ערב חצי גמר גביע המלך היוקרתי נגד ברצלונה, (עונת 2012/13) הייתה ריאל מדריד במצוקה קשה. פפה פצוע, סרחיו ראמוס מושעה, ולמים העמוקים נזרק רפאל וראן, עדיין לא בן 20. זו הייתה עונתו השנייה במדריד אך עד אז שימש בעיקר כמחליף. הצרפתי לא חשש לרגע ותסכל שוב ושוב את ליאו מסי, ססק פברגאס ופדרו עם רגליו הארוכות, המהירות והפיזיות. הוא ניצח במאבקים בלא מאמץ, ריחף על המגרש.
וראן לא רק הציל שער בגליץ' ורשם משחק ענק מאחורה אלא גם השווה בנגיחה. "הברנבאו לא ישכח אותו לעולם", "דוקטור הקלאסיקו", שבחו ב"מארקה". כשז'וזה מוריניו הסכים לדבר – היה חד כהרגלו: "פפה עושה הכל מצוין. מה הבעיה שלו? וראן עושה הכל טוב ממנו", אמר. בתקשורת היו בטוחים שהמאמן מתנקם בפורטוגלי ש"לקח צד" בעימות המתוקשר עם איקר קסיאס, אבל ברמה המקצועית המנג'ר פשוט צדק. בברנבאו הבינו – יש כאן בלם טופ לעשור שלם.
כעבור כחודש היה ברור שיפתח בהרכב בגומלין. וראן, כבש את השער השלישי בנגיחה למשקוף ופנימה והבלאנקוס חגגו בקאמפ נואו על חשבון היריבה השנואה עם 1:3. כריסטיאנו רונאלדו שבדרך כלל לא מתרגש כשחברו לקבוצה מבקיע – מיהר לרוץ בעקבותיו ולא היה יכול להוריד את החיוך. אולי אף לחש לו: "אתה תותח".
מאז החלה הנסיקה של וראן. הוא ערך בכורה בנבחרת צרפת במרץ 2013 והפך לשחקן הרכב קבוע אצל לורן בלאן ובהמשך אצל דידייה דשאן, ורק בעיות הבירכיים מהן סבל (נעדר מיורו 2016 הביתי) הפריעו. פרננדו היירו, שיודע דבר או שניים על הלחץ הבלתי פוסק בסנטיאגו ברנבאו, הגדיר אותו כבלם הטוב בעולם. פאביו קנבארו הצהיר שהשקט והקור הרוח שלו פשוט "לא נורמלי" ביחס לגילו. בעונת 2016-17 השאיר הצרפתי את פפה סופית מאחור ופתח בהרכב שוב בגמר ליגת האלופות, נגד יובנטוס.
וראן, כמובן, בעל סגנון שונה ואלגנטי יותר, חסר מרפקים, אולי לא מספיק רע כדי להיות הבלם הטוב בעולם. "מעצבן אותי ששואלים אותי על ראמוס", אמר בראיון למולדתו("לאקיפ"), ודרש מכולם לקבל אותו כמו שהוא. לזינדין זידאן, האיש שהביא אותו למדריד, מעולם לא היו ספקות, אבל הבלם, שלאור הפז"ם שצבר במדריד גם הפך לאחד הקפטנים, רצה להבהיר שגם הוא מנהיג. "אמנם אני ילד טוב אבל יש לי חוסן, אחרת לא הייתי עובר את מה שעברתי בקריירה".
בקיץ 2017 זכה לאמון נוסף כשחוזהו הוארך עד 2022. זו הייתה העונה הגדולה בקריירה שלו. וראן זכה בפעם השלישית ברציפות בליגת האלופות, ובקיץ עשה היסטוריה כשזכה במונדיאל. הוא שותף בכל המשחקים והשלים 90 דקות, היה חלק מההגנה החזקה של הטריקולור, כבש נגד אורוגוואי ואף ענד את סרט הקפטן נגד דנמרק. בגיל 25 היו בארון שלו ארבע זכיות בליגת האלופות ומונדיאל (יותר מפאולו מאלדיני) ושתי אליפויות ספרד – רקורד שבלמים גדולים לא השיגו גם בסוף הקריירה. "גורלו של אלוף", נקראת הסדרה בת שלושת הפרקים הסוקרת את הקריירה הנהדרת שלו (הושקה בספטמבר שעבר) ונראה שלא היה שם מתאים יותר. ואז הנפילה הייתה תלולה.
שנת 2018 של רפאל וראן
ריאל התרסקה לאחר עזיבתם של זידאן ורונאלדו, והתבררה בעיה גדולה נוספת: וראן לא מתפקד ללא ראמוס. הרקורד של ריאלבליגת האלופות מצביע על כך. הבלאנקוס כמעט הודחו בבושת פנים ברבע הגמר ב-2018 כשפיגרו 3:0 נגד יובנטוס בברנבאו, ספגו שלישייה נגד צסק"א – במשחק חסר חשיבות אמנם, אך בושות כאלה שאסור שיקרו, ובעיקר הושפלו נגד אייאקס 4:1. וראן, שעוד שלח הודעת SMS לז'ולן לופטגי והתנצל על היכולת שגילה – היה שותף לכל הביזיונות. לא האשם היחיד אף בטח לא טוב יותר מחבריו. בשנה שעברה, אחרי עונה טובה במסגרת הליגה בה ריאל הציגה את ההגנה החזקה ביותר שלה מאז אמצע-סוף שנות ה-80 – (25 שערי חובה בלבד) הגיעה המפלה נגד מנצ'סטר סיטי.
בעבר הוא היה שקט ובטוח עם הכדור, אבל דווקא ככל שצבר ניסיון – משהו קרה. וראן, עם סרט הקפטן על ידו, פשוט בישל שני שערים ליריבה וריאל הודחה. הצרפתי בחר ליישר מבט למצלמה אחרי המשחק ואמר: "זה עליי, עשיתי טעויות שאסור שיקרו". מאז הוא במרה שחורה. הוא כבש העונה שני שערים עצמיים, נגד שחטאר דונייצק ו-ולנסיה (שער מרושל במיוחד) – כמו ב-324 משחקיו הקודמים, מרבה לטעות ולאבד את הראש ואחראי לכך, בין היתר, שטיבו קורטואה לא זוכר מתי שמר על רשת נקייה בפעם האחרונה. ריאל סופגת כבר שמונה משחקים ברציפות בהם ספגה והוציאה לא פחות מ-15 שערים מהרשת. אפילו מי ששימש כסוכנו של קארים בנזמה בעבר לא היה יכול שלא לפלוט אחרי המשחק במאסטייה: "וראן נראה כמו הצל של עצמו".
דווקא בגיל 27, לא רחוק מ-350 הופעות במועדון, ברגע בו אמור להיות בשיא הקריירה ולקחת מנהיגות – וראן נראה כמו ילד מבוהל. לפתע אפילו המאמן הלאומי, שרגיל לשאלות על כושרם של פול פוגבה ואנטואן גריזמן במדי קבוצותיהם – צריך להסביר מה קורה לבלם שלו. "הוא לא האחראי היחיד, אני לא שופט שחקן על פי משחק או שניים", הכריז דשאן, כשאצלו בסגל הבלם הוא החמישי במספר ההופעות. זידאן אמר במסיבת העיתונאים לקראת המשחק בוויאריאל שבן טיפוחיו אינו ניתן להעברה. במהלך ה-2:3 על אינטר בחודש שעבר, לאוטרו מרטינס התקשה יותר דווקא מול ראמוס לו אין את האתלטיות של וראן.
עכשיו, כדי שזידאן, שחתום על הישג חסר תקדים עם שלוש זכיות בצ'מפיונס, לא יהיה האיש שבמשמרת שלו ריאל הודחה לראשונה בתולדותיה בשלב הבתים בליגת האלופות – הוא זקוק לבלם שלו. שוב ראמוס פצוע, האם הסטטיסטיקה תשתנה? האם וראן יכול להסיר את "קללת ליגת האלופות שלו"?
המשחק בסן סירו הוא על החיים ועל המוות עבור המועדון. ואולי גם יוכל לפזר את הערפל לגבי היום שאחרי ראמוס. בזמן שבמדריד עוסקים השכם וערב בשאלת עתידו של הקפטן, שהחל מינואר יכול לנהל משא ומתן עם כל קבוצה בה יחפוץ – וראן צריך לתת את התשובה שהוא יכול למלא את מקומו ואינו "טרמפיסט" שקרס תחת הלחץ. זוכרים איך פפה אמר פעם? "ריאל מדריד הייתה בית קברות לבלמים עד שהגעתי". התשובות? בסן סירו.
מה דעתך על הכתבה?