על כל המגרש: כך קימיך הפך לשחקן החשוב ביותר בבאיירן מינכן

קל להבין את חשיבותו הקריטית של ג'ושוע קימיך לבאיירן מינכן כאשר הוא על המגרש, אבל קל אפילו יותר להבחין בה כאשר הוא חסר. פציעתו של הכוכב בתחילת נובמבר הדאיגה מאוד את האוהדים, ובמהרה התברר כי חששותיהם מוצדקים ביותר. קימיך נפגע בברכו כאשר ניסה לתקל את ארלינג הולאנד במשחק הגדול מול דורטמונד, ולפי ההערכה הראשונית היה אמור להיעדר במשך כ-3 חודשים לפחות.

בלעדיו, התוצאות התדרדרו במהרה. הקבוצה הטובה בעולם, אשר הייתה בלתי ניתנת לעצירה (למעט מעידה מוזרה מול הופנהיים בתחילת העונה), החלה לאבד נקודות – תיקו 1:1 ביתי מתסכל מול ברמן, תיקו 3:3 עם לא מעט מזל בקרב האיתנים מול לייפציג, תיקו 1:1 מאכזב גם באיצטדיונה של אוניון ברלין המפתיעה. גם נגד אתלטיקו מדריד בליגת האלופות היא סיימה בתיקו, ואפילו הניצחונות היו דחוקים ולא ממש משכנעים. לביקור אצל לברקוזן במחזור הנעילה של 2020 התייצבו הבווארים כשהם בפיגור אחרי החבורה של פטר בוס, ולא כך הם רצו לסיים את השנה המזהירה שלהם. למזלם, תהליך ההחלמה של קימיך היה מהיר הרבה יותר מהציפיות.

המאמן האנסי פליק הצהיר תחילה כי אינו מתכוון להשתמש בו מטעמי זהירות, אבל הושיב אותו על הספסל – והמצב חייב את שילובו לקראת הסיום. התוצאה הייתה 1:1, לברקוזן הייתה טובה לא פחות, והעסק היה שברירי למדי. ואז, נחשו מה קרה. ברגע שקימיך דרך על הדשא, המגמה השתנתה, והשליטה במרכז המגרש עברה לבאיירן. ובאופן סמלי ביותר, היה זה קימיך שניצל את איבוד הכדור האומלל של יונתן טה בדקה האחרונה של זמן הפציעות, ובישל את שער הנצחון הדרמטי של רוברט לבנדובסקי. הנגיעה האחרונה שלו בכדור ב-2020 הפכה לאסיסט מושלם, אשר החזיר את באיירן לפסגה. הייתכן תסריט הולם יותר?

ביום ראשון, במחזור הבכורה ב-2021, קימיך כבר פתח בהרכב, אבל משהו לא עבד אצל באיירן, ומיינץ הצנועה שמדורגת מתחת לקו האדום בעונה מזעזעת עלתה ל-0:2 סנסציוני בהפסקה. פליק הגיב עם חילוף, שלח למערכה את ליאון גורצקה הנהדר במקום בנז'מן פבאר, וביקש מקימיך למלא את עמדת המגן הימני שהתפנתה. השינוי הטקטי הזה חולל את המפנה באופן מיידי. בדקה ה-50 צימק קימיך בנגיחה אחרי התקפה שהוא עצמו התחיל, בדקה ה-55 הוא בישל ללירוי סאנה, והוא המשיך להיות דומיננטי בעוד באיירן מחצה את היריבה 2:5. איכשהו, הוא הספיק להיות גם מגן ימני וגם קשר מרכזי בו זמנית. לו רק אפשר היה לשכפל אותו… זוהי משאלת ליבם של אוהדי באיירן ונבחרת גרמניה כבר מזמן.

כי הרי קימיך כבר סיפק שתי עונות נהדרות כמגן ימני, ויש שיטענו כי הוא הטוב בעולם בעמדה זו. קרלו אנצ'לוטי, יופ היינקס וניקו קובאץ' העניקו לו יד חופשית לתמוך בהתקפה לאורך האגף, וקיבלו תפוקה מזהירה – 17 בישולים בכל המסגרות ב-2017/18, 21 אסיסטים בכל המסגרות ב-2018/19. גם בנבחרת זה היה ייעודו, כולל המונדיאל ברוסיה בו היווה אחת מנקודות האור הבודדות בהדחה המבישה בשלב הבתים. רק טרנט אלכסנדר ארנולד יכול להתחרות איתו בכל הקשור לניהול המשחק מעמדה זו.

צפו: קימיך כיכב ב-2:5 של באיירן על מיינץ

וזה עוד לא הכל, כי קימיך הוא שחקן רב גוני באופן יוצא דופן. פפ גווארדיולה, למשל, רצה לטפח אותו דווקא כבלם. המאמן הקטלוני היה זה שסימן את היהלום הצעיר כאשר עוד שיחק בלייפציג בליגה השניה, ביקש לארגן פגישה אישית איתו, הסביר לו כיצד ישלבו בתוכניותיו והביא אותו למינכן בקיץ 2015. הקרב על המקומות בהרכב במרכז המגרש היה אז קשה, אז קימיך נשלח למרכז ההגנה על אף שגובהו רק 176 סנטימטרים – ועשה עבודה מופלאה. כמו כן, גווארדיולה השתמש בו לעיתים אפילו כמגן שמאלי, בעוד אנצ'לוטי ניסה אותו בהצלחה מרובה כשחקן אגף בהתקפה כאשר אריאן רובן היה פצוע.

איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בשחקן כלבו אדיר שמסוגל למלא כמעט כל עמדה במגרש. את המעבר לתפקיד המגן הימני ב-2017 עשה קימיש בשמחה כדי לקבל דקות משחק מובטחות על בסיס שבועי, ובאופן כללי תמיד העמיד את עצמו לטובת הקבוצה לפי החלטות המאמן, אך כאשר נשאל על המשבצת המועדפת מבחינתו הצהיר ללא היסוס: "אני רוצה להיות קשר מרכזי. כך שיחקתי בנוער בשטוטגרט, וכך אני רואה את עצמי בטווח הארוך. כך אני יכול להיות מעורב במשחק כל הזמן. אני רוצה להיות מספר 6".

אז בעונה שעברה, אחרי רכישתו של פבאר ובעקבות הצטיינותו הגדולה בקישור הנבחרת, החזירה אותו באיירן לעמדה הכי טבעית שלו. קובאץ' יזם זאת, אבל פליק שידרג אותו, ושיתוף הפעולה עם גורצקה – איתו יש לו חברות אישית עמוקה – השתדרג משבוע לשבוע. ביחד, עם צמד הקשרים המרכזיים הטוב בעולם, וקימיש הוסיף לרפרטואר שלו גם כיבושים חשובים. במאי האחרון כבש את אחד השערים היפים של העונה כשניצח את דורטמונד, גם בשמינייה ההיסטורית על ברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות הוא נטל חלק בחגיגת השערים. הוא גם המנוע, וגם המוח, וגם הנווט. המשחק עובר דרכו, כמו שהוא תמיד רצה – והיקף העבודה שלו ללא כדור פנומנלי בכל קנה מידה. במשחק ההוא נגד דורטמונד, הוא קבע שיא מועדון של באיירן כאשר רץ 13.73 קילומטרים ב-90 דקות.

וכעת, אחרי שטיאגו אלקנטרה עזב לליברפול, התפנתה עבורו גם החולצה עם המספר האהוב. קימיש הוא מספר 6 לא רק מבחינה טקטית, אלא זה גם המספר על גבו. ואולי לבנדובסקי גורף את רוב הכותרות, ותומאס מולר אחראי על רוב הבישולים, אבל מבחינות רבות מאוד קימיש הוא השחקן החשוב ביותר במערך – הן התקפית והן הגנתית. הוא המנהיג, וקשה מאוד לדמיין את הקבוצה בלעדיו. זו הסיבה לחולשה היחסית של באיירן כאשר הוא היה פצוע. זו הסיבה לכך שהיא צפויה לחזור לדרוס את כולם איתו.

הערב מצפה לטרבליסטית הגאה עוד משחק צמרת חשוב, הפעם מול הכבשה שחורה בורוסיה מנשנגלדבאך אשר מצליחה נגדה יותר מכולן בעשור האחרון. קימיש צפוי כנראה לחזור למרכז המגרש ביחד עם גורצקה, וזה יהיה אתגר מרתק מאוד עבורו. מאתגרים כאלה הוא יוצא בדרך כלל עם 3 נקודות.

21:25 בספורט4: אלופת אירופה נגד גלדבאך