שינוי עוצמתי: השאיפה של סקוט מקטומיניי נגד נבחרת ישראל

אלכס פרגוסון עשה הכל כדי שסקוט מקטומיניי ילבש את מדי נבחרת סקוטלנד. הבחור שצמח באקדמיה של מנצ'סטר יונייטד הוא יליד לנקשיר ואימו אנגלייה. על הנייר, היה קל יותר לבחור בנבחרת שלושת האריות, אבל התשוקה של אביו הסקוטי לנבחרתו השפיעה עליו – וחשובה לא פחות הייתה דעתו של פרגי. המנג'ר האגדי אהב לראות את סקוט הקטן עוד בקבוצות הנוער, העניק לו את החוזה המקצועני הראשון בגיל 16 עוד לפני שפרש לגמלאות והקפיד לשבח אותו באוזני המאמן הלאומי דאז אלכס מקליש, שמונה לתפקיד בתחילת 2018.

בין פרגוסון למקליש יש קשר הדוק מאוד, כי בלם העבר היה באנקר ודמות קריטית ביותר באברדין של פרגי – זו שזכתה בשלוש אליפויות בתחילת שנות ה-80 והניפה כנגד כל הסיכויים את גביע המחזיקות ב-1983 על חשבון ריאל מדריד בגמר. מקליש אף שותף, כמובן, בנבחרת אותה הדריך פרגוסון במונדיאל 86', וההערכה ההדדית ביניהם גבוהה. מקליש תמיד הקשיב לעצות הטובות של המנטור, קל וחומר כאשר מדובר בשחקן השדים האדומים, וגם הוא עשה את המקסימום כדי לשכנע אותו לייצג את המדינה של אביו.

ההחלטה התקבלה לפני שלוש שנים בדיוק. עד אז, לא ייצג מקטומיניי אף נבחרת צעירה – פשוט כי שתי ההתאחדויות לא ראו בו פוטנציאל בגלל מבנה גופו. קצת קשה להאמין כשמתבוננים בו כיום, אבל כנער היה סקוט צנום, נמוך ושברירי. הוא תופקד בעיקר כחלוץ או כפלימייקר, ובדרך כלל היה לו כוח לשחק רק מחצית אחת, בסיומה היה מוחלף במרקוס ראשפורד שהסתפק בהחלפת הסקוטי למחצית השנייה. רק בגיל 18 הוא עבר לפתע פרץ גדילה חריג, צמח מ-167 סנטימטרים עד 1.93 מטרים וגם התעצם מאוד מבחינת שרירים. השינוי הפיזי הקיצוני אף גרם לפציעות מרובות בתקופה זו, אבל מנצ'סטר יונייטד קיבלה שחקן חדש לגמרי, וגם התפקיד שלו היה שונה. בגרסתו החדשה ראו בו בעיקר קשר מרכזי.

וכך, רק בגיל 20 הוא הגיע לסגל הראשון וערך הופעת בכורה בפרמייר-ליג. רק בגיל 21, בעונת 2017/18, הוא החל לקבל הזדמנויות באופן קבוע מז'וזה מוריניו, והפורטוגלי אהב מאוד את מוסר העבודה הגבוה של מקטומיניי. אז גם דאג פרגוסון להתקשר למקליש ולהתריע בפניו כי חייבים לזמן את הכוכב העולה לסגל, כאן ועכשיו. מקליש הגיע אישית למתקן האימונים של מנצ'סטר יונייטד במזג אוויר סוער מאוד והסביר לו עד כמה חשיבותו תהיה גדולה. מנגד, גארת' סאות'גייט רק שלח מסרון בטלפון, בו הביע תקווה כי הקשר יעדיף את נבחרת אנגליה. אפשר להבין זאת, כי סאות'גייט היה עסוק אז בהכנות למונדיאל ברוסיה ומקטומיניי ממש לא היה רלוונטי לתוכניות אלה. הוא עדיין היה רחוק שנות אור מזימון. לעומת זאת, בסקוטלנד הדרך לסגל הייתה פתוחה וכך גם ההחלטה הייתה קלה, במיוחד כשלוקחים בחשבון את רצונם החזק של אביו וסבו.

העניין הוא שלקח זמן עד שמקטומיניי הוכיח את עצמו ברמה הלאומית. הציפיות היו גבוהות, כי מדובר בשחקן שמככב במועדון גדול. גם דארן פלטשר, למשל, חווה בזמנו גורל דומה ומעולם לא הצליח לעמוד בתקוות שתלו בו האוהדים הסקוטים. בשלהי 2018, כאשר ישראל פגשה את סקוטלנד בליגת האומות והפסידה 3:2 בגלאזגו, שולב מקטומיניי כמחליף רק בדקה ה-87. "אני לא מתחרט על הבחירה", הוא אמר אז, אבל השאלה הזו ריחפה באוויר.

מה קרה לאחר מכן? מקליש פוטר באפריל 2019 ובמקומו מונה סטיב קלארק, שהחליט בשלב מסוים להשתמש במקטומיניי דווקא בהגנה. כך, גם כאשר זהר בקישור באולד טראפורד אצל אולה גונאר סולשיאר שסומך עליו בעיניים עצומות, שולב הבלונדיני החסון בצד ימין בשלישיית הבלמים של סקוטלנד בכל שלושת המפגשים מול ישראל בסתיו 2020, כולל בפלייאוף העלייה ליורו. מבחינת העורף זה עבד בסדר והסקוטים ספגו רק פעמיים מול הנבחרת שלנו ב-300 דקות משחק, אך הוא לא תרם התקפית – וזו הרי אחת התכונות החזקות שלו.

מקטומיניי לא מוערך מספיק על ידי האוהדים והפרשנים, רבים רואים בו שחקן שמצטיין רק בעבודה השחורה, אך זה ממש לא כך. הוא יודע להניע התקפות, יש לו ראיית משחק טובה מאוד עוד מימיו כפליימייקר קטן מימדים, השליטה בכדור הולכת ומשתבחת וגם החוש לכיבוש שערים פנטסטי. לא לחינם הוא מצא את הרשת כבר שבע פעמים במדי יונייטד בכל המסגרות העונה, כולל צמד בשלוש הדקות הראשונות ב-2:6 על לידס. מקטומיניי לא רק יודע לבעוט ממרחק, אלא גם מתגנב מצוין לרחבה ויש לו משחק ראש משובח. הוא גם נלחם וזוכה בכדורים, יודע למסור אותם לחבריו וגם תורם רגל מסיימת כשצריך. מבחינת סקוטלנד הצנועה, זהו נכס אדיר בכל קנה מידה.

אז הנה לכם התפנית המיוחלת. ביום חמישי שינה קלארק את המערך ושלח את מקטומיניי לקישור לצידו של ג'ון מקגין הנמרץ מאסטון וילה. הם השלימו זה את זה נהדר והביאו לסקוטים את הנקודה ב-2:2 מול אוסטריה, במשחק בו היו ראויים לניצחון. מקגין הבקיע את שער השוויון במספרת, אבל מקטומיניי שסיפק תצוגת תכלית מרשימה קיבל את תואר איש המשחק. היו אלה 90 הדקות הטובות ביותר שלו בחולצת הנבחרת, וכעת תצטרך גם ישראל להתמודד מולו כשהוא בשיא כושרו ובעמדה האופטימלית שלו על המגרש.

"אני תמיד שמח למלא את הוראות המאמן, אבל ברור שזה שינוי מבורך. עשינו צעד בכיוון הנכון", אמר מקטומיניי. עכשיו הוא נחוש לעשות צעד גדול עוד יותר הערב בבלומפילד (ראשון, 21:45) והנבחרת בכחול-לבן תצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לעצור אותו. הפעם, הוא יהיה הרבה יותר דומיננטי מאשר במפגשים הקודמים, ויש לו גם שאיפה נוספת – לכבוש שער ראשון בנבחרת. בגיל 24, בהחלט הגיע הזמן. תנסו לדמיין עד כמה פרגוסון יהיה מאושר!