא נוחה, עם עומס משחקים, והמשחק של אתמול לא הועיל לה בדבר. היא לא השתפרה בו, היא לא גילתה רכש חדש, היא רק נלחצה יותר.
אין ספק שלא היה אדם שהזיק למכבי ת"א בשנתיים האחרונות בהן זכתה באליפות ללא עוררין, כמו יוסי אבוקסיס, הן כמאמן בני יהודה והן כמאמן הפועל ב"ש. אבוקסיס טיפל בוולדימיר איביץ' באופן שאף מאמן לא טיפל בו, כי אם יש נקודת תורפה למכבי ת"א היא האיטיות שלה במרכז ההגנה ובקישור האחורי, ואם יש מישהו שמזהה נקודות תורפה ועט עליהן כמו חיית טרף, זה אבוקסיס.
אז אחרי פתיחת משחק שבה מכבי ת"א כבשה את השליטה במגרש – כיבוש שנערך ללא קרב, אבוקסיס לא סובל בלאו הכי מהלכי סרק כמו הנעת כדור רוחבית – באר שבע עברה לשלב ב': לנהל התקפות קטלניות.
בניגוד למשחק מול הצ'כים ביום חמישי, שם הציב אבוקסיס את אקולטסה וסלליך על האגפים הצ'כים המסורבלים, הפעם הוא הלך על המסלול הקצר: דרך מרכז ההגנה של מכבי. אז אקולטסה הלך דרך האמצע, ותומר יוספי בתפקיד שמילא בזמנו מהראן לאלה בהפועל ת"א – פוזישן הגנתי והצטרפות כשחקן קו שני בתנועה קדימה – יצרו מיס מץ' מול ההגנה של מכבי, שהתארגנה לצורך האירוע עם שלושה בלמים. עד שמרכז הכובד במשחק עבר מהנעת הכדור של מכבי למתפרצות של באר שבע, נגמרה המחצית הראשונה ואיתה התאבנו השרירים.
פה התברר לאבוקסיס שנגמרה האנרגיה. בעוד שדוניס זורק למגרש עוד ועוד חלוצים, ב"ש זרקה למגרש שחקנים טקטיים. דוניס לא התרגש מכך שב"ש חזרה למערך של יום חמישי, והעדיף להוציא בלם כדי להכניס חלוץ. ועדיין, לא היה כוח, תחכום או איכות כדי להכריע את המשחק, ובגלל המעבר לשעון חורף, העפעפיים נשרו מאליהן. מכבי ת"א איכותית לאין ערוך, אבל לאיכות אין שימוש כשהיריב מוותר על ההתמודדות המקובלת ומעביר את כובד המשקל לטריטוריה הנוחה לו.
למכבי ת"א יש בעיה של סיומת. בלקמן הוא לא חלוץ מרכזי, ההחמצה של איתי שכטר רק מוכיחה שהוא הצטיין בעבר בעיקר כשחקן קו והיום, בגילו, קשה לו לשחק בשפיץ. טל בן חיים לא עושה כלום ממה שראינו ממנו בעבר ודווקא כשאין מחץ, וכוח האש הוא משחקני קו שני כמו יונתן כהן או דן ביטון, זעקה העובדה כי מכבי לא משתמשת בכל ארסנל הזרים שלה, בעוד שבאר שבע – וגם חיפה בשבוע הבא – סוחטת מהם את שארית המיץ. במצב שבו נמצא הכדורגל הישראלי, כשרוב השחקנים הישראלים האיכותיים משחקים בחו"ל, הזרים אמורים לתת את הטון. במכבי ת"א זה לא קורה.
אלכסנדר פשיץ' הוא בינתיים רק הודעה רשמית של המועדון, אף אחד לא יודע אפילו איך הוא נראה. בסוף, אם יש מתמודדות ראויות, משלמים על ההחלטות האלה ביוקר. ובכלל, צריך להסתכל על מצבת הזרים של באר שבע (אתמול מלי כלל לא שיחק) לעומת זו של מכבי. ויטור, ז'וסוואה, ואקולטסה – כל אחד בעמדה שלו – עדיף מכל שחקן ישראלי אחר. קשה להגיד את אותו דבר על הזרים של מכבי, למעט סבוריט. קבוצה שלה התקציב הגבוה ביותר, והמטרות הנשגבות ביותר, צריכה להוציא יותר.
מה דעתך על הכתבה?