יולמאנד על ההגה: מאחורי הבחירה המרתקת והלא שגרתית של דנמרק

קספר יולמאנד בשיחה עם אריקסן | LARS MOELLER/Ritzau Scanpix/AFP via Getty Images

פרש ממשחק בגיל 26, הוביל את נורשלנד לאליפות סנסציונית, עזב את גרמניה בטונים צורמים ואין לו ברזומה הדל משרה בקבוצה מהשורה הראשונה. למרות הכל, הערב בבלומפילד הוא עולה עם דנמרק על הבמה הגדולה ביותר

אף אחד לא תכנן זאת בהתאחדות הדנית, כמובן, אבל לאורך עשורים יש כלל קבוע בנבחרת – מאמן מקומי מוחלף במאמן זר, ואז להיפך. החוקיות הזו הולכת אחורה לשנות ה-70′, אז קיבל ספ פיונטק הגרמני את המושכות מידיו של קורט נילסן, בנה סגל פנומנלי של כישרונות יצירתיים, העניק להם חופש פעולה ומשמעת בו זמנית והפך אותם לנבחרת הדינאמיט המפורסמת שכבשה את הלבבות ברחבי העולם. מאז מזוהים הדנים תמיד, לפחות בתת-מודע, עם סגנון תוסס ושמח, גם אם בפועל זה לא תמיד המצב.

ריכארד מולר נילסן, שירש את פיונטק ב-1990 היה די שמרן ואפילו הסתכסך על רקע זה עם מיכאל לאודרופ שהחרים את יורו 92′ וצפה באחיו בריאן זוכה עם חבריו כנגד כל הסיכויים במדליות הזהב. אחרי מולר נילסן הגיע ב-1996 מאמן עם גישה התקפית יותר, על אף שהוא היה דווקא שבדי – בו יוהאנסון. לאחר מכן, החל מ-2000, כיהן במשך 15 שנה מורטן אולסן האגדי, אשר ספג לא פעם ביקורת על משחק לא אסתטי במיוחד. כי הדנים אוהבים אסתטיקה. הם לא ממש קיבלו אותה מהמאמן הקודם, אוגה האריידה הנורבגי, למרות שהתוצאות נטו היו נהדרות והוא עזב את התפקיד עם רצף של 34 משחקים ללא הפסד.

אקורד הסיום היה אמור להיות יורו 2020. מעבר לכך, האריידה הוותיק לא רצה להתחייב וגם ההתאחדות הרגישה שהגיע הזמן לשינוי מסוים. אז כבר בקיץ 2019, שנה מראש, הוחלט כי דני מקומי יתמנה לתפקיד. קספר יולמאנד (התרגום המילולי של שם משפחתו הוא "האיש על ההגה") חתם על החוזה החל מיולי 2020, ואיש לא העלה בדעתו שהחילוף יתבצע עוד לפני אליפות אירופה. מגפת קורונה הרסה את כל התוכניות והאריידה לא זכה לקצור את פירות עבודתו בטורניר האחרון. הבוס החדש נכנס לתפקיד בעיתוי מוזר עבורו, השתפשף במשחקי ליגת האומות בסתיו וכעת אפילו את מוקדמות המונדיאל הוא מתחיל לפני היורו.

קספר יולמאנד, אתמול בבלומפילד | JACK GUEZ/AFP via Getty Images

הבחירה ביולמאנד היתה מרתקת וממש לא שגרתית, כי הוא ההיפך המוחלט ממועמד טבעי. הוא מעולם לא הצליח בקריירה מקצוענית כשחקן ותלה את הנעליים בגיל 26 בגלל פציעה, בעוד על הספסל הוכיח את עצמו כעילוי – אבל במועדונים צנועים. את לינגבי הקטנה הוא החזיר לליגה הבכירה ב-2007. את נורשלנד החביבה הוא הצעיד לאליפות הסנסציונית היחידה בתולדותיה ב-2012, אחרי שחגג איתה גם שני גביעי דנמרק כעוזר מאמן. לאחר מכן באה הרפתקה קצרה וכושלת במיינץ, שם הסתכסך עם ההנהלה ועזב בטונים צורמים, ויולאנד שמח לשוב לנורשלנד לקדנציה נוספת.

באופן כללי, קצרה נורשנלד תהילה כקבוצה שמקדמת צעירים, וזה נכון גם עכשיו – הכוכב העולה החדש שפורח בשבועות האחרונים הוא אנדראס שלדרופ הנורבגי בן ה-16 שמפציץ שערים מרהיבים. יולמאנד הניח את היסודות לגישה הזו והוא מאמין אדוק בטיפוח שחקנים בתחילת דרכם. הוא מנטור פנטסטי עבורם, מציב בפניהם אתגרים גדולים מבלי לפגוע בביטחונם העצמי ויש לו השקפת עולם מסודרת כיצד להצעיד כדורגלנים להישגים מרשימים. ואולם, התורה הזו מעולם לא נוסתה אפילו בקבוצה גדולה בסדר גודל של דנמרק, שלא לדבר על ליגה בכירה יותר. יולמאנד חסר ניסיון לחלוטין עם הכוכבים הגדולים – הוא מעולם לא שיחק איתם ומעולם לא אימן אותם. בנבחרת הנוכחית, ממוצע הגילים דווקא גבוה יחסית ויש כדורגלנים עם רזומה מרשים ביותר. לכן, לפחות על הנייר, יולמאנד הוא הימור כביר, מעין קפיצה אל הלא נודע.

התוצאות בליגת האומות היו סבירות, עם נצחון על אנגליה בוומבלי לצד שני הפסדים לבלגיה, אבל הטורניר הזה דומה יותר למשחקי ידידות. עכשיו מגיע הדבר האמיתי, ומשחקי המוקדמות שמתחילים בקרב נגד ישראל משמשים טבילת אש מהותית ראשונה. כעת יתחילו הפרשנים והאוהדים לשפוט את פועלו של הבוס בן ה-48, והוא יצטרך להוכיח שהגישה שלו עובדת גם על הבמה הגדולה.

יולמאנד דוגל בכדורגל התקפי יחסית ומעדיף בדרך כלל מערך "הולנדי" סטייל 3-3-4, שלישיית קישור גמישה ומגנים שמקבלים הוראות לעלות קדימה בכל הזדמנות. לא לחינם משובצים שם ברוב המשחקים קשרים לשעבר – דניאל ואס שהפך לאחד השחקנים החשובים של ולנסיה מימין, ורוברט סקובה מהופנהיים אשר בכלל אוהב להיות קיצוני משמאל. הם אמורים להיות מופעלים על ידי המוח של הנבחרת, כריסטיאן אריקסן.

כריסטיאן אריקסן על כר הדשא בבלומפילד | ACK GUEZ/AFP via Getty Images

ישנם גם קספר שמייכל, הגיבור הגדול של לסטר שהוא אחד השוערים הטובים והיציבים בעולם, גם בלי קשר לייחוס המשפחתי. הקפטן סימון קיאר הוא מעוז ההגנה, והעונה מספק תצוגות טובות מאוד במדי מילאן. בגיל 31, הוא כבר הספיק לשחק בפאלרמו, וולפסבורג, רומא, ליל, פנרבחצ'ה, סביליה ואטאלנטה. כעת הוא עושה חיים משוגעים בסן סירו, ועוד רגלו נטויה. לצידו חוזר לכושר שיא בעיתוי לא מוצלח מבחינת ישראל העילוי הצעיר של צ'לסי, אנדראס כריסטנסן, אשר הרוויח בענק מהגעתו של תומאס טוכל (אם כי הוא מרגיש נוח הרבה יותר בשלישיית בלמים, ואפשר לנסות לנצל זאת).

המנוע הוא פייר-אמיל הויביירג, הבאנקר של ז'וזה מוריניו בטוטנהאם, אשר בגיל 25 משמש כאחד השחקנים הצעירים בהרכב. בהתקפה, בהיעדרו של קספר דולברג הצעיר, צפויה המעמסה ליפול על כתפיו של מרטין ברייטווייט מברצלונה, ולצידו יוסוף פואולסן הרב-גוני מלייפציג. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בסגל של כוכבים שצברו נסיון עשיר בליגות הבכירות ביותר באירופה. הנכונות שלהם להקשיב למאמן האלמוני יחסית תהיה קריטית להצלחת התלכיד הזה באליפות אירופה ובמוקדמות, והיא בהחלט תיבחן מול יריבה נחותה כמו ישראל.

"אף פעם אסור לזלזל במי שעומד מולך, ואני סומך רק על שחקנים שתמיד נותנים את המקסימום", אמר יולמאנד עוד בהיותו מאמן נורשנלד. הקביעה הזו תיבחן גם הערב באצטדיון בלומפילד.

גם חלוץ ברצלונה הגיע לת"א. מרטין ברייטווייט | JACK GUEZ/AFP via Getty Images)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי