שחק אותה כמו בקהאם: פטריק שיק הפך להפתעה הכי נעימה ביורו

"1998 היתה שנה מצוינת לכדורגל הצרפתי, כי קיליאן אמבפה נולד". זוכרים את הבדיחה הזו? אז עכשיו אפשר לעדכן אותה קצת. 1996 היתה שנה מצוינת לכדורגל הצ'כי, כי פטריק שיק נולד. כעת הוא מנסה לשחזר עם הנבחרת את המסע הקסום מלפני רבע מאה, אז הדהימו הצ'כים בניצוחם של פאבל נדבד וקארל פובורסקי והעפילו לגמר אליפות אירופה בוומבלי. האם זה יהיה התסריט גם הפעם?

בינתיים, שיק כבר הספיק לכבוש את שער הטורניר – הוא אפילו יותר יפה מהביצוע של קארל פובורסקי ברבע הגמר מול פורטוגל ביורו 96. הבעיטה המטריפה שלו לרשת סקוטלנד מחצי מגרש מזכירה מאוד שער נוסף שנכבש ב-1996 – זה של דייויד בקהאם מול ווימבלדון, אשר העלה לראשונה את הקשר הצעיר לתודעה. ההקבלה הזו מחמיאה מאוד לכוכב הצ'כי, כי בילדותו הוא העריץ מאוד את כוכב מנצ'סטר יונייטד, וכל החדר שלו היה מכוסה בפוסטרים של בקהאם. לכל יום הולדת הוא ביקש רק חולצה של בקהאם וחלומו הגדול היה לשחק באולד טראפורד כמוהו. החלום הזה רק התעצם במהלך יורו 2004, כאשר שיק התאהב באליל השני שלו, כריסטיאנו רונאלדו.

צפו בשער של פטריק שיק מהחצי נגד סקוטלנד

לשיק לא היו ספקות בכישרונו, ולכן הוא הלך על כדורגל במקום ללכת בדרכה של אחותו ולהפוך לדוגמן. הוא הצטרף לאקדמיה של ספרטה פראג בגיל 11, והיה ברור שהפוטנציאל קיים, אבל מאמניו לא תמיד הסכימו איתו לגבי עתידו המזהיר. הוא הואשם לא פעם בגישה אנוכית ובחוסר נכונות להשקיע באימונים, שלא לדבר על הגנה. גם כאשר היה בן 19, התקשה פטריק לפלס את דרכו לסגל הראשון, ובמועדון החלו להישקל אופציות להיפטר ממנו – או לפחות להעבירו בהשאלה. בהיעדר אופציות אטרקטיביות יותר, מצא את עצמו שוק ב-2015 במדי בוהמיאנס מהתחתית.

ואולי כיום בוהמיאנס עניה וצנועה, אבל יש לה היסטוריה מפוארת, במיוחד בזכות הכוכב הגדול בתולדותיה – אנטונין פאננקה האגדי שכבש את הפנדל ההוא מול מערב גרמניה בגמר יורו 76' והביא לצ'כוסלובקיה את מדליות הזהב. הוא אפילו משמש כנשיא הכבוד של המועדון, וכל שחקן שמגיע לשם על גבורתו. אולי בזכות ההשראה הזו הצליח שיק לכבוש שמונה שערים בעונת הבכורה שלו בליגה הבכירה, וביחד עם הצטיינות בנבחרת הצעירה זה הספיק כדי שסוכנו יפתח פעילות ענפה בניסיון לשווק אותו לאיטליה.

כך החלה הנסיקה המטאורית והמוגזמת. שיק כפה על ספרטה מכירה לסמפדוריה, ואחרי תקופת התאלקמות בת מספר חודשים החל להפציץ שערים נאים. 11 כאלה היו לו בעונתו הראשונה, וזה הספיק כדי לזכות להשוואות לא שפויות ומנותקות לגמרי מהמציאות. נדבד בכבודו ובעצמו, מכיסאו כמנהל הספורטיבי של יובנטוס, לא רק סימן אותו כיעד לרכישה, אלא גם התפייט: "פטריק מזכיר לי את זלאטן איברהימוביץ', כי הוא גבוה וטכני כמוהו". רומן פיבארניק, מאמנו לשעבר בבוהמיאנס, לא הסכים: "מה פתאום זלאטן? הסגנון של פטריק שונה לגמרי. הוא דומה הרבה יותר למרקו ואן באסטן". ואם זה לא מספיק, הרי שהשער מול קרוטונה הזכיר לכולם את הכיבוש המיתולוגי של דניס ברגקאמפ נגד ניוקאסל – אז הצ'כים השוו אותו גם להולנדי הלא המעופף.

אפשר להבין מדוע לשיק היה קשה לשמור את הרגליים על הקרקע. תוך פחות משנתיים הוא הפך משחקן שולי בבוהמיאנס, לאחד השמות הלוהטים ביותר בשוק ההעברות האירופה, כזה שהגדולות של איטליה עמדו בתור כדי להחתימו. יובנטוס כבר סיכמה את התנאים, אבל ויתרה לבסוף בגלל בדיקות רפואיות לא ברורות לגבי בעיות לכאורה בליבו – אז רומא באה ושמה עליו 40 מיליון יורו, לבקשת המנהל הספורטיבי מונצ'י, שידוע כמי שמאתר מציאות. אז אולי סכום העתק הזה היה בעצם נמוך בהשוואה לשוויו האמיתי של הגאון הצ'כי? בקיץ 2017, הוא הרגיש על גג העולם, אבל אז חזר בכל זאת להתמודד עם המציאות.

כי במציאות, במיוחד כאשר גישתו לא היתה אידיאלית, סיכוייו להדיח את אדין דז'קו מההרכב באולימפיקו היו די קטנים. שיק בילה שנתיים בעיקר על הספסל, לעתים כשחקן אגף, והוגדר בשלב מוקדם יחסית בקדנציה שלו במדי ג'אלורוסי כסוג של פלופ. הוא הבקיע חמישה שערים בלבד בשתי העונות והיה זקוק נואשות להרפתקה חדשה לגמרי שתעזור לו להתניע את המנועים מחדש. הוא קיבל את הצ'אנס בבונדסליגה, שם השתקם בשנתיים האחרונות בשקט תעשייתי.

בלי כותרות גדולות ובלי השוואות מוגזמות, הוא חזר לכושר. תחילה היתה זו השאלה בלייפציג, במדיה הבקיע 10 שערים – אבל השוורים בחרו לא לממש את האופציה כדי להחתימו כי היו להם אלטרנטיבות עדיפות בחוד. אז לברקוזן רכשה אותו תמורת 26 מיליון יורו לפני שנה, וקיבלה שחקן יעיל מאוד ברוטציה שכבש 13 שערים בכל המסגרות. זה היה שיק האמיתי. לא זלאטן, לא ואן באסטן ולא ברגקאמפ. לא כוכב על מדהים, אלא פשוט חלוץ טוב מאוד. ובגיל 26, הוא כבר לא חי באשליות, אבל עדיין שופע בטחון עצמי ויודע את ערכו טוב יותר. הערך הזה מעולה, אבל לא מנופח.

וכך הגיע שיק גם ליורו – הטורניר הבינלאומי הראשון בחייו. האוהדים מעטים מחוץ לצ'כיה, איטליה וגרמניה הכירו את שמו, ולכן הייתה לו הזדמנות טובה מאוד להפתיע את כולם. הוא לקח אותה בשתי הידיים כבר במשחק הראשון מול הסקוטים, עם הופעה נהדרת, צמד – והשער שמתעלה בפרמטרים רבים אפילו על זה של בקהאם. ואז הוא הבקיע בפנדל בתיקו נגד קרואטיה, וכבש את שערו הרביעי בטורניר ב-0:2 על הולנד בקור רוח מופתי. אפשר להניח כי ואן באסטן וברגקאמפ לא אהבו זאת במיוחד.

כעת מצפה לו דנמרק ברבע הגמר, והצ'כים נזכרים במסע ביורו 2004, אז פגשו את היריבה הסקנדינבית באותו השלב והביסו אותה 0:3. מילאן בארוש הפציץ אז צמד, והוכתר למלך שערי הטורניר. אם יבקיע פעמיים, גם שיק יהיה קרוב לוודאי המבקיע המצטיין ביורו 2020, ואז – מי יודע? – אולי גם השדים האדומים יביעו בו עניין. הוא מתאים לשחק באולד טראפורד, אבל רק אם הציפיות יהיו שפויות והגיוניות.