איטס קאמינג הום: הפעם זה חייב להיות של נבחרת אנגליה

הפעם זה יקרה, הפעם זה חוזר הביתה. הפעם אף אחד לא יקבל כרטיס אדום מטופש במשחק נוקאאוט, הפעם השוער לא יעשה טעות פטאלית, הפעם אף אחד לא יחמיץ פנדל מכריע. כי הפעם – הפעם זה של נבחרת שלושת האריות. הפעם זה חוזר הביתה. כמה פעמים כבר שמעתם את האמירות האלה? כנראה לפני כל טורניר גדול. אבל הפעם – הפעם נראה שזה יכול לקרות. לנבחרת אנגליה הסגל הטוב ביותר מאז יורו 2000 (שהסתיים בהדחה מבישה בשלב הבתים), את כל משחקיהם פרט לרבע הגמר הם ישחקו בוומבלי (בתנאי שיסיימו בראשות הבית המוקדם) ואת ההתקפה שלה מוביל מלך שערי המונדיאל.

על הקווים עומד גארת' סאות'גייט. אין הרבה תפקידים בכדורגל מלחיצים יותר ממנג'ר אנגליה. הביקורת העיקרית כלפי סאות'גייט היא שגם אחרי 5 שנים בתפקיד, עוד לא ברור באיזה מערך משחקת הנבחרת שלו. עם שלושה בלמים כמו במרבית משחקי הנבחרת, או עם קו ארבעה בהגנה כפי ששיחק במשחקים האחרונים בחודש מרץ? על פי המשחקים האחרונים, המנג'ר תרגל 4-3-3. ואם כך, מדוע זימן גם את ריס ג'יימס וגם את קייל ווקר – כשיש את קיירן טריפייר ובסגל המקורי אפילו את טרנט אלכסנדר ארנולד שלולא הפציעה נגד אוסטריה במשחק ההכנה היה מתחרה על מקום בהרכב? 

שוער

אולי העמדה הבעייתית ביותר מבחינתה של אנגליה. האם ג'ורדן פיקפורד, שרשם עוד עונה לא מדהימה באברטון, ימשיך להיות השוער הראשון? או שאולי זה הזמן של דין הנדרסון? האם אנגליה יכולה ללכת לטורניר בו היא מצפה לזכות עם שוער שערך הופעה רשמית אחת בנבחרת וכל העונה שיחק 13 פעמים בליגה? הבעיה של סאות'גייט היא שאין לו מבחר אמיתי. מבין 20 הקבוצות בפרמייר ליג, רק לשש יש שוער אנגלי כשוער ראשון (אם מחשיבים את הנדרסון ביונייטד ככזה). ומתוך הקבוצות הללו, שתיים ירדו ליגה וארבע סיימו בין שש האחרונות. מאמני נבחרות נוטים ללכת עם המנוסה והוותיק, שוער אברטון היה טוב במונדיאל האחרון ולסאות'גייט רק נותר להתפלל שפיקפורד לא יעשה את הטעות שתדיח אותו מהטורניר.

הגנה

עשרה מגנים זימן סאות'גייט ורק חמישה קשרים. אולי זה מרמז על המחשבה של המאמן לחזור לשיטת שלושת הבלמים. ארבעה מגנים ימניים לוקח אותו המאמן, כששניים מהם (ווקר וג'יימס) יכולים לשחק כבלם שלישי. מנצ'סטר יונייטד בלי הארי מגווייר נראתה בסוף העונה כמו ליברפול בלי וירג'יל ואן דייק. גם עבור הנבחרת, מגווייר הוא השחקן המרכזי בחלק האחורי. היעדרו הצפוי בשלב הבתים יחזק, אולי, את המחשבה של המנג'ר לשחק עם שלושה בלמים כדי לפצות על חסרונו.

הדיון העיקרי באנגליה היה סביב זימונו או אי זימונו של טרנט אלכסנדר-ארנולד. העונה האחרונה שלו לא היחתה טובה, אבל לוותר על כישרון בסדר הגודל שלו, על שחקן עם יכולות מיוחדות וייחודיות שיש למגן של ליברפול, זו מחשבה אנטי-כדורגל מובהקת ועצם העובדה שבכלל הייתה באוויר אינה הגיונית.

אלכסנדר-ארנולד הוא שחקן העתיד של אנגליה, ובשנתיים בליברפול הוכיח שגם מהעמדה "האפורה" של מגן ימני אפשר להיות פליימייקר של קבוצה אלופה. ואחרי כל זה, כמה כמה מצער שהמגן נפצע דווקא במשחק הכנה כשבוע לפני פתיחת אליפות אירופה ולא יוכל לסייע לשלושת האריות.

קישור

בעולם אוטופי, ג'ק גריליש, מייסון מאונט, פיל פודן וג'יימס מדיסון עולים ביחד בהרכב. דקלן רייס קשר אחורי יחיד ושאר ההרכב חושב התקפה. בעולם המעשה – מדיסון כלל לא זומן, ואנגליה לא תפקיר את רייס לגורלו. לצדו אמור לשחק ג'ורדן הנדרסון, שעד הפציעה מקומו היה מובטח (ובצדק). השאלה היא איך יחזור הקפטן של ליברפול אחרי שלא שיחק מאז פברואר. אגב, הניפוי של ג'יימס וורד פראוס מלמד שסאות'גייט בטוח בכשירותו המלאה של הנדרסון.

אנגליה למודת אכזבות מהניסיון הלא מוצלח משך שנים רבות לשלב את פרנק למפארד וסטיבן ג'רארד אחד ליד השני, וסאות'גייט לא רוצה ליפול לאותה מלכודת. אז על מדיסון הוא ויתר, גריליש יחכה מהספסל ומאונט יקבל את המפתחות בשלישיית הקישור. הוויתור על ג'סי לינגרד מלמד אותנו שגריליש יהיה האיש עליו יסמוך לשנות משחקים כשהתכנית המקורית לא תצלח. צריך לשים לב גם לג'וד בלינגהאם על משבצת הצעיר האנגלי המבטיח, אותה מילאו בעבר מייקל אואן ות'יאו וולקוט. כמה הוא ישחק בפועל לא ברור, אבל עצם זימונו מראה על הציפיות העצומות מילד הפלא מברמינגהאם.

התקפה

בניגוד לתקופת רוי הודג'סון, הארי קיין לא צריך להרים קרנות בנבחרת הנוכחית. העונה בפרמיירליג הוא הוכיח שהוא החלוץ הטוב מכולם, וגם הפליימייקר המוביל. בנבחרת הוא הכוכב, הקפטן, הכל יסתובב סביבו. מי ישחק לידו? ראחים סטרלינג סיים עונה נוראית, מרכוס ראשפורד סוחב פציעה כבר כמה חודשים. ג'יידון סאנצ'ו חזר לעצמו רק לקראת סוף העונה, אבל הוא לא יזכור את 2020/21 כחיובית במיוחד. פודן הוא אופציה לשלישיית ההתקפה, והחשוב מכל הוא שלשני השחקנים שישחקו לצדו של קיין המטרה ברורה: לדאוג שלקפטן יהיה נוח, שיגיע למצבים הטובים – שקיין יוכל להוביל את הנבחרת להניף את הגביע בוומבלי ב-11 ביולי.

שלוש שנים עברו מאז הגיעה אנגליה לחצי גמר המונדיאל ברוסיה. רק שמונה שחקנים שמרו על המקום שלהם בסגל. אם בטורניר הקודם הסגל הורכב מ-11 קבוצות שונות, הפעם יש נציגים ל-15 קבוצות. בסגל שלושה נציגים מקבוצות מחוץ לאנגליה. סאות'גייט בחר בסגל הזה ללכת עם הכישרון האנגלי, עם מאונט וגריליש, סאנצ'ו, בלינגהאם ובוקאיו סאקה. הוא לא מתמקד בנציגים מקבוצה אחת בלבד, לא הולך עם שמות העבר. מי שטוב – בפנים. זו בחירה מעודדת וחיובית, ועם הידיעה שמשחקי ההכרעה הסופיים יערכו בוומבלי עם קהל – האופטימיות האנגלית יכולה להרים ראשה. כל שנותר הוא להגיע לחצי. משם זה כבר אמור לקרות מעצמו.