בורוסיה דורטמונד לא הפסיקה לחפש יורש ליורגן קלופ, גם אם מדובר במשימה בלתי אפשרית. המאמן הכריזמטי הממושקף עזב ב-2015, אבל רוחו עדיין מרחפת מעל העיר הצהובה-שחורה, והאיש שייכנס לנעליו טרם נמצא. עיתונאים נהנו, כמובן, להגדיר את תומאס טוכל כממשיך דרכו, בעיקר כי הוא ירש את קלופו גם במיינץ קודם לכן, אבל סגנונות משחק וניהול שלהם שונים בתכלית. אם רוצים מישהו שדומה לקלופו, רצוי להחתים אדם שעבד עם קלופו, זכה לגיבוי מוחלט מצידו וממשיך לקבל ממנו מחמאות עוד היום.
זו הסיבה בגללה הפך מרקו רוזה ליעד מספר אחת של בורוסיה אחרי פיטוריו של לוסיאן פאבר. אם יש מישהו שמסוגל להתקרב לדמותו המיתולוגית של הגורו שגר היום בליברפול, הרי שזה האיש.
כי רוזה באמת הלך את כל הדרך עם קלופ במיינץ. ב-2002, הצטרף המגן לקבוצה ביוזמתו של קלופ, הפך לחלק אינטגרלי מהמערך, וב-2004 הם רשמו ביחד את העליה ההיסטוריה הראשונה לבונדסליגה. קלופ מגדיר אותה עד היום כהישגו הגדול ביותר – מעל התארים עם דורטמונד וליברפול. החגיגות בתום המחזור האחרון הדרמטי קצת יצאו משליטה, ולאוהדי מיינץ זכורה לתמיד תמונתו של מרקו יורד מהאוטובוס וצורח: "רוזה הוא שחקן הליגה הראשונה!". קלופ אוהב מאוד לספר על כך בכל הזדמנות.
קלופ נזכר בחגיגה של רוזה
באופן כללי, קלופ אוהב לדבר על רוזה. במשך שש שנים הוא הדריך אותו והתנבא כבר אז, ב-2004, כי חניכו עשוי להפוך למאמן מצוין. הצלחתו המסחררת לא הפתיעה אותו, אלא היתה צפויה עבורו. כאשר רדפו מועדוני בונדסליגה רבים אחרי רוזה בתחילת 2019, הצהיר קלופו: "מרקו יכול לעבוד בכל מקום שיחפוץ. ההמולה סביבו מוצדקת". רוזה, מצידו, שואב ממנו השראה כבר במשך כמעט שני עשורים. "קלופ השפיע עלי יותר מכולם. הוא המודל לחיקוי, גם מבחינת הכדורגל וגם בכל הקשור ליחסי אנוש. הוא התחיל מלמטה, והעבודה הקשה שלו השתלמה".
אז כן, גם רוזה התחיל מלמטה – הן כשחקן והן כמאמן. הוא נולד במזרח גרמניה ואהד את לוקומוטיב לייפציג אשר ניסתה להילחם מול מועדונים המקורבים יותר למשטר הקומוניסטי, כגון דינמו ברלין ודינמו דרזדן. רצה הגורל וב-1987, כאשר מרקו בן ה-10 הצטרף לאקדמיה שלה, בדיוק העפילה לוקומוטיב לגמר גביע המחזיקות מול איאקס, אשר הוכרע בזכות שער מדהים במספרת של מרקו אחר – מרקו ואן באסטן. היה בזה משהו סמלי, גם אם רוזה שובץ כבר בתחילת דרכו בהגנה. ההתמדה הובילה אותו להגשמת החלום, ובגיל 27 הוא הגיע לבונדסליגה עם קבוצה לא שגרתית.
האווירה בחדר ההלבשה של מיינץ היתה מדהימה בעידן קלופ, ואת חשיבות ההרמוניה הזו לקח איתו רוזה אחרי שתלה את הנעליים. גם כמאמן הוא בחר להתחיל במועדון נעוריו, לוקומוטיב לייפציג, במעמקי הליגה הרביעית – אבל במהרה הוזמן להצטרף לצוות של זלצבורג, בזכות היכרות מוקדמת עם ראלף ראנגניק, שאימן אותו בהאנובר בתחילת המילניום.
ראגניק, "הפרופסור", שנחשב לאחד האסטרטגים הטובים באירופה, בנה את הופנהיים ולקח על עצמו את משימת הקמת הפרוייקט של רד בול. לשם כך, הוא היה זקוק למאמני הנוער הטובים ביותר, ורוזה גויס למערכה. התוצאות המופלאות הוכיחו כי קלופ וראנגניק צדקו. מדובר בכוכב עולה, שהיה כדורגלן בינוני מאוד, אך עשוי להפוך לאחד המאמנים הבכירים בתבל.
השקפת העולם של רוזה, שדומה מאוד לזו של קלופ, התאימה כמו כפפה ליד לגישה של ראנגניק ברד בול – משחק הרפתקני ומהיר, לחץ גבוה על מובילי הכדור של היריבה, מעבר בזק מהגנה להתקפה. קלופ קרא לזה פעם "כדורגל רוק כבד". עם הקבוצה עד גיל 19 של זלצבורג, זכה רוזה בליגת האלופות לנוער ב-2017, תוך שהוא מדיח בדרך את מנצ'סטר סיטי של ג'יידון סאנצ'ו, פריז סן ז'רמן, אתלטיקו מדריד, ברצלונה ובנפיקה. זה הספיק כדי לקבל קידום מיידי לקבוצה הבוגרת, אותה הוביל הגרמני לחצי גמר הליגה האירופית והעיף בדרך גם את דורטמונד.
בשלב זה, קבוצות רבות בבונדסליגה עמדו בתור כדי לזכות בשירותיו. מבחינות רבות, לייפציג היתה האופציה האידיאלית – ספינת הדגל של רד בול בעיר הולדתו של רוזה. ואולם, ראנגניק ייעד לשם את יוליאן נאגלסמן, ורוזה היה צריך לבחור מסלול אחר. שאלקה פנטזה שהיא הפייבוריטית, אבל מנשנגלדבאך זכתה בכל הקופה. "כשמאמן כמו רוזה נמצא בשוק, חייבים לפעול. היינו יכולים להשאיר בתפקיד את דיטר הקינג, אבל אי אפשר היה לפספס הזדמנות לשדרוג כזה", אמר המנהל הספורטיבי מקס אברל.
ואכן, גלדבאך קיבלה את האיש הנכון במיוחד למשימה. בעונתו הראשונה בתפקיד, הוא דהר בפסגת בונדסליגה בסיבוב הראשון והעפיל בסופו של דבר לליגת האלופות. בעונתו השניה, הוא צלח לראשונה בתולדות המועדון את שלב הבתים בצ'מפיונס-ליג, מבית המוות שכלל את ריאל מדריד, אינטר ושחטאר דונייצק. "אנחנו שואפים לנצח מול כל יריבה", אומר רוזה, שגיבש את הסגל וממצה את הפוטנציאל גם של ותיקים כמו לארס שטינדל, וגם של הצעירים כמו כוכב הנבחרת החדש פלוריאן נויהאוס.
לכן, טבעי כי דורטמונד חושקת מאוד בשירותיו. "אני משוכנע כי מרקו יישאר איתנו גם בעונה הבאה", הצהיר אברל, אך גם הוא יודע שזה ממש לא יהיה פשוט. המעבר מבורוסיה לבורוסיה יאפשר לרוזה להפוך, באמת ובתמים, ליורשו האולטימטיבי של אלילו הגדול. קלופ יתן לו את ברכת הדרך, והפיתוי יהיה עצום. גם האפשרויות יהיו גדולות יותר, על אף שגלדבאך מסוגלת לכבוש פסגות גבוהות בגרסתה הנוכחית.
הערב, כאשר תארח מנשנגלדבאך את דורטמונד (החל מ-21:25, ישיר בספורט4) עם המאמן הזמני אדין טרזיץ' שחי על זמן שאול ונמצא במומנטום שלילי, השאלה הזו תעסיק את כולם. האם רוזה פוגש את קבוצתו לעתיד, איתה יזכה באליפויות? ימים יגידו.
מה דעתך על הכתבה?