אז מה דעתכם על ההרכב האופטימלי של גארת' סאות'גייט? יש נבחרות בהן המערך ידוע מראש, אבל אנגליה עדיין ניצבת בפני אינספור שאלות. תשאלו 20 פרשנים מובילים בתקשורת הבריטים לגבי הסוגיה, ויש סיכוי סביר שתקבלו 20 הרכבים שונים. הטקטיקה עשויה להשתנות מהותית ממשחק למשחק וגם צוות הכוכבים על המגרש. ככה זה כאשר רוב שחקני הסגל הם שחקני הרכב פוטנציאליים, במלוא מובן המילה.
זה התחיל כבר בפרשת המגן הימני, כאשר ארבעה שחקנים התמודדו על מקומם בסגל, וכולם אף נכללו בו. בסופו של דבר, פציעה של טרנט אלכסנדר-ארנולד בעיתוי אומלל דיללה את מספרם, אך זו עדיין שאלה מורכבת מאוד. מי אמור לשחק? קייל ווקר הכי מנוסה והכי יציב, קיראן טריפייר נתן עונה מזהירה באתלטיקו מדריד, שולט בהגבהות ותורם את כישוריו במצבים הנייחים, בעוד ריס ג'יימס הכי נמרץ, הכי צעיר והכי יעיל בפריצות לאורך האגף. איך אמור סאות'גייט לבחור אחד מהם?
ובכן, במונדיאל הוא שילב שניים, כאשר טריפייר רץ על הקו, בעוד ווקר תופקד כבלם שלישי במערך 2-5-3. זה התאים מאוד לסגל שעמד לרשותו של המאמן לפני שלוש שנים ברוסיה, כי היה קל יחסית לוותר על שחקן קישור. ג'ורדן הנדרסון, דלה עלי וג'סי לינגארד איישו אז את המקומות במרכז המגרש. עלי (בצדק) ולינגארד (לא ממש בצדק) לא נסעו ליורו, אבל עושר הקשרים עוצר נשימה. דקלאן רייס אמור לפתוח, וכך גם מייסון מאונט. אז מה עושים עם פיל פודן וג'ק גריליש? חמור מכך – כיצד אפשר לשלב קיצוני טהור כמו ג'יידון סאנצ'ו במערך 3-5-2? הוא יצטרך להישאר על הספסל, וזה ממש לא אידיאלי בהתחשב בכושרו.
ועוד לא דיברנו על ילד הפלא הצעיר יותר של בורוסיה דורטמונד, ג'וד בלינגהאם בן ה-17, אשר ראוי למקום בהרכב בעצמו. לא דיברנו על השותפים הפוטנציאליים של הקפטן הארי קיין – ראחים סטרלינג ומרקוס ראשפורד. אם לשפוט לפי משחקי האימון, הרי שגם בוקאיו סאקה הרב גוני, אשר מסוגל למלא כמעט כל עמדה במגרש, הוא מועמד ראוי לפתוח. יש כאן כאב ראש אמיתי.
כאן כדי לקחת בחשבון גם את הפציעות. הנדרסון טען לאורך הימים האחרונים כי יהיה כשיר לפתוח כבר היום במשחק הפתיחה נגד קרואטיה (החל מ-15:50 בספורט2) והרופאים עשו מאמצים כבירים להכשיר גם את הבלם המוביל הארי מגווייר – אם כי יחמיץ כמעט בוודאות את שני המשחקים הראשונים. לחסרונו של קפטן מנצ'סטר יונייטד עשויה להיות בעלת השפעה דרמטית על המערך. כאשר ישחק, עשוי סאות'גייט להרשות לעצמו מערך הרפתקני יותר עם שני בלמים וללכת על 4-3-3 כאשר ייעדר וכנראה שאחד מבין טיירון מינגס או בן ווייט חסר הניסיון מברייטון יפתח במקומו, ייתכן כי המאמן יעדיף את שיטת שלושת הבלמים, יסיט את ווקר ויוותר על אחד הקשרים.
המערך הזה צפוי להשפיע גם על זהות המגן השמאלי. על התפקיד מתחרים בן צ'ילוול ולוק שואו, הסיכויים מוערכים בערך כ-50-50. כוכב מנצ'סטר יונייטד, שהציג בעונה שעברה כנראה את כושרו הטוב בקריירה, נתפס כמגן קצת יותר "שגרתי" ועשוי להיות יעיל יותר ברביעייה אחורית אותה מיישם בקביעות אולה גונאר סולשיאר באולד טראפורד. לעומת זאת, אם הולכים על שלושה בלמים ושני שחקני אגף, צ'ילוול מכיר את התפקיד הזה הרבה יותר טוב אצל תומאס טוכל בצ'לסי והוא תורם יותר בהתקפה בהשוואה לשואו.
אז בואו ננסה להרכיב את הפאזל במגוון צורות. נניח, לצורך העניין, כי הנדרסון ומגווייר אינם כשירים לפגוש את קרואטיה. אם זה המצב, הולכים על 3-5-2, ואפשר לשבץ את ווקר, ג'ון סטונס ו-ווייט בהגנה, כאשר צ'ילוול דוהר משמאל. מי אמור להיות שחקן האגף הימני? טריפייר הצטיין במונדיאל, אבל ג'יימס רגיל יותר לשחק כך בימים אלה ואולי נמצא בכושר קצת יותר טוב. תבחרו בעצמכם.
מקומו של רייס במרכז המגרש מובטח, קל וחומר כאשר הנדרסון בחוץ, אבל מי יצוות אליו? אפשר ללכת על בלינגהאם במקום הנדרסון ולשלב את מאונט כעושה משחק, אבל אז פודן יירד כנראה לספסל. אפשר להמר על שלישיית קשרים התקפית יותר עם רייס, מאונט ופודן, אבל אז עלולים להיווצר חורים במתפרצות הקרואטיות. ומי אמור לשתף פעולה עם קיין? סטרלינג לא פגע בחודשים האחרונים ואיכזב בגמר ליגת האלופות, אז אולי ראשפורד יעשה עבודה טובה יותר.
אבל חכו רגע – איפה גריליש בכל הסיפור הזה? הקשר היצירתי של אסטון וילה הוא חביב הקהל, וסאות'גייט נמצא בדילמה קשה מאוד לגביו. מצד אחד, האוהדים וחלק ניכר מהפרשנים ישמחו מאוד לראות אותו על הדשא. מצד שני, פירוש הדבר הוא ויתור על מאונט ופודן גם יחד – או שילוב אחד מהם לצד קיין, אבל זה לא הפתרון האידיאלי מבחינתם.
או אפשר לזרוק לפח את רעיון שלוש הבלמים גם בלי מגווייר, כדי ללכת על 4-2-3-1. ווקר, סטונס, ווייט ושואו ירכיבו במקרה כזה את החוליה האחורית, כאשר רייס ובליגנגהאם לפניהם. כאן קל לשבץ את סאנצ'ו ואת גריליש באגפים בהתקפה ואת מאונט במשבצת האהובה שלו כפליימייקר ביניהם. פודן נשאר כאן בחוץ, ביחד עם ראשפורד וסטרלינג.
אם מתעקשים להכניס גם אותו בהרכב, אפשר לוותר גם קשר דפנסיבי שני במערך 4-3-3 הרפתקני במיוחד. רייס יהיה העוגן הדפנסיבי היחיד, ולצידו מאונט ופודן, כאשר סאנצ'ו וגריליש מתופקדים כקיצונים קלאסיים. מול נבחרות נחותות מקרואטיה (כמו, למשל, צ'כיה), אפשר לזרוק כאן למערכה גם את המגנים ההתקפיים ביותר – ג'יימס וצ'ילוול. אנגליה תספוג בוודאות אם תשחק כך, אבל במקביל עשויה לכבוש שישייה, אז למי אכפת?
ושימו לב – אנחנו מניחים כאן כי הנדרסון ומגווייר לא בתמונה. השד האדום יחזור בשלב מסוים על חשבונו של ווייט, אבל סוגיית קפטן ליברפול מורכבת יותר, ויש שגורסים כי כדאי להשאירו מחוץ להרכב בכל מקרה גם אם הוא בריא – כי האיכויות של רייס עדיפות. מאידך, השמרנים יבחרו לצוות את הנדרסון ורייס ביחד, ואז מתחילה שוב מלאכת ניפוי הכשרונות היצירתיים.
כואב לכם הראש מכל זה? זה בסדר, אתם לא צריכים לקבל את ההחלטה הסופית. יש רק אדם אחד שצריך לעשות זאת, ומשימתו של סאות'גייט אינה טריוויאלית בשום אופן.
It's time.
— England (@England) June 13, 2021
Excited, #ThreeLions fans? 🦁 pic.twitter.com/gBWKKw1L13
מה דעתך על הכתבה?