פעילות מאומצת: הקבוצות הגדולות בישראל לא למדו מטעויות העבר

בעקבות סיבות רבות ביניהן חזרת הקהל למגרשים, צמצום משמעותי במגבלות הפייר-פליי של מכבי תל אביב והאפשרות הממשית להעפיל לשלב בתים אירופי, המועדונים הגדולים השלימו מספר לא קטן של החתמות בשלב כה מוקדם של העונה. רק כדי להבין את גודל השינוי, צריך להסתכל על הקיץ הקודם בו סכום הרכישות הכולל הגיע לכ-4.8 מיליון יורו, כאשר בית"ר ירושלים לבדה הייתה אחראית על מחצית מהסכום. העונה קבוצות ליגת העל הוציאו סכום כמעט זהה עוד לפני תחילת יולי ובית"ר ירושלים צירפה עד כה רק את עמית כהן.

אבל האם רכישה מאסיבית של שחקנים מביאה הצלחה? באוקטובר 2018 פורסם מחקר של CIES Football Observatory שבדק מי הן הקבוצות שמשאירות את השחקנים שלהן לזמן הרב ביותר. בראש הרשימה הופיעו ריאל מדריד שזכתה שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות, ברצלונה ששלטה בליגה הספרדית ואחריהן התברגו באיירן מינכן, אתלטיקו מדריד וטוטנהאם. לעומת זאת, בתחתית הטבלה היה ניתן למצוא קבוצות כמו פולהאם, פיורנטינה, מואנקו ואודינזה שבאותם זמנים (וחלקן גם היום) התקשו למצות את הפוטנציאל שלהן. 

המצב בליגת העל לא שונה מהממצאים שפורסמו ב-CIES. כמעט כל האלופות האחרונות ביצעו רכש נקודתי בלבד, בעוד המועדונים שביצעו מהפכה בסגל נחלו, לפחות בעונה הראשונה, כישלון חרוץ. רגע לפני פתיחת הקמפיין האירופי של המועדונים בישראל, נציג בפניכם את העונות הפעילות ביותר בשוק העברות של כל אחת מהקבוצות הגדולות ונבדוק האם ההשקעה השתלמה לטווח הקצר והארוך.

מכבי תל אביב (עונת 2005/06)

מספר שחקנים שצירפה באותה עונה: 13

רשימת השחקנים: גיורגי דמיטרדזה, יוג'ין טריקה, אלבין בג'ירי, ארז אליאב, אבי נמני, אבי יחיאל, כריסטיאן גונסאלס, ג'ובאני רוסו, הנרי מקינאווה,  בלסינג קאקו, ז'וזה דוארטה, אסף מנדס, אייל ברקוביץ'.

צריכים להיות הוגנים ולומר שזו לא העונה היחידה בה הצהובים החתימו 13 שחקנים שונים. זה קרה גם בעונות 2004/05, 2010/11 ו-2016/17, אך ללא ספק הסיפור של עונת "הגלאקטיקוס" הוא המעניין מכולם. לאחר עונה שהתחילה עם העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות והסתיימה רק במקום השמיני בליגה, הוחלט במכבי תל אביב להתחמש בשלושה כוכבי על – ג'ובאני רוסו שהגיע אחרי שתי אליפויות רצופות במכבי חיפה, אייל ברקוביץ' ששב לעונת פרישה בישראל לאחר מסע של תשע שנים באי הבריטי, ומעל כולם הסמל הגדול אבי נמני, שסיים את "תקופת הגלות" בבית"ר ירושלים על מנת להחזיר את הצלחת לקריית שלום אחרי שלוש שנים.

הציפיות היו בשמיים ושיא מכירת המנויים נשבר, ולמעשה גם פתיחת העונה בישרה טובות עם שני שערים של נמני בניצחונות על בית"ר ירושלים והפועל תל אביב בדרבי, אולם מכאן העסק התחיל להתדרדר. ניר קלינגר פוטר בסוף הסיבוב הראשון, ברקוביץ' סיים את העונה עם שני בישולים ושני אדומים, אף שחקן מלבד נמני ואופיר חיים לא מצא את הרשת יותר משלוש פעמים והפער ממכבי חיפה המוליכה גדל לדו ספרתי כבר אחרי שמונה משחקים. העונה של מכבי תל אביב הסתיימה במקום השישי והיוותה תמרור אזהרה עבור כל מועדון ישראלי שמעוניין לבנות את הסגל שלו סביב שחקנים מעל גיל 30.

מכבי חיפה (עונת 2011/12)

מספר שחקנים שצירפה באותה עונה: 14

רשימת השחקנים: יוריצה בולייאט, אוראל דגני, חן עזריאל, וויאם עמאשה‎, אלון תורג'מן, אדין צוצאליץ', דלה ימפולסקי, איציק כהן, דניאל ססארץ', חיים מגרלשווילי, בויאן שראנוב, תמיר כהן, מרלון דה חסוס, אסף מנדס.

לעומת שאר הקבוצות ברשימה, מכבי חיפה ביצעה את המהפכה מחוסר ברירה. שחקני המפתח מעונת האליפות ב-2011 בדמותם של ליאור רפאלוב, פיטר מסיללה, תומר חמד, ג'ון קולמה ובהמשך גם ולדימיר דבאלישווילי, עברו לקבוצות חדשות ואלישע לוי נאלץ לבנות את הקבוצה מחדש. ההתחלה הייתה דווקא מבטיחה – בקמפיין מוקדמות ליגת האלופות מכבי חיפה נעצרה רק בדו קרב פנדלים בשלב הפלייאוף נגד אליניב ברדה וגנק ובמחזור הפתיחה בליגה החלוץ החדש, וויאם עמאשה, התפוצץ עם רביעייה אדירה לרשת של מכבי נתניה.

בהמשך העונה, חיפה סבלה מחוסר יציבות בליגה ומספר שחקני רכש בולטים כמו יוריצה בולייאט ותמיר כהן אכזבו בענק – אבל זה היה עוד כלום לעומת חן עזריאל שנרכש בכארבעה מיליון שקלים מבית"ר ירושלים כסוג של מחווה ג'נטלמנית עבור המועדון מהבירה שניצב בקשיים כלכליים, ובתמורה החלוץ גמל עם שער אחד עד שעזב בשנת 2015. גם אדין צ'וצ'אליץ' ודניאל ססארץ' שהצטרפו בינואר לא הצליחו לעזור בעונה המאכזבת של הירוקים, שאיבדו את האליפות לקריית שמונה וסיימו רק במקום החמישי. יחד עם זאת, אף אוהד ירוק לא תיאר לעצמו שיחווה בשנים הבאות עונות רעות אפילו יותר ויצטרך להמתין עשור שלם לאליפות הבאה.

הפועל באר שבע (עונת 2009/10)

מספר שחקנים שצירפה באותה עונה: 18

רשימת שחקנים: דוד רביבו, וויליאם סוארס, גיל בלומשטיין‎, אייל שן, ארז מסיקה, פאבל פרגל,  ברק בדש, מוחמד אמדו, יוסי אופיר, ליאור אסולין, גיא זיגדון, שמעון הרוש, ג'וזף טאצ'י מנסה, ראיין אדליי, מרכוס גלארסה, טברטקו קאלה, ג'יימס ביסו, דנילו מוריירה.

אז, הדרומיים עדיין לא נכנסו ל'מועדון הגדולות' של הכדורגל הישראלי ולמעשה באותה עונה באר שבע רק שבה לליגת העל. אלונה ברקת העמידה תקציב מכובד של כ-25 מיליון שקלים ושמה את ידה על שחקני ליגה מוכחים כמו ליאור אסולין, ברק בדש וטברטקו קאלה, שרק שנה קודם לכן זכה עם בית"ר ירושלים בדאבל.

באר שבע עשתה עונה לא רעה ביחס לעולה חדשה (בעיקר לאור יכולת שיא של מאור מליקסון) ופספסה רק ברגע האחרון את הכרטיס לפלייאוף העליון – אבל הרגע הזכור של העונה היה בכלל הודעת העזיבה של ברקת לאחר שהמאמן גיא עזורי הותקף על ידי האוהדים ובחר להתפטר. מאז הגישה של האוהדים השתנתה מקצה לקצה וברקת עצמה הספיקה להודיע על עזיבה פעמיים נוספות, אך בינתיים ובתקווה שהדבר יימשך לזמן רב, הבעלים עדיין בראש המערכת.  

בית"ר ירושלים (עונת 2018/19)

מספר שחקנים שצירפה באותה עונה: 23

רשימת שחקנים: גדי קינדה, פרדי פלומיין, אפונסו טיירה, ערן לוי, טל בן חיים, לירוי צעירי, שמואל שיימן, דודו גורש, דן איינבינדר, עוז ראלי, יוסי בניון, איתמר ניצן, קרלוס קוויאר, אנטוני אנאן, מיחאי וודוץ, דין אקפי, מתן פלג, אור זהבי, נתנאל דלויה, אור אינברום, ברונו איבה, ארון אולנארה, מאור בוזגלו.

זו ללא ספק אחת העונות המופרעות של קבוצה בכדורגל הישראלי. רק כמה חודשים קודם לכן בית"ר ירושלים הייתה במאבק האליפות יחד עם הפועל באר שבע ומכבי תל אביב והעפילה לגמר הגביע, אבל אז אלי טביב החליט למכור את הקבוצה וההשקעה ירדה לטמיון. לאחר זמן לא רב משה חוגג ירש את הקבוצה מטביב, ורכש כל שחקן שהיה פנוי ללא שום מחשבה לטווח הארוך כשהבולטים ביניהם היו טל בן חיים הבלם, מאור בוזגלו וערן לוי. כשגם זה לא עבד, גיא לוזון הוחלף בניר קלינגר ובינואר יוסי בניון הוחזר לחצי עונת פרישה על מנת להעניק לו תפקיד מקצועי בקיץ הבא.

אבל זה רק חצי מהסיפור. הכישלון האמיתי של בית"ר ירושלים בתחילת דרכו של משה חוגג היה בבחירת הזרים. קרלוס קוויאר שהגיע בירושה מתקופת טביב נשלח לבני יהודה עם הגעת בן חיים, ברונו איבה הניגרי שוחרר אחרי משחק אחד בלבד, ארון אולנארה הספיק להשלים ארבעה משחקים לפני הודעת השחרור שנבעה לאור בעיות משמעת רבות, אפונסו טיירה שהיה רחוק מלהרשים כמעט ולא שיחק בחצי השני של העונה ואנטוני אנאן ומיחאי וודוץ שהצטרפו בינואר רשמו יחדיו פחות מ-400 דקות משותפות. הזר היחיד שהצליח לתרום מקצועית היה פרדי פלומיין שנרכש מהפועל חדרה וכבש חמישה שערים, ועדיין נראה שאין מישהו בבירה שמתגעגע לצרפתי.

בניית הקבוצה של בית"ר ירושלים הייתה מלווה בשתי גישות שונות וקיצוניות של שני בעלים. הראשון רק רצה למכור את הנכסים של הקבוצה ולהביא במקומם את הסחורה הכי זולה בשוק, והשני חיפש בהתנהלות שלוחת רסן, אימפקט מיידי דרך השמות הכי מוכרים שיכולים להגיע. לאחר שלוש עונות בבירה עדיין ניתן להטיל ספק האם הדרך של חוגג עדיפה משל טביב.

הפועל תל אביב (עונת 2015/16)

מספר שחקנים שצירפה באותה עונה: 28

רשימת שחקנים: בן רייכרט, קלאודיו בומבה, נמניה ניקוליץ', ארון שוינפלד, עופר ורטה, איאד אבו עביד, בן אלגרבלי, גיא גומברג, אריאל הרוש, עומרי אלטמן, שמואל שיימן, דויד קלמן, מיחאי פינטילי, לוקאס וינטרה, קאווה, גל שיש, ליביו אנטל, עומרי שקל, צליל חתוכה, סיראז' נסאר, אדי גוטליב, איסומאילה לינגאנה, חמזה בארי, אלון תורג'מן, אביחי ידין, לוטם זינו, גיא אסולין, רם שטראוס.

אין מילה אחרת מלבד קרקס כדי לתאר את תקופתו של אמיר כבירי בהפועל תל אביב. כמו עם חוגג ובית"ר ירושלים, גם כאן מדובר באיש עסקים שרכש את המועדון וחיפש תוצאות בהקדם האפשרי. העונה הסתכמה עם ארבעה מאמנים, ארבעה שוערים שונים וקרוב ל-30 החתמות. כשמסכלים על הרכש באופן פרסונלי, אפשר לומר שהגיעו להפועל תל אביב שחקנים לא רעים בכלל, ישראלים וזרים כאחד, אבל אינפלציית הרכישות גרמה לבלבול קולוסלי במערכת ולהחתמות נוספות באופן עקבי.

ההחתמות הזכורות מאותה עונה היו של בן רייכרט שהגיע ממכבי תל אביב בסכום של מיליון יורו ומאז הקריירה שלו בדעיכה, שלושת הרומנים קלאודיו בומבה, ליביו אנטל ומיחאי פינטילי (שמונה לקפטן הקבוצה כשהצטרף) שעזבו אחד אחרי השני מבלי להשאיר חותם וארון שוינפלד שנרכש ממכבי נתניה בכ-325 אלף יורו, שבועיים בלבד לאחר שהצטרף לעיר היהלומים ללא תמורה. הפועל תל אביב סיימה את העונה במקום התשיעי עם לא מעט סיבות לאופטימיות לאור הרצון של כבירי להמשיך להשקיע וחזרתו של אלי גוטמן לעמדת המאמן, אבל הכל התפוצץ בדצמבר 2016 כאשר המועדון החל בהליך פירוק והיה בסכנת קיום ממשית עד שאיציק ושרון ניסנוב הצילו אותו ברגע האחרון, אך גם הם לא הצליחו למנוע ירידה לליגה הלאומית במאי 2017.