מועדון חולה: ארסנל עלולה להיגרר לקרבות הישרדות

מיקל ארטטה | Clive Brunskill/Getty Images

ההחלטות הניהוליות לא מקצועיות, ארטטה התגלה כעקשן שהולך עם ראש בקיר ומסוכסך עם לואיז, אובמיאנג איבד כיוון וארסנל רושמת את הפתיחה הגרועה ביותר שלה מזה 46 שנה. המזל ישתנה מול צ'לסי? (שבת, 19:15, ספורט2)

קבוצות: ארסנל
(גודל טקסט)

דרבי קאונטי זכתה באליפות, מנצ'סטר יונייטד שיחקה בליגה השנייה, ארסן ונגר היה קשר צעיר במילוז ומיקל ארטטה עוד ממש לא היה בתוכניות הוריו. צריך ללכת ממש רחוק, עד עונת 1974/75, כדי להיזכר בפתיחת עונה גרועה יותר של ארסנל מאשר בעונת 2020/21. עם ארבעה ניצחונות בלבד ושמונה הפסדים ב-14 מחזורים, התותחנים מדורגים במקום ה-15 ובמרחק של ארבע נקודות בלבד מפולהאם שמתחת לקו האדום. מאברטון, אשר תופסת כרגע את המקום הרביעי המעניק את הכרטיס האחרון לליגת האלופות, הפער עומד על 12 נק'.

לא כך חלם ארטטה לציין שנה למינויו למנג'ר ארסנל, וכדי להוסיף עוד קצת מלח על הפצעים, הוא פגש ביום שלישי את האקסית מנצ'סטר סיטי בגביע הליגה. פפ גווארדיולה, שלא התלהב בלשון המעטה מהעריקה של הבאסקי ללונדון בדצמבר 2019, חגג עם 1:4 חלק והמשבר של ארסנל המשיך להעמיק. עם שתי נקודות ליגה בשבעת המחזורים האחרונים, עם רצף ארבעה הפסדי בית שנקטע עם לא מעט מזל רק בתיקו מול סאות'המפטון, ישנו רושם שהמצב לא יכול להיות חמור יותר – אבל הוא יכול. אם כדור השלג לא ייעצר, התותתנים עלולים להיגרר לקרבות הישרדות. למפגש מול צ'לסי בשבת (החל מ-19:15, שידור ישיר בספורט2) היא מגיעה מעמדת אנדרדוג מוחלט, ודווקא המשחקים נגד ברייטון ו-ווסט ברומיץ' אשר צפויים לה במחזורים הבאים קריטיים הרבה יותר.

בחודשיים האחרונים, ארסנל מדורגת אחרונה בפרמיירליג במספר שערי זכות – ארבעה בלבד. ארטטה מתלונן רבות על חוסר המזל וטוען כי קבוצתו שלטה ברוב המשחקים, אך מבט על הסטטיסטיקה מראה כי ההיפך הוא הנכון. התותחנים במקום ה-19 גם בבעיטות למסגרת. החזקת הכדור, עליה למד רבות אצל פפ, אינה מטרה אלא אמצעי. הסגל הנוכחי אינו מסוגל לתרגם אותה ליצירת מצבי הבקעה. אפילו פייר-אמריק אובמיאנג איבד לחלוטין את הכיוון, ושערו הביתי הראשון בליגה היה שער עצמי שהוביל להפסד מביש לברנלי. בקיץ, הקפטן לפחות הצעיד את הקבוצה לזכייה בגביע האנגלי וגם במגן הקהילה. כעת, כשהוא נראה כבוי ונטול מוטיבציה כמו יתר חבריו. אין לקבוצה מנהיג.

פייר אמריק אובמיאנג | Stuart MacFarlane/Arsenal FC via Getty Images

היעדר המנהיגות הוא מוטיב קבוע שמלווה את התותחנים לאורך השנים. המשימה החשובה ביותר של ארטטה היתה להביא לשינוי מנטלי בגישת השחקנים, ובהיבט זה הוא נכשל באופן טוטאלי. דווקא השחקן האכפתי ביותר בסגל, מתאו גנדוזי, ננזף בגין גישה שחצנית כלפי יריב כביכול, הושפל, הושעה, ולבסוף נשלח בהשאלה להרטה ברלין. הקשר הצרפתי הצעיר אינו מושלם, אך היה לו ניצוץ בעיניים, ונדמה היה כי הוא מסוגל לפרקים להצית אותו גם בקרב חבריו. ארטטה בחר להשתמש בו כשעיר לעזאזל, בעוד דמויות הרבה פחות אהודות בקרב האוהדים, כגון גרניט ג'אקה, המשיכו לקבל אשראי בלתי מוגבל.

ההרחקה של ג'אקה מול ברנלי בעקבות תקיפת שחקן יריב אחרי עבירה שלו עצמו הייתה בלתי נסלחת, אך ארטטה העדיף להבליג. הוא ביקר דווקא את ניקולא פפה אחרי ספיגת כרטיס אדום חסר אחריות בתיקו המאופס מול לידס לפני כחודש, אך גם החלוץ היקר ממשיך לקבל דקות משחק. למאמן יש שחקנים מועדפים, ובחדר ההלבשה ניכרת תחושת פילוג, במיוחד אחרי הדחתם של מסוט אוזיל וסוקראטיס, אשר השפעתם החברתית הייתה משמעותית מאוד. וכך, צצים בתקשורת הדיווחים על אובדן אמון בין כוכבי מפתח לארטטה. לפי השמועות, דויד לואיז לא מדבר ישירות עם המאמן – וכאשר הדלפות כאלה מוצאות את דרכן לדפי העיתונים קל להבין כי המצב בתוך המועדון בלתי נסבל.

המנהל הספורטיבי, אדו, קשר העבר הברזילאי שהיה מוערך מאוד על ידי ארסן ונגר, נותן גיבוי מלא למאמן שמינה, אבל גם התנהלותו מעלה סימני שאלה גדולים מאוד. קחו, למשל, את הצהרותיו אחרי ההחתמה של וויליאן מצ'לסי. "הוא שחקן מנוסה שישפיע על הקבוצה באופן מיידי", הכריז אדו, אך בפועל המצב היה שונה והקיצוני התקשה להציג יכולת ראויה בינתיים. "למה חשבתם שוויליאן ישפיע על הקבוצה באופן מיידי? הוא זקוק לזמן כדי להתאקלם", זעם אדו לאחרונה על העיתונאים – והדרך בה סתר את עצמו הייתה גרוטסקית. ניכר הרושם כי המנהל הטכני מעוניין להוכיח את עצמו ולעשות את הכל בדרכו, גם אם הדבר פוגע אנושות במועדון. לקשריו הענפים עם הסוכן קיה ג'ורבצ'יאן יש השלכות על מדיניות הרכש, ויש כאן בעייתיות לא מבוטלת.

דויד לואיז מאוכזב | Clive Brunskill/Getty Images

הפרשנים והאוהדים לא מבינים, למשל, מדוע לא נעשה שימוש בוויליאם סאליבה. הבלם בן ה-19 שהוחתם מסנט אטיין עוד בקיץ 2019 הושאל לירוקים בעונה שעברה, הותיר רושם מצוין בליגה הצרפתית ונחשב לאחד הכישרונות הגדולים באירופה בעמדתו. ההחלטה התקבלה, לפי ההערכות, כי ארטטה ואדו מגדירים את היהלום החדש כ"רכש של אונאי אמרי", ולכן אין מוטיבציה לקדם אותו. לפי ההיגיון הזה, קל יותר להבין מדוע הודח גנדוזי ומדוע נשלח לאתלטיקו מדריד לוקאס טוריירה, אשר גם הוא (כיאה לאורוגוואי) הוסיף לא מעט מוטיבציה למרכז המגרש כאשר קיבל את הצ'אנס בעונה שעברה. במקומו של טוריירה, הוחתם מהקבוצה של דייגו סימאונה תומאס פארטיי, אך פציעות הרסו עד כה את השתלבותו, ועדיין קשה להעריך את השפעתו העתידית.

ארסנל היא מועדון חולה. הבעלים האמריקאי סטן קרונקי מעוניין בעיקר בשורת הרווח, בדומה למשפחת גלייזר במנצ'סטר יונייטד. ההחלטות הניהוליות מתקבלות בדרך לא מקצועית, לעתים סותרות את עצמן – כמו הבחירה להשעות את אוזיל על אף שהוא בעל השכר הגבוה ביותר, והמפורז ביותר, במועדון. הסגל מסוכסך ונטול מוטיבציה, ושחקנים רבים לא מסוגלים להתמודד עם האתגרים המנטליים של הליגה האנגלית. לא רק שהם לא מסוגלים, הם גם לא רוצים.

במצב כזה, גם מאמן מנוסה וגמיש לא בהכרח מסוגל להצליח, אך ארסנל מינתה אדם חסר ניסיון, אשר התברר כעקשן. באופן כללי, רעיון קידום שחקן עבר צעיר לעמדת המפתח יכול להניב פירות, ולפרנק למפארד בהחלט יש פוטנציאל להצעיד את צ'לסי להישגים. עם זאת, האווירה הכללית בסטמפורד ברידג' שונה לחלוטין, ולכן משימתו פשוטה וברורה יותר. לארטטה כישורים לא מבוטלים, אך הוא הולך עם הראש בקיר במצב בו אפילו גישה נכונה יותר עלולה להיכשל. האגו חשוב לו, ככל הנראה, יותר מפתרון הבעיות – ובטווח הזמן המיידי זה מוביל לפיאסקו. הבאסקי אינו האחראי המרכזי למצבה של הקבוצה, אך הוא בהחלט נושא בחלק מהאשמה – והאוהדים מתחילים להתגעגע אפילו לימי אמרי, שלא לדבר על ארסן ונגר.

המפגש עם למפארד עשוי להדגיש את הכיוונים המנוגדים של שני המועדונים. ארטטה ניצח אותו באוגוסט בגמר הגביע, אולם מאז מצבו החמיר מאוד. אם ההתדרדרות הנוכחית תימשך, הרי שגם תמיכתו של אדו לא תעזור לו בסופו של דבר, כי בארסנל כל אחד דואג רק לעצמו.

מיקל ארטטה | Nick Potts/PA Images via Getty Images

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי