בחודש מרץ 2020 נכנסה הקורונה לחיינו, הם נעצרו ומאז הכל השתנה. אם נסתכל על זה מהפריזמה הצרה של אוהבי הכדורגל, השינוי המשמעותי ביותר היה משחקים ללא קהל וצפייה בקבוצתנו האהובה בטלוויזיה עם סאונד מוקלט של אוהדים שלא מדגדג את הדבר האמיתי. הליגה מצידה המשיכה, כמות השערים עלתה, קרב האליפות הוא מהצמודים שידענו ועדיין משהו היה חסר, גם לאוהדים ובטח לשחקנים. לשמחתנו, הגענו למשחק העונה כשההגבלות הוסרו מה שאפשר משחק עם אווירת כדורגל מושלמת.
מבחינה מקצועית, שני המאמנים לא הפתיעו בהרכבים ובמערכים. ברק בכר, שחסר את חוסה רודריגס, השחקן שמאפשר לו שינוי מערכים תוך כדי תנועה וללא חילוף חיצוני, עלה ב 4:3:3 התקפי, עם שצ'רון שרי כקשר השלישי, גודסוויי דוניו כחלוץ ועומר אצילי את דולב חזיזה בכנפיים של מכבי חיפה. מכבי ת"א מצידה פתחה בהרכב האופטימלי שלה, כשאייל גולסה, דן גלזר ודור פרץ מרכיבים את שלישיית הקישור הקשוחה ביותר שהאלופה יכולה להעמיד ואדוארדו גררו מצטרף ליונתן כהן ואלכסנדר פשיץ' בשלישייה הקדמית.
התפתחות המשחק הזכירה במובן מסוים את המשחק הראשון בין הקבוצות העונה, כשעל הקווים של הצהובים עמד אחד, גיאורגיוס דוניס, רק שהפעם היוצרות התהפכו. מכבי ת"א פתחה בלחץ אגרסיבי, הבקיעה שער מוקדם אחרי כדור קרן והמשיכה לשלוח את המגנים בצד הרחוק ללחוץ גבוה, מה שהביא גם את השער השני אחרי מהלך יפה של פשיץ' שניצל טעות כפולה של פלאניץ'.
חיפה נראתה בהלם והייתה יכולה גם לספוג את השלישי (בדומה למשחק הראשון שבו וילדסחוט החמיץ מצב ודאי ב-0:2 לירוקים), אבל המשחק התהפך ובאופן לא מפתיע, המהפך התחיל במצב נייח, אחד הכלים ההתקפיים הכי משמעותיים של הירוקים העונה. השער שינה את המומנטום, חיפה ניצלה את הפציעה של אנריק סבוריט והחולשה הפיזית של גולסה שלא נראה כשיר לחלוטין, חזרה למשחק עם עוד בישול גדול של אצילי לשרי והייתה יכולה גם לרדת למחצית ביתרון, שנמנע בזכות הצלת ענק של איתן טיבי.
המחצית השנייה הייתה שקולה עם יתרון קל למקומיים, שכל אחד מהשוערים מספק הצלה גדולה, מה שהוביל בסופו של דבר לחלוקת נקודות מוצדקת (שתי הקבוצות עם מאזן זהה של שישה איומים למסגרת ו-15 איומים בסך הכל) במשחק עונה לפנתיאון.
בכר יכול להיות מאוד מרוצה. תכנית המשחק שלו השתבשה לחלוטין ולמרות זאת השחקנים שלו הצליחו להכיל את הפיגור המוקדם, הטירוף ביציעים ושדי העבר, הפגינו המון בגרות במשחק, גם בזכות הרוגע של המאמן על הקווים, והצליחו לחזור עוד לפני הירידה להפסקה. בנוסף, תוצאת התיקו מקרבת אותו כפסע מהנפת צלחת רביעית על חשבון יריבתו הגדולה. חיפה ביתרון של שני משחקים ויחס שערים עדיף משמעותית כשנשארו שלושה משחקים לסיום העונה ושניים מהמשחקים ישוחקו מול יריבות שסיימו את העונה בסמי עופר מלא ב-30,000 ירוקים.
ואן לוון באמת עשה מסע מופלא. הוא קיבל במחזור ה-12 קבוצה מבולגנת שאיבדה כיוון, סידר אותה ויצא למסע ניצחונות מדהים שבשיאו (מחזור 25) הביא אותה לפסגת הטבלה. אבל בפלייאוף נגמר לקבוצה הדלק, פרץ הראה שהוא אנושי, קבוצות ומאמנים התחילו להבין מה ההולנדי עושה התקפית והעובדה שואן לוון לא מייצר אלטרנטיבות התקפיות, מאוד בלטה והקשתה על הצהובים לנצח משחקים צמודים בזמן הכסף. אז אליפות כנראה לא תהיה, אבל ואן לוון הרוויח בגדול את הקרדיט לבנות קבוצה לקראת העונה הבאה ולהתחיל את מאבק האליפות מהמחזור הראשון.
אז קיבלנו משחק עונה נהדר וכנראה שהאליפות בדרך לכרמל, אבל המנצחים הגדולים של הערב הזה הם אוהבי הכדורגל הישראלי. האווירה המחשמלת ביציעים, דבר שהיה בגדר פנטזיה רק לפני חודשיים, הזכירה לנו כמה הכדורגל שייך לקהל וכמה קשה היה לצפות במשחקים ולשחק כשהיציעים נטושים. אם המשחק המפורסם בסן סירו, בין אטאלנטה לוולנסיה בליגת האלופות ב-19 לפברואר 2020 היה אחד הסמלים להתפרצות האגרסיבית של הקורונה באיטליה וספרד, לנצח נזכור את ה-9 במאי 2021 בבלומפילד, היום שבו חגג הכדורגל הישראלי את היציאה שלו מהקורונה. המשחק הסתיים בתיקו, אבל הכדורגל ניצח בענק.
מה דעתך על הכתבה?