לא נדרש מאמץ מיוחד על מנת להכניס את ריאל מדריד למשבר. שתי תוצאות לא טובות מספיקות כדי להתחיל את מחול השדים בתקשורת. 5 הפסדים בכל המסגרות מאז תחילת העונה, וסכנה ממשית של הדחה בשלב הבתים בליגת האלופות – זו כבר סיבה למסיבה של ממש. זינדין זידאן נמצא לכאורה על סף פיטורים, וכל הסגל סופג ביקורת נוקבת – וזה הרי בדיוק הסגל שזכה לשבחים כאשר הלבנים דהרו לאליפות עם 10 נצחונות ליגה רצופים ביוני וביולי.
יש לומר כי הניצחון בקלאסיקו בקאמפ נואו, ומצבה הכללי העגום של ברצלונה, מקטין במידה מסוימת את הלחץ אצל פלורנטינו פרס. לו היו הקטלונים מובילים את הטבלה, עם ליאו מסי שכובש שלישיות כל שבוע, המצב הנוכחי של ריאל היה נתפס כקטסטרופלי. בינתיים, היא מקדימה את בארסה בטבלה ב-6 נקודות שלמות (גם אם יש לה משחק עודף ביד), והיריבה המהותית היחידה שפתחה עליה פער בפסגה היא אתלטיקו מדריד.
הדרבי בשבת יהיה, אם כך, גורלי ביותר מול קולצ'ונרוס שהפכו בשלב זה לפייבוריטים לאליפות. לפני כן, הערב, חייבת ריאל לנצח את בורוסיה מנשנלגדבאך כדי לשמור על המסורת ולהישאר הקבוצה היחידה שמעולם לא מעדה בשלב הבתים בצ'מפיונס-ליג. גורלה ברגליה, בין היתר בזכות הנצחון של אינטר בגרמניה בשבוע שעבר. אם תיקח 3 נקודות מגלדבאך, היא תחלוף על פניה בטבלה – והכל יסתדר. שני ניצחונות בשבוע הקריטי ישנו את המומנטום ב-180 מעלות, והתקשורת תשדר אופוריה. לא נדרש מאמץ מיוחד גם כדי להשכיח משברים. הכל זמני שם, התוצאה האחרונה מכתיבה את הכותרות.
מכיוון שכך, דווקא המהות חשובה פחות, וזה פוגע בתכנון לטווח הארוך. רצף הזכיות בליגת האלופות והצעידה הבטוחה לעבר תואר האליפות בקיץ אפשרו לשכוח את הבעיות – על אף שהן בהחלט קיימות. הקריסה הגרנדיוזית של בארסה – מקצועית ותדמיתית – הציגה את ריאל מדריד כסלע של יציבות. הלבנים התכוננו לעונה החדשה בשקט תעשייתי מופתי, עם פעילות מינורית בלבד בשוק ההעברות, והרגישו על הסוס. בהשוואה לבלאוגרנה, הם עדיין על הסוס. רק התברר להם שהסוס הזה קצת רזה יותר מהרצוי, ולא תמיד יש לו מוטיבציה לרוץ במלוא הכוח.
על הנייר, הסגל הנוכחי של ריאל מצוין ברוב המערכים. כל עוד סרחיו ראמוס ורפאל וראן משתפים פעולה במרכז ההגנה, ודני קרבחאל ופרלאן מנדי מאיישים את האגפים בעורף – ההגנה אמורה להיות יציבה. בקישור, להט בעונה שעברה פדריקו ואלוורדה אשר הוכיח את עצמו כחלק נהדר ברוטציה לצד קאסמירו, טוני קרוס ולוקה מודריץ'. הקיץ צוות אליהם מרטין אודגור שהוחזר מוקדם מהמתוכנן מההשאלה בריאל סוסיאדד, וכך קיבל זידאן 5 קשרים שמתחרים על 3 מקומות בהרכב, ולכל אחד מהם תכונות שונות. יש כאן גם תמהיל נהדר של ותיקים וצעירים, ובגדול לא צריך מעבר לכך.
זיזו אוהב לשחק עם קיצונים ולהתבסס על הגבהות – וכאן המבחר עשיר. אדן הזאר, רוריגו, ויניסיוס, מרקו אסנסיו… רק תבחר. הבעיה המרכזית בבניה היא היעדר מחליף ראוי לקארים בנזמה שסיפק עונה חלומית אשתקד. לוקה יוביץ' לא מספק את הסחורה, והמאמן לא ממש סומך על מריאנו. היה צורך בדם חדש, והסוגיה הזו לא נפתרה, אך פרס ממתין בסבלנות לעסקת קיליאן אמבפה, ובמציאות הכלכלית החדשה אסור לבזבז.
כל זה נכון על הנייר, בתנאי שיש לך סבלנות לקבל בהבנה גם ירידה בכושרם של שחקנים מסוימים. ואולם, ריאל לא נהנית מסבלנות מסוג זה, הפגרה הקצרה מנעה מחלק מהשחקנים מנוחה מספקת, פיזית ומנטלית. וראן סובל מתקופה בעייתית, וכמוהו גם קאסמירו ומודריץ'. ואלוורדה נפצע בעיתוי אומלל מבחינת הקבוצה, כאשר הצורך בו היה קריטי, בעוד אודגור עדיין לא לגמרי נכנס לעניינים. רצף הפציעות לא מאפשר להזאר לפתח מומנטום כלשהו, גם קרבחאל סובל העונה מפציעות, ואז הצטרף אליהם ראמוס.
כל זה ביחד היה יותר מדי, ובמקביל נמשכה בעיית היצירתיות בחלק הקדמי. גם במהלך רצף הניצחונות בקיץ, הסתפקה ריאל בתוצאות דחוקות ולא מימשה את הפוטנציאל ההתקפי של כוכביה. המצב לא השתפר העונה – וזה המחדל הגדול ביותר של זידאן. הוא בולט הרבה יותר כעת, כאשר ניכרת המצוקה גם בהגנה ובקישור. איבודי הכדור הופכים למתפרצות קטלניות הרבה יותר מצד היריבות, וזה ניכר במיוחד בשני ההפסדים מול שחטאר דונייצק בליגת האלופות, במהלכם נהנו צעירים מהירים כמו מנור סולומון וטטה מחופש פעולה נרחב.
מנגד, לשחקני ריאל אין בדרך כלל מרחבים כאלה בחלק הקדמי, והם חייבים למצוא דרכים לפרוץ מערכים סגורים. הכישרון הטהור בסגל לא מהווה בעיה, אך התיאום לקוי, וכך הופך המשחק לאנמי ושבלוני. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בהפסדים האחרונים מול אלאבס ושחטאר, וגם ניצחון 0:1 בסביליה – קריטי ככל שיהיה מבחינת התוצאה – לא היה משכנע בלשון המעטה.
זה יכול לקרות לכל קבוצה. אף שחקן לא חסין ממשברים, ובריאל יש יותר מדי שחקנים בכושר לקוי במקביל, במקביל למכת פציעות. החוכמה היא לשמור על הביטחון העצמי ולא להיגרר להחלטות ניהוליות פזיזות. בתקשורת מדווחים כי פרס שקל להדיח את זיזו אחרי המשחק המחפיר מול שחטאר, אך נרגע והעדיף להמתין. אם יושגו התוצאות המיוחלות מול גלדבאך ואתלטיקו, המצב יתייצב, וחזרתם ההדרגתית של שחקני מפתח לכושר ולכשירות תחזיר באופן טבעי את ריאל לדרך המלך. ואולם, רעידת האדמה תהיה חזקה במיוחד אם ריאל תודח לראשונה בתולדותיה בשלב הבתים, וזה בהחלט אפשרי.
זה אפשרי, כי גלדבאך בנויה היטב על מנת לחשוף את המחדלים של ריאל הנוכחית. היא מאורגנת ויציבה בהגנה אשר יודעת להתמודד עם הגבהות תכופות. היא מהירה במעבר להתקפות, כמו ששחטאר היטיבה לעשות. היא פיזית מאוד ורעננה יותר בהשוואה לאלופת ספרד. היא כמעט ניצחה אותה, ובצדק, בשלהי אוקטובר, לפני ששערים מאוחרים של בנזמה וקאסמירו קבעו 2:2 בבורוסיה פארק. ואם היא תחגוג גם הערב, כל הצרות של ריאל עד כה ייראו כמו פרסומת לפני הדבר האמיתי.
מה דעתך על הכתבה?