חיכינו חמש שנים, מתוכן שנה אחת בה נאלצנו להתאפק עקב דחיית הטורניר ל-2021 כתוצאה מנגיף הקורונה. סדרי עולם השתנו, נבחרות מסוימות נחלשו, אחרות התחזקו, וחלק חזרו למרכז הבמה לאחר שנעדרו מהנוף בפעם הקודמת. רגע לפני שאיטליה וטורקיה יוציאו לדרך את אליפות אירופה ב-11 ביוני, אלה הן חמש הנבחרות הפייבוריטיות להניף את התואר בגמר שייערך בוומבלי ב-11 ביולי.
1. צרפת
אלופת העולם עדיין נהנית מרוב הסגל שזכה במדליות הזהב ברוסיה, כשלמעשה, מבין השחקנים שעלו בהרכב בגמר מול קרואטיה בלוז'ניקי, רק סמואל אומטיטי ובלז מטוידי חסרים ברשימה הנוכחית של המאמן דידייה דשאן. לכן, הצרפתים רק התחזקו בזכות ההחלטה הסנסציונית והלא צפויה של המאמן להחזיר לסגל את קארים בנזמה.
חלוץ ריאל מדריד לא זומן מסיבות משמעתיות מאז 2015, וכולם השלימו כבר מזמן עם העובדה שהקריירה שלו במדים הכחולים הסתיימה, אבל עכשיו הוא כאן, בגיל 33, אחרי עוד עונה מזהירה בליגה הספרדית במהלכה כבש 30 שערים בכל המסגרות וכמעט סחב על גבו את החבורה של זינדין זידאן לאליפות. שיתוף הפעולה המסתמן של בנזמה עם קיליאן אמבפה ואנטואן גריזמן מרתק ומצית את הדמיון. הכוכב של פריז סן ז'רמן הוא עדיין השחקן הצעיר ביותר בסגל בגיל 22, בעוד כוכב ברצלונה חזר לכושר טוב בחודשים האחרונים של העונה, ויש לו זכרונות טובים מאליפות אירופה הקודמת ב-2016.
אם לוקחים בחשבון את אנגולו קאנטה הכביר, הגיבור האולטימטיבי בזכייה של צ'לסי בליגת האלופות שנבחר לשחקן המצטיין בשני חצאי הגמר ובגמר ומתעלה באופן קבוע ברגעים החשובים, הרי שצרפת נראית כמו הפייבוריטית לקחת את הגביע. מבחינת דשאן, זה עשוי להיות הישג פנומנלי. כשחקן וכקפטן, הוא זכה בגביע העולם ב-1998 ובאליפות אירופה ב-2000. כמאמן הוא לקח את גביע העולם ב-2018, וכעת יש לו הזדמנות להשלים את רביעיית התארים המושלמת. זה יהיה חסר תקדים, ואיש לעולם לא יצליח לשחזר זאת.
2. פורטוגל
לפני חמש שנים, פורטוגל זכתה במדליות הזהב ההיסטוריות באליפות אירופה עם לא מעט מזל, אחרי שפתחה את הטורניר עם חמש תוצאות תיקו, וניצחה רק פעם אחת ב-90 דקות. את שער הניצחון בגמר על צרפת הבקיע אדר – חלוץ בינוני מינוס שאיש לא ציפה ממנו להפוך לגיבור הלאומי. ובכן, הפעם לשחקנים כמו אדר לא היה סיכוי להתקרב לסגל. פורטוגל הנוכחית טובה הרבה יותר בהשוואה למודל 2016, והמאמן הוותיק פרננדו סנטוס נאלץ להשאיר לא מעט כוכבים גדולים מחוץ לרשימת ה-26. אין חוליות חלשות בסגל הנוכחי, וכמעט כל שחקן היה מתקבל בהתלהבות בכל נבחרת אחרת.
ב-2016 כולם דיברו בעיקר על כריסטיאנו רונאלדו. הוא עדיין כאן, כמובן, אבל תשומת הלב לא בהכרח חייבת להתרכז בו. ברונו פרננדס, שקיבע את מעמדו ככוכב העל של מנצ'סטר יונייטד ברגע שחתם באולד טראפורד, ינווט במרכז המגרש. רובן דיאס, שהוכתר לשחקן העונה בפרמייר ליג בעונת הבכורה שלו במנצ'סטר סיטי, הוא לדעת רבים הבלם הטוב בעולם כיום. ז'ואאו פליקס הוא אלוף ספרד הטרי במדי אתלטיקו מדריד. גם ברנרדו סילבה נמצא בכושר מעולה, והמאבק על המקום בהרכב לצידם לא יהיה טריוויאלי. סנטוס, שעובד עם הנבחרת מאז 2014 ומקרין רוגע וסמכותיות, הוא האיש הנכון למשימה – ופורטוגל בהחלט יכולה להיחשב אחת המועמדות הבכירות לקבל את הגביע ולשמור על הכתר.
3. גרמניה
עד לפני כשלושה חודשים הגרמנים היו במשבר, אך ההודעה של המאמן יואכים לב על כוונתו להתפטר בתום אליפות אירופה שינתה את הדינמיקה ואת המומנטום ב-180 מעלות. יוגי היה צריך לעזוב מזמן, והוא הפך לדמות מאוסה בעיני האוהדים והפרשנים, אבל עכשיו – כשהוא בדרך החוצה – קל הרבה יותר לזכור את העובדה שהוא אחד המאמנים הלאומיים הטובים ביותר בהיסטוריה ברחבי העולם כולו. את הישגי העבר הכבירים שלו איש לא ייקח לו, מקומו בהיכל התהילה מובטח, ועכשיו – במקום לכעוס עליו – כולם רק רוצים להעניק לו את מתנת הפרידה המושלמת.
גם לב כבר חושב על טווח קצר בלבד, ולא מנסה להתחשבן ולהראות לכולם מאיפה משתין הדג. אז הוא החזיר לסגל את תומאס מולר ואת מאטס הומלס, אותם זרק בהחלטה שערורייתית לפני שנתיים – והם כמובן התייצבו למשימה בשמחה. כעת, יש לו סגל הרבה יותר איכותי, עם תלכיד נפלא שמשלב כוכבים מנוסים עם צעירים, ומתבסס על השלד של באיירן מינכן. אין בעולם צמד קשרים מרכזיים טוב יותר מג'ושוע קימיך וליאון גורצקה – וכאשר טוני קרוס לצידם, החולייה במרכז המגרש הופכת למפלצתית עוד יותר. מנואל נוייר עדיין כאן, ההגנה יציבה יותר עם הומלס, לירוי סאנה וסרג' גנאברי יחרשו את האגפים, ועל הנייר זו יכולה להיות נבחרת כמעט ללא נקודות תורפה. אז כן – מובן מאליו שהיא אחת הפייבוריטיות הברורות לזכייה.
4. אנגליה
האנגלים העפילו לחצי גמר המונדיאל ברוסיה עם סגל פחות איכותי, וכעת צומח שם דור של כוכבים צעירים שנמצאים בתנופה גדולה לקראת הטורניר הבינלאומי הראשון בחייהם. ג'יידון סאנצ'ו, פיל פודן, מייסון מאונט, דקלאן רייס, ואפילו ג'וד בלינגהאם בן ה-17 – כולם עשויים לפתוח בהרכב של המאמן גארת' סאות'גייט. העושר בחלק הקדמי כה מזהיר שאפילו מרקוס ראשפורד עלול להישאר הפעם על הספסל, שלא לדבר על ראחים סטרלינג שכבש שער למשחק בממוצע במוקדמות, אך סבל מכושר לקוי לאחרונה ומיעט לשחק במדי מנצ'סטר סיטי.
הארי קיין, שעשוי לשתף איתו פעולה אצל פפ גווארדיולה בעונה הבאה אם הכל ילך לפי התוכניות, דווקא נמצא במצב פנטסטי כהרגלו. העונה הוא לא רק כבש שערים בקצב מסחרר, אלא גם הוכתר כמלך הבישולים בפרמיירליג, והפך לשחקן שלם ומגוון יותר. אם הקפטן בן ה-27 ייזהר בחודש הקרוב, הוא מסוגל לקחת את החבורה הצעירה רחוק מאוד – והחלומות על זכייה בהחלט מציאותיים. סאות'גייט החמיץ פנדל גורלי בדו קרב בחצי הגמר מול גרמניה ביורו 1996. העובדה כי חצאי הגמר והגמר ייערכו גם הפעם בוומבלי (בנוסף לשלב הבתים), משפרת בהחלט את הסיכויים, ומי יודע – אולי המאמן יסגור מעגל אישי מיוחד בחלוף רבע מאה בדיוק.
5. בלגיה
אם הכל היה מתנהל כשורה, בלגיה הייתה אמורה להיות מדורגת גבוה יותר, אבל במצבה הנוכחי גם להגדיר אותה כפייבוריטית מספר חמש זו מחמאה גדולה. זו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה של דור הזהב, אבל רק כוכב מרכזי אחד מגיע לטורניר בכושר – רומלו לוקאקו, שחווה עונה אדירה באינטר והיה מגיבורי הזכייה באליפות איטליה.
אדן הזאר לא מצליח להתגבר על פציעות בשנתיים האחרונות מאז הצטרף לריאל מדריד, אקסל ויטסל קרע את גיד האכילס בינואר וכשירותו לא ברורה, וגם הבלמים הוותיקים יאן ורטונגן וטובי אלדרווירלד לא בדיוק במיטבם. ואז הגיעה הבשורה האיומה באמת – קווין דה בריינה שבר מספר עצמות בפניו בגמר ליגת האלופות, ואם הוא לא יהיה כשיר לשלבים המכריעים של אליפות אירופה, זו תהיה מכה אנושה לסיכויי השדים האדומים.
ובכל זאת, חייבים לכלול כאן את החבורה של המאמן רוברטו מרטינס. טיבו קורטואה מסוגל לנעול את השער ביום טוב, יאניק קראסקו הפגין יכולת נהדרת במדי אתלטיקו מדריד בדרך לאליפות, וגם על יורי טילמאנס אפשר לסמוך במרכז המגרש. אם דה בריינה והזאר יהיו בריאים, ולוקאקו ימשיך לקרוע רשתות, הם עוד מסוגלים לעשות את זה.
מה דעתך על הכתבה?