ברגליים שלו: עומר אצילי צריך להשתחרר מהאובססיה

המשחק הטוב ביותר של עומר אצילי בקפריסין היה בסוף נובמבר. הוא תופקד בכנף ימין ובנה שניים משלושת השערים ב-0:3 על סלאמינה. הפרשנים בקפריסין היו משוכנעים שהנה, אצילי הגיע. "הישראלי לוקח משחקים על עצמו ומקארתי (המאמן, ע.מ) יכול לבנות עליו. אפואל אופטימית שההופעה הזאת היא רק ההתחלה", טען אחד מהם. כמה שהוא טעה. באותם ימים, בהודעות לחבריו הקרובים בישראל, הקפיד אצילי לספר כמה הוא לא מרוצה בקפריסין וכמה הוא רוצה לחזור לליגת העל. למעשה, אצילי שיחק רק עוד פעמיים מאז במדים הצהובים של אפואל ניקוסיה.

בדצמבר, בזמן שפעילות אפואל הושבתה בשל מכת קורונה שלא פסחה על אצילי, התחזקו בארץ ההערכות והידיעות על חזרה בחלון החורף. כשאפואל חזרה מהשבתה כפויה בת שלושה שבועות, אצילי כבר היה עם שתי רגליים בחוץ. סיוט הגלות הפרטי שלו נגמר בפרידה מרירה. באפואל היה מי שחש נבגד. בכירים במועדון טענו בפני כתבים בכירים שמסקרים את הקבוצה שחשו שהשחקן בא "לעשות עליהם סיבוב". גם בתקשורת ביקרו: "שחקן עם רזומה מצוין שהגיע לעשות את ההבדל ולא הצליח להראות אפילו שמץ מהפוטנציאל שלו. מוזר מאוד מה שקרה איתו", נטען. "הוא לא הפסיק לאכזב. לאף אחד לא הייתה בעיה שעזב".

אצילי סגר השבוע שנה בלי שער ליגה והוא מחפש אחד כזה מדי שבוע במדים הירוקים של מכבי חיפה. יש שיגידו שהוא היסטרי. לחוץ מדי. לא פוגע. לא מזכיר את רמתו. למכבי חיפה, לפחות כלפי חוץ, יש סבלנות ובכלל אומרים שם שאצילי לא בא בשביל העונה הנוכחית. השאלה היא: כמה זמן יצליח אצילי להתמודד עם הלחשושים הרגילים שמלווים ליגיונר חוזר? ואולי יש פה שאלה אחרת: למה בכלל היו ציפיות מאצילי אחרי הפיאסקו בקפריסין?

בעיה אחת הייתה מעל כולן

השער האחרון שלו היה בדרבי התל אביבי בפברואר אשתקד, מחזור אחד לפני הפסקת הליגה. אצילי רשם עוד שלוש הופעות עד שפרסום פרשת הקטינות גרם להשעיה ובסופו של דבר לפרידה ממכבי ת"א. בקיץ, כשהוא חבוט, תדמיתו בשפל והוא עסוק במאמצים לשקם את חיי המשפחה שלו ואת הקריירה המקצועית, הבין אצילי שבפניו עומדת אופציה אחת – גלות מרצון. בסביבתו יש מי שטוען שחיפש מלכתחילה מקום קרוב מספיק שאפשר יהיה להשתחרר ממנו במהרה ולחזור בהזדמנות הראשונה.

באפואל נקלע אצילי – ולא בפעם הראשונה בקריירה שלו – לסיטואציה קבוצתית בעייתית. הכל החל לקרוס באפואל כתוצאה מהכישלון להעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית. ההנהלה חיפשה לחסוך, האווירה הייתה רעה וכדור השלג התגלגל והתגלגל עד שמועדון הפאר מצא את עצמו בפלייאוף התחתון. כשחקן רכש יקר ומסקרן, לא מעט נפל על אצילי. אולי הבעיה הייתה בהבדלי הציפיות. אפואל ראתה באצילי כשחקן מפתח. הוא ראה בה כפתרון של אין ברירה לזמן קצר.

הרבה דברים עברו על אצילי העונה. המאמן הראשון מריוס אוזונידיס לא אהב את הבקשה של הישראלים לשנות מועד אימון כדי לכבד את יום כיפור וסימן את שניהם. בהמשך, אצילי ספג צרחות בחדר ההלבשה אחרי 0:0 מאכזב מול ארמיס וגם נקנס ב-5,000 יורו על כך שזעם כשהוחלף. אצילי עבר גם פציעות קלות וחלה בקורונה, אבל הבעיה העיקרית שלו הייתה אחת ויחידה. הוא לא רצה להיות שם. המשפחה שלו לא רצתה להיות שם. הוא סבל מכל רגע וחיפש לברוח.

מספרים שמיק מקארתי, המחליף של אוזונידיס שמאז פוטר בעצמו (ולאחרונה מונה למאמן קרדיף סיטי), דווקא החזיק מאצילי. עוזרו טרי קונור ראה את אצילי כובש ומבשל פעמיים במשחק גביע מול יריבה מהליגה השנייה והעביר רשמים חיוביים לאירי, אלא שגם מקארתי לא הצליח לגעת באצילי ובקבוצה כולה ולעצור את הקריסה הטוטאלית. "הצטרפתי למועדון הגדול בקפריסין, אבל לא קיבלתי קבוצה טובה", אמר מקארתי לפני שפוטר. 

שחקן שעושה את ההבדל

חוויה דומה עבר אצילי בגרנאדה. זוכרים? קיץ 2016, אצילי הצליח להשתחרר מאחיזתו של אלי טביב בבית"ר בתום הליך בוררות וחודשים של ייסורים והשמצות. הוא נזרק למים מהר בקבוצה ששינתה לחלוטין את פניה, בליגה גדולה, לא הצליח להתרומם ונעלם כמעט לחלוטין אחרי שבועות ספורים. גרנאדה סבלה מפיאסקו מקצועי וניהולי והתרסקה. הדקות הבודדות שקיבל הגיעו גם בזכות לחצים כבדים שהפעילו נציגים כאלה ואחרים שלו על אנשי המועדון. אצילי סבל במשך שנה, אבל למזלו, כל הגדולות בארץ חיכו לו בזרועות פתוחות. הוא רק היה צריך לבחור, ובחר – במכבי תל אביב.

אחת הבעיות הקשות של ליגיונרים חוזרים היא רף הציפיות. אחרי שנה קשה מנטאלית ומקצועית, אתה חוזר ומצפים ממך אוטומטית להיות כוכב בין לילה. כל הופעה לא טובה מוציאה את כולם מפרופורציות. החזרה לא הייתה קלה גם עבור גדולים מאצילי, אבל דווקא הוא הסתדר איתה לא רע. היו לו שלושה שערים בארבעת משחקי הליגה הראשונים שלו במכבי ת"א ואת עונת 2017/18 הוא סיים עם 10 ב-17 הופעות, לאחר שכזכור החמיץ חמישה חודשים בשל פציעה.

הסיטואציה במכבי ת"א הייתה נוחה עבור אצילי. הוא היה שחקן טוב בקבוצה טובה. הציפיות היו אולי גבוהות, אבל תמיד היה מי שיחפה ומכאן, שהוא קיבל יותר אורך רוח מהמערכת וגם מהתקשורת. זה הוביל להתפוצצות תחת ולאדן איביץ'. אצילי היה בשיא שלו. עד הפרשה. פאסט פורוורד חצי שנה לאחר מכן. מכבי חיפה, בהחלטה מעוררת מחלוקת, החליטה להמר עליו. הנחת עבודה ברורה: אצילי טוב ומרוכז בכדורגל הוא שחקן שעושה הבדל בליגת העל. 

מכבי חיפה נכשלה בענק להרים ליגיונרים חוזרים כמו שכטר, עטר, גרשון, קהת וכמובן בניון, אבל ברק בכר מת על שחקנים כאלה. הוא לקח אליפויות עם ברדה, בוזגלו, מליקסון ושהר – כולם ליגיונרים חוזרים שהוא הצליח להביא אותם לפיק מקצועי אחרי התקופה בחו"ל. בניגוד לעבר, הנהלת מכבי חיפה ראתה בעסקה כהזדמנות לשנות את יחסי הכוחות לטווח הארוך. שחקן מוכשר בלי דמי העברה, בחוזה סביר, רעב ושאין סכנה ממשית שיברח אחרי תקופה קצרה. מבחינת יעקב שחר והצוות שלו, היתרונות פה עלו על הביקורת הטבעית שבאה לצדה.   

האובססיה להוכיח יצאה משליטה

אפשר לראות בעסקת אצילי רצון "לוודא הריגה" במרוץ לאליפות, אבל למעשה, בכר חשב כאן על השנה הבאה. מבחינת מכבי חיפה ובכר עצמו, אצילי הוא פרויקט עתידי. מאמן הירוקים מרבה בשיחות עם קשר הרכש. "אני מאמין בך, יש לך גב ממני", שמע אצילי. שמע ולא הפנים. בעוד מכבי חיפה סבלנית, הקשר הוא זה שמתקשה להשתחרר מהלחץ. המאזן של אצילי עומד עד כה על שבע הופעות רשמיות, חמש מתוכן בהרכב, ואפס שערים. היכולת לא טובה, אבל השאלה היא: האם באמת נכון היה לצפות למשהו אחר?

אצילי נזרק במהירות להרכב, אבל לא הצליח להיכנס לעניינים. חבריו מספרים שהוא לחוץ מאוד להוכיח, אולי לחוץ מדי. הוא שם על עצמו הרבה באימונים ולא מצליח להראות כלום במשחקים.  בדומה לסיטואציה במכבי ת"א, גם למכבי חיפה יש מספיק שחקנים איכותיים שיכולים להוריד מאצילי, אבל זה לא יעזור אם הוא לא יוריד מעצמו. אצילי חזר מספרד עם מצפון נקי ותחושה שמה שקרה לו לא היה מקצועי. אצילי חזר מקפריסין עם אובססיה להוכיח. אובססיה שכרגע קצת יצאה משליטה. 

אי אפשר לנתק את השפעות פרשת הקטינות ופרשת הרימון ממה שעושה או לא עושה אצילי על הדשא. מצד שני, נשאלת שאלה פשוטה: למה בעצם ששחקן שלא עשה כלום חצי עונה יתפוצץ מיידית עם החזרה לישראל? מקצועית נטו, אצילי יצר לעצמו שם רע בקפריסין שהיא בוודאי לא ליגה חזקה מליגת העל. הוא הוכיח שתקרת הזכוכית שלו (גם מנטלית) היא כאן. למזלו, הוא עשה כאן מספיק דברים טובים כדי למצוא מי שיאמין בו לטווח הארוך. גם אחרי הקטינות. יש, אגב, מספיק דוגמאות לליגיונרים בכירים שהתאדו במהרה אחרי החזרה כי הציפיות היו גבוהות מדי.  

העונה הזאת מזכירה במעט את מה שקרה בשנה הראשונה של בכר בב"ש. מאבק אליפות צמוד, הפכפך, שהוכרע במאני טיים על דברים קטנים. בכר יודע שעונה צמודה מוכרעת על הופעות נקודתיות של שחקנים גדולים ומנגד, נופלת על טעויות בזמן קריטי.גם אז לא הייתה לו בעיה לנהל רוטציה של סטארים ולהשתמש במי שהיה הכי מוכן ברגע נתון – ומי שלא, התחיל את משחקי ההכרעה מהספסל.

סביר שבכר יעשה את זה גם בשלבים המכריעים של העונה, אבל בינתיים, כשחזיזה מורחק, שרי מתאושש, ווילדסחוט לא פוגע, רוקאביצה חסר והקבוצה בירידה מסוימת, הגיע זמן אצילי. מכאן זה ברגליים שלו. פרויקט השיקום של הירוקים הגיע לנקודת זמן מעניינת ואולי נראה ניצוצות ראשונים כבר הערב מול הפועל קריית שמונה (החל מ-19:45, ישיר בספורט1).