לבחור את הכדורגלן הישראלי הטוב ביותר ב-2020 זה קצת מבלבל. לא רק שמה שהיה טוב לעונה שעברה לא תמיד טוב לעונה הנוכחית, וזה מתקבץ באותה שנה, הרי שלא כל מי שנכנס לקורונה, יצא ממנה אותו דבר. ובכל זאת, בניקוי המתאזרחים (דניאל טננבאום וג'וש כהן ואפילו ניקיטה רוקאביציה), הנה חמשת הישראלים הכי טובים ב-2020. והפתעה – אחרי שנים שמקומו היה מובטח – ערן זהבי לא ברשימה. 2020 זו שנה שהוא ירצה לשכוח.
5 – דן גלזר (מכבי ת"א)
כדורגלן עונת 2019/20 הוא לא השחקן הכי בכיר מליגת העל ברשימה, וראוי שנאמר כי בעונה הנוכחית – עד לחילופי המאמנים – הוא היה צל של עצמו. יש מאמנים שהוא יהיה טוב אצלם ויש מאמנים שהוא יהיה ממש לא טוב. וכך הוא נע מאיביץ' לדוניס ועכשיו לואן לוון, ואפשר לראות בבירור את השינויים שהוא עובר. העובדה כי לא השאיר חותם בנבחרת – שיחק דקה אחת בלבד במדים הלאומיים ב-2020 – ואין לו מספרים כלל: 39 משחקים, ללא שערים או בישולים, מותירה אותו במקום החמישי המכובד. מבחינת חילוצי כדורים, עצירת התקפות יריב, והוצאה מהגנה להתקפה, דן גלזר היה ונשאר מספר 1 בארץ.
4 – שון וייסמן (וולפסברגר + ויאדוליד)
לצד מואנס דאבור, שון וייסמן הוא השחקן הישראלי השני שמשחק באחת מחמש הליגות הגדולות, אבל בעוד דאבור כן משאיר חותם בהופנהיים, לווייסמן יותר קשה לבוא לידי ביטוי בוויאדוליד, בה שיחק 11 משחקים וכבש צמד רק במשחק אחד. ולמה בכל זאת וייסמן ברשימה ודאבור לא? כי הייתה גם עונת 2019/20 ובחלק של 2020, כבש וייסמן 13 שערים ובישל חמישה ב-14 משחקים במדי וולפסברגר, אותה הוליך להופעה היסטורית בליגה האירופית. וייסמן הפך ב-2020 לשחקן שהקהל הישראלי רוצה לראות בנבחרת לצד (ולפעמים במקום) ערן זהבי, ועם שבעה משחקים בנבחרת ב-2020, הוא בהחלט מהישראלים הבולטים בשנה הזו.
3- יונתן כהן (מכבי ת"א)
יונתן כהן הוא השחקן הישראלי הכי טוב בליגת העל, ולא רק ב-2020. הוא מייצר מספרים, כלומר מייצר מצבי כיבוש. את שנת 2020 במכבי ת"א הוא מסיים עם 17 שערים ו-9 בישולים ב-42 משחקים, ואת העונה שעברה הוא פתח טוב אפילו מאשר סיים אותה. העובדה שהוא סיים את העונה שעברה בדאבל פיגר של שערים ובישולים ושהוא לא נח (11 שערים ו-4 בישולים בכל המסגרות מפתיחת העונה), רק הופכת אותו ליציב, קורונה או לא קורונה. כהן, ולא רק בגלל הדרבי, הוא הדבר הגדול הבא מבחינת כוכבות בכדורגל הישראלי. שלושה רסיסי המשחקים שלו בנבחרת והבישול, ב-2020, הם רק מתאבן. אם לא יעוף על עצמו, הוא יגיע לאן שצריך.
2 – ליאור רפאלוב (אנטוורפן)
מה שיפה בליאור רפאלוב שהוא עושה את מה שהוא בליגה לא רעה באירופה, הוא עושה את זה בגביעי אירופה, והוא עושה את זה בגיל 34 פלוס. רפאלוב לועג לגיל, לתקשורת הדי מתעלמת, ולכך שהוא לא מקבל זימון לנבחרת (ביוזמתו, שלא ביוזמתו, ברעתו או בטובתו). הוא לא רק שהוליך את אנטוורפן הצנועה לאירופה, הוא גם הוליך אותה לשלב הבא בליגה האירופית, ניצח את טוטנהאם והוא מתעלל בחוקי הטבע עם 14 שערים וחמישה בישולים בכל המסגרות ב-2020. רפאלוב, אגב, נמצא בחמישייה הזו כבר כמה שנים טובות. השחקן הישראלי הכי יציב שמשחק מחוץ לארץ.
1 – מנור סולומון (שחטאר דונייצק)
תיראו מופתעים… הבחירה הכי קלה בחמישייה הזו. סולומון וכל נושאי הדגל. 2020 לא רק הייתה השנה שבה מנור סולומון הוביל את הכדורגלן הישראלי בארץ ובעולם, אלא גם השנה הכי טובה בקריירה שלו. ולא מדובר בשחקן שייצר מספרים יוצאי דופן בקריירה שלו. יותר דריבל ופתיחת הגנות, פחות תכ'לס. השנה גם הטאבו הזה נותץ. סולומון מסיים את 2020 עם 35 משחקים בכל המסגרות, תשעה שערים וחמישה בישולים. הוא כבש בנבחרת, הוא כבש בשני ניצחונות על ריאל מדריד, בחוץ ובבית – וכל שער יותר יפה מהשני – והוא מעורר עניין כבר בליגות הכי גדולות באירופה ובסכומים שכנראה עוד לא נתקלנו בהם. סולומון נתן גם תקווה שנבחרת ישראל אחרי עידן ערן זהבי תהיה עדיין נבחרת שתוכל לייצר כדורגל, שערים וניצחונות, וזו הבשורה הכי גדולה שאפשר היה לקבל השנה.
ואולי בפברואר הוא בבלומפילד, אם כי בשבילו, אולי צריך לקוות שלא.
מה דעתך על הכתבה?