לא קבוצת בת: על מערכת היחסים בין בית"ר ת"א/בת ים למכבי ת"א

נתחיל מהבהרה. בית"ר ת"א/בת ים היא לא קבוצת בת של מכבי ת"א, לא באופן רשמי ולפי מה שאומרים הנוגעים בדבר, גם באופן לא רשמי. בית"ר ת"א/בת ים מגדלת למכבי ת"א שחקנים צעירים כי זה מתאים למודל הכלכלי שלה שלא נשען על כספים עירוניים (היא לא מקבלת אגורה משום עירייה כי היא לא באמת שייכת לשום אחת כזו), ודי קפוץ בלשון המעטה.

ועם ההבהרה הזו אפשר לגשת להעפלה של הקבוצה המרעננת הזו לחצי גמר גביע המדינה. שהרי ההצגה שלה בסכנין ברבע הגמר רק חידדה את העובדה שמדובר בקבוצה מצוינת, בכל עונה, ששחקנים בכירים בליגת העל היום עברו דרכה, אבל בדיוק בגלל הסיבה הזו היא לא יכולה לעלות ליגה. לא כי אומרים לה לא לעלות, אלא כי אין לה את הכלים כדי לעלות: הסגל שלה מאוד צעיר והסגל הזה מתחלף ברובו כל עונה. תוסיפו לזה מיעוט קהל אוהדים ביתי ומגרש ביתי אמיתי, ואתם מקבלים קבוצה שעושה מעל ומעבר לפוטנציאל שלה, אבל זה לא קרוב אפילו לנגיעה בליגת העל.

ייאמר מיד, בית"ר ת"א/בת ים היא לגמרי בית"ר ת"א. העובדה כי מחלקת הנוער מתנהלת בבת ים, והקבוצה הבוגרת מתאמנת שם, יצרה את החיבור. עיריית בת ים לא מכירה בשעטנז הזה כקבוצה בת ימית, אבל מכירה בהחלט במחלקת הנוער ובמגרש המיתולוגי, הצמוד לבית העלמין, שאמור לעבור שיפוץ מסיבי כדי שלבית"ר ת"א/בת ים יהיה בית ולנוער הבת ימי יהיה קבוצת בוגרים כדי לשאוף אליה.

בתכל'ס, בית"ר ת"א היא אותה בית"ר ת"א שנוסדה ב-1934, זכתה בשני גביעים ב-1940 ו-1942 (ניצחון 1:12 בגמר על קבוצת הליגה השנייה מכבי חיפה, שעלתה לגמר באמצעות ניצחונות טכניים), ומי שנחשבה בשנות ה-40 לקבוצה הטובה בארץ ישראל. עד כדי כך טובה שההתאחדות לכדורגל מציינת באתר שלה כי בית"ר זכתה באליפות יחד עם הפועל ת"א (שני בתים) בעונת 1944/5, ובשמה המחתרתי "נורדיה תל אביב", גם זכתה באליפות ב-1947/8 (לא משהו שקרה באמת נוכח הפסקת הליגה לאחר מספר משחקים).

בשנות ה-40 שיחקו בשורותיה שחקנים מהטובים שידע היישוב, במקביל להשתייכותם לאצ"ל, הארגון הצבאי הלאומי שהוצא אל מחוץ לחוק: אליעזר שפיגל (אביו של גיורא שפיגל), שאף נעצר ונשלח למחנות המעצר באפריקה, איציק שניאור שהיה מפקד חוליה באצ"ל והשתתף בפעולות נגד הצבא הבריטי, ונתן פנץ – גדול שחקני התקופה – שנפל במבצע 'חמץ', המבצע לשחרור יפו בפסח תש"ח, ערב הכרזת העצמאות.

בית"ר ת"א נחשבה לקבוצת בית"ר הבכירה, עד שירדה ב-1961 לליגה השנייה, ומאותו רגע החלה להתנדנד בין הליגות, ולאבד מכוחה ומקהלה. מעולם לא היה לה מגרש ביתי ומגרשי האימונים שלה, שהיו שייכים לתנועת בית"ר, נמכרו ברגע שקרן תל חי פושטת הרגל קיבלה בעלות עליהם.

המצב הכלכלי הקשה גרם לכך שגם הקבוצה נמכרה והעוברה לבעלות הפועל ת"א, של עידן סמי סגול ומשה תאומים. במסגרת האינטרסים של הפועל, אוחדה בית"ר עם שמשון ת"א, שגם היא היתה על סף פשיטת רגל. האיחוד הזה החזיק עד 2013. מאחרי שמשון עמד ועדיין עומד עו"ד עמי פזטל, מאחרי בית"ר היו מספר בעלי עניין ואלה חשבו ב-2013 כי עתיד המועדון המשותף נמצא בספק, אם לקבוצה לא יהיה בית או עיר מאחריה. זו היתה גם העת שבה יו"ר בית"ר ת"א אז, איש העסקים שמואל שניצר, פנה לעו"ד ליאור שחטר, בנו של משה שחטר, יו"ר בית"ר בשנות ה-70, וביקש ממנו לקחת פיקוד: "אם לא תיקח את זה, זה ייעלם מהעולם", הפציר בו.

המועדון עמד אז בפני שוקת שבורה, עם חובות של מיליונים לספקים ולמוסדות. שחטר, בעל משרד לרואי חשבון, עבד על תכנית עסקית איך הופכים את בית"ר לקבוצה זולה שתעשה הרבה עניין. הפתרון שלו התחלק לשניים: לקחת צוות מקצועי איכותי, ומצד שני לחפש שחקנים זולים, מליגות נמוכות ובוגרי מחלקות נוער, שמחפשים במה. הוא שכר את שירותיהם של סלובודאן דרפאיץ' ושי ברדה – שם החלה דרכם המשותפת – לא חסך במשכורתם, ובמקביל התחיל לייבא שחקנים ממועדוני נוער, דוגמת בית"ר נס טוברוק. אורי מגבו, ניר לקס, עידן כהן או רז נחמיאס עברו דרכו בעונה הראשונה שהסתיימה במקום השביעי בליגה הלאומית.

היחסים הטובים עם ראש עיריית רמלה דאז, יואל לביא, הביא לנדידת המועדון לרמלה ופירוק השותפות של שמשון שהפכה למחלקת נוער בלבד, ובהמשך קבוצת בוגרים בליגות הנמוכות. בהמשך הוחלף לביא במיכאל וידל שלא אהב את הסידור לפיו שחקני נוער של מכבי ת"א תופסים מקום של רמלאים, והדבר הביא לפירוק השותפות והמעבר לבת ים.

בעונת 2014/15 הוגרלו מכבי ת"א ובית"ר ת"א למשחק במסגרת סיבוב ח' של גביע המדינה ברמלה. לישיבת ההכנה בין הקבוצות הגיע אריאל אברם, מי שהיה אז מנהל מחלקת הנוער, והזרוע הביצועית של נציג הבעלים, ג'ק אנגלידיס. שחטר זרק לו בחצי הומור: "אני אוסף כל שנה 200 שחקנים מכל מיני ליגות ואני מצליח להעלות אותם לליגות בכירות. בואו תנו לי אתם שחקנים". אברם חשב שההערה לא נאמרה בהומור, וסידר לשחטר פגישה עם ג'ורדי קרויף.

השניים התחילו לגלגל את הרעיון ושני הצדדים יצאו נלהבים. לשניהם התאים שמכבי ת"א – שנמנעת משיתוף חריגי נוער – תחשל אותם בקבוצה אחת בליגה לאומית, תבחן אותם, תעקוב אחריהם, ואז תחליט לגביהם: מי יחזור תוך עונה, מי יעבור לליגת העל לקבוצה שגם איתה יש הסכם ג'נטלמני כזה, ומי יהיה חופשי לנוע כרצונו. לשחטר זה מאוד התאים: חיילים, ששכרם מוגבל בלאו הכי, סגל הומוגני ואיכותי. רק דבר אחד היה ברור: זה סגל לעונה. עם זה יהיה קשה לייצר המשכיות ועליה לליגת העל.

בין הצדדים יש הסכמות ג'נטלמניות. מכבי ת"א מעבירה את כל שחקני הנוער שהיא רוצה, וכולם מתקבלים בזרועות פתוחות, ללא מכסה. העונה יש בבית"ר ת"א 14 שחקנים מושאלים ממכבי ת"א. את המאמנים בוחר שחטר, גם אם הם אקסים של מכבי ת"א. בבית"ר גאים בשמות כמו דן גלזר, יונתן כהן, שחר פיבן, רוסלן ברסקי או עדן קארצב שעברו דרכם.

בין שחטר לפטריק ואן לוון יש יחסים מצוינים. הם נפגשים פעמיים בשבוע, אבל בבית"ר טוענים כי הפילוסופיה נתוותה בתקופת סלובו וברדה. שחטר לא מתבייש להעתיק פילוסופיה ממכבי, לקבל תוכניות אימון ולהשתמש גם במכבי חיפה או ברצלונה. התפיסה: לחץ בשטח המגרש של היריב, משחק מסודר, שחקנים רעבים ותוכנית התקפית שתבטל את הבעיה התקציבית והשחקנים האלמונים.

בבית"ר ת"א מרוויחים מעט. שכר חיילים הוא 5,100 שקל, מעבר לזה שער מינימום, לא יותר מ-6,500 שקל בחודש. אין אפילו סף מס, הברוטו הוא נטו. שכר השחקנים הוא 1.15 מיליון שקל ברוטו. חצי מהקבוצות בליגה א' משלמות לשחקנים שלהם יותר, אפילו כמה בליגה ב'. השכר של כל המועדון, כולל מאמני הנוער עומד על 2.1 מיליון שקל, ואין במועדון הזה עובדים בשכר למעט מאמנים. כלומר, שכר המאמנים גבוה משכר השחקנים. והמטרה ברורה: רק מאמן טוב יעשה מהסגל הזה תמהיל מנצח.

בהיעדר תקצוב מהעירייה מייצרת בית"ר ת"א שחקנים למכירה. איהאב אל עביד, שגדל בשכונת ג'וואריש ברמלה, ועבר במחלקת הנוער של המועדון, נמכר בקיץ האחרון למכבי חיפה תמורת יותר ממיליון שקל. בבית"ר טוענים כי בכל שנה נמכרים שחקנים בסכום ממוצע של מיליון שקל, מה שמסייע לקבוצה לעמוד בתשלומים.

היחסים מול מכבי ת"א יצרו סדרה של שמועות, שעיקרן: בית"ר ת"א לא יכולה לעלות ליגה, אסור לה. מכבי ת"א לא מוכנה שקבוצת בת שלה תתמודד מולה ושחקנים של מכבי יפגעו במאמצים שלה לזכות בתארים. שחטר מגחך: "אני מת לעלות לליגת העל. גדלתי על בית"ר ת"א כקבוצה מובילה. חלום חיי זה להביא אותה לליגת העל".

זה יקר, אז למה?
"כי אני משחק עם שחקנים בגיל ממוצע של 19-20. אם אמשיך על אותו שכר שחקנים או אכפיל אותו אפילו פי שלוש, יהיו לי הכנסות בטוחות של 7.2 מיליון שקל. אני מגיע קל ל-11 מיליון ופותר בעיות כלכליות חמש שנים קדימה".

אתם לא קבוצת בת?
"אנחנו לא קבוצת בת. אני לא רואה בנו קבוצה בת, אנחנו לא מתנהלים כקבוצת בת. זה שמכנים בשמות שלא לעניין זה לא רלוונטי. מכרנו שחקן למכבי חיפה, ככה לא מתנהגת קבוצת בת".