באיחור של שנה, יוכלו חובבי הכדורגל לנשום הערב לרווחה עם יציאתו לדרך סוף־סוף של יורו 2020, הטורניר ה־16 של אליפות אירופה בכדורגל שנדחה בשל התפרצות מגפת הקורונה. אף שבינתיים כבר התחלפה שנה, הטורניר, שיתקיים עד 11 ביולי, שמר על שמו כדי לא להרוס את המסורת.
משחק הפתיחה החגיגי של הטורניר יתקיים הערב ברומא בין נבחרות איטליה וטורקיה, ובפעם הראשונה בתולדות היורו ייערכו המשחקים בשלב הבתים ובשלבי הנוקאאוט ב־11 מדינות שונות, כשבכל מדינה עיר אחת מארחת. את משחקי חצאי הגמר והגמר יארח אצטדיון וומבלי באנגליה, בטורניר ישתתפו 24 נבחרות שיתמודדו בשישה בתים של ארבע קבוצות בכל בית וכידוע מדי יום יועברו משחקים בשידור ישיר בחבילת הערוצים של ספורט1.
"אני מתרגש", מודה השדרן ומגיש הספורט שרון דוידוביץ', שלראשונה ישמש מגיש אולפן היורו של "ספורט1". "זו הפעם הראשונה שאני מקבל את ההובלה של הספינה הזו", הוא אומר. "לפני כן שימשתי כמגיש מחליף, וזה מרגש עבורי ברמה שאני כמה חודשים עושה דיאטה וכושר, הורדתי 13 קילו ואני מתכונן ומצפה לזה. מצד שני, אני מודה שעד שזה יתחיל אני לא רגוע. אחרי הטראומה של הביטול והאכזבה הגדולה בשנה שעברה, אני עדיין בחרדות. בחודשים האחרונים הפכתי להיות מומחה לקורונה באנגליה, אני חושב שאני יודע יותר טוב מהאנגלים מה מצב הקורונה במדינה מרוב הפעמים שנכנסתי לבדוק מה קורה שם".
"עד לפני כמה חודשים לא היינו בטוחים שהטורניר הזה יתקיים, אז ברמה האישית היה מאוד קשה להתכונן לזה ספציפית", מודה הכדורגלנית והפרשנית אשרת עיני. "אבל ברגע שאופ"א נתנו את יריית הפתיחה למדינות שיכולות לארח וכשכבר התפרסמו שמות הערים, הבנתי שזה באמת קורה והתחלתי – כמי שעתידה להיות פרשנית באולפן – ללמוד לעומק כמו שצריך על הנבחרות והשחקנים".
"אני חי את זה", מודה גם פרשן הכדורגל והכדורגלן לשעבר אורי אוזן. "סיקרתי בעבר מונדיאל, זו לא הפעם הראשונה, למרות שזה תמיד מרגש. אני עובר על הנבחרות, מתכונן היטב, ואני רק מחכה שזה יתחיל".
גם אוכל ופאן
אולפן השידור ייפתח היום בשלוש בצהריים ושידוריו יימשכו עד לשעות הלילה. בשמונה מתוך עשרת הימים הראשונים של הטורניר ייערכו שלושה משחקים מדי יום, בשעות 16:00, 19:00 ו־22:00. לאחר מכן, במחזור האחרון, בשלב הבתים ובשמינית ורבע הגמר, יתקיימו משחקים בשעות 19:00 ו־22:00. החל מחצות, לאחר המשחק הנועל בכל יום, ישודר ברשת 13 אולפן סיכום יומי בהגשת דוידוביץ' ולצדו אסף כהן, דור הופמן, אשרת עיני, אורי אוזן, מוטי איוניר, מאמנה של מ.ס. אשדוד רן בן שמעון, ועוד.
ביוני 2020 היו אמורים לציין 60 שנה לטורניר היורו, שמתקיים מדי ארבע שנים, ולכן הוחלט לפזר את הטורניר ב־11 ערים שונות באירופה. כעת, למרות הדחייה בשנה, החליטו קברניטי הטורניר להשאיר את ההחלטה בעינה, מה שעשוי לעורר לא מעט בעיות עבור העיתונאים המסקרים בשטח.
"אני חושב שהיה טוב לכולם אילו היו דוחים את התוכנית הגרנדיוזית ליורו אחר", אומר רמי וייץ, ותיק שדרני הספורט, שיטוס לסקר את הטורניר מהשטח. "אם שואלים אותי, היו צריכים לרכז את כל היורו במדינה שיכולה מבחינת קורונה לעמוד בכך, כמו למשל מדינת ישראל. גם אם היו מציעים את זה לאנגליה, שמתקדמת מאוד עם החיסונים ומאורגנת באצטדיונים ומבחינת תקשורת – זה היה אולי קל יותר".
"נוצר מצב שאני דווקא רואה את יתרונות פיזור המשחקים", טוען מצדו דוידוביץ'. "דנמרק יכולה לארח מול הקהל שלה, איטליה גם. לא בכל הערים אפשר להכניס קהל מלא לאצטדיונים ולפעמים גם 20־30 אלף איש בקהל ביתי זה מספיק עבור הנבחרת. אירופה קצת התפוררה בגלל המלחמה על החיסונים, אז אני מניח שזה יכניס אקשן".
עיני התייחסה גם היא לנושא האוהדים הביתיים במגרשים: "מבחינה ספורטיבית, אני מסתכלת על זה בתור שחקנית, כך שיוצא שיש נבחרות שישחקו בבית מול הקהל שלהן ויש נבחרות שלא, אז ייתכן שלא יהיה כל כך איזון".
אוזן הוסיף: "זה פנטסטי בעיניי לתת לעוד מדינות באירופה אפשרות לארח ולראות את השחקנים. גם אם עכשיו המעבר בין המדינות מסובך, אני שמח שהמשיכו עם המתווה החדש. כדורגל זה לכולם, זה עבור הקהל. זה אנדרייטד, במיוחד בארץ, כמה כדורגל יכול לאחד וכמה זה משחק כיפי ושהאנדרדוג יכול לנצח".
מה לדעתכם עשתה דחיית הטורניר בשנה לנבחרות?
דוידוביץ': "השחקנים מגיעים אחרי השנה הכי קשה אי פעם. זה לא פשוט, אבל מבחינת הרמה בכל זאת מדובר בטורניר שטוב יותר בעיניי מה'קופה אמריקה' (אליפות דרום אמריקה בכדורגל – ט"ל) ואפילו מהמונדיאל, להוציא את ברזיל וארגנטינה. בסופו של דבר, מבחינת אחוזים, הנבחרות הטובות בעולם נמצאות באירופה".
לקראת פתיחת הטורניר פרסמה אופ"א את כמות הקהל שתוכל להיכנס לאצטדיונים השונים, לפי מצב תחלואת הקורונה בכל מדינה. "אני בטוחה שמשחקים של 'בית המוות' ישוחקו מול אצטדיון מלא, וזה ירגש פי כמה וכמה", אומרת עיני.
היורו הקודם ב־2016 היה אחד המפתיעים מבחינת נבחרות כמו איסלנד ו־וויילס שהגיעו למקומות מכובדים. מה צפוי לנו השנה?
עיני: "קשה להמר נגד צרפת, אלופת העולם, אחת הנבחרות עם הכי הרבה עומק ואיכות בכל קנה מידה. נראה לי שגם איטליה היא נבחרת שתגיע רחוק. אפשר להמר גם על אנגליה עם תמיכת הקהל הביתי. הפייבוריטית האישית שלי היא דווקא טורקיה. התאהבתי בליגה הטורקית, אז הלב הולך עם טורקיה. השנה הנבחרת שלהם נסמכת יותר על לגיונרים, נקווה שיצליחו".
אוזן: "אני לא אוהד נבחרות, אבל מקווה שאנגליה תיקח ולו רק כי אני משדר שם את חצי הגמר והגמר, ואני חושב בצורה אגואיסטית. אם אנגליה תהיה בגמר, האווירה תהיה פסיכית לחלוטין כמו שרק האנגלים יודעים לעשות. כך או כך, אנגליה היא בטופ שלוש מבחינתי – לצד צרפת ופורטוגל. היא נבחרת מצוינת, יש שם שחקנים צעירים, ואני חושב שזה מודל נפלא לאיך מדינה משקיעה בספורט. יש שם תרבות ספורט, וזה מוכיח את עצמו, מה שאנחנו כאן אפילו לא קרובים אליו".
וייץ חושב אחרת: "אני דווקא לא הולך על אנגליה. אני אוהב אותם, אבל לא חושב שהם מספיק חזקים כדי לקחת את היורו. נבחרת איטליה חזקה. יש להם השנה שחקנים פנטסטיים, אולי אפילו כדי לקחת את היורו. מי שלא תפתיע אותי אם תצליח תהיה דווקא בלגיה. היא נבחרת מאוד חזקה. כמובן שצריך לצרף כוכבית ולקוות שהכוכבים שלהם יהיו בריאים ולא עם קורונה".
מה אתם יכולים לספר על ההכנות מאחורי הקלעים?
אוזן: "אני עובר על כל שחקן ועל כל נבחרת וכותב המון דברים, ובסוף משתמש בשני אחוזים בלחץ מכל מה שכתבתי, אבל זה בעיקר בשבילי, כדי שארגיש בנוח. זה כמובן רלוונטי לאולפנים לדיונים היותר עמוקים בין המשחקים. בגלל שאני חי את זה, אני מאוד נהנה וזה קל".
דוידוביץ': "מה שיאפיין את האולפן במיוחד הוא שהוא קודם כל יהיה על המשחקים, ולא עלינו. אנחנו נדבר הרבה על כדורגל, וגם על תרבות ואוכל ופאן במדינות שבהן מתקיימים המשחקים. אנחנו מתכננים חבילה של תוכן עם המון חיוך, ולא מתוך חשיבות גדולה. יהיו פינות אינסטגרם ופינת 'קופה אמריקה' שמשודרת במקביל. כילד הרגשתי שהטורנירים האלה הם הדבר הכי גדול שיש. במיוחד בקיץ, כשאתה עוד תלמיד ויש לך את כל הזמן שבעולם לצפות בכל המשחקים. האבטיח טעים יותר כשרואים את הטורנירים האלה, וכבר שלוש שנים לא היה טורניר כזה גדול".
כשהוולשים בכו
וייץ, שמאחוריו כבר סיקור של שישה טורנירי יורו ושבעה מונדיאלים, טוען שלא מתרגלים: "אני מתרגש בכל פעם כאילו זו הפעם הראשונה. וזה לא חשוב איזה משחק, מי משחק באיזה אצטדיון או באיזו שנה".
מה טורניר היורו האהוב עליך?
"אני כמובן לא אשכח לעולם את הטורניר הראשון שלי כשדר ב־1992. היו אז רק שמונה נבחרות, כשהיום משחקות 24. זה קרה בשוודיה, ואומנם זה היה טורניר שנגמר לפני שהתחיל, אבל הוא בלתי נשכח מבחינתי. יורו 2016 היה מצוין עם הרבה הפתעות: החוזק של צרפת המארחת; הרומנטיקה של פורטוגל ששיחקה לא טוב וזכתה; איסלנד שהגיעה לרבע הגמר בפעם הראשונה עם הקהל הצבעוני שלה; וויילס שעלתה לחצי הגמר; והשדרים הוולשים, חברים שלי, שעמדו בעמדת השידור ובכו ברבע הגמר כשהם ניצחו את בלגיה. אם יש משהו ששדר ישראלי מייחל לו, זה מה שעבר על השדרים הוולשים ב־2016. השדרים הישראלים יבכו מעצם ההגעה ליורו".
מה דעתך על הכתבה?