מנצ'סטר סיטי העפילה לראשונה בתולדותיה לגמר ליגת האלופות, וכל עוד היא תעמוד הלילה (שבת, 22:00) בציפיות – היא תהפוך לקבוצה ה-23 בהיסטוריה של המפעל שמצליחה לשים את ידה אל התואר. כניסה למועדון הזוכות נחשבת למשימה לא קלה בכלל. לצורך הדוגמה, הקבוצה האחרונה שרשמה זכייה ראשונה במפעל הייתה יריבתה הנוכחית של סיטי בגמר, צ'לסי, שניצחה את באיירן מינכן באליאנץ ארנה בדו קרב פנדלים בשנת 2012.
לפניה זו הייתה בכלל בורוסיה דורטמונד שגברה על יובנטוס ב-1997. לקראת המשחק באצטדיון הדרגאו, שעתיד להיות הגדול ביותר בתולדות התכולים ממנצ'סטר, נציג בפניכם את המועדונים הגדולים ביותר שהגיעו עד לגמר ועדיין חולמים להניף לראשונה את הגביע עם האוזניים הגדולות.
רומא
עונת הבכורה של הג'אלארוסי בליגת האלופות הייתה גם המרשימה בתולדותיה. לאחר שזכתה באליפות שנייה בסרייה א', רומא הצליחה לגבור על גטבורג, צסק"א סופיה, דינמו ברלין ודנדי יונייטד בדרך לגמר ליגת האלופות נגד ליברפול ב-30 במאי 1984. הגמר ההוא התקיים באולימפיקו, המגרש הביתי של האיטלקים. לאחר 120 דקות ללא הכרעה, המשחק נגרר לדו קרב פנדלים, שהתחיל עם החמצה של פיל ניל, אך המייטירדס זכו בסוף הערב בגביע הרביעי שלהם לאחר בעיטות איומות של ברונו קונטי ופרנצ'סקו גרציאני שעלו לשמיים. מאז, רומא לא הגיעה למעמד שוב ורשמה בפרק הזמן הזה רק הופעה אחת בחצי הגמר לאחר הקאמבק האדיר על ברצלונה ב-2018.
טוטנהאם
הקבוצה הכי לוזרית באנגליה רשמה פרמיירה יחסית מוצלחת בגביע האלופות בעונת 1961/62 כאשר הודחה בחצי הגמר לאלופת אירופה הנכנסת, בנפיקה, אך מאז יצאה לפגרה בת 49 שנה והצטיינה בעיקר בקמפיינים המשניים של אופ"א עם זכייה בגביע המחזיקות (1963) ועוד שתיים בגביע אופ"א (1972, 1984). מסיבה זו, לטוטנהאם לא היה פשוט להסתגל לרמות הגבוהות, אמנם ב-2011 הארי רדנאפ הוביל את ספרס עד לרבע הגמר, אך ב-2017 סיימה את שלב הבתים רק במקום השלישי (ורשמה הדחה מביכה בליגה האירופית לגנט של רמי גרשון וקני סייף) וכעבור שנה הפסידה ליובנטוס בשמינית.
אבל אז הגיעה עונת 2018/19, העונה המטורפת בתולדות ליגת האלופות. טוטנהאם, שהוגרלה עם ברצלונה, אינטר ופ.ס.וו. איינדהובן בכלל לא הייתה צריכה לעלות מהבית המוקדם, אבל הצליחה במחזור השישי לחלץ תיקו מברצלונה בקאמפ נואו, בזמן שאינטר, שסיימה עם אותו מספר נקודות כמו טוטנהאם, נפרדה ב-1:1 ביתי מול פ.ס.וו – שהשאיר אותה בחוץ. בהמשך האנגליים היו אחראיים על שניים מהמפגשים הגדולים בתולדות המפעל שכללו 4:4 בצמד המשחקים מול מנצ'סטר סיטי ברבע הגמר, שזכור בעיקר בגלל פסילת השער של התכולים בתוספת הזמן בעזרת ה-VAR, ובחצי הגמר הדרמה הייתה גדולה אפילו יותר. טוטנהאם הייתה זקוקה לשלושה שערים במחצית אחת נגד אייאקס ביוהאן קרויף ארנה כדי לעלות לגמר והצליחה לעמוד במשימה לאחר שלושער של לוקאס מורה, שהשלים את הדרמה בדקה ה-96. במשחק המכריע במדריד הפסידה 2:0 לליברפול ומאז הקבוצה נמצאת בנסיגה מתמדת ובמצב הנוכחי קשה לקבוע מתי תשוב בכלל לליגת האלופות.
ולנסיה
ולנסיה היא אחת משלוש קבוצות בליגת האלופות (יחד עם אתלטיקו מדריד וריימס) שהעפילו ליותר מגמר אחד ועדיין לא זכו בתואר. העלייה הראשונה לגמר הייתה בעונת 1999/00. העטלפים פתחו את שלב המוקדמות עם ניצחון כפול על הפועל חיפה ובשלבי הנוקאאוט גברו על לאציו וברצלונה בדרך למשחק המכריע נגד ריאל מדריד, שהיה הגמר הראשון בין שתי קבוצות מאותה מדינה. ולנסיה סיימה מעל הבלאנקוס בליגה הספרדית, אך הניסיון האירופי עשה את שלו. פרננדו מוריינטס, סטיב מקמנמן וראול העניקו לריאל מדריד 0:3 חד צדדי על ולנסיה, שהתעשתה במהירות מהמפלה וחזרה למעמד גם בעונה לאחר מכן.
הספרדים פגשו בגמר של 2001 בסן סירו את באיירן מינכן במשחק שקול הרבה יותר שנגרר לדו קרב פנדלים לאחר 1:1 ב-120 דקות. ולנסיה שוב הסתפקה בסגנות בעקבות הופעה הרואית של אוליבר קאן שעצר שלושה פנדלים והשכיח למספר רגעים את ההפסד של הגרמנים למנצ'סטר יונייטד בגמר של 1999. לאחר אותו הפסד ועד היום – העטלפים לא עברו את רבע הגמר, אך זכו בגביע אופ"א ב-2004 כאשר גם כאן גברו בתחילת הדרך על קבוצה ישראלית עם 0:4 על מכבי חיפה.
פריז סן ז'רמן
אם מנצ'סטר סיטי אכן תנצח את צ'לסי, ההימור על הפיינליסטית של השנה שעברה כזוכה הראשונה הבאה בליגת האלופות, הוא כנראה הבטוח ביותר. חשוב לציין שעד העונה הקודמת, המסע האירופי המוצלח ביותר של סגנית אלופת צרפת היה הרבה לפני עידן הכסף הגדול. ב-1995 מיודענו לואיס פרננדס הוביל את פ.ס.ז' בגיל 34 בלבד לחצי גמר ליגת האלופות כאשר הכוכב הליברי של הקבוצה, ג'ורג' וואה, סיים כמלך השערים של המפעל ורשם זכייה ראשונה ואחרונה של שחקן אפריקאי בכדור הזהב.
בעקבות רכישת הקטארים, פריז משחקת בכל שנה בשלבי הנוקאאוט החל מעונת 2012/13, אך רשמה רצף מאכזב של ארבע הדחות ברבע הגמר כשאחריהן הגיעו שלוש נוספות בשמינית. כאמור, בעונה שעברה תומאס טוכל שבר את המנחוס עם עלייה לגמר לאחר ניצחונות בבועה בליסבון על אטאלנטה ולייפציג. העונה אמנם הסתיימה בהפסד 1:0 בגמר לבאיירן מינכן, אך השנה פ.ס.ז' נקמה בבווארים ברבע גמר האלופות והראתה שהיא בשלה להגיע עד הסוף. אם קיליאן אמבפה יחליט בסופו של דבר להישאר בקבוצה מעיר האורות, ככל הנראה נזכה לראות בקרוב הנפה צרפתית ראשונה מאז מארסיי ב-1993.
ארסנל
לאחר ה-17 במאי 2006 ארסנל הגדולה נעלמה ולא חזרה עד היום. הקבוצה נטשה את הייבורי לטובת האמירויות והמאמן ארסן ונגר ויתר על שחקני מפתח כמו אשלי קול, סול קמפבל, רוברט פירס ולורן כאשר גם דניס ברגקאמפ פרש ממשחק פעיל וכל זאת לטובת בנייה מחדש שכשלה בגדול וגרמה בהמשך גם לעזיבתו של הכוכב הגדול תיירי הנרי לברצלונה. בחזרה לעונה ההיא – מאז שנתו השנייה של ונגר בקבוצה ועד 2005 ארסנל לא ירדה מהמקום השני, אמנם בעונת 2005/06 התדרדרו התותחנים עד למקום הרביעי, אך הצליחו להעפיל לראשונה בתולדות המועדון לחצי הגמר ובהמשך לגמר ליגת האלופות בסטאד דה פראנס לאחר ששמרו על רשת נקייה בששת משחקי הנוקאאוט מול ריאל מדריד, יובנטוס ו-ויאריאל.
בגמר מול ברצלונה ארסנל נותרה ב-10 שחקנים וללא השוער הראשון ינס להמן כבר בדקה ה-18 בעקבות הכשלה של הגרמני על סמואל אטו, אבל זה לא מנע מקמפבל לכבוש ראשון בדקה ה-35. בסופו של דבר ונגר פספס את התואר בדקות האחרונות, לאחר שני בישולים של הנריק לארסון המחליף לאטו ולבלטי ומאז כאמור, ארסנל כבר לא אותה קבוצה. המקום הרביעי בפרמיירליג הפך לכינוי גנאי שאפיין את ונגר בעשור השני בארסנל ובשנים האחרונות במועדון רק חולמים על הטופ 4 ואפילו פחות מכך. לנו נותר רק לחשוב מה היה קורה אם התותחנים היו מנצחים באותו משחק בבירת צרפת לפני כ-15 שנים.
אתלטיקו מדריד
הלוזרית האולטימטיבית של ליגת האלופות היא יובנטוס, שניצחה רק בשני גמרים מתוך תשעה אליהם העפילה, אבל למעשה התואר הלא רשמי שייך לאתלטיקו מדריד שעלתה לאורך ההיסטוריה לשלושה משחקי גמר והפסידה את כולם. ההעפלה הראשונה הייתה אי שם ב-1974, אך זה לא היה כוחות מול באיירן מינכן, שהתחילה את רצף שלוש הזכיות עם 0:5 חד צדדי בסיכום שני המשחקים.
כעבור 40 שנה בדיוק אתלטיקו פגשה את ריאל בגמר הראשון שהיה בין שתי קבוצות מאותה עיר ואף הייתה במרחק נגיעה מהתואר, אבל לסרחיו ראמוס היו תוכניות משלו – הבלם כפה הארכה פסע משריקת הסיום בליסבון וב-30 הדקות של ההארכה ריאל מדריד כבשה עוד שלושה שערים בדרך ל-1:4 מרשים במיוחד. הניסיון הבא היה כעבור שנתיים בסן סירו, שוב נגד ריאל מדריד. הפעם ראמוס כבש ראשון ויאניק קראסקו היה זה שגרר את המשחק להארכה ובהמשך גם לפנדלים. הגיבור הטראגי של הערב היה חואנפראן שבעט את הפנדל הרביעי לקורה וכריסטיאנו רונאלדו חתם את הערב עם עוד ניצחון לטובת הצד הלבן של מדריד.
חשוב לציין שלעומת קבוצות רבות ברשימה, אותם הפסדים לא פירקו את הקבוצה ואפילו להיפך. דייגו סימאונה עדיין נשאר בתפקיד המאמן, הסגל נחשב לבין החזקים באירופה ומאז הוסיפו עוד זכייה בליגה האירופית ב-2018 ואליפות בליגה הספרדית. נראה שלא יהיה דבר שיכול לשבור את הקולצ'ונרוס במתכונת הנוכחית ואם אחת העונות הבאות תסתיים עם ניצחון בגמר – זו תהיה הזכייה המרגשת ביותר במפעל ב-30 השנים האחרונות.
מה דעתך על הכתבה?